הרשתות יחויבו לעגל את מחיריהן מ-2014 - צרכנות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
תם עידן ה-99 אגורות

הרשתות יחויבו לעגל את מחיריהן מ-2014

מוצרים ושירותים מסוימים עדיין יוחרגו משינוי זה כגון דלק, טלפון, חשמל, מים, גז וכן מוצר או שירות שמחירו נקבע על ידי רשות מרשויות המדינה ■ בנט: "זו הצהרת כוונות שלא ניתן יותר להטעות את הצרכן הישראלי"

59תגובות

החל מינואר 2014 יחויבו הרשתות הקמעונאיות בישראל לעגל את מחיריהן כלפי מעלה או מטה ולא יוכלו להציע מוצרים במחירים בהם לא קיימת אפשרות לקבלת עודף. הדוגמאות הבולטות המשפיעות במיוחד על הצרכן נמצאות במוצרים הנמכרים ברשתות השיווק כאשר שם רוב המוצרים הנמצאים על המדף מתומחרים במספר אגורות יותר מהמחיר השקלי - כך שבקופה המחיר מעוגל כלפי מעלה או מטה. דוגמאות אלה כוללות מוצרים הנמכרים ב-9.99 שקלים (אז משלם הצרכן 10 שקלים), 5.49 שקלים (אז משלם הצרכן 5.50 שקלים), או אפילו מוצרים בהם לא ניתן להבין כיצד נקבע התמחור - כמו 7.22 שקלים (אז משלם הצרכן דווקא 7.20 שקלים), או 6.56 שקלים (אז משלם הצרכן 6.50 שקלים).

שיטה זו עד כה היתה חוקית, לאחר שבנק ישראל ביטל את השימוש באגורה וחמש אגורות וקבע כי בתשלום במזומן לא ניתן יהיה לשלם במטבעות שבוטלו והמשווק יצטרך לעגל את המחיר. העיגול שנקבע היה שסכומים של 1 עד 4 אגורות יעוגלו כלפי מטה, כך שמוצר שעולה 7.22 שקלים יעלה רק 7.20 שקלים ואילו מוצרים שיתומחרו ב-5 עד 9 אגורות יעוגלו כלפי מעלה בדוגמא הבולטת 9.99 שקל אז המחיר האמיתי הוא 10 שקלים.

כעת מודיעים שר הכלכלה נפתלי בנט והרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן כי בכוונתם לשנות התנהלות לקויה זו של כל החנויות הקמעונאיות בישראל, כך שלא יוצגו יותר מחירים שאינם עגולים. הרשות מודיעה כי החל מתחילת שנת 2014 היא תחל באכיפה על הטעייה על פי חוק הגנת הצרכן בגין הצגה או נקיבה של מחיר במטבע שאינו קיים. עד למועד זה נותנת הרשות זמן לציבור העוסקים להתארגן. יש לציין כי הצעות מסוג זה עלו כבר מספר פעמים לדיון בכנסת ונכללו גם הצעות חוק בנושא כך שיש לקוות שכעת שינוי זה יכנס לתוקפו לטובת הצרכן הישראלי.

ברשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן טוענים כי במשק נהוגה כבר שנים רבות שיטה בה מפרסמים מציגים וגם גובים מהצרכן סכומים עליהם הוא אינו יכול לקבל עודף מאחר והמטבעות הנקובים כבר אינם קיימים, כך שנגבים ממנו סכומים גבוהים מאלה המוצגים לו. עוד מוסיפים ברשות כי בשנים האחרונות הצטברו תלונות רבות של צרכנים שטענו כי מדובר בהטעיה צרכנית שצריכה להיפסק. האבסורד הוא שבחלק מהתלונות טענו גם צרכנים כי רשתות מעגלות את המחירים גם כאשר מדובר בתשלום בכרטיסי אשראי, למרות שבשיטת חיוב זו אין שום מניעה לקחת את הסכום המדויק של המחיר הנקוב.

