"בעלי עסקים מרוויחים עד 25% מהמחזור הכספי בסופ"ש" - צרכנות - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
כלכלת שבת

"בעלי עסקים מרוויחים עד 25% מהמחזור הכספי בסופ"ש"

המרכולים הפתוחים בשבת בתל אביב חרדים: החלטת בית המשפט העליון עשויה לבטל את היתרון התחרותי שמאפשר להם להגדיל את הפדיון ■ בעירייה ייאלצו להחליט בתוך חודשיים אם לשנות את החוק העירוני כדי לאפשר פתיחת עסקים בשבת

20תגובות

יממה סוערת עברה על העיר תל אביב־יפו, מאז שפורסמה שלשום החלטת בית המשפט העליון בעתירה בנוגע להפעלת בתי עסק בעיר בשבת. בית המשפט קבע כי העירייה מחויבת לקבל החלטה אם לאכוף את חוק העזר העירוני בנוגע לסגירת עסקים בשבת כלשונו, או לבטלו לחלוטין. את העתירה הגישו שבעה בעלי מכולות בעיר, והיא מתגלגלת מאז 2007.

הפסיקה חשפה את אחד העצבים הרגישים של עיריית תל אביב־יפו, שבמשך שנים הצליחה לטפח - גם עם חוק עזר עירוני לסגירת עסקים בשבת - תדמית של "עיר ללא הפסקה". 60 הימים שהקציב בית המשפט למועצת העיר יציבו אותה בקונפליקט מסחרי, תרבותי ודתי, שצפוי לזלוג ליישובים רבים בישראל ולהתגלגל בחזרה אל פתחו של המחוקק.

העתירה מאפשרת הצצה אל המדיניות והפרשנות העמומים בכל הקשור לתפישת השבת בעיר. כ–2,500 מתוך כ–30 אלף בתי עסק שקיימים בתל אביב עוסקים במכירת מזון, ומאות מהם פתוחים בשבת - אך העירייה מחלקת רק כ–260 דו"חות בממוצע מדי חודש - כ–80 דו"חות בממוצע מדי שבוע. מדיניות האכיפה אינה עקבית, ונעה בין הקבוע לאקראי. חלק מבעלי העסקים ששוחחנו עמם מדווחים כי מדי שבת מתייצב בבית העסק שלהם פקח מטעם העירייה. אחרים זוכים לשלם לעירייה קנס של 730 שקל רק אחת לכמה שבועות. לטענת גורמים בעיריה, ביפו, שבה מתגוררת אוכלוסייה מעורבת, חוק העזר העירוני לא נאכף כלל.

כתבות נוספות באתר TheMarker

הממשלה יוזמת פיילוט: יום ראשון חופשי בתחילת כל חודש

טרכטנברג: "יש חלק באוכלוסיה שלא מתאים לו להיות בהשכלה הגבוהה"

"בעייריה מרוצים מתמהיל העסקים שפתוחים וסגורים שבשבת. זה תמהיל טוב, שלא היינו רוצים להפר אותו", טוען מקור בעירייה. "זו גם הסיבה שבעירייה לא מתעקשים לאכוף גם חוקים אחרים. למשל, מקומות בילוי שפועלים אחרי השעה 12 בלילה בניגוד לחוק יכולים גם הם להיקנס, אבל אף אחד לא רוצה לייצר פה מלחמה - ולכן עסק מקבל דו"ח אחת לחודש־חודשיים, בעיקר כדי להגיד לבית המשפט שהחוק נאכף".

בעיריית תל אביב־יפו, שאליה מופנה כעת הזרקור, משוכנעים שהאחריות להכריע בנושא רגיש וגורלי כל כך לא נמצאת על כתפיהם. "זה במקרה נפל על תל אביב־יפו, אבל המשמעות היא ארצית. יש המון קניונים ומרכזי קניות שפועלים בשבת ומתקיימים בחסות של אכיפה חלשה. התקשרו אלינו מהרבה ערים בארץ שמתמודדות עם אותה בעיה", מספר המקור בעירייה.

דודו בכר

האכיפה הקלה מאפשרת לעירייה להלך בין הטיפות ולאחוז בשני צדי המקל, לעתים עד כדי אבסורד. העירייה דאגה, למשל, לקדם ולפרסם את מתחם המסחר והתיירות "התחנה" שבדרום העיר, ועודדה יזמים להקים עסקים במקום - שעיקר התנועה בו מתקיימת בסוף השבוע. דף הבית של "התחנה" באינטרנט מקושר לאתר העירייה, וסמלה מתנוסס עליו בגדול. על אף זאת, עשרות בעלי העסקים בפועלים במתחם מקבלים דו"חות על הפעלת העסקים בשבת.

לדברי מעצב האופנה רונן חן, שמפעיל חנות במתחם, "אחת לחודש אנחנו מקבלים דו"ח, וכך גם העסקים האחרים במתחם. אנחנו חתומים על חוזה מול הנהלת המתחם, שמחייבת אותנו לפעול בשבת - והיא זו שחתומה מול העירייה, ובכל זאת אנחנו חוטפים קנסות. אם הייתי יודע שכך יהיה, לא הייתי פותח שם חנות. מה שמצחיק הוא שבסופי שבוע גם העירייה מציבה שם דוכן למכירת כרטיסים, שכמובן לא מקבל קנס". מעיריית תל אביב־יפו נמסר כי לא ידוע להם על כל דוכן שמפעילה העירייה.

"זו בעיה אמיתית", טוען מקור בעירייה. "העירייה היתה רוצה לפתוח את העסקים, אבל לא מאפשרים לנו לעשות את זה. ניתן גם להוציא צווי סגירה, אבל מנסים למתוח את זה כמה שאפשר". בעירייה מתכננים לבדוק משפטית האם הדבר יצריך שינויים בחקיקה הראשית, והאם קיימת אפשרות חוקית לבצע הפרדה בין סוגי העסקים שונים - כמו למשל הפעלת בתי עסק למכירת מזון בלבד ‏(מהלך שצפוי לקומם על העירייה בעלי עסקים מענפים אחרים‏), כדי לשמר את התמהיל נוכחי.

התמקדות העירייה באכיפת החוק על פיצוציות וסופרמרקטים מותירה בתי עסק אחרים בתחום האפור. כך למשל רשת סופר־פארם, שמפעילה 24 סניפים בעיר, מפעילה תשעה סניפים בשבת, שפועלים במתכונת של בית מרקחת תורן, באישור העירייה - שמתעלמת מהעובדה שבסניפים נמכרים לצד תרופות גם מוצרי קוסמטיקה, משקאות וחטיפים. גם חנויות הנוחות שבתחנות הדלק בעיר הן כבר מזמן לא עמדה קטנה למכירת שמן מנוע, אלא מציעות לא מעט מוצרי צריכה. כל אלה לא נמצאים ברשימת האכיפה של עיריית תל אביב־יפו.

"הזדמנות 
יוצאת דופן"

עו"ד ערן גלברד, המתמחה בתחום המשפט המינהלי־חוקתי בכלל ובתחום פתיחת עסקים וסגירתם ביום המנוחה השבועי בפרט, אומר כי יהיה ניתן לדעת מי הם הגורמים שמחויבים על פי פסק הדין לסגור בשבת רק לאחר שעיריית תל אביב־יפו תיתן את עמדתה. לדבריו, "אם העירייה תתייחס בעמדתה רק לסוגיה שעלתה בעתירה, כלומר רק למרכולים הגדולים שפתוחים בשבת, אז נראה שפסק הדין והאכיפה ייגעו רק במרכולים הגדולים. במידה והעירייה תתייחס לדרך שבה תאכוף את חוק העזר העירוני כולו, יש סיכוי גדול שהחיוב יהיה כלפי כל בתי העסק בעיר ‏(למעט החריגים שמופיעים בחוק‏)".

גלברד מסביר כי זו אחת הנקודות הבעייתיות בפסק הדין, מאחר והוא מתייחס רק למרכולים הגדולים ולא לשאר בתי העסק בעיר, שמן הסתם כפופים גם הם לחוק העזר: "בית המשפט העליון נמנע, ואולי בצדק, מלקבל החלטות שנראה שהמחוקק צריך לקבל, בפרט כאשר מדובר בנושאים רגישים ושנויים במחלוקת, ונצמד למקרה המרכולים בלבד". הוא מוסיף כי בפסק הדין נתן העליון לעיריית תל אביב־יפו, וגם לשאר הערים בישראל, פתח רחב - שבו הן יכולות לעדכן חקיקה ישנה כך שתתאים למציאות היומיומית הנוכחית - "מציאות שאותן ערים מכתיבות בעצמן כבר שנים, אך לא מגבות אותה בחקיקה המתאימה", הוא אומר.

לדברי גלברד, ברור לכל שאופייה המיוחד של העיר תל אביב־יפו, כפי שצוין כמה פעמים בפסק הדין, הוא כזה שמצדיק פתיחת עסקים בשבת, תחת הגבלות מסוימות - כפי שמתקיים הלכה למעשה כיום. "לכן אני סבור שזוהי הזדמנות יוצאת דופן להסדיר בחקיקה את המצב שממילא קיים בעיר".

שאלת פעילות עסקים בשבת אינה נוגעת רק לחוקי העזר עירוניים. גם אם הרשויות המקומיות והמדינה יעשו צעד חקיקתי דרמטי ברמה המוניציפלית, קיימות משוכות נוספות בעניין. כך למשל, חוק שעות עבודה ומנוחה קובע כי למעביד אסור להעסיק עובד במנוחה השבועית. בחוק נקבע, כי המנוחה השבועית עבור עובד יהודי היא שבת. עבור עובד שאינו יהודי נקבע כי לעובד תינתן אפשרות לבחור ביום שישי, שבת או ראשון.

עוד קובע החוק כי בסמכות ראש הממשלה, שר הכלכלה ושר הדתות לתת "היתר כללי" ענפי, שעל פיו יש לכלל המעסיקים בענף אפשרות להעסיק את עובדיהם במנוחה השבועית. הענפים שזכו למתן היתר כללי, נקבעו עוד בשנות ה–50, והם כוללים, בין השאר, את ענפי הכבאות, הלולנות, השמירה, הטיפול בבעלי חיים, בתי האירוח, בתי האוכל, בתי קפה, שמשים בבתי כנסת, מפעלים רפואיים, מוסדות לטיפול בזקנים או ילדים, שמשים וסדרנים במקומות ציבוריים, אספקת מים, מצילים, ביוב, ייצור ואספקת קרח.

לשר הכלכלה יש אפשרות להעניק היתרים מיוחדים נקודתיים במקרים חריגים, בנסיבות שבהן אי מתן היתר עלול לפגוע בהגנת המדינה, בביטחון הגוף או הרכוש, לגרום לפגיעה משמעותית בכלכלת המשק או בתהליך. נכון להיום, קיימים 251 גופים בעלי "היתר מיוחד" בתוקף ברחבי הארץ.

יתרון השבת יתבטל

בחלוף השנים הפכה תל אביב לבית הגידול המרכזי של רשתות ה–24/7 - חלקן, כמו AM:PM וטיב טעם, הן רשתות ארציות. טיב טעם מפעילה יותר מ–30 סניפים ברחבי הארץ, מתוכם 11 חנויות בתל אביב ו–24 חנויות פתוחות בשבת. AM:PM, הרשת המזוהה ביותר עם הפעילות המסחרים בסופי שבוע בעיר, מחזיקה בה 39 סניפים.

בשתי הרשתות סירבו להתייחס לשאלות בסוגיית השבת מטעמים שונים, והסתפקו בתגובה קצרה נוסח "נעקוב אחרי החלטות העירייה ונפעל בהתאם", אבל כבר כעת ברור כי במידה שהעירייה תחליט לנקוט בצעדים אגרסיביים לסגירת העסקים בשבת, יש לבעלי הרשתות סיבות רבות לחשוש.

סניפי רשת טיב טעם, בעיקר אלה הממוקמים בקרבת צירים ראשיים, עמוסים בשבתות. סניף הרשת הגדול ברמת החיל, למשל, מנקז אליו את לקוחות כל השכונות הסמוכות, כמו צהלה, אפקה, הדר יוסף ונווה שאנן. הסניף באזור מחלף פולג בנתניה ‏(צמוד לאיקאה‏) עמוס לעייפה בשבת, ונחשב כמעט לתחנת חובה למטיילים - ובעיקר למנגליסטים בדרך לבילוי משפחתי. היקף ההכנסות של הרשת עומד על כמיליארד שקל בשנה. ביטול יתרון השבת שלה הוא במידה רבה ביטול היתרון היחסי שלה על פני רשתות אחרות, ועלול לקצץ את הכנסותיה במאות מיליוני שקלים בשנה.

בעלי רשתות קטנות יותר מספרים כי הפעילות שלהם בשבת אחראית על לא פחות מ–25%–30% מהמחזור. "אנחנו קיימים כבר 13 שנה ומפעילים שלושה סניפים בעיר: באבן גבירול, בדיזנגוף ובפרישמן, ומעסיקים 30 עובדים. כל שבת אנחנו משלמים בכל אחד משלושת הסניפים קנס של 730 שקל", מספר יגאל אזולאי, מנהל סניף FOOD MARKET שבבעלות אחותו. "בסופי שבוע אנחנו מעסיקים 'בני דודים' ואריתראים. אם יסגרו אותנו בשבת הלקוחות לא יקבלו את זה טוב. זה חלק מהאופי של העיר".

לא רחוק מהסניף של אזולאי נמצא סניף שופרסל שלי ברחוב נורדאו. "אנחנו לא פתוחים בשבת. אני מניח שבימים האלה הלקוחות קונים אצל אחרים, אבל אני עדיין חושב שעסקים סגורים בשבת זה טוב לכולם, ואני לא יהודי", אומר ג'אהד חסאן, סגן מנהל הסניף.

פסיקת בית המשפט תפסה את רשתות האופנה והצריכה לא מוכנות. רובן חשבו שהפסיקה נוגעת רק לממכר מזון, אך בבדיקה רחבה התברר כי גם הן משלמות בסופי שבוע את אותם הקנסות על אי ציות לחוק העזר העירוני.

בכיר בענף האופנה אמר כי הוא לא רואה כיצד תל אביב תוכל להתמודד עם סגירת בתי העסק בימי שבת, לאחר שהיא בעצמה הרגילה את התושבים לצרוך בשבת. "ברור לנו שזה יהיה מורכב והאמת היא שאנחנו לא ממש יודעים איך בכירי העירייה יצליחו להתמודד עם הסבך הזה אך בשורה התחתונה אין להם ברירה אמיתית. מישהו יהיה חייב לקום ולפתור את הנושא הזה אחת ולתמיד ואני מאמין שמי שיעשה זאת גם ינהל את העיר הזו בעתיד".

"החוק מתאים לעבר"

בכיר בענף הקמעונות טוען כי רשתות המזון הפתוחות בשבת מגלגלות כ–25% מהמחזור החודשי שלהן בסופי השבוע. "הרשתות האלה מתקיימות מעצם היותן פתוחות בשבתות, בזמן שכל השאר סגורים. הן קיימות בזכות זה שמי שנתקע יכול להיות שקט שיש מי שיספק לו את הפתרון. במידה והן לא יוכלו להמשיך לעבוד בימים אלה, לא תהיה להן שום זכות קיום. השאלה שיש לשאול היא האם המדינה ערוכה לכך שיש סיכוי שעסקים רבים יפסיקו לפעול?"

בכיר בענף המזון אומר שעבור עסקים אלה, מחזורי סופי השבוע חשובים מאוד. לדבריו, יש ללמוד מודלים אירופאים, שפותחים מרכולים למספר שעות כדי לספק פתרון בזמן שבו נהוג שהמסחר סגור. לטענתו של הבכיר, צריך למצוא פתרון למצב הקיים, אך יש גם לקחת בחשבון כי בסופו של דבר זה עניין של הרגל, ואם כולם יהיו סגורים לא תהיה ירידה בצריכה ברמה הכלכלית, אלא היא תתפצל. "אנשים לא יקנו פחות, במיוחד כאשר שעות הפתיחה באמצע השבוע רק מתארכות והולכות".

"אף אחד לא רוצה מלחמה. עסק מקבל דו"ח פעם בחודש או חודשיים, כדי להראות שהחוק נאכף"

רמי לוי, בעלי רמי לוי שיווק השקמה, אומר כי לטעמו בתי עסק צריכים להיסגר בשבת, והוא לעולם לא יפתח את החנויות שלו בסופי שבוע. לטענתו, סגירת העסקים יכולה אפילו לעזור לחלק מהמתחרים, כמו למשל לטיב טעם - שהוא מאמין שתשמור על רווחיה גם אם תוותר על סופי השבוע. "מי שרוכש בטיב טעם בכל מקרה ימשיך לעשות זאת, ולכן אם הם יפסיקו לעבוד בשבת הם יחסכו עלויות תפעול יקרות. מי שכן תיפגע זו רשת AM:PM, כי היא בנויה על אספקת פתרונות לצרכנים שנתקעים בסופי שבוע וצריכים להשלים קניות. אם הם יצטרכו להתחרות על צרכנים במהלך השבוע, יהיה להם מאוד קשה כי הצרכנים יבחרו כנראה ברשתות הדיסקאונט".

קובי כהן, מנהל הרשת של סופר באבא, אומר כי הם עדיין לומדים את פסיקת בית המשפט . "ההתייחסות היא לא נגד זה שנעבוד. בית המשפט אומר בצורה ברורה שקיים בתל אביב חוק שלא נאכף, וכל עוד הוא קיים יש לקיים אותו - ולא להסתפק בקנסות. אנחנו כמובן מכבדים את ההחלטה, אך מצד שני גם מזכירים שיש מציאות של עם שלם בתל אביב שחי ומנהל את חייו בצורה פתוחה וליברלית, ואילו חוק כזה מתאים לעבר - הוא נועד כדי לשמור על קואליציות פוליטיות שאינן רלוונטיות כיום. זה עניין תרבותי".

לטענת כהן, סוגיית הקנסות היא בעייתית, וניתן להבין שעיריית תל אביב־יפו נהנית כיום מכל העולמות. "זה משהו שיטתי ומגוחך, שמזכיר את סרטי המאפיה האיטלקית ודרישת דמי חסות - כאשר זה קורה שבת כן ושבת לא, כאשר הכל תלוי במלאי הכספים שיש לגזבר. גם הטקסיות של זה מצחיקה. פקח אחד נשאר ברכב עם המזגן והשני נכנס כמו שריף, נותן דו"ח של 730 שקל והולך". להערכת כהן, הסכומים שהעירייה גובה בקנסות רק מסופר באבא מגיעים ללא פחות מ–100 אלף שקל בשנה.

עם זאת, לכהן אין ספק שהעירייה והכנסת יטפלו בנושא וישנו את החוק. "בשורה התחתונה, אני מאמין שמעז יצא מתוק ושמתוך זה גם נפסיק לשלם קנסות. אין סיכוי שהרחוב בתל אביב ייתן לדבר הזה להתרחש. זה סטטוס־קוו שנשמר כאן שנים. אני חושב שאם תהיה אטימות לנושא מצד העירייה והממשלה, היא תוביל למחאה חברתית חדשה ורעננה. יכול להיות שזו יריית הפתיחה של האביב הישראלי החדש".

פרופ' גיא בן פורת, מרצה במחלקה למדיניות ציבורית באוניברסיטת בן גוריון, ערך מחקר בנושא צרכנות ישראלית בימי שבת, ובו מצא במפתיע כי הקניות בשבת אינן שמורות רק לציבור החילוני - גם הציבור שמחשיב את עצמו כמסורתי מעוניין במסחר בסופי שבוע.

"עניין המסחר לא נתפס כנושא הקשור לזהות דתית או חילונית, אלא כעניין פרקטי לחלוטין. זה לא כמו בנושא הנישואים, שבו ברור שמי שבוחר להתחתן בחתונה אזרחית מנתק את עצמו מהחתונה הדתית. ציבור הצרכנים לא עוסק בהגדרות האלה. רוב הקונים אומרים, למשל, שהם לא אוכלים בשר לא כשר".

