"במצב השוק הנוכחי בישראל - רשת קמעונות אחת עשויה להיעלם" - צרכנות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"במצב השוק הנוכחי בישראל - רשת קמעונות אחת עשויה להיעלם"

תחרות המחירים העזה, הרחבת ההיצע של שטחי המסחר והשפעות המחאה החברתית דירדרו את הרווחיות בענף הקמעונות ■ המציאות הזאת טובה לצרכנים, אך מסוכנת לחלק מהרשתות ■ האם הסיפור של קריסת קלאבמרקט עומד לחזור על עצמו?

29תגובות

שוק קמעונות המזון כבר חווה טראומה לא קטנה ב–2006, כשרשת קמעונות המזון קלאבמרקט לא הצליחה לעמוד בחובותיה, ומוזגה עם שופרסל - אך הירידה במספר המתחרים בענף לא יצרה למתחרות האחרות סביבה נוחה יותר. התחרות הקשה המתחוללת בימים אלה בענף הקמעונות עשויה להפיל חללים נוספים - כך לפחות מאמינים בחברת הייעוץ הכלכלי צ'מנסקי בן שחר ושות'. "במצב השוק הנוכחי, רשת קמעונות אחת עשויה להיעלם", קובע דו"ח של חברת הייעוץ בנושא רשתות קמעונות המזון.

יש בענף מי שיטענו כי זוהי תחזית אפוקליפטית מדי, אבל עם קביעה אחת יסכימו כולם: מאז המחאה החברתית של 2011 חוו השוק - כמו גם הרגלי הצריכה של הציבור - טלטלה שהעמיקה את התחרות, וחייבה את הרשתות לבצע מהלכים מרחיקי לכת שלא נעשו בישראל מעולם. המשך הרחבת היצע שטחי המסחר לצד תחרות מחירים גוברת, בעיקר מכיוונם של יבואנים, שחקו את שולי הרווח בענף - ויצרו מציאות חדשה, שמעמידה בסימן שאלה את עתידם של חלק מהשחקנים בענף.

הנתונים היבשים עלולים להטעות. על פי הדו"ח, שנכתב על ידי האנליסט הבכיר איתי שפרן, ענף הסופרמרקטים בישראל צפוי לסיים את 2013 עם מחזור כולל של כ–63 מיליארד שקל - עלייה של כ–5% בהשוואה ל–2012. בעשור האחרון גדל השוק הסופרמרקטים בישראל ב–18 מיליארד שקל - מ–45 מיליארד שקל ב–2003. גם נתוני ההוצאה משפחתית נדמה שפועלים לטובת רשתות השיווק. ההוצאה על המזון היא השלישית בגודלה במשק הבית הישראלי, כ–2,050 שקל בחודש - 15% מההוצאות המשפחתיות השוטפות.

כתבות נוספות באתר TheMarker

מה מחירה האמיתי של חולצה שעולה 10 שקלים?

הטון הצורם (מאוד) של מכירת מי עדן

ואולם, בענף שמבוסס בעיקרו על רכישת מוצרי יסוד, הגידול בו לא נזקף בהכרח לטובת כושר המכירה של הרשתות. "השוק נמצא במגמת עלייה לאורך השנים ‏(למעט האטה 
ב–2009 בשל המיתון במשק‏), שנובעת מהתוספת במספר משקי הבית בישראל ומהגידול ברמות המחירים", נטען בדו"ח.

"העלייה במחזור של הענף נובעת מגידול טבעי של האוכלוסייה", טוען תמיר בן שחר, מנכ"ל חברת הייעוץ, "המחירים לא עלו באופן משמעותי. יותר מכך, בגלל שמוצרים אחרים כמו נדל"ן מתייקרים, הצרכן הישראלי נדרש לחסוך ולקצץ - ולכן ישנה מגמה של ויתור על חלק מהמוצרים או מעבר למוצרים תחליפיים זולים יותר".

שירן גרנות

"מתרחשות שתי תופעות מהותיות בענף: האחת, אנחנו רואים שחנויות הדיסקאונט מתקרבות אלינו הביתה מבחינה פיסית. אם פעם היית נוסע אחת לתקופה לאזור התעשייה, כיום הן נמצאות בכל מקום. אם פעם היינו מבצעים את הקנייה המרוכזת אחת לחודש, כיום זה כבר שלוש פעמים", אומר בן שחר.

על פי הדו"ח, משפחה בישראל מבצעת קניות עיקריות 3.1 פעמים בחודש במחיר ממוצע של כ–600 שקל לקנייה, כלומר 1,800 שקל בחודש. בנוסף לקניות העיקריות מבצע הצרכן הישראלי מדי שבוע גם קניות השלמה ‏1.6 פעמים בשבוע‏, במחיר ממוצע של 113 שקל בשבוע וכ–720 שקל בחודש.

"התופעה השנייה היא שמלחמת המחירים הנקודתית בין הרשתות גורמת לצרכנים להתלבט לא פעם אם ללכת לחנות שופרסל השכונתית, היקרה יותר, או להתרחק לאזורי המסחר, שם המחירים נמוכים יותר", מוסיף בן שחר. לדבריו, "זה גורם לרשתות לירות לעצמן ברגל", מכיוון שהחנויות הנוחות השכונתיות שפתחו הרשתות הגדולות - כמו שופרסל אקספרס - אמורות לספק לרשתות דריסת רגל בשכונות, אך הלקוחות בוחרים במתחמים הגדולים עקב המחירים הנמוכים יותר. לדבריו, "הדבר גורם לשחיקת הרווח הגולמי בחנויות שממוקמות במרכזי הערים והכלכלה של הענף מתחילה להתערער. אתה לא יכול גם למכור בזול וגם לשמור על הרווחיות לאורך זמן".

מפת רשתות הקמעונות משתנה

בשנה וחצי האחרונות השתנתה מפת רשתות הקמעונות של ישראל. במהלך 2012 נבלעו חלק מהרשתות הקטנות על ידי רשתות בינוניות או מוזגו לרשתות בעלות מעמד דומה. במסגרת זאת רכשה רשת יינות ביתן מהאחים צים את רשת מחסני כמעט חינם, ומגה מכרה עשר מחנויותיה לרשתות מחסני השוק וסופר־שוק יוחננוף.

במקביל, רשתות הדיסקאונט התחזקו על חשבונן של שופרסל ומגה. שופרסל החלה כבר בשנה שעברה להשיב מלחמה עם הורדת מחירי המוצרים באזורים מסוימים ופיתוח החנויות השכונתיות. באותה שנה נכנס לתחום המזון גם רמי שביט, בעליה של המשביר לצרכן, עם שני סניפי סופרמרקט ראשונים של קלאב 365 - וזוהי רק התמצית.

הטענה של בן שחר מקבלת ביטוי גם בנתונים. אפשר להתרשם מהרשתות מהנתונים של מספר הסניפים, אחיזה בנתח שוק והיקף ההכנסות - אלא שהרווחיות עבורן מתנגשת לא רק בהורדת המחירים, אלא במחירים הנדל"ן שבו שוכנים סניפיה. על כן, המדד החשוב ביותר הוא הפדיון למ"ר - וכאן ההובלה נמצאת בידיים של רשתות הדיסקאונט.

שופרסל, רשת השיווק הגדולה ביותר, מחזיקה 274 סניפים על פני 561 אלף מ"ר, והפדיון החודשי שלה למ"ר הוא 1,771 שקל. לרשת מגה 211 חנויות על פני 369 מ"ר ופדיון של 1,470 שקל למ"ר. לעומת זאת, ברשת שיווק השקמה של רמי לוי 26 סניפים על פני שטח של 38 אלף מ"ר - והפדיון הממוצע הוא 6,642 שקל למ"ר; בטיב טעם - עם 30 סניפים ‏(50 אלף מ"ר‏), הפדיון הוא 1,862 שקל למ"ר; וברשת ויקטורי, עם 20 חנויות ‏(21 אלף מ"ר‏), הפדיון הוא 2,911 שקל למ"ר. "רמי לוי יכול לשחק הכי טוב ברווח הגולמי, כי הוא מצליח לחולל רמות פדיון גבוהות למ"ר הרבה יותר מהשחקנים האחרים", טוען בן שחר.

"אנחנו עוקבים 
אחרי הרשתות"

לאן כל זה מוביל את ענף רשתות המזון? בחברת הייעוץ מעריכים כי ברשתות הארציות המלחמה תתמקד גם בהתקרבות לבית הצרכן וגם בהורדת מחירים - שתי שאיפות שבבסיסן סותרות זו את זו, בשל יוקר מחירי הנדל"ן במרכזי הערים. "מלחמות המחיר יצרו גידול בפדיון החודשי באמצעות הורדת מחיר, אבל ברווחיות נמוכה", נכתב בסקירה. עוד מעריכה החברה כי רשתות הדיסקאונט טרם מיצו את פוטנציאל הפרישה שלהן, והן ימשיכו להתרחב.

"קיים כיום קונסנזוס בקרב הספקים: כמות שטחי המסחר ביחס לצריכה לנפש נמצאת הרבה מעבר לאופטימום הרצוי", אומר מקור בכיר בענף המזון. "אנחנו רואים בשנים האחרונות גידול של עשרות אחוזים בשטחי מסחר. הצריכה אינה עולה בהתאם לגידול בשטחי המסחר, ולכן יוצא שאנחנו מספקים את אותה כמות סחורה - רק בהרבה יותר סניפים ונקודות מכירה. כמות שטחי המסחר מייצרת חוסר יעילות משווע. זה מקשה על הלוגיסטיקה, מגדיל את התקורות והופך את כל התהליך ליקר יותר. העלויות מתגלגלות אל הצרכן, וגם הוא משלם בסוף את המחיר על עודף שטחי ההיצע. ירידות מחירים אנחנו לא רואים".

לדברי אותו מקור, נפילה של אחת הרשתות היא בהחלט תרחיש אפשרי: "באופן טבעי, כמו כל אחד שיש לו כסף 'בחוץ' ועובד עם הרשתות הגדולות, אנחנו פוקחים עיניים בנושא הזה. אנחנו מחזיקים אנשי מקצוע שמנתחים את מצב הלקוחות שלנו, יש לנו מפת הסתברויות ואנחנו עוקבים אחרי הרשתות ברמת החוב שיש להן כלפינו. חווינו כספקים את קריסת קלאבמרקט, וזה היה נורא לא רק ברמה הכלכלית־עסקית - אלפי אנשים איבדו את מקום העבודה שלהם. כולי תקווה שהשוק ימצא דרך לאזן את עצמו מבלי שאחת הרשתות תקרוס. כדי שזה יקרה, הרשתות יצטרכו להפסיק לעצום עיניים - וליזום סגירה של סניפים קיימים שגורמים להפסדים. אם זה לא יקרה, מישהו ייפול בסוף".

רמי לוי, הבעלים של רשת שיווק השקמה, אינו ממהר להצטרף לתחזיות הקודרות. עם זאת, לטענתו, הריבוי והצפיפות של סניפי הרשתות הגדולות יוצרים קניבליזציה ברשתות עצמן. "זו הסכנה הכי גדולה כיום, כי אם פתחת סניף נוסף וזה הביא לך עוד 15% במכירות באותו אזור אבל ההוצאות שלך זינקו 
ב–100% - אז אתה בבעיה", אומר לוי. "זה התחיל מכך שהרשתות הגדולות רצו בעבר להיות בכל מקום ולשלוט. מאז המציאות השתנתה, אבל הן ממשיכות לבנות. הן גם לא סוגרות חנויות לא רווחיות - אם זה בגלל אגו, ואם כדי שרשת אחרת לא תיקח את החנות".

לדברי לוי, מה שמאפשר לו לשמור על פדיון גבוה ביחס לכמות שטחי המסחר שלו הוא העובדה שאין לו יותר מחנות אחת בעיר ‏(חוץ מבירושלים‏). "כיום אנחנו לא נמצאים בשני שלישים מהמדינה, ואין לנו אף חנות שנוגסת באחרת", הוא אומר. "ישראל היא לא ארה"ב. לא צריך לנסוע 40 או 70 ק"מ כדי להגיע לחנות מוזלת. בכל עיר יש אזור תעשייה אחד גדול, והמרחקים קצרים".

לטענת עופר שחטר, מנכ"ל פרומול ניהול קניונים, העודף בשטחי מסחר אינו גורף. "יש אזורים שבהם יש יותר מדי, למשל במודיעין, שבה יש מלחמה קשה בין הרשתות, ולעומת זאת יש מקומות כמו באר שבע או מזרח נתניה, שבהם אין מספיק סופרמרקטים", אומר שחטר. "אם אני כיום צריך לנסוע 10 ק"מ כדי להגיע לחנות של רשת שיווק, אין סיבה שלא תהיה חנות 2 ק"מ מהבית - ויש מקומות שבהם לרשתות יש בהחלט לאן להתפתח".http://www.themarker.com/law/1.421645



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#