להציל את המגזר הציבורי |

בתוך 3 שנים: 6 מנכ"לים במשרד התחבורה, 3 באוצר, 2 במשרד רה"מ

היועץ האסטרטגי זאב רותם חושב שמדובר ברעה החולה הקשה ביותר בשירות הציבורי: "הגיע הזמן למנכ"לים מקצועיים"

טלי חרותי-סובר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
טלי חרותי-סובר

תארו לעצמכם משרד ממשלתי חשוב, נגיד משרד התחבורה. הייתכן שבתוך שלוש שנים יתחלפו בו לא פחות משישה מנכ"לים? נשמע מופרך - אך זה המצב.

בתחילת כהונתו של השר ישראל כץ, ב-2009, המנכ"ל היה גדעון סיטרמן, שמונה על ידי השר הקודם, שאול מופז. הוא הוחלף במאמץ רב על ידי יעקב גנות, ששימש בתפקיד מיולי 2009 ועד דצמבר 2010, אז עבר לתפקיד מנכ"ל משרד ביטחון פנים. את גנות החליף ממלא המקום יצחק זוכמן, שהוחלף בתורו על ידי דן הראל, שאחרי תשעה חודשים החליט שאינו יכול להמשיך לעבוד עם השר - ופינה את מקומו לאלכס לנגר. לנגר נמצא לא מתאים לתפקיד על ידי נציבות שירות המדינה. לאחר שהתברר שהטריד מינית שתי עובדות והטה מכרזים, הוא ננזף ונאלץ לעזוב. באפריל האחרון הוא הוחלף על ידי עוזי יצחקי. האם מישהו יכריז שמדובר במנכ"ל האחרון? כנראה שלא.

סיפורו של משרד התחבורה אמנם קיצוני מאוד, אך חילופי מנכ"לים במשרדי ממשלה הם עניין שבשגרה. אם שואלים את ד"ר זאב רותם, מנכ"ל חברת רותם אסטרטגיה, שמייעץ שנים ארוכות למשרדי הממשלה - זו שגרה בעייתית מאוד.

ד"ר רותם מכיר את כל החסמים שמונעים עבודה יעילה של השירות הציבורי, אך אם יש בעיה אחת קריטית שפתרונה, לדבריו, ישנה באופן דרמטי את ההתנהלות - זו תחלופת המנכ"לים. "מדובר ברעה חולה, שפוגעת ברציפות הניהולית של כל משרד, וביכולת לחשוב ולתכנן לטווח ארוך", הוא אומר.

הסיבה לתחלופה היא היסטורית. בניגוד לאנגליה, למשל, שבה המנכ"ל ממונה לקדנציה עצמאית ולא מתחלף עם השר - בישראל מאז ומתמיד נחשבה משרת המנכ"ל משרת אמון.

"ההיגיון מגיע מחשדנות ישראלית בסיסית: 'אם הוא לא יהיה איש שלי הוא יפגע בי'. למה? ככה. כשמשמרים את השיטה הזו, נוצר מצב בעייתי: הממשלות לא יציבות. רובן לא ממלאות את ימיהן, וגם כשזה קורה - שרים מחליפים ביניהם משרדים", אומרת רותם.

לדבריו, "כשהמנכ"ל משמש משרת אמון, הוא באופן טבעי הולך עם השר, ואתו כל הידע הנצבר. המנכ"ל החדש, שמגיע עם שר חדש, מתחיל הכל מהתחלה. לא חולפות שנתיים וגם הוא מתחלף. בחברה עסקית, איש לא חושב שאם היו"ר הולך המנכ"ל חייב ללכת אתו. אבל במשרד ממשלתי, שבו כללי הממשל התאגידי אמורים להיות דומים - השר מנחה, והמנכ"ל מתכנן ומבצע.זה קורה כל הזמן".

מבט קצר לעבר רשימת המנכ"לים של משרדי הממשלה מוכיח כי אכן מדובר בסוג של תחנת רכבת. מנכ"ל משרד ראש הממשלה בתחילת הקדנציה היה אייל גבאי. כיום זהו הראל לוקר. במשרד האוצר היה זה ירום אריאב, שהוחלף על ידי חיים שני, ואילו כיום ממלא את התפקיד דורון כהן. במשרד הבריאות היה זה איתן חי-עם שעזב, והוחלף על ידי רוני גמזו. במשרד החינוך התחיל שמשון שושני, וכיום ממנכ"לת דלית שטאובר. במשרד הביטחון הוחלף בינואר 2010 פנחס בוכריס באודי שני. השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, קיבל בירושה את יוסי ענבר, שהוחלף במהירות באלונה שפר.

"ברוב משרדי הממשלה שלנו יושבים כיום מנכ"לים מצוינים" אומר ד"ר רותם. "כוח אדם איכותי, ערכי ומחויב, אבל כל מנכ"ל מסתובב בתחושה שהוא יהיה כאן חצי שנה-שנה לכל היותר. המציאות כבר הוכיחה לו שזה ככה, וכשזו התחושה הבסיסית - קשה לחשוב לטווח ארוך. למה לתכנן פרויקטים שאת הפירות שלהם ייראו בעוד עשור כשבתוך שנה המנכ"ל בעצם לא יהיה שם?"