בן פורת מצא כי 54% מאוכלוסייה המסורתית בישראל תומכת במסחר בשבת מחוץ לערים המרכזיות, ורק 27% מתנגדים. כאשר מדובר על קניות בתוך העיר, שיעור האוכלוסייה המסורתית שתומכת במסחר יורדת ל–40%. שלא במפתיע, רוב הציבור החילוני ‏(80%‏) מעוניין במסחר בסופי שבוע מחוץ לעיר, ו–67% מעוניינים בו בתוך העיר. 30% מהמשתתפים המסורתיים במחקר אמרו כי הם קונים בשבת.

לדברי בן פורת, "עד עכשיו המדינה לא החליטה מה היא השבת, והיתה פה אכיפה מאוד רופפת בנושא. עכשיו צריך לקבל החלטה האם השבת היא יום מנוחה ומה יום כזה כולל". על אף זאת, הוא מאמין כי בסופו של דבר החוקים לא יאכפו, וחוקי השוק ימשיכו לעצב את סדר היום גם בטווח הרחוק.

"סגירה בשבת תפגע במי שמעדיף לעבוד ביום זה"

"אכיפת חוק העזר העירוני באופן שתמנע מבתי העסק לפעול בשבת, עשויה לשמח את מי שאינו חפץ לעבוד בשבת ונדרש לכך על ידי מעבידו, אך היא בוודאי תפגע במי שמעדיפים לעבוד בשבת - בין אם בגלל הגמול המיוחד ובין אם מאחר שאין באפשרותם לעבוד בימים אחרים, כמו סטודנטים", אומרת עו"ד אורלי אבירם, מומחית לדיני עבודה, שותפה במשרד פינברג.

עם זאת, מזכירה אבירם כי חוק שעות עבודה ומנוחה אוסר על העסקת עובדים ביום מנוחתם השבועי. "במדינת ישראל זה שבת, אם כי למי שאינו יהודי יש זכות לקיים יום מנוחה על פי דתו", היא אומרת.

איסור ההעסקה ביום המנוחה השבועית נועד להגשים מטרות חברתיות סוציאליות, כמו גם להתחשב ברגשות הדת של חוגים רבים בציבור. כל עבירה על הנורמות שנקבעו בחוק שעות עבודה ומנוחה, ובכלל זה העסקה בשבת ללא היתר, היא עבירה פלילית של המעביד. במקביל, החוק קבע מנגנון שלפיו שר העבודה ‏(כיום שר הכלכלה‏) רשאי להתיר העסקת עובד במנוחה השבועית, שיהיה זכאי לתשלום של לפחות 150% משכר עבודתו הרגיל וכן לשעות מנוחה, כפי שנקבע בהיתר. כך נוצר מצב שעובדים רבים מאוד מעוניינים דווקא לעבוד בשבת.

אבירם אומרת כי "חשוב לזכור ששומר שבת שנדרש על ידי מעבידו לעבוד ביום המנוחה רשאי לסרב לעשות כן, ועליו למסור על כך תצהיר למעביד. אם יפוטר עקב כך, יהיה זכאי כמובן לפיצויי פיטורים והודעה מוקדמת. במקביל, עובדים שיידרשו לעבור לעבוד בימי השבוע הרגילים בלבד, אף שבאופן קבוע עבדו בשבת, יוכלו לטעון להרעה מוחשית בתנאי העבודה, ויהיו זכאים לפיצויי פיטורים".

לדברי אבירם, "חל איסור מוחלט להעסיק בני נוער ‏(מי שטרם מלאו להם 18 שנים‏) במנוחה השבועית. לא ניתן לקבל לגבי כך היתר, והעובר על עבירה זו מבצע עבירה פלילית. על פי חוק עבודת נשים, אסור להעסיק אישה בהריון ביום המנוחה השבועית ‏(וגם לא בעבודה בשעות נוספות‏), אלא אם הסכימה לכך בכתב ומסרה למעבידה אישור רפואי שלפיו אין מניעה לכך".

טלי חרותי־סובר



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם