הצעת חוק: לחייב לימודי ליבה בכל מוסדות החינוך - גם בישיבות - צרכנות - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הצעת חוק: לחייב לימודי ליבה בכל מוסדות החינוך - גם בישיבות

על פי הצעת החוק שתעלה לדיון ביום ראשון בוועדת השרים לחקיקה רק 5% מתלמידי הישיבות יוכלו ללמוד לימודי תורה ללא שילוב תכנית הליבה

12תגובות

ועדת השרים לענייני חקיקה תדון ביום ראשון הקרוב בהצעת חוק המבקשת לחייב את בתי הספר בישראל להקדיש 75% מהלימודים בהם ללימודי מקצועות הליבה. מקצועות הליבה מוגדרים על פי ההצעה כתנ"ך ומורשת ישראל, אזרחות, עברית, מתמטיקה, מדעים ואנגלית או ערבית עבור המגזר היהודי, ולימודי מורשת ערבית, היסטוריה ומסורת ערבית, במקום מורשת ישראל, במגזר הערבי.

הצעת החוק הוגשה על ידי חברי הכנסת ד"ר עינת וילף (עצמאות), ציפי חוטובלי (ליכוד), מאיר שטרית (קדימה) אורי אורבך (הבית היהודי), נחמן שי (קדימה), זאב בילסקי (קדימה) וניצן הורביץ (מרצ).

סלמן אמיל

הצעת החוק קובעת שיש לבטל את חוק מוסדות החינוך התרבותיים הייחודיים מ-2008, המאפשר לתקצב מסגרות חינוך גם אם לא מלמדים בהם לימודי ליבה - ובכך למעשה לחייב לימודי ליבה בישיבות החרדיות. לפי הצעת החוק, מדי שנה ייבחנו כל התלמידים במוסדות החינוך בהם יונהגו לימודי הליבה במבחנים ארציים בכל מקצוע. בנוסף, ההצעה תדרוש מהמשרד להקים מנגנון פיקוח מקיף שיוודא שמוסדות החינוך מקיימים את לימודי הליבה ולא לתקצב מוסדות חינוך שלא מלמדים את מקצועות הליבה.

לפי ההצעה, בתי ספר לא ממלכתיים יתוקצבו באופן יחסי להיקף העמידה שלהם בדרישות הליבה.

בנוסף לחיוב הישיבות החרדיות לקיים לימודי ליבה, לפי ההצעה בכל ישיבה יוכלו לקיים לימודים תורניים בהיקף של עד 5% מהתלמידים בכל שנתון. "מתוך הכרה בלימוד התורה, יוסמכו ראשי ישיבות לבחור קבוצת עלית של תלמידים מצטיינים בכל מוסד לימודים תורנים של עד 5% מכל שנתון, שיקדישו את שעות הלימודים ללימוד מקצועות הקודש".

"המאבק על לימודי הליבה הוא מאבק יסוד על דמותה של מדינת ישראל", אמרה ח"כ וילף. "המדינה לא יכולה להמשיך לממן בתי ספר שבוגריהם חסרים אפילו את הכלים הבסיסיים ביותר להשתלבות בחברה הישראלית ובעולם העבודה. גם ברור שאין שום בעיה הלכתית אמיתית עם לימודים כלליים, כפי שמוכיחים יהודים חרדים מחוץ למדינת ישראל".

אפלבאום תומר

"אין סיבה שישראל תממן חיי אבטלה, עוני והסתגרות", הוסיפה וילף. "אין לי אשליה שהשינוי יגיע דווקא מהצעת חוק פרטית, אך יש להשאיר את המאבק על סדר היום כל העת בכל אמצעי אפשרי". יחד עם זאת, ציינה ח"כ וילף כי היא פתוחה לרעיונות מצד המגזר החרדי באשר לאפשרות לקיים בתי ספר שבוגריהם יהיו בעלי המיומנויות הנדרשות להשתלבות בעולם העבודה המודרני. "חבריי להצעת החוק ואנוכי נמשיך להעלות את ההצעה, כל אחד בתורו' כדי שהנושא לא ירד מסדר היום הציבורי".

שטרית הוסיף: "המצב במערכת החינוך בישראל הוא קטסטרופלי. גדלים פה דורות של תלמידים שאינם לומדים מקצועות ליבה כמו מדעים, אנגלית, מתמטיקה ומקצועות מורשת. מערכת החינוך אינה מכינה אותם לחיים בעידן המודרני, ואת המחיר כולנו כבר מכירים. דווקא עכשיו בזמן של משבר חברתי הממשלה צריכה לפעול כדי שהתלמידים האלה יקבלו כלים להשתלב בשוק העבודה ולא יהפכו לנטל על החברה".

לדברי ח"כ חוטובלי: "אסור למדינת ישראל לאפשר לאחוז כל כך גדול מצעיריה לגדול ללא הכלים האלמנטאריים הנחוצים לפיתוח אישי ולהשתלבות בעולם העבודה המודרני. אני קוראת לוועדת השרים לאשר את הצעת החוק, ולהעניק לעשרות אלפי תלמידים את הזכות הבסיסית לבחור את דרך החיים שהם מעוניינים לחיות בה. חשוב להזכיר שגדולי ישראל מהרמב"ם עד הרבי מלובביץ קיבלו השכלה כללית, ולא ראו סתירה בין התורה ללימודי החול. הדבר רק יעצים את התלמידים בכל זרמי החינוך. ראוי שיהיה בסיס ידע משותף לכל תלמידי ישראל וזאת הדרך היחידה לצמצום הפערים החברתיים בישראל".

אפלבאום תומר


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#