הישראלים חוששים יותר מהמצב הכלכלי - אך מוציאים יותר על בילויים - צרכנות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
משוגעים, תרדו מהגג

הישראלים חוששים יותר מהמצב הכלכלי - אך מוציאים יותר על בילויים

אף שסך ההוצאות בכרטיסי האשראי האט בחודשים האחרונים והישראלים חוששים יותר מהמצב הכלכלי - נתוני חברות האשראי מצביעים על עלייה חדה ברכישות בתחומי הפנאי והבילוי ■ "זה כמו הטיטאניק. אף אחד לא עוצר ואומר - 'רגע, אנחנו מתנגשים בקרחון'"

25תגובות

החניון בקניון הזהב בראשון לציון היה מלא עד אפס מקום בשעת צהריים בשבוע שעבר. מכוניות עמוסות במשפחות עם ילדים שרצו לבלות בקניון, נאלצו להסתובב שם כ-45 דקות לפני שמצאו מקום פנוי - אך הן לא ויתרו.

עובר אורח שהיה נקלע למקום בוודאי היה חושב שמתקיים בקניון אירוע מיוחד לילדים, שבו משולבת הופעה עם מיטב הכוכבים, אך למעשה זהו רק החופש הגדול שמביא עמו המוני מבקרים שמעוניינים להתקרר במזגן, לאכול בחוץ - וליהנות ממבצעי סוף העונה. התורים הארוכים לא נגמרו בחניון - גם במדרגות הנעות ובדלפקי המזון המהיר נאלצו ילדים והוריהם להמתין זמן ממושך כדי שהעובדים, הקורסים תחת העומס, ישרתו גם אותם.

כתבות נוספות ב-TheMarker

כך מענישים מנהל שאמר על מועמד מזרחי "מי זה הערס הזה?"

שכונת עוני בקומה ה-28

מוטי מילרוד

כמו בכל שנה, החופש הגדול נושא בחובו הוצאות רבות על בילויים. עם תחילת אוגוסט מתחיל הסיבוב השני של החופש. הקייטנות ומסגרות הקיץ האחרות לילדים נגמרו - והורים רבים נאלצים למצוא פתרונות יצירתיים לתעסוקת הילדים, כך שההוצאות צפויות רק לגדול.

הפתרון הזמין ביותר הוא בילוי במתחמי קניות, שבהם אפשר לשהות כמה שעות ולנצל את האפשרויות שהמתחמים האלה מציעים - משחקים, הפעלות, מזון וגם קניות, כמובן. יעדים נוספים שבהם אפשר למצוא משפחות רבות הם פארקי המים, בתי הקולנוע ותערוכות קיץ מיוחדות, המגיעות לישראל בהשקעות של עשרות אלפי שקלים.

בחברות כרטיסי האשראי מזהים כי נרשמת האטה בקצב גידול מחזור העסקות שמבצע הציבור בכרטיסי אשראי, כלומר בכלל הרכישות בתחומים השונים. לעומת יולי 2012, שבו נרשם גידול של 10% במחזור העסקות שבוצעו באותו החודש, ביולי 2013 קצב הגידול במחזור העסקות הוא 6.5% בלבד. ואולם, נראה שההאטה לא נגעה לתחום הבילויים והפנאי בקיץ. בחברות כרטיסי האשראי מדווחים על צמיחה נאה במחזור הקניות בכרטיסי אשראי ביולי 2013 בתחומי הבילוי והפנאי, לעומת מחזור הקניות ביולי 2012 - בשיעורים של 9%-17%.

באחת מחברות כרטיסי אשראי ציינו כי בתחום המוזיאונים, מחזורי הקניות בכרטיסי אשראי גדלו ביולי ב-2013 ב-17% לעומת יולי 2012. בהוצאות על בתי מלון נרשם ביולי גידול של 17% ביחס ליולי אשתקד. כמו כן במסעדות, בתי קפה ומזון מהיר נרשם גידול של 13% ,9% ו-14% בהתאמה.

