תנובה יקרה לי

במקום לפתור את כשל השוק שמייקר את מוצרי החלב, הממשלה נכנעת למחלבות

מירב ארלוזורוב

מיד לאחר החגים, צפויה תשלובת תנובה לעמוד במרכז שני אירועים כלכליים חשובים. האחד, התשלובת תאיץ את מהלכי הנפקת הענק שלה בבורסה, לפי שווי משוער של 10 מיליארד שקל - שווי גבוה לכל הדעות, בוודאי לתשלובת העוסקת בייצור מזון בסיסי. השני, תנובה תערוך שימוע בפני המפקח על המחירים במשרד החקלאות, ותנסה לשכנע אותו מדוע הוא טועה, ומדוע אין צורך להכניס שני מוצרים שלה - שמנת מתוקה (38% שומן) וגבינה לבנה (5% שומן) - לפיקוח מחירים. זאת לאחר שבדיקת ועדת המחירים, המשותפת למשרדי האוצר והחקלאות, מצאה כי בשני המוצרים "טווח הרווחיות חורג באופן משמעותי מגבולות הרווח הסביר". במלים אחרות, בשני המוצרים תנובה חוגגת עם רווחים מופרזים.

אף ששני האירועים מתרחשים במקביל זה לזה, יש מקום לחשד כי קיים קשר ביניהם. כלומר, תנובה מצליחה להגיע לשווי ענק של 10 מיליארד שקל בזכות ניהול מצטיין, אבל כנראה גם בזכות שוק שבוי שהיא מיטיבה לנצל לטובתה. לפי החשד, מתח הרווחים של תנובה גבוה מכפי שניתן היה לצפות לו בשוק תחרותי - בעיקר משום ששוק החלב בישראל, על כל שלביו, רחוק מאוד מלהיות תחרותי.

תנובה, נזכיר, כבר הוכרזה כמונופול בשוק החלב - מאחר שהיא מחזיקה בנתח של יותר מ–50% בו. שלוש המחלבות הגדולות יחד - תנובה, שטראוס וטרה - מחזיקות ביותר מ–80%–90% מהשוק. שטראוס הוכרזה אף היא כמונופול בתחום מעדני החלב. ניתוח כלכלי שערכה חטיבת המחקר של משרד החקלאות במאי 2011, חודש בדיוק לפני שפרצה מחאת הקוטג', הגדיר את שוק החלב בישראל כשוק של "תחרות אוליגופוליסטית של מוצרים מבודלים", וכי "יצירת מגוון המוצרים היא אחת הדרכים של המתחרים בשוק להקטין את התחרות ביניהם". במלים אחרות, כל מחלבה תופסת לה נישה מובילה, ודואגת לא להפריע יותר מדי למחלבות האחרות בנישות המובילות שלהן.

כתבות נוספות ב-TheMarker

מרשם קטלני למשבר הנדל"ן

שהמוחות יברחו: הקמת מרכזי המצוינות הופסקה

במקרה של תנובה, הגדולה מכולן, השליטה בשוק היא כנראה דומיננטית במיוחד. המפקח על המחירים במשרד החקלאות, אורי צוק בר, ערך את בדיקת הרווחיות שלו על 12 מוצרי חלב בלבד. מדובר ב–12 מוצרים שהיו בפיקוח מחירים והוצאו מהפיקוח במהלך העשור האחרון. מאז שהוצאו מהפיקוח, הם נמצאים תחת בדיקת רווחיות - כדי לוודא שמתח הרווח בהם אינו מוגזם, ואינו מחייב את החזרתם לפיקוח. בחלוף עשור מהסרת הפיקוח, גילתה המדינה שלפחות בחלק מהמוצרים נוצרה בעיה של "רווחיות בלתי־סבירה".

הגדרת הרווחיות הבלתי סבירה, לפי נוסחה שקבעה ועדת סוארי ב–1996, היא שהתשואה על המוצר גבוהה מ–12%. ההנחה היא שאם המפקח על המחירים בחר להתערב, כנראה שהתשואה שנמצאה היתה גבוהה בהרבה מ–12% - בשל סודיות מסחרית של תנובה, שיעור התשואה שנמצא לא נחשף. את התשואה הזו, שכנראה גבוהה בהרבה מ 12%, מצא המפקח בשני מוצרים. עם זאת, בפועל מדובר בהרבה יותר משניים.

כך, הרווח החריג נמצא גם בשמנת מתוקה וגם בגבינה לבנה 5%. לשני המוצרים יש מקבילים כמעט זהים להם - שמנת עמידה וגבינה לבנה 9%. אין לאיש ספק שאם יש רווח חריג במוצר האחד, יש חריגה דומה גם במוצר המקביל. המפקח לא טרח להכניס גם את המוצר המקביל לפיקוח, משום שדי בפיקוח של מחיר המוצר האחד (מוצר עוגן) כדי לרסן גם את המחיר של המוצר המקביל. בפועל, אם כך, הרווחיות החריגה קיימת ככל הנראה בארבעה מוצרים מתוך רשימת ה–12.

התנהלות תמוהה של הציבור

בנוסף, המפקח ציין בהודעה לעיתונות כי מתח רווחים גבוה מאוד - ככל הנראה הגבוה ביותר מקרב 12 המוצרים שנבדקו - נמצא בשלוש הגבינות הקשות שברשימה. מדובר בגבינות הפרוסות והארוזות טל העמק, גוש חלב וגלבוע. למעשה, שלוש הגבינות הקשות היו צריכות להיות הראשונות שיחזרו לפיקוח מחירים, אבל המפקח בחר שלא לעשות כן, "לאור העובדה כי המוצר העיקרי, גבינה צהובה במשקל שמהווה מוצר עוגן, כן מפוקח. במידת הצורך נחזיר גם זאת (את שלוש הגבינות הקשות, מ"א) לפיקוח". במלים אחרות, שלוש הגבינות הקשות האלה כבר מצויות בפיקוח מחירים - הן נמכרות במעדניות במחיר מפוקח של כ–40 שקל לק"ג. משום מה, הציבור בישראל ממשיך לקנות את אותה הגבינה, רק בעטיפה אטומה על המדף, במחיר של 60–80 שקל לק"ג.

ההתנהלות התמוהה עד מאוד הזו של הציבור, שקונה את אותו המוצר מהמדף במחיר כפול מבמעדנייה, מבלבלת את המדינה. בכל מקרה, לענייננו המשמעות היא שהמפקח מצא לא שני מוצרים כי אם שבעה מוצרים - מתוך רשימה של 12 - שבהם הרווחיות של תנובה היתה חריגה.

אפשר להוסיף כי ברשימת 12 המוצרים היו עד לפני שנתיים עוד שני מוצרים שנמכרו ברווחיות חריגה. אלה הם הקוטג' 5% ו–9%. מכיוון ששני המוצרים עמדו במוקד מחאת הקוטג', מחירם ירד ונותר נמוך. המפקח מצא כי הרווחיות שלהם כיום סבירה. כלומר, תנובה למדה את הלקח הצרכני לגבי שני מוצרים מתוך הרשימה - אבל היא ממאנת להפנים את אותו הלקח לגבי שבעה מוצרים נוספים. עולה מכאן כי 58% מהמוצרים של תנובה שנבדקו, נמצאו בפועל (גם אם לא רשמית) עם רווחיות חריגה. עד לפני מחאת הקוטג' השיעור הזה היה 75%. האם זה מתחיל להסביר את השווי שמקבלת תנובה בהנפקה?

כל 12 המוצרים שנבדקו הם מוצרי יסוד - מוצרים עממיים, שנמכרים בהיקפים גדולים. הם מצטרפים לעשרת המוצרים העממיים החשובים ביותר, בהם החלב הניגר, שעדיין מצויים בתוך פיקוח מחירים. לתנובה, ולשתי המחלבות הגדולות האחרות, יש עוד מאות מוצרי חלב אחרים, בהם הרוב המוחלט של מעדני החלב, שהמדינה כלל לא עוקבת אחריהם ולא בודקת את מתח הרווחים בהם. המדינה מניחה שבמוצרים אלה שיעור הרווחיות סביר יותר, מכיוון שיש בהם יותר תחרות (אלה מוצרים, למשל, עם הרבה פרסום). לאור ההכרזה על שטראוס כמונופול בתחום מעדני החלב, ולאור תרבות התחרות שגילו שלוש המחלבות עד היום, לא בטוח שיש למדינה על מה לבסס את ההערכה הזו שלה. הראיה היא שאפילו טרה, שנהפכת בימים אלה ממחלבה קטנה לגדולה עם הפעלת מחלבת נעם החדשה שלה, בחרה למקד את החדירה החדשה שלה לשוק בתחום הערך המוסף (ייצור ללא חומרים משמרים) ולא בתחרות על המחיר.

המדינה היא האשמה העיקרית

למעשה, יש מקום להצביע על המדינה כעל האשמה העיקרית במצב שנוצר. אם תנובה היא מונופול מוכרז, אז הפלא שהיא מנצלת לכאורה את מעמדה המונופוליסטי בכל דרך שהיא יכולה? כל מונופול אחר היה נוהג בדיוק באותה הצורה, ולכן הבעיה היא עצם קיומו של מונופול (ושל ריכוזיות של 90% מהשוק בידי שלושה שחקנים) בשוק רגיש כמו החלב.
בדיוק בכשל שוק כזה היה צורך במדינה, שתילחם לפתוח את שוק החלב לתחרות באמצעות הסרת המכסים על יבוא מוצרי חלב בכלל, וגבינות קשות בפרט. רק שהמדינה, למרות מחאת הקוטג' והראיות המצטברות כי מחירי מוצרי החלב בישראל נותרו חריגים מאוד, העדיפה להיכנע ללובי של החקלאים ושל המחלבות, ולהותיר את המכסים ברמה גבוהה מאוד. כולנו משלמים את המחיר.
מחברת תנובה נמסר בתגובה כי מאחר שהחברה מצויה לפני שימוע בפני המפקח על המחירים, היא אינה יכולה להגיב לשאלות בנושא. מתנובה נמסר עוד כי בהשוואה לשטראוס (רווח של 4% על המחזור) ולאסם (רווח של 8.7%), רווחיותה (5.3%) סבירה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker