עובדי מדינה יקבלו קביעות אחרי 5 שנים - ורק אחרי שיוכיחו עצמם - המגזר הציבורי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

עובדי מדינה יקבלו קביעות אחרי 5 שנים - ורק אחרי שיוכיחו עצמם

הוועדה לרפורמה בשירות המדינה, בראשות הנציב משה דיין, הגישה לממשלה את המלצותיה ובהן תגמול כספי לעובדים מצטיינים בלבד, קיצור תהליך הקליטה של עובדים בשירות וקציבת כהונתם של אנשי הסגל הבכיר

39תגובות

עובדי מדינה לא יקבלו עוד קביעות באופן אוטומטי לאחר שנתיים של עבודה. במקום זאת, תקופת הניסיון שלהם תוארך לחמש שנים, כאשר בתומן, רק מי שיוכיח את עצמו ויקבל ציונים גבוהים בהערכת עובדים, יזכה בקביעות. כמו כן, תגמול כספי לא יינתן אף הוא באופן אוטומטי או על פי ותק, אלא רק לעובדים מצטיינים.

אלה הן שתיים מהמלצותיה העיקריות של הוועדה לרפורמה בכוח האדם בשירות המדינה, שהגישה היום (ד') לממשלה את ממצאיה. בוועדה מאמינים כי יישום הרפורמה צפוי להשפיע על איכות כוח האדם במגזר הממשלתי בדרך שתביא להעלאת הצמיחה והפריון במשק, וגם להגברת היעילות ושיפור השירות לאזרחי המדינה.

כתבות נוספות באתר TheMarker:

הח"כים לא רוצים שניכנס להם לתיק ההשקעות - הקואליציה הפילה את הצעת החוק

טרכטנברג: "יש חלק באוכלוסיה שלא מתאים לו להיות בהשכלה הגבוהה"

תומר אפלבאום

הוועדה, שבראשה עמד משה דיין, נציב שירות המדינה, ממליצה לערוך שינויים בחמישה תחומים עיקריים: מנגנון הקביעות בשירות המדינה ישונה כך שקבלת הקביעות לא תיעשה באופן אוטומטי, אלא בהתאם לביצועים; השכר ושכר העידוד ייגזרו גם הם מביצועים, כאשר עובדים מצטיינים יתוגמלו בהתאם; תהליכי קבלת עובדים חדשים לעבודה יתייעלו ויורחבו כך שמאגר העובדים האפשריים יהיה מגוון יותר; הקדנציות בסגל הניהולי הבכיר יוגבלו בזמן, למניעת שחיקה; וכן ייקבעו מסלולים מהירים לקליטה וקידום של עובדים מצטיינים.

המלצות אלה נועדו לפתור שורה של עיוותים במבנה כוח האדם הקיים כיום בשירות המדינה. בדו"ח הוועדה מובאות דוגמאות לעיוותים אלה, ובהם: הערכת העובד אינה מתייחסת לכישוריו או לתפקוד; רק 44% אחוזים מהעובדים דיווחו שנערכה שיחת משוב בינם לבין המנהל הישיר שלהם; אין הלימה בין הערכת העובד לקידומו ולתגמול הכספי שלו; יותר מחצי מיליארד שקל משולמים היום בשיטות שכר עידוד לא עדכניות; פרסי מצוינות אינם ניתנים על בסיס הצטיינות או תפקוד; קיים קיבעון בדרג הניהולי בשירות המדינה - 36% מהמנהלים מכהנים באותו תפקיד 12 שנה בממוצע, מה שמוביל לשחיקה וקיבעון ניהולי ומונע רענון בתפקידים הקריטיים ביותר בשירות המדינה; הביורוקרטיה מסרבלת את קליטת העובדים ¬ קליטת עובד בשירות הממשלתי אורכת כתשעה חדשים בממוצע (כחמישה חודשים בממוצע עד לבחירת המועמד במכרז. עוד ארבעה חודשים נדרשים להתארגנות פנימית במשרד, לקליטת העובד ולחתימה על חוזה וסיווג ביטחוני אתו).

בוועדה רואים במגזר ממשלתי אפקטיבי צורך חיוני, הן עבור ציבור האזרחים והן עבור המגזר העסקי במדינה. לכן ביקשו חבריה לחזק את הגמישות הניהולית והעצמאות התפקודית של יחידות הסמך ומשרדי הממשלה.

דו"ח הרפורמה כולל יותר מ 50 המלצות במגוון תחומי כוח האדם ויותר מ 100 סעיפי יישום מפורטים. הוועדה התמקדה בצורך למשוך למגזר הממשלתי כוח אדם איכותי, וביצירת אתוס ושרשרת פיקוד וקידום ברורים בשירות המדינה. המלצות הוועדה יובאו לאישור הממשלה באחת מישיבותיה הקרובות. לאחר אישור הדו"ח בממשלה, המדינה צפויה לקיים הידברות מול ההסתדרות וארגוני העובדים בשירות המדינה, במטרה ליישם את ההמלצות בצורה מיטבית.

פיילוט בארבעה משרדי ממשלה

הוועדה שדנה ברפורמה הוקמה בנובמבר 2011 על ידי הממשלה לפי המלצות ועדת טרכטנברג, במטרה להביא לשינוי דחוף בשירות הממשלתי. הממשלה קבעה כי מטרת העל של הרפורמה תהיה התאמת היכולות של שירות המדינה לצרכים המשתנים של הציבור בישראל, באמצעות יצירת תרבות, הנהגה ומכניזם מערכתי הפועלים באופן רציף וקבוע להתאמת שירות המדינה ¬ על מבנהו הארגוני, דרכי פעולתו, תמהיל כוח העבודה והיכולות של האנשים העובדים בו ¬ לשינויים בסביבה הפנימית והחיצונית שבה הוא פועל.

בהתייחס למטרת העל הזו, תוכנית הרפורמה נועדה לתת מענה לבעיות ולפערים הקיימים כיום בעולם ניהול ההון האנושי של שירות המדינה, ולפער בין צורכי הציבור ליכולת של שירות המדינה לתת להם מענה. לדעת הוועדה, הפערים הקיימים פוגעים ברמת השירות ובמענה לצורכי הציבור, ביכולת התפקוד של שירות המדינה וברמת היעילות, האפקטיביות והאיכות של השירותים שהוא מספק. במסגרת הרפורמה הוקם מנגנון ליישום שיטמיע את הרפורמה, לאחר שתאושר בממשלה, באמצעות פיילוטים שייערכו בארבעה משרדי ממשלה. הם יורחבו לאחר כשנה וחצי לכלל שירות המדינה. עם אישור הרפורמה בממשלה תוקם ועדת מעקב שתכהן במשך שלוש שנים, כדי לוודא כי עיקרי הרפורמה עומדים במבחן התוצאה וכי מתבצעות ההתאמות הנדרשות בשטח.

הוועדה פעלה בשיתוף פעולה בין נציבות שירות המדינה, משרד ראש הממשלה, אגפי התקציבים והשכר במשרד האוצר, משרד המשפטים ונציגי ציבור מהאקדמיה והמגזר העסקי. חברי הוועדה, פרט לדיין, היו הראל לוקר, מנכ"ל משרד ראש הממשלה; דורון כהן, לשעבר מנכ"ל משרד האוצר; גל הרשקוביץ, ראש אגף התקציבים היוצא; קובי אמסלם, הממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר; ליאור רייטבלט, יו"ר סופר-פארם ולשעבר המנכ"ל שלה; פרופ' מרים ארז, כלת פרס ישראל לניהול; מלכיאל (מייק) בלס, לשעבר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה; ורון צור, ראש מטה יישום הרפורמה.

לרפורמה חמישה עיקרים, ואלה הם:

1. ערעור הקביעות. לא תהיה יותר קבלת קביעות אוטומטית בשירות המדינה אחרי שנתיים. תקופת הניסיון תוארך משנתיים לחמש שנים ורק עובד שהוכיח את עצמו יקבל קביעות. מי שלא יקבל קביעות יעבור שימוע ויפוטר על רקע אי התאמה.

2. תגמול בשכר לפי איכות העבודה. הערכת עובדים תבוצע על פי יעדים לשיפור אישי ויעדים של קובעי המדיניות בהתאם לתוכניות העבודה המשרדיות. קידום, תגמול כספי או זכאות להדרכה יהיו תלויי בהערכה חיובית. נציבות שירות המדינה תטמיע מנגנון דיפרנציאלי להערכת מיומנויות וביצועי עובדים באמצעות מערכת ממוחשבת ייעודית לנושא. הערכת התפקוד והביצועים של העובד יהוו כלי עבורו ועבור המנהל, שעליו יבוססו החלטות בדבר עתידו, מסלול הקריירה שלו ועוד.

3. שיפור תהליכי המיון. הרפורמה ממליצה על שורה ארוכה של שינויים באופן שבו יגויסו עובדים לשירות המדינה, כך שהטובים ביותר ייקלטו בזמן הקצר ביותר. הכוונה היא להפחית את משך קליטת העובד לתפקיד, מ 147 יום כיום לכ 70-יום בלבד. המכרז הפנימי יבוטל ובמקומו יתקיימו מכרז בינמשרדי תחילה, ובהמשך מכרז חיצוני. ייפתחו תקנים לתחרות. במסגרת פרסום המכרז הפומבי באמצעות האינטרנט, תפרסם נציבות שירות המדינה את טווח השכר הצפוי למשרה. יפורטו גם הטבות מתחום הרווחה, זכאות לימי חופשה, הוצאות רכב, טלפון ושעות נוספות. מטרת השקיפות ומתן מלוא האינפורמציה למועמדים לשירות המדינה היא יצירת ודאות ביחס לתנאי ההעסקה אצל המתלבטים. מועמדים שהתנאים אינם רלוונטיים עבורם לא יגישו מועמדות ¬ מה שיאיץ את מציאת העובדים המתאימים.

4. קדנציות ורוטציות מוגבלות בזמן לסגל הניהול הבכיר. מתוך מגמה להקים עמוד שדרה ניהולי איכותי ודינמי לשירות המדינה, יסיים כל בעל תפקיד בסגל הניהולי הבכיר את תפקידו בתוך שמונה שנים, בין אם באמצעות רוטציה עם בעל תפקיד מקביל אחר במשרד מקביל או באמצעות קדנציה תחומה בזמן. מטרת המהלך היא למנוע שחיקה בתפקידים חיוניים בשירות המדינה. משך כהונה מינימלי יהיה ארבע שנים, כדי להעניק לבכירים ודאות תעסוקתית, וגם להביא לרענון שורות בסגל הבכיר. כיום מדובר בכ 700 בעלי תפקידים המשתייכים לסגל הניהולי הבכיר, כלומר כ 1% מכלל עובדי שירות המדינה.

הרפורמה מבטיחה כי המדינה תשמור לעצמה את היכולת לשמר עובדים מצטיינים מעבר לפרק הזמן הקצוב ולא תסיים העסקה של בעלי תפקידים בסגל הבכיר הנמצאים סמוך לגיל הפרישה.

5. מסלולים מהירים לקליטת עובדים מצטיינים. נציבות שירות המדינה תפעל לייסד מסלולים קצרים שיאפשרו לה להתמודד עם בוגרי תוכניות מצטיינים של הנציבות המכשירות אותם לקריירה ציבורית. בשיטה זו יזכה שירות המדינה במאגרי מועמדים רחבים הזוכים להכשרות מקצועיות, ניהוליות ומנהיגותיות. בוגרי התוכניות יוכלו להתחרות כבר בשלב המכרז הבינמשרדי ולא ייאלצו להמתין למכרז הפומבי. הרפורמה אמורה להביא לשיפור השירות לציבור, להתאמת ההון האנושי בשירות המדינה ולהתאמת הניהול בשירות המדינה לאתגרי ויעדי הממשל, לשמירה על ערכים של מינהל תקין בדגש על טוהר מידות, יושרה ושקיפות בשירות המדינה, לחיזוק משרדי הממשלה ויחידות הסמך שלה, לבניית עמוד השדרה הניהולי בשירות המדינה וביסוס איכותו ומקצועיותו, וגם לגיבוש קוד אתי ועדכון כללי האתיקה של עובדי המדינה.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#