הטובים לטכנולוגיה הטובות לא: מה עוצר את הבנות להשתלב בהיי-טק - נשים ועסקים - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הטובים לטכנולוגיה הטובות לא: מה עוצר את הבנות להשתלב בהיי-טק

הן מקבלות ציונים מעולים, ובכל זאת רוב הבנות נמנעות מהמגמות הריאליות בתיכון; "זה פוגע גם במשק וגם בנשים שהיו יכולות להשתכר בעתיד הרבה יותר"

4תגובות

נועה תמיד היתה תלמידה טובה מאוד במתמטיקה. לכן בבית הספר התיכון היא לא היססה ובחרה במגמת מתמטיקה ופיסיקה. אף אחד לא דחף אותה לזה, או עודד אותה. "פשוט נורא נורא אהבתי ללמוד מתמטיקה, זה הכל", היא אומרת.

לא עבר זמן רב עד שהאהבה הזאת התפוגגה. "ברחתי משם", היא נזכרת. "בתוך כיתה של כ-30 בנים היינו רק שמונה בנות. זה לא הפריע לי במיוחד. דווקא קיבלנו יחס נהדר מהבנים. אבל תמיד היתה לנו הרגשת נחיתות מולם בתחומי הלימוד האלה, תמיד הרגשנו שזה התחום שלהם, שהם מבינים יותר מהר ורצים עם החומר מהר יותר. זה לא שמישהו אמר לנו את זה, אבל ככה הרגשנו. מה שמוזר הוא שאף פעם לא היה לזה ביסוס במבחנים - אפילו להפך. הציונים שלנו, הבנות, היו יותר טובים בהרבה מקרים".

כמה שנים לאחר מכן, נועה בחרה במקצוע הנחשב לנשי - היא מרפאה בעיסוק. את החלום בתחום ההיי-טק השאירה לבעלה, ולבנות הבודדות שנותרו בכיתת הפיסיקה. אתמול היא ליוותה את בתה לכיתה א'. האם היא מתכוונת לדחוף אותה ללימודים ריאליים? "אני לא אדחף אותה לשום כיוון, ודאי לא ללימודים ריאליים", היא עונה. "הכי חשוב לי שתהיה מאושרת".

הסיפור של נועה הוא לא רק סיפור אישי, אלא דוגמה לאחת מההחמצות הגדולות של המשק הישראלי. כאן, כמו בשאר העולם, האי שוויון בין נשים וגברים בא לידי ביטוי גם בכיתות הלימוד. ברוב מקצועות המדע והטכנולוגיה כבר בבתי הספר יש הרבה יותר בנים מבנות. הפערים האלה נותרים באוניברסיטה ולאחר מכן בעולם העבודה. מדוע החמצה? משום שהנתונים מראים כי לבנות יש פוטנציאל גבוה יותר להצטיין במקצועות המדעיים והטכנולוגיים - כפי שהדבר בא לידי ביטוי בציונים שלהן.

צרה בינלאומית

תמהיל התלמידים במגמות הריאליות בבתי הספר מוכיח כי לבנים יש בדרך כלל רוב מוחלט. במתמטיקה הפערים קטנים - לפי נתוני משרד החינוך ל-2009, 48% מהתלמידים שניגשו למבחן הבגרות בחמש יחידות במתמטיקה היו בנות. לעומת זאת בפיסיקה, הבנות היו רק שליש מהנבחנים לבגרות. מבין הלומדים לבגרות בחמש ביחידות במדעי המחשב, רק 30% היו בנות. גם במקצועות טכנולוגיים חדשים יחסית במערכת החינוך יש רוב מוחלט לבנים. רק שליש מהניגשים לבגרות בחמש יחידות בביוטכנולוגיה היו בנות, וכך גם בחמש יחידות בתכנות מערכות. שני מקצועות הלימוד היחידים שבהם יש רוב לבנות ברמת לימודים של חמש יחידות הם ביולוגיה (64%) וכימיה (51%).

הפערים האלה, כאמור, מלווים את הבנות גם באוניברסיטה. כיום לומדות יותר נשים מגברים לתואר ראשון במוסדות להשכלה הגבוהה - 54.6%. אבל קיימת חלוקה ברורה בין המינים. נשים מעדיפות ללמוד מדעי החברה והרוח, וגברים בשאר התחומים. כך למשל, ב-2008 נשים היו כ-59% מהסטודנטים במדעי הרוח וכ-80% מהסטודנטים לחינוך. מנגד, בלימודי משפטים רק 48% מהסטודנטים לתואר ראשון הן נשים, במינהל עסקים 45% ובהנדסה ואדריכלות 28%.

למרות ההשתתפות הנמוכה של בנות במקצועות הריאליים, ההישגים שלהן בבתי הספר גבוהים באופן משמעותי מאלה של הבנים. כך לדוגמה, במתמטיקה 61% מהתלמידות סיימו את הבגרות בהצטיינות (ציון גבוה מ-85) לעומת 59% מהבנים; בפיסיקה 58% מהבנות הצטיינו לעומת 52% מהבנים. במקצועות שבהן שיעור הבנות נמוך משמעותית, שיעור המצטיינות גבוה הרבה יותר. לדוגמה, באלקטרוניקה ומחשבים 77% מהבנות הצטיינו לעומת רק 54% מהבנים.

בניגוד לבעיות האחרות במערכת החינוך הישראלית, הפעם זו צרת רבים. במדינות המערב מודאגים מהמצב ומנסים למצוא פתרונות, והנושא עלה בחודשים האחרונים בדיון מיוחד של האו"ם ושל OECD. לפי נתוני OECD, ברוב מדינות המערב נשים בוחרות פחות מבנים ללמוד מקצועות מדעיים, טכנולוגיים והנדסיים. במאי הציג OECD דו"ח שלפיו השוויון צריך להתחיל כבר בגיל הרך. הארגון אף הצהיר כי זו אחת ממטרותיו. "מתן הזדמנויות רבות יותר לנשים יסייע להגביר את הפריון במשק, תעסוקת נשים תגדיל את ההכנסות ממסים במדינות ותרומתן למשק תתבטא גם בקידום החדשנות והתחרותיות בעסקים", נכתב בדו"ח.

"מדובר בתופעה בינלאומית", אומרת פרופ' חגית מסר ירון, נשיאת האוניברסיטה הפתוחה. בארגון העולמי של תחום המחקר שבו היא מתמחה - הנדסת חשמל וטכנולוגיה - רק 10% נשים. "יש מגמת שיפור בנושא, אבל צריך להיות אקטיביים ולא לסמוך על האבולוציה", היא מוסיפה. "צריך לעשות יותר כדי למצות את המשאב הכי גדול שיש לנו - המוח. המחסור בתרומה של המוח הנשי גורם לכך שלא נוכל להתפתח כפי שהיינו עשויים להתפתח אם היו יותר נשים בתחום הזה. אם אין נשים במקצועות האלה זו בעיה של המקצועות - ולא של הנשים. זה אומר שהמקצועות פחות רלוונטיים לחברה ולכן הנשים לא שם. כשהמקצועות ייהפכו ליותר רלוונטיים לאדם ולחברה הנשים יהיו שם".

"לבנות מוכרים צעצועים שטותיים"

אם רוצים לרדת לשורשי הבעיה ולהבין מדוע עדיין אין שוויון בתחום הזה, לפרופ' ענת זוהר מבית הספר לחינוך באוניברסיטה העברית יש הסבר פשוט אחד: "בחברה שלנו עדיין יש סטריאוטיפים מגדריים. הבנות מקבלות במגוון של דרכים מסרים ממקורות שונים בחברה שלפיהם הן שונות מבנים בכל הנוגע לציפיות מהן. המסרים כיום יותר סמויים משום שאנחנו יותר פוליטיקלי קורקט, אבל הם עדיין קיימים. לפי המחקרים, המסרים האלה מגיעים מההורים, מהמורים - וגם מהמורות".

איך המסרים האלה מועברים? זוהר מספרת: "במחקר שערכתי התברר כי המורים והמורות נותנים משובים שונים לבנים ולבנות. הבנות מקבלות יותר משובים סתמיים, כמו בסדר או יופי, ולבנים יש נטייה לתת משוב שהוא יותר ביקורתי ויותר מאתגר. הציפיות מהבנים גבוהות יותר ולכן נותנים להם משובים אחרים".

"זה מתחיל בגיל אפס", אומרת מרים שכטר, הממונה על מגדר ושוויון בין המינים במשרד החינוך. "כשאני הולכת לקנות מתנות לנכדות שלי, אני לא אומרת למוכרים שזה מיועדת לבנות כי מיד יתנו לי צעצועים שטותיים, חרוזים ומדבקות. אז אני אומרת שאני רוצה מתנה לבנים ומיד מקבלת משחקי מחשבה ויצירה".

לשכטר יש גם הסבר לשיעור הבנות הנמוך יחסית בכיתות הריאליות: "אם בת לא מצטיינת במקצועות האלה, היא פורשת. לעומת זאת, בנים מרשים לעצמם לקבל ציונים לא טובים במדעים, מכיוון שהגישה היא שהם חייבים להיות שם".

כדי לקדם את השוויון ממליץ OECD לעודד הורים ומורים לחזק את הביטחון העצמי והמוטיבציה של בנות המגלות בגיל צעיר עניין במדע, מתמטיקה וטכנולוגיה. חשוב יותר - להימנע מסטריאוטיפים. עוד מומלץ להפנות נשים מצליחות לתפקידים שבדרך כלל נשלטים על ידי גברים כמודלים לחיקוי עבור בנות. יש גם לקדם חלוקה שווה יותר בין מורים למורות בתוך בתי הספר. המלצה נוספת: העלאת רמת ההוראה והניהול בבתי הספר.

בכל הקשור במודלים לחיקוי, יש בישראל לא מעט נשים שיכולות לשמש דוגמה להצלחה במקצועות ריאליים, כמו זוכת פרס נובל לכימיה פרופ' עדה יונת. מודל אחר לחיקוי היא ירון-מסר, שמספרת כי "בבית לימדו אותי שאפשר להסתכל גם מעבר לגדרות של המגזר ולפרוץ אותן. אסור להתרשם מתדמיות".

אשה נוספת הבולטת בתחום הזה היא ד"ר יואל מארק, מנהלת מרכז המחקר של יאהו בישראל. "החוויה אישית שלי היתה הרצון להוכיח את עצמי לעומת האחים הגדולים שלי, ששניהם היו חכמים", היא מספרת. "רציתי להראות להם שאני יכולה להיות יותר מהם, וכיום הם גאים מאוד בזה. אנחנו חייבים להשקיע יותר בבנות. יש פער תרבותי וגישה כללית שבנות לא אמורות ללכת למדע, וזה מאוד מעצבן. זו גישה שמרגיזה אותי. אנחנו כן צריכים לעבוד על זה מבחינת התפישות של החברה".

ובמגזר הערבי - שוויון

בעשור האחרון נעשו כמה ניסיונות לעודד בנות לבחור בכיתות הטכנולוגיה והמדע. שכטר מספרת כי ניסתה להתגבר על הפער באמצעות כנסים והשתלמויות לגננות ומורים - לעתים בהצלחה. באחרונה הכריז משרד החינוך כי אחד מיעדיו במסגרת התוכנית לחיזוק החינוך הטכנולוגי הוא שילוב בנות במקצועות המדעיים והטכנולוגיים. בין היתר, אימץ המשרד את רוב המלצות OECD בנושא.

"הבנות הן פוטנציאל לא ממומש, ואנחנו רוצים יותר בנות בחינוך הטכנולוגי והמדעי", אומר ראש מינהל מדע וטכנולוגיה במשרד החינוך, ד"ר עופר רימון. "לחינוך בחטיבות הביניים והתיכון יש תפקיד מכריע בנושא. מימוש הפוטנציאל של הבנות בתחומים אלה הוא יעד לאומי".

שכטר מוסיפה: "חשוב לנו לשלב בנות במקצועות האלה, מכיוון שהניסיון והמחקרים מוכיחים כי בנות מוכשרות שהולכות ללמוד מדעים וטכנולוגיה, ומקבלות תמיכה בבית ובבית הספר, לא רק מצליחות לא פחות מהבנים אלא הרבה פעמים יותר מהם. יש ליצור מצב חברתי-חינוכי שבו התלמיד או התלמידה, כחלק מההתפתחות האישית שלהם, יבחרו בלימודים שמסקרנים ומעניינים אותם, ולא על פי המסלול שנקבע להם על ידי הסביבה".

לדברי שכטר, במקביל יש צורך לחזק גם את הבנים במקצועות ההומניים - "שלא יחשבו שהעולם מתחיל ונגמר בנוסחאות ובמספרים. השאיפה היא שיהיו אלטרנטיבות גם לבנים וגם לבנות, ושהגבולות ייפרצו".

כדי לעודד שילוב של תלמידות בתחומים אלה, המשרד מנסה להוסיף למערכת הלימוד מקצועות טכנולוגיים שבהם יש יותר התעניינות של בנות. כך למשל, נוספו לימודי ביוטכנולוגיה, המתבססים על ביולוגיה וכימיה - שני המקצועות הבודדים שבהם יש השתתפות גבוהה יותר של בנות ברמת הלימוד הגבוהה. המשרד פיתח גם מגמת עיצוב מוצר שבה 75% מהתלמידים הן בנות, והשנה יוסיף המשרד התמחות לתלמידים מצטיינים במגמה של פלסטיקה ופולימרים בתקווה שתמשוך יותר תלמידות.

כמו כן, במסגרת התוכנית האסטרטגית לחיזוק לימודי הטכנולוגיה והמדעים פועלת תוכנית שבה מאתר המשרד תלמידים בעלי פוטנציאל ללימודים כאלה בכיתה ז'. תלמידים אלה זוכים לתגבור משמעותי של שעות לימוד במקצועות מדעיים וטכנולוגיים. המינהל פועל להגיע למצב שבו מחצית מהתלמידים בכל כיתה יהיו בנות. "כשמתחילים ללמד בנות כבר בכיתה ז' פיסיקה ומדעי המחשב נוצרת להן חוויה של ההצלחה", אומר רימון. "בכיתה י', כשהן יעמדו בפני בחירה במגמת הלימוד, יהיה להן ברור שהן לא פחות טובות מהבנים במקצועות הריאליים, והדבר יעודד אותן להיכנס לעולם הזה".

דווקא במגזר הערבי, בניגוד לציפיות, יותר בנות מאשר במגזר היהודי מעדיפות ללמוד מקצועות מדעיים וטכנולוגיים. גם במבחני פיזה הצליחו תלמידות במגזר הערבי בישראל יותר מבנים במקצועות מדעיים ובמתמטיקה, בניגוד למצב במגזר היהודי. "בפיסיקה ובמדעי המחשב יש שיעור שווה של בנים ובנות במגזר הערבי, ועדיין לא פיצחנו את הסיבה לכך", אומר רימון. במשרד החינוך מתכוונים להיפגש עם אנשי חינוך במגזר הערבי כדי ללמוד כיצד הגיעו לשוויון בתחומים האלה.

בית ספר לסטריאוטיפים

שיעור התלמידים והתלמידות שניגשו למבחן ברמה של חמש יחידות, ושיעור המצטיינים מתוכם*, 2009

מצטיינים, באחוזים

מצטיינות, באחוזים

מתמטיקה

בנים 52%

בנות 48%

בנים 59

בנות 61

ביולוגיה

בנים 36%

בנות 64%

בנים 41

בנות 52

אלקטרוניקה ומחשבים

70% בנים

בנות 30%

בנים 57

בנות 77

מדעי המחשב

בנים 69%

בנות 31%

בנים 57

בנות 76

תכנות מערכות

בנים 33%

בנות 67%

בנים 84

בנות 90

כימיה

בנים 36%

בנות 64%

בנים 54

בנות 59

פיסיקה

בנים 65%

בנות 35%

בנים 53

בנות 58

מערכות אלקטרוניות

71% בנים

בנות 29%

בנים 54

בנות 77

ביוטכנולוגיה

בנים 65%

בנות 35%

בנים 72

בנות 79

* שקיבלו ציון הגבוה מ-85



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#