במועצה לצרכנות, אליה מגיעות גם כן תלונות רבות בנושא, מעודדים שינוי בגביית הסכומים העודפים כבר שנים. עם זאת, במועצה גם מציינים כי בית המשפט כבר נדרש לסוגיה זו בתביעה ייצוגית, שהוגשה בשנת 2003 נגד רשת הריבוע הכחול. בפסק דין משנת 2004 השופט ישעיה דחה את התביעה וקבע כי העיגול המתבצע בסניפי הנתבעת נעשה על פי דין ועל פי הוראות בנק ישראל ולא כפי שטוענים התובעים. השופט קבע כי נסיבות עובדתיות אלה ושיטת העיגול הנהוגה אצל הנתבעת, התואמת באופן כללי את הוראת הצו של נגיד בנק ישראל, אינם מצביעים על הטעיה או על ניצול מצוקת הצרכן שנטען בתביעה. בית המשפט אף דחה את טענת התובע שלפיה יש בעיגול כלפי מטה משום ויתור וולונטרי שלהן על 2 אגורות, ואילו העיגול כלפי מעלה מהווה הטעיה וגבייה שלא כדין מבלי לקבל את הסכמתו של הצרכן. בית המשפט גם קבע כי שיטת העיגול שבה נקטה הנתבעת הייתה חוקית וגלויה לעין ואף מבוססת על צו בנק ישראל.

ניר קידר

ברשות מציינים כי חוק בנק ישראל לא התייחס במסגרתו לנקיבה, פרסום והצגה של מחיר מוצר או שירות בודד, אלא לסוגיה, כיצד יש לנהוג בסיום חשבון, אם הסכום הסופי המשתלם המזומן כולל אגורות שאינן בשימוש. לכן, המסקנה כעת היא איסור התנהלות פסולה זו של פרסום, הצגה ונקיבה של מחיר במטבעות שאינן בשימוש תסייע ביצירת שקיפות, הגינות והורדת יוקר המחיה. ולפי הרשות להגנת הצרכן, שיטה זו הנהוגה כמעט בכל חנות בישראל, היא מטעה ומהווה עבירה פלילית על חוק הגנת הצרכן, שכן מחיר זה אינו קיים, אינו אמיתי וכל מטרתו יצירת מצג של מחיר זול יותר.

עם זאת, מוצרים ושירותים מסוימים עדיין יוחרגו משינוי זה כגון פעימות מונה כמו דלק, טלפון, חשמל, מים, גז וכן מוצר או שירות שמחירו נקבע על ידי רשות מרשויות המדינה, לרבות רשות המסים וכן מוצר או שירות שמחירו נקבע על ידי שלטון מקומי, כגון עירייה או מועצה ועוד. זאת כיוון שמדובר במחיר עבור שירות שאף פעם לא נצרך בפועל ביחידה אחת, כלומר פעימת מונה אחת, ובמקרים רבים המחיר שנקבע על ידי העוסק לפעימה אחת יהיה מחיר נמוך מ-10 אגורות.

שר הכלכלה נפתלי בנט מסר כי "במשך שנים הרוויחו הקמעונאים פעמיים - גם הציגו שיווקית מחיר נמוך יותר שמטעה את הצרכן, וגם גבו בפועל סכומים עודפים מהצרכן. אני מאמין בהגינות במסחר, והחלטה זו תסייע לקמעונאים לנקוט בהגינות. הצרכן הישראלי יחסוך את אותן אגורות שמתווספות לסכומים גדולים. זו הצהרת כוונות שלא ניתן יותר להטעות את הצרכן הישראלי. שימו לב צרכנים - ההנחייה תאפשר לכם להגיש תביעות ייצוגיות במקרה שתתקלו בהפרה של הנחייה זו. אני רוצה להודות לרשות לסחר הוגן אשר העבירה החלטה שכבר הרבה שנים מנסים להעביר".

יש לציין כי מי שיצטרך לשנות את שיטת התמחור שלו גם כן הוא משרד הכלכלה בקביעת מחיריהם של מוצרים בפיקוח. כיום, רוב המוצרים המפוקחים לא מוצעים לצרכן במחירים עגולים כך שמחיר הלחם האחיד הוא 5.11 שקלים, קרטון חלב עולה 6.54 שקלים וחמאה עולה 4.08 שקלים,

הממונה על הרשות עו"ד תמר פינקוס אמרה כי "הגנת הצרכן מתפרסת על מכלול היחסים בין הצרכן לעוסק, החל מהצגת מחירים, שקיפות מרבית במחיר, שקיפות תנאי העיסקה, גילוי נאות, עבור לקיום תנאי המבצעים המוצגים לצרכן בין בקנייה פרונטלית ובין בקנייה מקוונת וכלה בסחר הוגן".

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#