הפתרון, על פי רותם, מתחיל בהסדרת מעמדו של המנכ"ל. "נדרש פה שינוי מהותי בחשיבה. מנכ"ל, שהוא איש מקצוע מן השורה הראשונה, צריך להיבחר לקדנציה קצובה (ארבע או חמש שנים), שמנותקת מהתנהלות הדרג הפוליטי במשרד. הסתיימה הקדנציה שלו - יחליט השר הנוכחי אם הוא מעוניין להאריך אותה בקדנציה נוספת או לא. באותה מידה יוכל השר להפסיק כהונה של מנכ"ל אם אינו יכול לעבוד אתו, שהרי ברור שהשניים צריכים להיות מסוגלים לעבוד ביחד.

הכסא החם

"ברגע שמעמדו של המנכ"ל יוסדר כאיש מקצוע לכל דבר, הכל ישתנה - רמת הלחץ תרד, יכולת החשיבה והביצוע לטווח ארוך תעלה, הרציפות הניהולית תישמר, צורכי המשרד יעמדו לאורך זמן מעל צורכיו הפוליטים של שר זה או אחר, שהיום הוא פה ומחר במקום שונה לגמרי. בשיטה הזו ניתן גם לייצר קבוצה של מנכ"לים שנשארים בשירות הציבורי לאורך זמן, ויכולים לעבור בין משרדים שונים ולתרום להם".

למה זה לא קורה?

"כי ויתור על המשרה הזאת פירושו ויתור על מקור כוח משמעותי. רק ממשלה וראש ממשלה שרואים את טובת המדינה לנגד עיניהם, יוכלו לעשות את השינוי".

בתמ"ת וברווחה שומרים על רציפות

מול הרכבת הדוהרת במשרדים כמו התחבורה או האוצר, בולטת התנהלות עניינית בשני משרדים חשובים, התמ"ת והרווחה, שם נשמרת הרציפות הניהולית, ולא בכדי.

בינואר 2011, כשסיעת עצמאות בראשות אהוד ברק התפלגה ממפלגת העבודה, עבר השר שלום שמחון ממשרד החקלאות הקטן למשרד התמ"ת המרכזי והגדול. מנכ"ל המשרד היה שרון קדמי, שמונה על ידי השר הקודם, בנימין בן אליעזר, בספטמבר 2009. לא חלפו יותר מ-15 חודשים, ועם התחלפות השר נדמה היה שגם המנכ"ל יוחלף, ויגיע "איש של שמחון". אלא שהשר החדש הפתיע, והשאיר את קדמי בתפקידו.

מקורבים למשרד אומרים שההחלטה לא עברה בקלות, אבל השר שמחון הבין שאם הוא רוצה להוכיח תפקוד מלא במשמרת שלו (ואיש לא ידע עד כמה ארוכה זו תהיה) עדיף שישאיר על כנו את האיש שמכיר את המשרד טוב ממנו, אך גם יידע לא לגנוב ממנו את אור הזרקורים. עושה רושם שהשידוך הצליח והשניים עובדים היטב ביחד.

באותה עת ארעו חילופים נוספים בממשלה, כשמשה כחלון קיבל את תפקיד שר הרווחה. מנכ"ל המשרד היה נחום איצקוביץ', שנחשב מנכ"ל "ותיק" - הוא במשרד מאז 2007, ומונה על ידי השר יצחק הרצוג.

כמו בתמ"ת, גם ברווחה הושאר המנכ"ל בתפקידו. כחלון, המשמש גם שר התקשורת, ידע שלא יוכל למלא את תפקידו כהלכה אם ישלח הביתה את האדם שיודע כיצד עובד המשרד, ומכיוון שמדובר במנכ"ל מוערך שלא נחשב אדם פוליטי, החליט כחלון לשמור אותו בתפקידו. לא מן הנמנע כי כחלון, כמו גם שמחון, העריכו שהממשלה לא תמלא את ימיה, ואין טעם למנות מנכ"ל חדש לזמן קצר מאוד. בינתיים כולם שם.

"לא משנה מאיזו סיבה זה קרה, בשני המשרדים האלה נשמרה רציפות ניהולית - וכולנו מרוויחים מזה", אומר רותם. "ההצלחה בתמ"ת והרווחה מוכיחה שמנכ"ל לא חייב להיות משרת אמון מלכתחילה, ויכול להיות איש מקצוע בעל טווח פעולה משמעותי, שלא חש את חרב הבחירות והפוליטיקה על צווארו כל הזמן".

לגבי העתיד, רותם דווקא אופטימי. "בשנים האחרונות זכיתי להכיר כמה מנכ"לים שחושבים ופועלים לטווח ארוך, ביניהם גמזו. עם כניסתו לתפקיד, לפני שנתיים, הוא בנה תוכנית אסטרטגית למשרד, שתורגמה לתוכניות העבודה של היחידות - והוא מקפיד לפעול לאורה.

שישה מנכ"לים בשלוש שנים

"קדמי הניע לפני כמה חודשים מהלך כלל-משרדי של בניית תוכנית אסטרטגית לתחומי הכלכלה והחברה שעליהם מופקד המשרד; מנחם גרינבלום ממשרד המדע והטכנולוגיה ערך, עם כניסתו, תוכנית אסטרטגית למשרד ושינה את המיקוד שלו בהתאם; אורלי פרומן ממשרד התרבות והספורט משקיעה הרבה בהטמעת תהליכי תכנון ובקרה ובשדרוג עבודת המשרד; דן לנדאו, מנכ"ל הכנסת, שידרג את תהליכי התכנון ובקרה ביחידות הכנסת; אמנון בן-עמי, שהקים את רשות האוכלוסין ובנה מהתחלה מבנה ותהליכים שיטתיים; וכן מרדכי מרדכי, מנכ"ל משרד השיכון".

מרדכי הוא דווקא דוגמה למשרת אמון שהולכת עם השר. בזמן שאריאל אטיאס היה שר התקשורת, היה מרדכי המנכ"ל. כשאטיאס קיבל ב-2009 את משרד השיכון, הוא הביא את מרדכי אתו. "מרדכי פתח בתהליך אסטרטגי, הכולל ארגון מחדש של המשרד בטווח של חמש שנים לפחות", אומר רותם. "השאלה אם הוא ישלים את התהליך לא מנעה ממנו לחשוב לטווח ארוך, מתוך הבנה שזה הצורך של הארגון שעליו הוא מופקד.

"הייתי רוצה לראות מצב שבו המנכ"לים אינם מושפעים מתנאי הסביבה הפוליטית וחושבים עניינית על המשרד, אם כי אני מסכים שמדובר במטלה קשה מאוד. כדי שמנכ"לים יתפקדו לאורך זמן צריך לתת להם כלים, ובראשם יציבות בתפקיד".

למה בעצם מדובר בבעיה מספר אחת של התנהלות השירות הציבורי? הרי יש כל כך הרבה בעיות אחרות?

"הכי קל להתנפל על הש.ג ולהגיד שבשירות הציבורי יש 'מסמרים בלי ראש', אנשים שלא צריכים להיות שם, או להגיד שההסתדרות משמרת את השיטה. ההסתדרות או אותם אנשים הם לא הבעיה העיקרית שלנו, כי בשירות הציבורי יושבים, לרוב, אנשים טובים ואכפתיים.

"אם אנחנו רוצים לפתור את הבעיה, בואו נעשה את זה מהראש, והראש הם המנכ"לים. כשהם יוכלו לעבוד כמו שצריך ולאורך זמן, גם נושא כוח האדם, תוכניות התיגמול והתמריצים, ואפילו הקשר עם ההסתדרות והמשרדים האחרים - ייראו אחרת. גם בחברה עסקית שאין לה כיוון ואין לה אסטרטגיה והמנכ"לים מתחלפים בקצב מהיר - האנשים מקטינים ראש ומחפשים איך לשרוד. כך קורה במשרדי הממשלה ובשירות הציבורי - ואת זה חובה עלינו לשנות, אם ברצוננו בשירות ציבורי איכותי".

קוצ'יק: מנכ"ל צריך להיות משרת אמון

יוסי קוצ'יק, לשעבר מנכ"ל משרד ראש הממשלה וכיום בעל חברת לייעוץ כלכלי ויו"ר קבוצת צור שמיר, דווקא מתנגד לכפיית קדנציה. לטעמו, מנכ"ל משרד צריך להיות משרת אמון.

"שר נבחר כדי לקדם סדר יום. הוא מגיע לבד למשרד מובנה שיש בו מערכת מקצועית שלמה וקשיחה מאוד, שיכולה לקדם את האג'נדה שלו או לעצור אותה. הוא זקוק לכלי אחד, כמעט היחיד שיש בידיו, אדם אחד שהוא בטוח בהשקפת עולמו הביצועית ויכול לסמוך עליו שיקדם אותה בלב שלם. עדיף שהאדם הזה יהיה מקובל עליו מאשר אדם שנכפה, כי תגובת השר יכולה להיות 'ייבוש' המנכ"ל שלו, והתוצאה גם אז לא תהיה רציפות ניהולית מועילה.

"עם זאת נדרשים כמה תנאים כדי לנסות לשמור על רציפות ניהולית ולדאוג שאת התפקיד ימלאו האנשים הטובים ביותר. כך למשל, ניתן לקבוע ששר חדש לא יורשה לפטר אוטומטית את המנכ"ל הקיים (כפי שקורה היום), אלא שלושה חודשים מרגע כניסתו לתפקיד. ייתכן שההיכרות הקרובה תעזור לו לשמור על הרציפות הניהולית. במקביל, יש לקבוע גם עבור משרות אמון תנאי סף ברורים, שכוללים השכלה וניסיון שנדרשים ממנכ"ל משרד ממשלתי כדי להרחיק אנשים לא מתאימים מן התפקיד. חשוב להביע הערכה כלפי מנכ"לי המשרדים המשרתים כיום. רובם אנשים ראויים מאוד".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker