הקמת רשות מזון מטורפדת: "הפיקוח נופל בין הכיסאות" - צרכנות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הקמת רשות מזון מטורפדת: "הפיקוח נופל בין הכיסאות"

כבר ב-1966 החליטה הממשלה להקים רשות מזון, אבל מאז הנושא מטורפד על ידי משרדי הממשלה, ובעיקר משרדי הבריאות והחקלאות ■ משרד הבריאות: "הכנו הצעת חוק שנבחנת על ידי משרד המשפטים"

8תגובות

תעשייני המזון וארגוני הצרכנים קוראים כבר יותר מעשור להקמת רשות מזון לאומית שתגבש אסטרטגיה, רגולציה וכלי פיקוח על הענף - אך מאבקי כוח בין משרדי הממשלה מטרפדים את העניין. הקמת רשות תיגרע אמנם מסמכויותיהם ושליטתם של משרדי החקלאות, הבריאות והתמ"ת - ואולי גם תקצץ בתקציביהם - אולם היא גם תשנה את המצב שבו אין גורם ממשלתי שנושא באחריות לתקלות.

נושא הרגולציה והפיקוח על יצרני המזון עלה מחדש בשבוע שעבר, בעקבות הודעה של חברת תנובה כי לחלק מקרטוני החלב 3% שלה חדר חומר ניקוי. תנובה הודיעה כי היא נערכת לאיסוף הקרטונים, שתאריך התפוגה שלהם הוא 22 באוגוסט. יום קודם לכן הודיעה גם חברת עין גדי מים מינרליים כי קיים חשש להימצאות של חיידק פסיאודומונס אאירוגינזה במארזי שישיות הבקבוקים שלה. החברה הודיעה כי תאסוף מהחנויות שישיות בקבוקי 2 ליטר שיוצרו ב-1, 2 ו-3 באוגוסט 2012.

רמדיה
אריאל שליט

תקלות הייצור בימים האחרונים אמנם אינן יוצרות לחץ דרמטי להקמת רשות, אך ברקע מהדהדת פרשת רמדיה כתזכורת לצורך ברגולטור אחראי, שיידע כי תוטל עליו אחריות במקרה של כשל חמור, ולכן אולי ינהל מדיניות יעילה יותר.

"מועצת המזון לא מטפלת בכשלים"

"התקלות של תנובה ועין גדי ותקלות אחרות בתחום המזון - כולן קשורות בדרך כלשהי לזה שאין רשות מזון לאומית בישראל", אומר בכיר במשרד החקלאות. "אין פיקוח, הכל נופל בין הכיסאות והצרכן משלם את המחיר".

ב-1966 התקבלה החלטת ממשלה בדבר מיזוג הרשויות הממשלתיות העוסקות בפיקוח על המזון לכלל רשות ממשלתית אחת, שתכלול נציגים של משרדי הממשלה השונים. אולם יותר מארבעה עשורים חלפו מאז, הצעות חוק הוצעו בנושא, ועדות ביקורת הוקמו והמליצו להקימה - אך טרם הוקמה רשות מזון בישראל.

בתחילת השנה הסתמן שיוקם גוף אחד שירכז את מדיניות המזון ויפקח על הענף משלב הגידול, דרך הייצור והמכירה. זאת, בניגוד למצב כיום, שהסמכויות לקביעת מדיניות, ביצוע ופיקוח מרוכזות בין היתר במשרדי הבריאות, החקלאות, הפנים, המשפטים והתמ"ת. בינואר הועלתה לוועדת שרים לחקיקה הצעה חוק להקמת רשות מזון לאומית, אולם ההצעה נדחתה לאחר שמשרדי הממשלה התנגדו לה. חלקם טענו שהיא פופוליסטית ואינה מגובשת מספיק, ושנועדה לעלות על גל המחאה נגד יוקר המחיה.

גורמים ממשלתיים ציינו אז כי קיימת ועדת מזון שאמורה לפקח על הנעשה בתחום, ולתאם בין המשרדים המעורבים. במשרד החקלאות, למשל, תמכו בהקמת רשות שתפקח על מזון מעובד (תעשייתי) כנהוג בחו"ל, אך לא על מזון חקלאי טרי. יוזמה קודמת להעביר הצעה דומה בממשלה התקיימה בנובמבר 2010. "משרדי הבריאות והחקלאות טירפדו את הנושא. ועדת שרים לענייני חקיקה דחתה את ההצעה בגלל המשרדים האינטרסנטיים וגופים שפוחדים שהקמת רשות מרכזית תוריד מהכוח האדיר ומהתקציבים שמתגלגלים אצלם", אומר יהודה מאירוביץ', לשעבר סגן מנהל השירותים הווטרינריים לענייני מינהל וכוח אדם במשרד החקלאות.

"אם היתה רשות מזון כמו ה-FDA האמריקאי, מקרים כמו פרשת רמדיה ותקלות המזון האחרונות אולי לא היו מתרחשים", הוא אומר. לדבריו, הכשל נובע מכך שנושא הפיקוח על המזון נתון בידי כמה גופים שונים: "אי קיומה של רשות מזון משול ליד ימין שאינה יודעת מה עושה יד שמאל. קיימים הרבה גופים: משרד החקלאות, התמ"ת, הבריאות, הפנים ועוד, שכל אחד מהם מוציא הנחיות, ולא ברור מי מנהל את הדברים - כך שמטבע הדברים נושאים רבים נופלים בין הכסאות. בנוסף, לכל אחד יש אינטרסים שלו: משרד החקלאות מעוניין לטפל במקטע הראשון שלי יצור המזון, והוא מגן על החקלאים, ואילו משרד הבריאות צריך להגן על ייצור המזון במפעלים".

לדברי הבכיר במשרד החקלאות, "כל מיני כשלים בענף המזון, כמו הפרה המשוגעת, הביאו את האירופאים להקים רשות מרכזית אחת שאחראית על המוצרים מהשדה עד לצלחת. הם מכנים את התהליך ‘מהאורווה עד לשולחן' (From the Stable to the Table)".

בעקבות פרשת רמדיה ב-2003 הוקמה ועדת פיינרו, בראשות פרופ' מנחם פיינרו. המלצות הוועדה הביאו להקמת מועצת מזון עליונה ב-2004. תפקידה של המועצה, המתכנסת אחת לחודש, הוא לתאם את המדיניות ואת פעולות היישום, האכיפה, הפיקוח והבקרה של משרדי הבריאות והחקלאות בכל הנושאים הקשורים בשרשרת המזון. אולם, גורמים בענף טוענים כי "מועצת המזון העליונה לא באמת מטפלת בכשלים. רוב החברים בה הם עובדי משרד החקלאות והבריאות שמייצגים את עמדות המשרדים ולא את עמדת הציבור", אומר הבכיר.

"לא יהיה מנוס מפנייה לבג"ץ"

מנכ"לית ארגון אמון הציבור, גלית אבישי, שיזמה את הצעת החוק האחרונה בנושא שהוגשה על ידי ח"כ חיים כץ (הליכוד), אומרת כי מדובר באחד המאבקים החשובים שמנהל הארגון מזה שנים - אך ללא הצלחה. "גורמים בממשלה מטרפדים את הקמת הרשות. היו המון ועדות חקירה בעקבות בעיות בענף, שהידועה בהן היא הטרגדיה של רמדיה. משרד החקלאות פחד שיקחו לו סמכויות ולמשרד הבריאות, כנראה, היה נוח בסיטואציה הזאת".

אייל טואג

אבישי מספרת כי לפני שמונה חודשים כל חברי הכנסת בוועדת הבריאות חתמו פה אחד על הצעת החוק להקמת רשות מזון מרכזית, והיא הוגשה לוועדת השרים לחקיקה. "משרד הבריאות והחקלאות התנגדו בוועדה, ומשרד הבריאות הבטיח שבתוך חודשיים הוא יקדם חקיקה חלופית, אבל לא קרה כלום. אם נראה שאין התקדמות לא יהיה לנו מנוס אלא לפנות לבג"ץ", אומרת אבישי.

ממשרד הבריאות נמסר כי "המשרד הכין הצעת חוק שנבחנת על ידי משרד המשפטים. לא ניתן להקים רשות מזון ללא שינוי חקיקה, ולכן נפעל להביא הצעת חוק זו לאישור כל משרדי הממשלה הנוגעים לה". במשרד הבריאות סירבו לפרט לגבי אופי הצעת החוק.

"כל אזרח צריך להיות מודאג מהסיפור הזה - על כל תקלה שעולה לכותרות, יש עשרות אירועי מזון שאף אחד לא יודע עליהם", טוענת אבישי. גם לדברי מאירוביץ', התקלות רבות מאלה המגיעות לתקשורת: "אף אחד לא בודק ממה בדיוק מת כל אחד בבית החולים. חלק מהמטופלים נפטרים ממחלות שקשורות למזון - ואף אחד לא יודע. כך למשל, גם לא בודקים למה הרבה אנשים מגיעים לבתי חולים עם כאבי בטן".

ואכן, נדמה כי תקלות גדולות רבות בענף המזון בשנים האחרונות נחשפו דווקא בכלי התקשורת. כך למשל, פרשת הבשר המקולקל בטיב טעם, שנחשפה ב"כלבוטק", או תחקיר TheMarker מאפריל שחשף תנאי ניקיון ירודים, עובש, ושימוש חוזר במוצרים במפעל אוליביה.

לדברי אבישי, הקמת רשות מזון תביא להפחתת מספר התקלות. "עצם העובדה שמישהו בודק וחושף תקלות יגרום לחברות לפחד ולבקר יותר את תהליכים המתרחשים אצלן". לדבריה, "השוק התפתח ויש יותר מוצרים ויבוא - ולכן יש יותר תקלות. החברות הגדולות יודעות שיש סיכוי גדול שרשתות השיווק ידווחו על התקלה לתקשורת, אז הן מעדכנות את משרד הבריאות והציבור, אבל אי אפשר להסתמך רק על זה".

גם איגוד תעשיות המזון בהתאחדות התעשיינים מנסה זה שנים ארוכות להביא להקמת רשות מזון. באיגוד טוענים כי התעשיינים נמצאים תחת דרישות רגולטוריות של כמה משרדים, בהם הבריאות, החקלאות והגנת הסביבה. לדבריהם, הרגולציות לעתים סותרות, ובכל מקרה הן יוצרות עודף רגולציה וחוסר יעילות בפיקוח הממשלתי על הענף.

"כבר שנים שאנו מתריעים על המצב האבסורדי שבו 14 רשויות שונות מפקחות על ייצור ושיווק מצרכי מזון ללא כל תיאום. על הממשלה והכנסת לזרז את הקמת רשות מזון אחת עצמאית שתאחד את הפיקוח על ייצור, יבוא ושיווק מוצרי מזון בישראל", נמסר מהתאחדות התעשיינים, שניסתה אף היא לקדם הצעות חוק בנושא. "הכפילויות בעבודת הפיקוח של משרדי הממשלה יוצרות ככל הנראה גם בזבוז תקציבי", ציין מקור בהתאחרות התעשיינים. "בנוסף, ביקורי פקחים מרובים במפעל המייצר בתנאים מחמירים ובסטנדרטים מתקדמים באים על חשבון ביקורת שלא נעשית במקומות שבהם הייצור מתבצע בתנאים ירודים המסכנים את בריאות הציבור. לכן, צריך ליצור מערכת אחת שתגדיר למפעל מה רוצים ממנו, תקטין עלויות ותעמיק פיקוח במקומות נדרשים".

משרד התמ"ת תומך בהקמת רשות המזון, אולם נראה כי הוא מסתייג מפגיעה בסמכויותיו בחוק התקנים. כיום, מכון התקנים, האחראי על קביעת תקנים ופיקוח על יישומם, נמצא באחריות התמ"ת. ממשרד התמ"ת נמסר בתגובה כי "עמדת המשרד לעניין הקמת רשות מזון לפיקוח על האספקה, הייצור והשיווק היא חיובית. לתמ"ת הסתייגות מהשינויים המוצעים בחוק התקנים על ידי משרד הבריאות במסגרת הקמת רשות מזון. עם זאת, קיימת הסכמה שאכיפת תקנים רשמיים לבירה, ליין ולמשקאות משכרים תועבר מהתמ"ת למשרד הבריאות".

ממשרד החקלאות נמסר: "בישראל קיימת מועצת מזון עליונה, שהיא גוף משותף למשרדי החקלאות והבריאות. המועצה מתפקדת כגוף העליון לתיאום המדיניות ופעולות היישום, האכיפה, הפיקוח והבקרה של משרדי החקלאות והבריאות, בכל הנושאים הקשורים בשרשרת המזון. בראש המועצה עומד פרופ' נציג ציבור וחברים בה בעלי תפקידים רלוונטיים בשני המשרדים. המועצה מתפקדת כבר כיום כמעין רשות מזון, לכן הצורך בהקמת גוף נוסף מתייתרת.

"יצוין כי הנושא המרכזי בדיוני הוועדה נסוב סביב בטיחות המזון. לדעת משרד החקלאות, מועצת המזון היא הגוף האופטימלי העונה על הצרכים בפיקוח על שרשרת המזון. בנוסף, כל הבדיקות שמבצע משרד החקלאות במזון מתפרסמות באופן שקוף לציבור, והמידע נגיש לכלל הציבור. באחרונה נכתב במועצה נוהל recall לאיסוף מוצרי מזון, שלאורו פעלו גם במקרה האחרון של ביצוע האיסוף".

השתתפה בהכנת הכתבה: רוני לינדר-גנץ



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#