יש לציין כי הגידול בכלל הצריכה הוא נומינלי, כך שאם מנטרלים ממנו את מרכיב האינפלציה, הגידול באוכלוסייה ומנטרלים את הגידול בשימוש בכרטיסי אשראי ‏(במקום מזומן‏), הרי שבמונחים ריאליים מדובר בשיעורי צמיחה לא גבוהים.

עם זאת, בשבועיים האחרונים מדווים בתי עסקים הקשורים לבילויים על גידול במכירות ובמספר המבקרים. רוב רשתות בתי הקפה הגדולות מדווחות כי בתקופה האחרונה הן נהנות משטף לקוחות לאורך כל שעות היום ומעלייה של כ-20% במכירות. הפריחה מגיעה גם אל רשתות המזון המהיר, שמדווחות על עלייה של כ-25%-30% במכירות. לפי נתונים של אתר המסעדות zap rest, גם מי שמעדיף שלא לצאת מהבית מגדיל את הוצאותיו, ובהזמנות טייק־אווי טלפוניות ומקוונות נרשם זינוק של יותר מ-200% לעומת 
יוני־יולי 2012.

הנתונים הוורודים שזורמים מבתי העסק מראים כי הישראלים נדיבים במיוחד בתקופה האחרונה בכל מה שקשור להוצאה על אטרקציות. על אף המחירים הגבוהים של תערוכות הקיץ שמוצגות כעת, נראה כי אלפי ישראלים מוכנים לשלם מחירי כניסה שנעים בממוצע בין 90 ל-100 שקל.

בניגוד לתערוכות שמוצגות בישראל במשך תקופה קצרה, פארקי השעשועים והמים פתוחים לאורך כל השנה, אך הקיץ הוא תמיד זמן טוב להעלות מחירים - במיוחד כשהביקושים לא קטנים. לפי הערכות, מחירי הכרטיסים לאתרים עלו בקיץ האחרון בכ-5%-8%, אך גם מספר המבקרים עולה.

מתחמי בתי הקולנוע, שמציעים כעת חוויה רחבה יותר, הכוללת סרטים, בתי קפה ומסעדות לצד חנויות ודוכנים, זוכים גם הם לצמיחה גדולה במספר המבקרים לעומת השנה שעברה. לפי הערכות, ביולי־אוגוסט יימכרו כ-3 מיליון כרטיסי קולנוע, בהשוואה לכל 2012, שבה נמכרו כ-12 מיליון כרטיסים.

אבל ההוצאות לא מסתיימות בגבולות ישראל, ומספר הנופשים בחו"ל רק גדל והולך. לפי נתוני רשות שדות התעופה ‏(רש"ת‏), במהלך יולי עברו בנמל התעופה בן גוריון 1,504,662 נוסעים - עלייה של כ-6.6% בתנועת הנוסעים לעומת התקופה המקבילה בשנה שעברה. לפי רש"ת, ביום אחד בסוף השבוע שעבר עברו בנתב"ג יותר מ-68 אלף נוסעים.

איפה ההאטה?

כל הנתונים האלה מראים כי הישראלים יוצאים לבלות - והרבה, וכי מקומות הבילוי נהנים מצמיחה. ואולם על רקע ההאטה הכלכלית והעובדה כי משפחות רבות מדווחות על קושי לסיים את החודש, הנתונים נראים מעט מפתיעים.

תוצאות סקר שפירסמה חברת נילסן העולמית מראים תמונה מעט שונה מהדיווחים של בתי העסק, שלפיה ישראלים רבים חוששים יותר ויותר לגבי ביטחונם התעסוקתי וחושבים כי המצב הכלכלי במדינה לא מזהיר.

65% מהמשתתפים בסקר סבורים שהמדינה נמצאת במיתון ורק 8% חושבים שהיא תצא ממנו בשנה הבא. עוד מדווחים בנילסן כי ניכרת המשך האטה בענף מוצרי המזון, במקביל לעליות מחירים ומספר מבצעים נמוך המוצעים לצרכנים.

בז רטנר

במחצית הראשונה של 2013 ניכרות גם עליות מחירים בכל ענפי שוק מוצרי הצריכה, המגיעות ל-2.3%, לפי נילסן. שיעור העלייה הגבוה ביותר נמצא במוצרים לבית, שהציגו עלייה של 4.7% במחירים. מחירי מוצרי המזון, המהווים את הקטגוריה הרלוונטית ביותר לכלל השוק, עלו ב-1.8%.

לפי הסקר, 19% מהמשיבים חוששים בעיקר מהיעדר ביטחון תעסוקתי, לעומת 17% בממוצע באירופה ו-14% בעולם. בכל הנוגע לבילויים, נראה שלפי הסקר 62% מהישראלים יוצאים פחות לבלות בהשוואה לשנה שעברה וכ-60% מוציאים פחות כסף על ביגוד חדש. ההוצאה החודשית הממוצעת, שגדלה בשנה האחרונה ב-0.3% ל-9,020.3 שקל, מביאה, ככל הנראה, לקנייה מחושבת יותר ולהורדת סל הקניות הכמותי - כך שכעת הוא 15.1 מוצרים בקנייה, ירידה של 1.8%.

פרופ' דן אריאלי, חוקר ומרצה באוניברסיטת דיוק, מחבר הספר "האמת על באמת", אומר כי לטעמו הבעיות הכלכליות שבהן הציבור נמצא כעת הן ארוכות טווח. "האמת היא שזה פשוט די מדכא להיות בתקופה כזו של שפל כלכלי כל הזמן - ולכן אני חושב שלאנשים נמאס להרגיש ככה יותר".

לדבריו, כדי לצאת מהתחושה הזו, אנשים כנראה מנסים לרצות את עצמם על ידי בילויים שונים - מה שמוביל למחשבה שהמוכנות להוציא כסף גדלה, אך הוא חושב כי היא נעצרת בהוצאות קטנות. "אני מניח שבהוצאות גדולות של כלי רכב חדשים או שיפוצי בתים יש דווקא האטה כעת, והפיצוי מגיע על ידי הוצאות בבילויים".

אריאלי מוסיף גם שבמהלך חודשי הקיץ, הנכונות להוציא כנראה גדלה, מאחר שההוצאה לא נראית קבועה, אז מרגישים חופשיים יותר להוציא. "כשמוציאים כסף על משהו שהוא קבוע, יש תחושה שזה לא בסדר. למשל, אם קונים רכב חדש, משלמים עליו תשלומים וזאת התחייבות ארוכה, בזמן שהקיץ הוא משהו זמני. אותו הדבר לגבי החגים. במצבים זמניים כאלה, אנשים מוכנים להוציא כסף, והם לא מסתכלים על זה כחלק מהאסטרטגיה הרגילה שלהם. כך, גם אם מישהו שמקפיד לחיות בצורה חסכונית, יכול להוציא כסף רב יותר בטיול בחו"ל - מאחר שזה כביכול לא קשור באמת לחייו. יכול להיות שאנשים מסתכלים גם על הקיץ כקטגוריה שונה".

"משוגעים, רדו מהגג"

אוריאל לדרברג, מנכ"ל ארגון פעמונים, המסייע למשפחות להתנהל כלכלית באופן מחושב, לא אופטימי מההתנהלות הצרכנים בתקופה האחרונה. "מצד אחד, נראה שהמציאות הישראלית היא של קניות ובילויים, אך מצד שני ישנה גם אמת בעייתית שמראה שהמצב הכלכלי אינו מעודד - שני הצדדים נכונים ולכן גם בעייתיים. הנתונים האלה מבטאים את זרימת הלבה שלפני ההתפרצות.

"כדי להגשים את האפשרות לבלות ולקנות, יותר אנשים לווים יותר כסף מיותר מקורות. החל מההלוואות בבנקים, בכרטיסי אשראי, חברות מימון ועד להלוואות ממעסיקים ותשלומים ארוכים לחברות האשראי שהם הלוואה לכל דבר. גם כמות הפרסומות הגדולה והמגוונת שיש בתחום ההלוואות מראה שיש מי שרוצה שניקח כמה שיותר הלוואות".

לדרברג משווה את המצב להתנגשות הטיטאניק. "התחושה היא שאנחנו נמצאים בנשף שלפני, ואף אחד לא עוצר ואומר 'רגע, אנחנו מתנגשים בקרחון'. אנחנו עשויים להגיע למצב שבו משקי הבית טובעים, ואנחנו רואים זאת בגידול ברמת החובות של האנשים".

הוא מוסיף כי אחת הסיבות לנפילה כזו עשויה לנבוע מחוסר המודעות המשפחתי והתחושה ש"יהיה בסדר". "דווקא לאותם אנשים שאין כסף כואב מיידית - מאחר שהם לא יכולים לקבל עוד הלוואה. ההסתכלות היא על אוכלוסייה רחבה של מעמד הביניים הנמוך, סביב החציון ומעלה, שמביאים אפילו 15 אלף שקל הביתה. הם ליבת הצרכנות והכוח המניע - והם נמצאים בבעיה. רק שהבעיה הגדולה היא שהם לא מרגישים זאת".

לדבריו, שיעור המשפחות המגיעות לארגון גדל, אך הוא לא שולל כי ייתכן שזה נובע בעקבות מודעות מוגברת. הוא מוסיף כי עיקר הבעיה תחל באוקטובר, לאחר החזרה לשגרה מהחופש הגדול ומתקופת החגים. בינתיים, משפחות רבות מרשות לעצמן להוציא סכומים שאין להן.

"זה לא רק שמחירי המוצרים עלו, אלא שהסטנדרט נהיה גבוה. רמת החיים עלתה ומעמד הביניים נשחק כי הכסף לא באמת קיים. הסטנדרט כיום הוא נסיעה לאיטליה ושתי מכוניות בבית. אם יש כסף - זה מצוין - אבל אם בשביל זה צריך לנצל חסכונות, ולשעבד את העתיד, זה בעייתי. אני לא דואג לבנקים, הם כנראה יקבלו את הכסף שלהם. המשפחות, לעומת זאת, ירגישו את זה מאוד. צריך להבין שיוקר המחיה הוא לא רק ברכישת בית, וזה לא רק בדברים הגדולים - זה גם בהתנהלות השוטפת".

לדברג אומר שהוא לא מקבל את הטענה שאם לא ניתן לרכוש בית או רכב חדש מותר להוציא כסף על דברים אחרים. גם הטענה שמעלות משפחות רבות בנוסח "כולם עושים זה" או "לכולם יש" בעייתית בעיניו. "משוגעים תרדו מהגג - הטענה שכולם עושים ככה היא קשה מאוד. המציאות היא שאותם 'כולם' נוסעים במכוניות שלא שלהם, גרים בבית שלא שלהם ואוכלים אוכל שהוא לא שלהם".

בכירה באחד הבנקים מעריכה כי המינוף של משקי הבית צפוי לזנק בשנים הקרובות. כיום, שיעור החוב של משקי הבית בישראל נמוך בהשוואה בינלאומית. להערכתה, כתוצאה מהחלטת המפקח על הבנקים ליישם את כללי באזל 3 במערכת הבנקאות - החלטה המתמרצת את הבנקים להסיט אשראי מהלווים הגדולים במשק אל משקי הבית והעסקים הקטנים - צפויים הבנקים להגדיל את זמינות האשראי למשקי הבית. חלק מהבנקים כבר החלו בתהליך זה במהלך השנה האחרונה. להערכתה, הציבור יתרגל מהר ליטול הלוואות וינצל את זמינות האשראי הזול להגדלת הצריכה.

תומר אפלבאום

נסיגה בקמעונות

בדן אנד ברדסטריט סבורים שנתוני קיץ לא יכולים להציג מגמת צמיחה או האטה במשק. צח ברקי, סמנכ"ל כלכלה מידע ומחקר בחברה, אומר כי "הנתונים קשורים לחודשי הקיץ - ומכיוון שהם עונתיים ויש להם קהל מאופיין שנחשב שבוי - הם לא יכולים להוות מדד לכאן או לכאן. כשמסתכלים על בתי קפה, מצב התעופה והאטרקציות, צריך עדיין לזכור שמדובר פעמים רבות על משפחות צעירות, שחייבות למצוא פתרון לילדים בתקופה זו. העובדה שמקומות מסוגלים להעלות מחירים, אומרת שיש להם עוד מקום לעשות כך ועדיין לא לפגוע בביקושים. איפשהו שיווי המשקל הוא גבוה יותר והמוכנות של האנשים גבוהה יותר כי אין אלטרנטיבה".

עם זאת, ברקי אומר שללא קשר לנתוני הקיץ, הרבעון השני של 2013 היה לא טוב ברמה הקמעונית והמגזר בכללותו. "אנחנו יודעים לומר שהיתה נסיגה מסוימת ואם מסתכלים מלמעלה ישנה מגמה שניתן לחלק לשניים. בראש ובראשונה, הטעמים וההעדפות של אנשים משתנים והולכים. יותר צורכים בטווח הקצר וזה פוגע בטווח הארוך ובהכנסה הפנויה. כל ההוצאות הקשורות במשק בית מתייקרות, אז יש השפעה על ההכנסה הפנויה. כדי לא לפגוע בצריכה השוטפת, הצריכה נדרשת לרדת - ויש לזה השפעה לטווח הארוך. יש פה הקרבה.

"אם בילוי נחשב לחלק מהחיים, אי אפשר לפגוע בשעות הפנאי ובאיכות החיים - וכמובן שהקורבן הוא החיסכון בטווח הרחוק. מה שמדאיג הרבה יותר הוא שיעור מרכיבי ההוצאה של משק הבית. אם מנתחים את כל המרכיבים - בין אם זה דיור, מזון, בריאות, תחבורה, לבוש וכדומה - אנחנו מזהים שינוי בחלק היחסי של כל הוצאה בסל הכולל. למשל, ההוצאות על דיור למעשה במגמת עלייה והן מהוות יותר מהסל הכולל. לעומת זאת, יש כל מיני הוצאות אחרות שפחתו בעקבות עלייה בתחרות כמו תחום התקשורת", אומר ברקי.

לדבריו, בשורה התחתונה יש שינוי בתמהיל ההוצאות: "בהלבשה ובריהוט יש ירידה ברכישות וכך גם בחשמל ובאלקטרוניקה. למעשה כל המוצרי הבני קיימא הם הנפגעים הישירים לירידה בכוח הקנייה. צריך להבין שבכל העולם המפותח יש שינוי באורך החיים, והעובדה שאנשים יוצאים לבלות לא בהכרח אומרת שאנחנו בכיוון הנכון.

"פעם נתונים כאלה שיקפו מגמה ויכולנו לדעת שאם צרכנים מוציאים יותר על מזון ובילוי הכיוון הוא צמיחה", אומר ברקי. "כיום אנחנו יודעים לומר שזה מוצר בסיסי. טיסה לחו"ל היא לא מותרות כמו פעם. זה שאנחנו לוקחים מטוס, זה לא מסמן בהכרח על יוקרה". ברקי אומר כי הוא נוטה להאמין שבתמונה הכוללת אין שינוי דרסטי בצריכה הפרטית במונחים שוטפים ובערכים כספיים לעומת רבעונים אחרים. "אך במונחים ריאלים וצריכה פרטית לנפש יש גידול באוכלוסייה, ולכן צריך להיות גידול בצריכה הפרטית, וכשזה לא קורה - החשוד המיידי הוא האטה".

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#