הממשלה עושה מהפכה בפקידות הבכירה: כהונת הפקידים תוגבל לעד שמונה שנים

כהונתם של פקידים בכירים תוגבל ■ שכר הפקידים הבכירים יועלה 
ל-33 אלף שקל, ויינתן להם מענק פרישה של עד 15 משכורות

מירב ארלוזורוב

הממשלה עושה מהפכה בניהול של הפקידות הבכירה: 1,000 הפקידים הבכירים בממשלה מתחת לרמת המנכ"ל - משנים למנכ"ל, סמנכ"לים, מנהלי אגפים ומנהלי מחוזות - לא יוכלו לכהן יותר בתפקידם לכל החיים. הם ייבחרו לתקופות כהונה של 6–8 שנים, ויוכלו לכהן כמה פעמים בתפקידים במשרדי ממשלה שונים. עם פרישתם, הם יזכו למענק פרישה נדיב, שלא ניתן בעבר.

ההצעה, פרי של המלצות דו"ח הרפורמה בנציבות שירות המדינה, תובא לאישור הממשלה ביום ראשון. יזמו אותה מנכ"ל משרד ראש הממשלה, הראל לוקר, נציב שירות המדינה, משה דיין, וראש אגף התקציבים, אמיר לוי.

עד היום רק 150 פקידים בכירים בעלי תפקיד מיוחד, בעיקר מנכ"לים ורגולטורים, נבחרו מראש לכהונה קצובה. שאר הפקידים בממשלה, לרבות הפקידים הבכירים ביותר הכפופים למנכ"ל, כיהנו לכל החיים. לכך היתה השפעה הרסנית על תפקוד הממשלה, בשל פגיעה בקידום של צעירים, היעדר רענון מחשבתי, וכן פקידים בכירים שחוקים שלא היה ניתן להזיז אותם מתפקידם.

נציב שירות המדינה, משה דייןצילום: אייל טואג

מנכ"לים רבים בממשלה התלוננו על סמנכ"לים שאינם משתפים פעולה עם מדיניות שהם מנסים לקדם, ושלא ניתן היה לעשות דבר נגדם. כמו כן, ההישארות בתפקיד לכל החיים גרמה להיעדר חלחול של ידע בין משרדי הממשלה - מעבר של פקיד בכיר בין משרד ממשלתי אחד למשנהו כמעט ולא קרה, וכך נוצרו איים מבודדים של ידע ושל תרבות ארגונית בממשלה. נזק נוסף היה צבירת כוח מוגזם בידי פקידים, ששלטו על אותו תחום שנים ארוכות - מצב שמסכן את הניהול הדמוקרטי של משרדי הממשלה ואת טוהר המידות.

על פי ההצעה, פקידים בכירים יתמנו לכהונה של ארבע שנים, שלאחר מכן ניתן יהיה להאריך פעמיים, בשנתיים בכל פעם. ההצעה ממליצה כי משך הכהונה התקני של פקיד בכיר יהיה שש שנים. במקרים יוצאי דופן, ניתן יהיה להאריך את תפקידו עד לשמונה שנים. בכל מקרה, פקיד בכיר לא יישאר בתפקידו לתקופה ארוכה משמונה שנים. זאת פרט לעובדים מבוגרים, הנמצאים ערב פרישה.

לפקיד בכיר שנחשב מוצלח תינתן האפשרות להתמודד על תפקידים בכירים אחרים בממשלה. מהשנה הרביעית לכהונתו הוא יוכל להגיש מועמדות במכרזים השמורים רק לחברי הסגל הבכיר, כדי להבטיח לו המשך העסקה בתוך הממשלה. הבחירה במשרד אחר תהיה תלויה גם בהסכמת המשרד הקולט - כלומר מנהלים בכירים יצטרכו להצטיין, ולקנות לעצמם שם כפקידים מצטיינים, כדי שיוכלו להתקדם בתפקידים בין משרדים. כך תוכל הממשלה לראשונה ליהנות גם מחלחול של ידע ותרבות ארגונית בין משרדים.

הראל לוקרצילום: גיל כהן־מגן

מי שלא זכו במכרז, או מי שנחשבים מאוד מוצלחים בתפקידם, יוכלו להמשיך עד לתום הכהונה בת שמונה שנים. פקיד בכיר שנחשב למוצלח אבל לא הצליח להבחר באף מכרז, יוכל להמשיך לכהן בשירות הציבורי גם במשרות נחותות יותר ובשכר נמוך יותר.

בקרב הסגל הבכיר ייקבעו שלוש רמות של בכירות, עם דרגות שכר מתאימות: בין 26 ל–29 אלף שקל, בין 29 ל–32 אלף שקל ובין 30 ל–33 אלף שקל. כיום מרבית חברי הסגל הבכיר משתכרים כ–30 אלף שקל.

אם פקיד לא נבחר לתפקיד חדש, או מחליט לפרוש, יינתן לו מענק פרישה של חמש עד 15 משכורות. קיומו של מענק פרישה חדשני ותקדימי, אבל נובע מכך שהפקידים הבכירים גם לא נהנים יותר מקביעות או מהבטחת משרה לכל החיים. עם זאת, ההמלצות מלוות בנסיגה בולטת בסוגיה אחת: בעקבות הסתייגויות של משרד המשפטים, הוחלט כי המהלך לא יחול על חברי סגל בכיר מכהנים. מי שזכה במכרז במשרה לכל החיים, לא ניתן לפתע לקצוב את כהונתו מהיום והלאה. לכן קציבת הכהונה ועקרון הרוטציה יחולו רק על פקידי ממשלה בכירים חדשים, שימונו לתפקידם מיוני 2015.

אמיר לוי צילום: עופר וקנין

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker