עדי דברת
עדי דברת-מזריץ

אלעד סטפנסקי (43) מנס ציונה, העביר את מרבית חייו המקצועיים בעולם הפרסום. אחרי שנים שבהן היה בכיר בחברות פרסום שונות, החליט לפתוח משרד משלו: משרד בוטיק המעסיק חמישה עובדים ומונה 14 לקוחות. העסקים היו טובים עד שהגיעה מגפת הקורונה.

"בבת אחת היתה ירידה של כמעט 60% בנפח הפעילות, כי הרבה לקוחות שלי הפסיקו לעבוד", מספר סטפנסקי. הוא החליט לא להתייאש והתחיל לחפש מיזמים שיכולים "להתאים לרוח התקופה", כהגדרתו. כך, הוא חבר לאופק אסרף (23), אותה הכיר כשעוד שמרה על ילדיו. למרות גילה הצעיר, אסרף הספיקה לעבוד כקונדיטורית ומנהלת הקונדיטוריה בשגב אקספרס של השף שגב משה. כשחזרה מטיול בהודו הביאה למשפחתו של סטפנסקי לטעום את העוגה ההודית "בגסו" שהכינה. הוא התלהב והציע לה להקים עסק — ויחד עם סטפנסקי, הם הקימו עסק להכנת קינוחים.

כשכולם

השניים השיקו לפני כחודש וחצי אתר, ולדבריהם עד כה הם כבר הספיקו למכור כ–3,000 קופסאות בגסו במחיר של 18 שקל לקופסה (כ–54 אלף שקל). את פעילות משרד הפרסום שהקים סטפנסקי לפני כשש שנים זנח כמעט לחלוטין, ואת מרבית מרצו וזמנו הוא משקיע בעסק הקינוחים, לו הוא צופה גדולות ונצורות.

"כיום זה העיסוק העיקרי שלי, וגם הלקוחות שלי במשרד יודעים שאני יותר בעסק העוגיות. פשוט יותר כיף לי לעשות את זה", אומר סטפנסקי. "אופק מכינה את העוגיות בבוקר אצלי בבית, ואחר הצהריים ובערב אני עושה את המשלוחים. זה הולך כל כך טוב שאנחנו כבר מנהלים פגישות עם מפעלים כדי להתחיל לייצר אצלם כי אנחנו לא עומדים בביקושים". סטפנסקי מספר כי "הכוונה היא לייצר במפעל ואז לפתוח נקודות הפצה עם מקררים ברחבי הארץ, שמהן נוכל להוציא משלוחים. החזון שלנו הוא שהמוצר יימכר בכל AM:PM ופיצוצייה בישראל". את ההשקעה הראשונית בהקמת קונדיטוריה ביתית, של כ–30 אלף שקל, הוא כבר הספיק להחזיר, וצופה כי העסק יוכל לפרנס בכבוד הן אותו ואת משפחתו והן את אסרף.

"הישראלים התאימו את עצמם"

אופק אסרף ואלעד סטפנסקי
אופק אסרף ואלעד סטפנסקי. "להתאים לתקופה"צילום: אילן אסייג

העסק של סטפנסקי ואסרף הוא אחד מ–17 אלף עסקים חדשים שנפתחו בישראל בתקופת הקורונה (מאפריל עד כה). מדובר בקיטון של כ–31%, לעומת כ–25 אלף עסקים שנפתחו בתקופה המקבילה ב–2019. המשמעות של הנתונים האלה רחבה, וכוללת בין היתר צמצום היקף הפעילות העסקית במשק, ירידה בכמות המשרות ומקומות העבודה והעברת הכסף הפנוי לצריכה פרטית.

למרות זאת, בחלק מתחומי הפעילות במשק שיעור פתיחת העסקים דווקא עלה, וניכר כי השוק מתאים את עצמו למצב החדש. לפי סקירה של חברת המידע העסקי CofaceBdi, באפריל־אוקטובר כ–23% מהעסקים החדשים שנפתחו היו בתחומי המזון, כמו סופרים ומינימרקטים, מעדניות ומאפיות. בתקופה מקבילה ב–2019 כ-20% מהפתיחות היו בתחומים אלה. הסיבה לכך ברורה: בעוד שמרבית הענפים במשק סובלים מירידה חדה בפעילות, תחום המזון נהנה מגידול במכירות שכן מדובר בתחום 'חיוני'. בנוסף, חלק מהמסעדות עשו הסבה למעדניות, שיכולות להמשיך לעבוד גם בתקופות סגר ומגבלות על הפעילות במשק.

גם שיעור העסקים שנפתחו בתחום השיפוצים והבנייה גדל מ–13% בשנה שעברה ל–16% השנה. "הסיבות לגידול הן עלייה בביקושים לשיפוצים ביתיים בתקופת הקורונה, וכן המשך הגידול בפעילות של יזמים בתחום ההתחדשות העירונית. אמנם יש ירידה בהתחלות הבנייה, אך ענף הבנייה לא הוחרג בתקופת הקורונה והפעילות בו נמשכת", מסבירה תהילה ינאי, מנכ"לית משותפת ב–CofaceBdi. גם תחום ההובלות, ההסעות והשליחויות תופס השנה תאוצה, עם שיעור של 9% מכלל העסקים שנפתחו, לעומת 8% בשנה שעברה. זאת, כתוצאה מהצורך הגובר בשליחויות הן של מזון והן של מוצרים בסחר אלקטרוני.

מנגד, שיעור המסעדות ובתי הקפה החדשים שנפתחו נחתך במחצית — מ–8% ב–2019 ל–4% השנה — ומספר העסקים שנפתחו בתחום זה ירד אף יותר אם מביאים בחשבון את הירידה הכללית במספר העסקים שנפתחו. גם שיעור העסקים החדשים בתחום המסחר (חנויות אופנה, הנעלה, ספרים, צעצועים ועוד) ירד. "הישראלים התאימו את עצמם לתקופה המשתנה, שכירים ועצמאים בעסקים שנפגעו פתחו עסקים בתחומים נדרשים ואני מעריכה שנמשיך ונראה את השינויים האלו בשוק בחודשים הבאים", אומרת ינאי.

תהילה ינאי
תהילה ינאי, מנכ"לית משותפת ב–CofaceBdiצילום: יהודה סובול

הלוואה של 35 אלף שקל ברגע

גם סלבה קורקין (41), כמו מאות אלפי ישראלים אחרים, פוטר מעבודתו לפני כמה חודשים. הוא עבד כמנהל ניקיון בקניון שבעת הכוכבים בהרצליה. בעת הסגר הראשון הוציאו אותו לחל"ת, לאחריו הוא חזר לעבוד לתקופה קצרה ואז לקראת הגל השני פוטר מהעבודה.

קורקין, גרוש ואבא לשני ילדים, התלבט מה לעשות עם עצמו כשיום אחד שהסתובב כהרגלו ברחוב הרצל בראשון לציון הוא ראה על חנות ריקה שלט 'להשכרה'. "גרתי בעבר בראשון לציון וידעתי שהיתה במקום חנות ומעבדה לטלפונים ניידים. בכל פעם שעברתי בחוץ בחודשיים האחרונים ראיתי שהחנות ריקה, אבל ידעתי גם שהשכירויות ברחוב גבוהות מאוד, אז חששתי לברר. בסוף החלטתי לנסות את מזלי והתקשרתי למתווך. נפגשנו עם בעל הנכס וסגרנו על שכירות של 9,000 שקל בחודש כולל מע"מ, כשהשוכר הקודם שילם 13 אלף שקל. בסוף יולי פתחתי את החנות תחת השם cityphone, באותו תחום פעילות". להשיג מימון, הוא מספר, לא היה קשה, אולי כי מדובר היה בסכומים לא גבוהים יחסית: "לקחתי הלוואה דיגיטלית בבנק לאומי. זה היה פשוט מאוד — נכנסים לאפליקציה ותוך שנייה נתנו לי הלוואה של 35 אלף שקל והכסף נכנס לחשבון, אפילו לא הייתי צריך לבוא לבנק. עוד 40 אלף שקל שילמתי מכסף שהיה לי". 

קורקין מספר כי בחודש הראשון המכירות היו טובות, אך נחתכו בחדות בסגר השני שהחל בספטמבר: "פחדתי מאוד. בכל זאת אני צריך לשלם שכירות ולקחתי הלוואה גדולה. לא ידעתי אפילו מה ההנחיות ואם מותר לי לפתוח או לא. כשהבנתי שמותר לי לפתוח כי זה תחום חיוני — הייתי צריך לחמוק מהמחסומים של המשטרה כי לא ידעתי איך מקבלים אישור עובד חיוני. עם זאת, הגעתי ופתחתי. אבל המכירות נחתכו בשני שלישים, כי אנשים לא רצו לצאת מהבית. עכשיו המצב השתפר אבל עדיין קשה, אני מצליח להחזיר את ההלוואה ולשלם את השכירות, כי למזלי אני גר עם אבא שלי בדירה שבבעלותו". בתשובה לשאלה האם בדיעבד הוא מרוצה שעשה את הצעד ופתח עסק בתקופה כה מאתגרת הוא אומר: "אני שמח שעשיתי את הצעד הזה אבל מפחד ממה שיהיה הלאה — אני רואה שלאנשים יש פחות כסף לקנות דברים, אז ברור שגם לי יותר קשה למכור".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

על סדר היום