מדיזנגוף עד אחוזה - שיאני הקריסה בדמי השכירות, והיכן המחירים נשארו גבוהים

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
סניף מנגו בירושלים. למצולמים אין קשר לכתבה
סניף מנגו בירושלים. למצולמים אין קשר לכתבהצילום: אמיל סלמן
עדי דברת
עדי דברת-מזריץ
עדי דברת
עדי דברת-מזריץ

חנויות הרחוב אמנם חזרו אתמול (ראשון) לפעילות, אך יקחו 3–5 שנים עד שרחובות ישראל ישתקמו, והחנויות יתמלאו במקום הסוחרים שקרסו ועזבו. רבע מהחנויות שבמרכזי הערים בישראל כבר נסגרו, ותהליך איכלוסן בשוכרים חלופיים צפוי להיות הדרגתי וארוך.

בסך הכל, מתוך כ–40 אלף חנויות רחוב שפעלו לפני המשבר, כ–10 אלף קרסו מאז תחילת המשבר. במקביל, בעלי הנכסים של החנויות נאלצים אף הם להתמודד עם שוכרים שנטשו, עם ירידה של 20%-40% בדמי השכירות וכן חוסר יכולת לאכלס את הנכסים גם במחירים נמוכים — כך לפי סקירה שערכה חברת הייעוץ צ'מנסקי בן שחר עבור TheMarker. מי שיסבלו מהתרסקות הרחובות המסחריים הם בעיקר הסוחרים הקטנים, שמאכלסים את מרבית השטחים.

"יש יותר חנויות סגורות מפתוחות"

אף שהפגיעה והירידה בדמי השכירות הורגשה במרבית הרחובות הראשיים בערי ישראל, היו מספר רחובות שחוו את ההתרסקות הגדולה ביותר - בהם רחוב דיזנגוף התל אביבי, עם דמי שכירות ממוצעים למ"ר של 175 שקל כיום לעומת 275 שקל למ"ר טרום הקורונה.

בניגוד לקניונים, מרבית השוכרים ברחובות הם עסקים פרטיים קטנים, והרשתות הארציות מהוות רק כ–20% מחנויות הרחוב לעומת כ–90% מהחנויות שבקניונים

בר ריק ברחוב דיזנגוף בתל אביב, בחודש מארסצילום: עופר וקנין

הפגיעה בדיזינגוף מפתיעה לאור העובדה שעד המשבר הוא היה ברובו רחוב מצליח עם דמי שכירות גבוהים. ואולם הפסקת התיירות, החרפת המצב הכלכלי והעובדה ש–25% מהשטחים המסחריים שבו הם של בתי קפה ומסעדות - שנותרו סגורים - השאירו את חותמם על הרחוב. גם רחובות אחרים בתל אביב — בהם אבן גבירול ורוטשילד — נפגעו, אם כי פחות.

רחובות מסחריים נוספים שנפגעו משמעותית הם הרצל ומוריה בחיפה, עם דמי שכירות של 75 שקל למ"ר ו–125 שקל למ"ר בהתאמה כיום, לעומת 187.5 שקל ו–225 שקל בהתאמה לפני הקורונה. לדברי תמיר בן שחר, מנכ"ל צ'מנסקי בן שחר, "מדובר בשני רחובות כושלים שהעירייה זנחה את הטיפול בהם עוד לפני המשבר. עכשיו הקורונה חיסלה אותם, אולי לצמיתות. כשאתה נוסע או מטייל ברחוב מוריה ממרכז אחוזה למרכז הכרמל אתה רואה יותר חנויות סגורות מפתוחות".

מרכז הכרמל בחיפהצילום: רמי שלוש

גם דמי השכירות ברחוב הנשיא בחדרה נפגעו משמעותית — 75 שקל למ"ר בממוצע כיום לעומת 125 שקל למ"ר טרום המשבר. לפי הסקירה, 24% מהחנויות ברחוב היו סגורות כבר בסגר הראשון, לעומת 11% לפני כשנתיים. הרחוב נפגע עוד לפני המשבר מפתיחת מרכז "מול החוף", ובתקופת הקורונה לא נכנס כוח קנייה מיישובי הסביבה אל חדרה, המשמשת כעיר נפה.

תמיר בן שחרצילום: ארז בן שחר

"ערים מרכזיות בעולם סגרו את תנועת המכוניות ברחובות והפכו אותם למדרחובים, הכניסו משאיות אוכל, הפכו רחבות למוקדי בילוי ועשו הופעות ברחוב. בישראל לא עשו כמעט כלום"

השפעותיו הקשות של המשבר לא פסחו גם על רחוב יפו בירושלים, שסובל מעצירת תיירות החוץ והפנים, עם דמי שכירות למ"ר שירדו מ–275 שקל ל–125 שקל בלבד, בממוצע. בצ'מנסקי בן שחר אף מציינים שמדובר במחירים מבוקשים, כאשר בפועל המחירים שבעלי נכסים יקבלו יהיו נמוכים יותר, אם בכלל. הנתונים תואמים את השיחות שניהלנו בשבועות האחרונים עם מתווכים מסחריים בירושלים ובתל אביב, שמספרים כי מאז הסגר השני לא הצליחו לסגור עסקות גם במחירי רצפה.

"אין מנהיגות עירונית כלכלית"

מאחורי מצבם הקשה של הרחובות המסחריים עומדים גורמים נוספים שמשפיעים על כלל המסחר בישראל, כמו היעדר פעילות כלכלית (כאשר מסעדות, ברים ובתי קפה סגורים לפעילות במשך חודשים ארוכים), היעדר מועסקים ועצירת תיירות החוץ והפנים. אולם חנויות הרחוב סובלות גם מהשפעות ייחודיות להן.

בניגוד לקניונים, להם ניהול מרכזי ותקציבי שיווק ופרסום גדולים, מרבית הרחובות לא נמצאים תחת ניהול מרכזי ולא זכו לטיפול הולם במשבר

קניון עזריאלי תל אביבצילום: אייל טואג

בניגוד לקניונים, מרבית השוכרים ברחובות הם עסקים פרטיים קטנים, והרשתות הארציות מהוות רק כ–20% מחנויות הרחוב לעומת כ–90% מהחנויות שבקניונים. עסקים קטנים הם בהכרח פחות חסינים להפסקת פעילות כלכלית לאורך מספר חודשים. בנוסף, חלה ירידה גדולה בתנועת הולכי הרגל ברחובות.

לקניונים יש ניהול מרכזי ותקציבי שיווק ופרסום גדולים, אך מרבית הרחובות לא נמצאים תחת ניהול מרכזי ולא זכו לטיפול הולם במשבר. "בעוד שבישראל אנו עדים להיעדר מנהיגות עירונית כלכלית", אומר בן שחר, "בעולם ערים מרכזיות סגרו את תנועת המכוניות ברחובות והפכו אותם למדרחובים, הכניסו משאיות אוכל, הפכו רחבות למוקדי בילוי ועשו הופעות ברחוב. בישראל לא עשו כמעט כלום. עיריית תל אביב עשתה מעט כשהפכה חלק מהרחובות למעין מדרחובים באזורים כמו שוק לוינסקי, ועיריות רמת גן וירושלים עשו דברים דומים".

פארקלט ברחוב ביאליק ברמת גן, שמאפשר הרחבה של מקומות הישיבהצילום: מוטי מילרוד

מספר מועט של רחובות המשיכו לתפקד

מנגד, במספר לא גדול של רחובות מסחריים דמי השכירות כמעט לא נפגעו. ברחוב אחוזה ברעננה, למשל, דמי השכירות נותרו כשהיו והוא שמר על תפקודו. הסיבה: הרשתות הארציות, להן יציבות פיננסית איתנה יותר, תופסות נתח נכבד מהמסחר ברחוב — 39% משטחי המסחר ברחוב, לעומת 18% ברחוב יפו בירושלים או 16% מרחוב דיזנגוף בתל אביב. כמו כן, האוכלוסייה באזור היא ממעמד סוציו-אקונומי גבוה, שנפגע פחות בעת המשבר.

גם רחובות סוקולוב ובן-גוריון בהרצליה שמרו על תפקודם: הראשון, בשל נתח משמעותי של חנויות חיוניות שהמשיכו לפעול, לצד מיעוט של בתי קפה ומסעדות; והשני, בשל היצע מצומצם של עסקים שנהנים מכוח קנייה גדול. רחוב נוסף ששמר על דמי השכירות שבו (125 שקל למ"ר) הוא חיים עוזר בפתח תקוה — אולם במקרה הזה, מציינים בצ'מנסקי בן שחר, דמי השכירות ברחוב היו מראש נמוכים שכן העירייה לא השקיעה בו. גם רחוב ביאליק ברמת גן נפגע בצורה מינורית יחסית, משום שהעירייה סגרה את חלק ממסלולי הנסיעה ברחוב ואיפשרה לעסקים להוציא שולחנות החוצה.

בצ'מנסקי בן שחר טוענים שלאור החשש של בעלי עסקים לפתוח חנויות ברחוב, על העיריות לנקוט בצעדים דחופים לתכנון ולהעצמה של מרכז העיר: להפוך את הרחוב למקום מפגש שמציע פעילויות יחודיות כמו שוק, גלריות, חנויות פופ-אפ ועוד. בנוסף, יש לחבר בין הרחובות לשכונות מסביב, להקים בהם שבילי הליכה ואופניים ולדאוג שהחנויות יהיו צמודות אחת לשנייה ולא יהיו שטחים גדולים ללא מסחר בין מקבץ חנויות אחד למשנהו.

תמיר בן שחרצילום: ארז בן שחר

"הפכו אותנו לאויבי העם"

בעלי חנויות הרחוב עצמם כבר איבדו תקווה לעזרה מהממשלה והעיריות. "איבדתי אמון בממשלה", אומר עודד בבאי, יצרן אופנה וסיטונאי, בעלי החנות "אופנת קומו" בדרך יפו בתל אביב. "אני ממש מיואש, לא מתייחסים אלינו כי אנחנו מוחלשים ולאיש לא אכפת מאתנו, אני כנראה אסגור את העסק שלי השנה.

עודד בבאי, בעלי חנות בגדים בדרך יפו: "הסכם שלום עם סודן מעניין אותנו, אבל הפרנסה מעניינת אותנו הרבה יותר. הייתי איש ליכוד כל חיי, בפעם הבאה לא אצביע ליכוד"

הפגנת בעלי העסקים בדרך יפו בתל אביב, בחודש שעברצילום: תומר אפלבאום

"הפכו אותנו לאויבי העם. שר הבריאות, יולי אדלשטיין, שנשוי לאוליגרכית ולא יודע מצוקה מהי נלחם כדי לסגור אותנו. צחי הנגבי אמר שאין עצמאים עניים בישראל, ודודי אמסלם טוען שמלצרים מרוויחים יותר מראש הממשלה, בנימין נתניהו, שבעצמו לא מוכן לקבל החלטות קשות. אני רוצה להגיד לנתניהו — הסכם שלום עם סודן מעניין אותנו, אבל הפרנסה מעניינת אותנו הרבה יותר. הייתי איש ליכוד כל חיי, בפעם הבאה לא אצביע ליכוד".

מי שלא נהנתה מפתיחת החנויות אתמול היא ענבר דרעי, שסגרה את חנות הבגדים שהפעילה בשוק הפשפשים בסגר השני ולא תחזור להפעילה. "הלכתי עכשיו לקנות נעליים לשתי הבנות שלי וראיתי את התור המטורף מחוץ לחנויות ברחובות בסוקולוב ושנקר בחולון, שבה אני מתגוררת. נצבט לי הלב, כי אני לא שרדתי כדי ליהנות מכל הטוב הזה.

ענבר דרעי, סגרה עסק בשוק הפשפשים ביפו: "הבת שלי בת שנה וחצי ואין לי כסף לשלם לגן, אז היא איתי בבית. עד הקורונה הרווחנו יפה, אבל לא הצלחנו לחסוך"

שוק הפשפשים ביפו צילום: מוטי מילרוד

"במשך עשור כמעט הפעלתי חנות בגדים, והלך לנו טוב. בשנה שעברה התחילה ירידה במכירות בגלל התגברות ברכישות אונליין, אבל לא ברמה שהייתי שוקלת בכלל לסגור את העסק. את הגל הראשון שרדתי — לקחתי הלוואה בערבות מדינה בסך 100 אלף שקל, ומהמדינה קיבלתי כמה אלפי שקלים, אבל הכל הלך להחזרת חובות ומימון היומיום. יש לי ילדים שאני צריכה להאכיל, שכירות לשלם בדירה ובעסק, ארנונה ותשלומים נוספים. לא רציתי להישאר חייבת לספקים אז שילמתי להם — וההלוואה הלכה ונגמרה. בעלי גם בלי עבודה כי הוא עבד בעסקי המסעדנות והעסק שבו הועסק נסגר. הוא מקבל דמי אבטלה של כ–5,000 שקל בחודש, ואני מקבלת מענק של עוד כמה אלפים — אבל זה לא מספיק".

בימים אלה דרעי מנסה למכור מביתה את הסחורה שנותרה, ומחפשת עבודה במשרה חלקית. "הבת שלי בת שנה וחצי ואין לי כסף לשלם לגן, אז היא איתי בבית. גם הגדולה שלי, בת ארבע וחצי, לא הולכת לצהרון כדי שנחסוך עוד אלף שקל בחודש. עד הקורונה הרווחנו יפה, כל אחד הכניס הביתה 10 אלף שקל בערך בחודש, אבל לא הצלחנו לחסוך. עצמאית אני כבר לא מחפשת להיות כי הבנתי שאי-אפשר להיות עצמאי במדינה שלנו. הקורונה הציפה את זה שאנחנו שקופים, בלי זכויות. זה עצוב אבל זה המצב".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker