"עכשיו קצת התעורר פה, אבל היו תקופות על הפנים, שלא עשיתי אפילו 500 שקל ביום"

"פעם אי-אפשר היה להכניס לכאן סיכה, עכשיו אפשר ללכת בחופשיות" ■ "אני לא יודע איך לעשות משלוחים של פלאפל או שווארמה" ■ "נחמד לי שיש פחות אנשים. אבל בשביל הסוחרים זה הכי מבאס ועצוב" ■ "אני מחזיקה עובדים, קונה סחורות, משלמת הוצאות, אבל בסוף בן אדם קונה לאפה בחלון ב-40 שקל" ■ "מה שאתה רואה פה זה רק שרידים. אני מנסה, איכשהו, לצוף מעל המים" ■ כתבי TheMarker ביקרו בשווקים פתוחים – וחזרו עם כמה מסקנות

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
שוק מחנה יהודה בצל הקורונה
שוק מחנה יהודה בצל הקורונה. למצולמים אין קשר לנאמר בכתבהצילום: אוהד צויגנברג
כתבי TheMarker
כתבי TheMarker

אורח שיזדמן לשוק מחנה יהודה בירושלים יתקשה להבחין במשהו לא רגיל. צעקות  של "רק היום" ו"תותים, תותים" כבימים ימימה. אבל הקונים הקבועים מרגישים מיד בהבדל. זה לא רק המסכות או סדרני הקורונה, הלבושים בווסט כתום וניצבים בכניסה, היכולים לסגור את השער, אם הם מזהים שהשוק עמוס מדי.

"פעם, ביום חמישי אחר-הצהריים, אי-אפשר היה להכניס לכאן סיכה. זה בכלל היה יום שמומלץ לא לבוא. עכשיו אפשר ללכת כאן בחופשיות", אומרת לנו דורי, שאנחנו פוגשים ליד אחד מדוכני הירקות ברחוב הראשי הפתוח של השוק. "האמת היא שבתור מי שגרה באזור וקונה פה באופן די קבוע, די נחמד לי שיש פחות אנשים. אבל בשביל הסוחרים זה הכי מבאס ועצוב. הלוואי שיהיו יותר אנשים כמו פעם". >> לכתבה המלאה של שוקי שדה

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker