מנכ"ל משרד הבריאות: "ממשיכים להתנגד לפיילוט בשדה בריר" - צרכנות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מנכ"ל משרד הבריאות: "ממשיכים להתנגד לפיילוט בשדה בריר"

גרמן הבהירה כי "מציאת חלופה לשדה בריר היא האופציה הטובה ביותר וגם היחידה"; רותם אמפרט: "עתיד תעשיית הפוספט תלוי בהיתר הכרייה"; ועד העובדים: "השרה גזרה את דינם של עשרת אלפים עובדים"

12תגובות

"בשדה בריר אי אפשר לכרות", כך אמרה הבוקר שרת הבריאות, יעל גרמן, שהבהירה שוב כי היא מתנגדת באופן חד משמעי לכריית פוספטים בשדה בריר שליד ערד. "נפגשתי השבוע עם בינת שוורץ, ראש מינהל התכנון במשרד הפנים, וביקשתי ממנה שכרגע משרד הפנים לא ימשיך את התכנון הקיים", אמרה בתוכנית סדר יום ברשת ב', בתגובה לאמירה של מגישת התוכנית קרן נויבך לפיה משרד הפנים "נכנס להילוך גבוה" עם הפיילוט לבחינת הכרייה בשדה בריר - אותו פיילוט שעומד במרכז המחלוקת בין משרד הבריאות שמתנגד לו לבין משרד הפנים שמנסה לקדם אותו.

באחרונה נחשף ב-TheMarker כי משרד הפנים ממשיך לקדם את הפיילוט למרות התנגדותו המפורשת של משרד הבריאות, בין היתר באמצעות ניסיון להביא מומחי בריאות חיצוניים שיכריעו בעניין, וכן בסיור שנעשה במקום בהשתתפות חברת רותם אמפרט. אמירה זו מצטרפת לאמירתו המפורשת של פרופ' איתמר גרוטו, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות השבוע בוועדת הפנים של הכנסת כי המשרד מתנגד לפיילוט - שמצטרפת לקביעות שונות של הדרג המקצועי במשרד בעבר.

בנוסף, לידי TheMarker הגיע מכתב של מנכ"ל משרד הבריאות פרופ' רוני גמזו מפברואר לח"כ שלי יחימוביץ', שהתרעמה על ניסיונותיו של משרד הפנים לקדם את הפיילוט בשדה בריר בניגוד לדעת משרד הבריאות. גמזו השיב לה כי "עד היום לא שוכנע משרד הבריאות כי לא קיימת סכנה בריאותית בכרייה בשדה בריר, ובכלל זה בכריית הניסיון (הפיילוט), ולכן הוא ממשיך להתנגד לה". לדבריו, "גם אם יגובשו הנחיות לפיילוט על ידי יועצים חיצוניים, הרי שבסופו של דבר יצטרך משרד הבריאות להתייחס לסוגיה, ויוכל לפעול סמכויותיו הקבועות בחוק".

אליהו הרשקוביץ

גרמן חזרה על עמדתה כי יש למצוא חלופות לכרייה בשדה בריר: "נצא לשטח כדי לבחון חלופות. אני חושבת שכולנו מסכימים שבין פגיעה בבריאותה ציבור לבין פגיעה אולי כזו או אחרת בערכי טבע אנחנו מעדיפים את בריאות הציבור, ולכן נצא בעוד שבועיים-שלושה לשטח לבחון חלופות, לראות מה קורה בשטח. אני מאד מקווה שבסופו של דבר אני אשכנע וישתכנעו לחפש חלופה. זאת האופציה הטובה ביותר ולהערכתי היחידה גם". לדבריה, "במרחק של ק"מ יש בית ספר של בדואים, יש יישוב של 11 אלף בדואים (כסייפה, רל"ג), אי אפשר להתעלם מזה, זה בלתי אפשרי".

"אנו מברכים על הצהרתה של גרמן, ומחזקים את ידיה בהגנתה על 50 אלף תושבי בקעת ערד", נמסר מעמותת "רוצים לחיות בלי מכרות" המאגדת תושבים בערד. "עם זאת, בהכירנו את האופן שבו פועלת חברת הפוספטים, ואת שיתוף הפעולה בינה לבין מערכת התכנון, אנחנו לא ממהרים לשמוח. אנו שמחים על כך שמשרד הבריאות עמד לאורך תקופה ארוכה במערכת הלחצים הכבירה שהופעלה עליו, ועמד שוב ושוב על קביעתו שכריית פוספטים בסמוך למגורי אדם מסוכנת לחייהם של תושבי האיזור ובריאותם".

משרד הבריאות הוא הסמכות העליונה בממשלה להכריע בנושאי בריאות. עם זאת, החשש בקרב התושבים הוא שמשרד הפנים יעביר את ההכרעה בסוגיה לממשלה, ושכיל תפעיל לחצים על שרי הממשלה לאשר את הכרייה הנסיונית. "אנו קוראים לכל משרדי הממשלה, ליישר קו עם עמדת משרד הבריאות, ולחדול לאלתר מקידום "מסלול עוקף משרד הבריאות" שקידומו כבר החל", אומרים בעמותה.

בחברת רותם אמפרט תוקפים את העמדה שמציגה גרמן: "60 שנות כרייה בישראל מוכיחות כי אין בעיה בריאותי בכריית פוספטים ובודאי אין כל סיבה למנוע בדיקה מעשית בשטח רחוק דיו מכל יישוב. מנכ"ל משרד הבריאות פרופסור רוני גמזו אמר כי בידי משרד הבריאות חמש חוות דעת ורק אחת מתנגדת לכרייה; כל הדרג המקצועי במשרד הבריאות הסכים, פה אחד, כי כדי לגבש המלצה מקצועית ורצינית בנדון אין להסתפק במודלים התיאורטיים ויש לבצע בדיקה מעשית בשטח".

עוד נמסר מהחברה כי "שרת הבריאות הבטיחה לבחון את הנושא ברצינות, ללא משוא פנים וללא דעה מוקדמת ואנו משוכנעים שכך היא תעשה. בסיורה הקרוב של שרת הבריאות באזור היא בודאי תגלה כי עתודת הפוספט במכרות הפעילים כיום תסתיים בשנים הקרובות ועתיד תעשיית הפוספט בישראל תלוי במתן היתר לפעילות במכרה חדש - שדה בריר".

לטענת החברה, "שלושה משרדי ממשלה - משרד האנרגיה המים והתשתיות, משרד הפנים והמשרד להגנת הסביבה - קבעו בעקבות מחקרים שונים שנעשו במשרדים כי אין תחליף לשדה בריר. כיל היא המעסיק הגדול ביותר בנגב והיא המקור ל-20% מסך כל הפעילות הכלכלית באזור. כיל תשאף ותעשה הכל כדי להמשיך ולקיים את התעשייה בישראל ולא בחו"ל, אך הדבר אינו תלוי בה אלא בממשלת ישראל שעליה לקבל החלטה בנוגע לעתיד החיים בנגב, המשך קיומה של תעשיית הדשנים ומקור הפרנסה של 9,000 משפחות בנגב".

משה חדד, יו״ר ועד עובדי רותם אמפרט נגב אמר בתגובה להצהרת גרמן בדבר מציאת חלופה לשדה בריר, כי "עובדי רותם יתמכו בכל פתרון שיאפשר להם לשמור על פרנסתם". עם זאת הוסיף חדד כי "גם אם כוונות השרה טובות, הרי שמתוך הכרה יסודית של החלופות, הן חלופות טובות על הנייר אך אינן רלוונטיות מבחינה מעשית, כיוון שמדובר בשמורות טבע והתהליך הבירוקראטי יארך שנים ארוכות ויסתיים בודאי בתשובה שלילית. המשרד להגנת הסביבה, רשות שמורות הטבע והגנים והחברה להגנת הטבע כבר הביעו את התנגדותן לשדות המוצעים, זאת בשל פגיעה בערכי הטבע. לכן, כל מי שמציע היום חלופה לא ריאלית כמוהו כמי שחורץ את דינו של מפעל 'רותם' ואת פרנסתם של 10,000 משפחות בנגב ובזמן שנבחרי ציבור ופקידים במשרדים ממוזגים יתווכחו ביניהם על החלופות - רזרבות הפוספט במכרות הקיימים יאזלו והעובדים ישלמו את המחיר".

לדברי חדד, ״מצער שהשרה גרמן גזרה את דינם של 10,000 עובדים בנגב עוד לפני שביקרה בשדה בריר ועוד לפני שנערכה בדיקת ניטור בשטח שתכריע בסוגיות השפעות הכרייה. עובדי המפעל עובדים עשרות שנים במכרות ובדיקות תקופתיות מוכיחות שוב ושוב שלכרייה אין כל השפעה על בריאותם. רבים מעובדי המפעל גרים בערד ויישובי הסביבה ואילו היתה השפעה כלשהי על בריאותנו ובריאות ילדינו, היינו מתנגדים בתוקף לכרייה בבריר".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#