משחק סכום אפס קטלני - צרכנות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

משחק סכום אפס קטלני

האינטרסים, הלחצים וההכרעות הקשות: כך גובש סל התרופות ל-2013

28תגובות

ברגע השיא של יום שני בערב, דקות לפני סיום עבודת ועדת הסל שנמשכה על פני ישיבות רבות וממושכות והחלה למעשה כבר לפני חודשים בעבודת הכנה ממושכת של האגף לטכנולוגיות במשרד הבריאות, הצליחו חברי הוועדה לצמצם את רשימת התרופות והטכנולוגיות שיתווספו לסל השנה כך שעלותן קרובה מאוד לסכום שנקבע מראש: 300 מיליון שקל.

אבל משהו הציק מאוד לאחת המשתתפות. היא ביקשה לשכנע שוב בחשיבות של הכנסת אחת הטכנולוגיות לסל כבר השנה, גם אם היא לא מצילת חיים. מדובר בטיפולי שיניים (שתלים) לאנשים שנולדו עם מום של חוסר בשיניים. השתלים שעשויים לשקם את פיהם, איכות חייהם ודימויים העצמי של הסובלים מהמום, יקרים מאוד - עשרות אלפי שקלים לשן.

אלון רון

הוועדה חילקה את בעלי המום הללו לשלוש קבוצות, לפי דרגות החומרה ועלות הטיפול. בתחילה ביקשו חברי הוועדה להשאיר את הטיפול בדרגה הנמוכה אך היקרה ביותר של המום - שכן לוקים בה אנשים רבים יחסית - מחוץ לסל. אך המשתתפת התעקשה להכניס גם אותה. הדברים שיכנעו את חברי הוועדה, שפתחו שוב את הספרים וניסו לשבור את הראש בשאלה על איזו תרופה או טכנולוגיה אחרת לוותר. מדובר במשחק סכום אפס - התקציב קבוע מראש ותרופה באה על חשבון תרופה אחרת. הסכום הכולל לא יכול להתרחב..

על הכוונת היו שלוש תרופות: גרדסיל, החיסון לסרטן צוואר הרחם; התרופה סובוקסון לטיפול במכורים להרואין; וחלק מהבדיקות הגנטיות בהריון. בסופו של דבר הדילמה הצטמצמה לדו קרב: השיניים מול הבדיקות הגנטיות. וכאן החל ויכוח סוער אחרון.

המצדדים בהכנסת השיניים אמרו כי העלות למטופל (כ-100 אלף שקל בשיניים מול 140 שקל בבדיקה גנטית) צריכה להכריע את הכף - נשים בהריון יכולות להתאמץ ולשלם 140 שקל לבדיקה, אך משפחות רבות לילדים חסרי שיניים לא יעמדו בתשלום של 100 אלף שקל. טיעון נוסף היה שהוועדה תכניס השנה חלק מהבדיקות הגנטיות לסל, ואת האחרות תכניס בשנה הבאה - כך שהנזק לא יהיה רב.

ואולם חברי ועדה רבים אחרים לא הסכימו לוותר על הבדיקות הגנטיות (למחלות נדירות יחסית ולמוטציות נפוצות בקרב משפחות ערביות או דרוזיות). גם להם היו טיעונים כבדי משקל: העובדה שמניעת לידת ילד עם מום עשויה להציל משפחות, העובדה שיש משמעות רבה להכנסת טכנולוגיות של מניעה, ובעיקר העובדה שמדובר בבדיקות לאוכלוסיות חלשות יחסית שמתקשות לממן אפילו בדיקה ב-140 שקל, ושפעמים רבות כלל לא מודעות לקיומן של הבדיקות הללו - דבר שישתנה אם הבדיקות יהיו בסל.

"בשביל זה אני יושבת פה - כדי להגן על האשה הדרוזית, זאת שאולי לא יודעת אפילו שיש בדיקה שיכולה להציל את משפחתה", אמרה אחת המשתתפות.

הפור נפל - טיפולי השיניים לבעלי המום ה"קלים" (6-8 שיניים חסרות) בחוץ, בדיקות גנטיות בפנים. זוהי מהות עבודתה של ועדת סל התרופות - קבוצה של 18 אנשים שהתקבצו כדי לחרוץ גורלות של עשרות אלפי אנשים, ומשתדלים לפעול לפי מיטב השיפוט הרפואי והמוסרי שלהם.

ועדה רגועה

למרות רגעים של התלהטות הוויכוח, ועדת הסל 2013 היתה אחת הרגועות שבהן צפינו בשנים האחרונות. בהתאם למודל האידיאלי שהגדירו "אבות" ועדת הסל - ההחלטות כולן התקבלו בקונצנזוס בין המשתתפים, למרות הוויכוחים בדרך. כבר היו מקרים בעבר שהמחלוקות היו כה עזות, עד שיו"ר הוועדה נדרש לקיים הצבעה. אך אלה היו מקרים ספורים בלבד - לרוב חשוב מאוד לחברי הוועדה להגיע להסכמה כללית.

יש מי שהעיר מהצד כי הוועדה השנה אפילו שקטה "מדי" - רוב החברים בה חדשים ועדיין לומדים להכיר את הדינמיקה המיוחדת שלה, כך שהם עדיין לא מרגישים מספיק בטוחים לנהל מלחמות, וחלק מחברי הוועדה לא הרבו להתבטא. הוועדה מורכבת מ-18 חברים ובהם נציגי ארבע קופות החולים, משרד הבריאות, משרד האוצר, רופאים מתחומים שונים, נציגי ציבור, רוקח, אתיקן ואיש דת.

דבר אחד בטוח: הדומיננטיות של נציגי קופות החולים בוועדה, המוכרת מוועדות קודמות, רק התעצמה השנה: הלחץ התקציבי על הקופות נתן את אותותיו וניכר כי הן נלחמות בקנאות בכל צל של סיכון להכנסה לסל של תרופה בסכום שנמוך מכפי שיצטרכו להוציא בפועל.

תרופה כזו, למשל, היא פרג'טה לטיפול בחולות סרטן שד גרורתי. התרופה ניתנת יחד עם התרופה הביולוגית היקרה הרצפטין שנכללת כיום בסל, ומצליחה לדחות את התקדמות המחלה בשישה חודשים בממוצע - ולכן מאריכה גם את מתן ההרצפטין הנלווה. הקופות טענו בלהט כי למחיר שהן יקבלו על פרג'טה (כ-30 מיליון שקל לכ-110 חולות) יש להוסיף כמה מיליוני שקלים - פיצוי עבור תוספת ההרצפטין.

בשלב זה התפתח ויכוח סוער בין הקופות לבין אנשי משרד הבריאות: אנשי משרד הבריאות אמרו שאין מקום להוסיף לתקציב הפרג'טה את עלות ההרצפטין, ואף הביכו מעט את הקופות כשאמרו שלפי בדיקתם, הקופות מנצלות רק 75% מהתקציב שקיבלו עבור הרצפטין לפני כמה שנים. מנגד, טענו קופות החולים כי במקרים רבים אחרים הן מוציאות על תרופות הרבה יותר מהמימון שהן מקבלות עבורן. בסופו של דבר הפרג'טה נכנסה לסל בלי תוספת פיצוי עבור הרצפטין. כיפוף הידיים הקטן הזה הוכרע לטובת משרד הבריאות, אך במקרים רבים אחרים, דווקא עמדת הקופות הכריעה.

בסיומם של דיוני הוועדה, אחרי קבלת ההכרעה הסופית, אמר היו"ר פרופ' יונתן הלוי, מנהל בית החולים שערי צדק (שרק שלשום חתם על הסכם המיזוג עם ביקור חולים) , כי התוספת לסל השנה היא "חברתית וחמלתית, ואנחנו יכולים לטפוח לעצמנו על השכם". הוא לא היה היחיד שהעניק לסל את התואר "חברתי".

מדוע הסל חברתי? בעיקר בשל החלק הגדול בו שמוקדש לנושא המניעה: לצד התרופות האונקולוגיות, שגם השנה תפסו נתח ניכר מתקציב הסל, הוכנסו השנה טכנולוגיות מתחום המניעה כמו חיסונים (אבוסינגיס לתינוקות נגד הווירוס RSV וגרדסיל נגד סרטן צוואר הרחם לבנות בכיתה ח'), בדיקות גנטיות טרום לידה, וגולת הכותרת: בדיקת שקיפות עורפית לנשים בהריון, בהשתתפות עצמית של 40 שקל.

כבר כמה שנים שמשרד הבריאות שואף להכניס לסל בדיקה זו - בדיקת אולטרסאונד שמבוצעת בשליש הראשון להריון לצורך איתור מוקדם של מומים שונים בעובר, בצירוף בדיקת דם משלימה. אולם המחיר הגבוה של הבדיקה - כמה מאות שקלים, ובעיקר המספר העצום של נשים בהריון שזכאיות לה (יותר מ-100 אלף בשנה) הפכו את העניין ליקר מדי.

השנה ניכר היה שנעשים מאמצים עליונים להכנסת השקיפות העורפית. לאחר גלגולים והצעות רבות הוחלט על מודל יוצא דופן שיאפשר להכניס את הבדיקה לסל בעלות נמוכה בהרבה מהעלות המקורית: הבדיקה תיכנס לסל הציבורי, אך לא תיגרע מהביטוחים המשלימים. לפיכך, צפוי שרק חלק מהנשים בהריון יבצעו אותה במסגרת הרגילה, ורבות אחרות ימשיכו לבצע אותה בהנחה דרך הביטוח המשלים, כך שיוכלו לבחור רופא (דבר שלא ניתן לעשות בסל הציבורי). הנחה זו איפשרה לחברי הוועדה להפחית משמעותית את מספר הנשים המשוער שישתמשו בבדיקה - וכך גם את עלות הטכנולוגיה ואת ההשתתפות העצמית לכל אשה.

רציונל נוסף שעמד מאחורי ההחלטה להשאיר את השקיפות העורפית גם בביטוחים המשלימים הוא החשש כי אם תבוטל כליל האפשרות של בחירת רופא, הדבר ישמש את חברות הביטוח הפרטיות כמנוף לגיוס מבוטחים, כפי שקרה לאחר שהוציאו את התרופות מצילות החיים מהביטוחים המשלימים. אגב, אחת ההצעות שעלתה כדי להוזיל עלויות הייתה שטכנאים ולא רופאים הם שיבצעו את הבדיקה - אך ההצעה נפסלה לאחר שרבים מחברי הוועדה התנגדו לה משיקולים רפואיים.

ואולם, אספקת בדיקות השקיפות העורפית לנשים במסגרת הסל בקופות החולים היא נטילת סיכון מצד המדינה: זהו מהלך מורכב מאוד, שכן הוא ידרוש מקופות החולים להיערך לאספקת השירות לעשרות אלפי מבוטחות במהירות (את הבדיקה ניתן לעשות רק בזמן מסוים בהריון) ועל ידי רופאים. בעניין זה ייבחן משרד הבריאות: עליו לפקח על כך שהקופות אכן מספקות את השירות, ושלא ייווצר מצב שבו נשים לא יצליחו להשיג תור בזמן לשקיפות עורפית ולכן ייאלצו להשתמש בביטוח המשלים. במקרה כזה, הסל ה"חברתי" עלול להפוך לסל ציני.

מעט לרבים - וגם הרבה למעטים

ועדת הסל איזנה השנה בין הרבים לבין המעטים. בין התרופות שנכנסו השנה יש כאלה שמקיפות מספר עצום של מטופלים, כמו למשל שקיפות עורפית שלפי ההערכות ישתמשו בה 52 אלף נשים בהריון (בעלות של 360 שקל לבדיקה ובתקציב כולל של 18.7 מיליון שקל לשנה), בדיקה גנטית לגילוי תסמונת איקס שביר (50 אלף נשים, 180 שקל לבדיקה - 9 מיליון שקל לשנה), וחיסון נגד סרטן צוואר הרחם שיינתן ל-52 אלף תלמידות כיתה ח' בעלות של 244 שקל לחיסון (12.6 מיליון שקל).

מנגד, נכנסו לסל כמה תרופות יקרות ביותר למספר מצומצם של חולים הלוקים במחלות נדירות שהתרופות להן יקרות מאוד. כך, למשל, נכנסה לסל התרופה נגלזיים לטיפול בתסמונת נדירה ביותר, שממנה סובל ילד אחד בישראל, בעלות של 1.22 מיליון שקל לשנה. דוגמאות נוספות הן 15 חולי ALS שיקבלו מערכת לקיצוב חשמלי של הסרעפת שעלותה 161 אלף שקל לשנה ו-15 חולים בסרטן של בלוטת התריס שיקבלו את התרופה קפרלסה, שמחירה לשנה 376 אלף שקל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#