ההחלטה של שקד שהקפיצה את רותי ברודו: "צריכה לספק פתרונות - ולא להכשיל אותנו"

רשות האוכלוסין וההגירה פירסמה נוהל שאוסר על העסקה של מבקשי מקלט ב-17 ערים בישראל ■ ענף המסעדנות הוחרג מההגבלות, אך באופן מצומצם יותר מענפים אחרים ■ רשות האוכלוסין וההגירה: "תהיה התחשבות בענפי תעסוקה שבהם קיים מחסור משמעותי בעובדים"

נתנאל גאמס
נתנאל גאמס
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
איילת שקד. עשויה להחריף את המחסור בעובדים בענף המסעדנות
איילת שקד. עשויה להחריף את המחסור בעובדים בענף המסעדנותצילום: אוהד צויגנברג
נתנאל גאמס
נתנאל גאמס

המסעדנית רותי ברודו סובלת ממחסור חמור בעובדים, וכעת החלטה של שרת הפנים איילת שקד עשויה להביא להחרפתו. "איזו סיבה יש לשרת הפנים להטיל עוד מכשולים וקשיים בהעסקת הפליטים שכבר נמצאים בישראל? אנחנו נאבקים כל יום עם המחסור בעובדי מטבח, נותני שירות ועובדי ניקיון, ומצפים משקד לספק לנו פתרונות - ולא להציב מכשולים", אמרה היום (ראשון) ברודו.

הרקע לדברים של ברודו הוא נוהל מעורר מחלוקת שפירסמה באחרונה רשות האוכלוסין וההגירה. הנוהל, שייכנס לתוקף בראשית אוקטובר, אוסר על העסקה של "מסתננים ומבקשי מקלט" במחוז תל אביב, אילת, נתניה, אשדוד ופתח תקוה. בסך הכל נכללות באיסור ההעסקה 17 ערים בישראל, בהן תל אביב, הרצליה, גבעתיים וחולון. ההגבלות לא חלות על קטינים, הורים לקטין שלומד במערכת החינוך הישראלית ומי שגילו מעל 60. הנוהל החדש מחריג מאיסור ההעסקה את הענפים הבאים: מסעדנות, מלונאות, סיעוד, חקלאות ובניין.

אם המסעדנות הוחרגה מההגבלות, למה ברודו והמסעדנים באים בטענות לשקד? הסיבה לכך היא שמבין חמשת הענפים שהוחרגו, ענף המסעדנות הוא היחיד שבו נקבע כי רק מי שעבד בענף עד יוני האחרון יוכל להמשיך לעסוק בתחום. המשמעות היא שמבקשי מקלט חדשים שנכנסים לישראל, לרבות כאלה שמגיעים מאוקראינה, לא יוכלו לעבוד במסעדות, ומבקשי מקלט קיימים לא יוכלו לעזוב את הענף שבו הם עובדים כדי להצטרף לעבוד במסעדה או בבית קפה.

"ענף המסעדנות זכה ליחס חריג, ללא כל הצדקה או סבירות. לא הוסבר מדוע עובדים יוכלו להתנייד בין ארבעת הענפים, אך לא יוכלו להתנייד לענף המסעדנות", נכתב בפנייה של איגוד המסעדות הישראלי לשקד. באיגוד מבקשים ממנה לתקן את הנוהל, כך שגם ענף זה יוכל להמשיך להעסיק מבקשי מקלט באותן ערים.

מסעדת קופי בר שנמצאת בבעלות רותי ברודוצילום: דוד בכר

"מכת מוות לענף הניקיון"

בינתיים, המסעדנים נאנקים תחת מחסור חריף של עובדים. לפי נתוני הלמ"ס, מספר המשרות הפנויות בענף אוכל ואירוח זינק ב-74% במחצית הראשונה של 2022 בהשוואה ל-2019. שי ברמן, מנכ"ל איגוד המסעדות והברים, אמר מוקדם יותר החודש כי תעשיית המסעדות עובדת ב-75% תפוקה, בשל המחסור בכוח אדם. "חסרים לנו באופן מיידי יותר מ-15 אלף איש, בהם 10,000 איש שנותנים שירות ללקוחות — מלצרים, מארחים וברמנים. זה גורם לצמצום פעילות. מסעדות סוגרות בחלק מימי השבוע או שעות היום, כי הן פשוט לא יכולות לתת שירות".

מדוע הוגבלה ההחרגה של ענף המסעדנות? ייתכן שהדבר נוגע לכך שבמקרה של ארבעת הענפים האחרים התקבלה החלטת ממשלה להביא עובדים זרים באופן מסודר כדי לפתור את מצוקת כוח האדם. מנגד, ענף הניקיון, שגם בו לא היתה החלטת ממשלה להביא עובדים זרים, כלל לא נכלל בהחרגות ולא יוכל להעסיק מבקשי מקלט ברחבי המדינה.

בארגון חברות הניקיון פנו לשקד בנושא, אך טוענים כי לא זכו לקבל ממנה תגובה. לכן, הם פנו לשר האוצר, אביגדור ליברמן. "ענף הניקיון מצוי במחסור חמור מאוד של כוח אדם: על אף הניסיונות הרבים לגייס כוח אדם איכותי בדרכים שונות, טרם נמצאו הפתרונות המיידיים והמענים למחסור", נמסר לשר האוצר מטעם הארגון. "אם ענף הניקיון לא ייכנס להחרגה של שקד ולא תהיה באפשרותו להעסיק מסתננים ומבקשי מקלט - זו עלולה להיות מכת מוות לענף והדבר יפגע משמעותית בשמירה על הניקיון, התברואה ובריאות הציבור.

"במחוז תל אביב קיימים מספר רב של מסתננים ומבקשי מקלט, שעובדים על פי חוק, לרבות בניקיון וטאטוא רחובות, אך כניסתו לתוקף של נוהל זה תפגע בצורה קשה ובלתי מידתית בעובדים בפרט ובענף הניקיון בכלל. בנוסף, יש חשש ממשי לפגיעה קשה בתפקוד המשק כולו".

מנקה רחוב בת"א. למצולם אין קשר לנאמר בכתבהצילום: אלכס ליבק

"פגיעה קשה באנשים שחיים בישראל כדין"

נכון ליוני 2022, שהו בישראל 26 אלף מבקשי מקלט ומסתננים, כהגדרת הרשות. 76% מהם מאריתריאה, ו-14% מסודן. היתר משאר מדינות אפריקה והעולם. לפי קואליציה של ארגונים שיצאו נגד הנוהל - בהם קו לעובד, רופאים לזכויות אדם ואס"ף (ארגון סיוע לפליטים ולמבקשי מקלט בישראל) - רוב מבקשי המקלט מועסקים בהעסקה קבלנית בתחומים כמו ניקיון, סדרנות, ועבודות עבור רשויות מקומיות כמו גיזום, תברואה, ותעשייה. לטענתם, העסקה קבלנית נוספת שנהפכה לנפוצה מאוד בקרב מבקשי המקלט, בפרט לאחר משבר הקורונה, היא העסקה קבלנית במשלוחים - בעיקר עבור חברת וולט.

הארגונים פנו לשקד בטענה כי הנוהל "צפוי לפגוע באופן קשה באנשים שחיים בישראל כדין, ויגרור פיטורים בשורה של ענפי תעסוקה ב-17 היישובים שמוזכרים בו - שהם יישובים מרכזיים שבהם מועסקים מבקשי מקלט רבים - באופן שיפגע לא רק במבקשי מקלט אלא גם בעמיתיהם לעבודה, במעסיקיהם ובמי שנתמכים על ידם".

לטענתם, "התוצאות הברורות של הנוהל פוגעניות ולא רצויות בעליל: עליית שיעור האבטלה בקרב מבקשי המקלט שיישארו בערים אלה, מעבר לעבודה בלתי מתועדת מצד חלק מאותם מפוטרים, או מעבר של מפוטרים הנמנים עם אוכלוסייה מוחלשת מרשויות שקיבלו תקציבים כדי לסייע להן להתמודד עם קליטת מבקשי מקלט, לרשויות המצויות בפריפריה הגיאוגרפית, ושניתן להניח שרבות מהן פגיעות יותר מבחינה כלכלית".

העסקה קבלנית נוספת שנהפכה לנפוצה מאוד בקרב מבקשי המקלט, היא העסקה קבלנית במשלוחים - בעיקר עבור וולט. למצולמים אין קשר לנאמר בכתבהצילום: אוהד צויגנברג

הנוהל שפירסמה רשות האוכלוסין וההגירה מגיע על רקע פסיקת בית המשפט העליון באוקטובר, שלפיה החלטת משרד הפנים מ-2015 להגביל עבודת מבקשי מקלט היא מידתית. השופטים הורו למדינה לגבש נוהל מסודר בנוגע לאופן הטלת ההגבלות, שיכלול קריטריונים שיאפשרו לערער עליהן.

עו"ד תומר ורשה, בעל משרד להגירה בישראל והיועץ משפטי של איגוד המסעדות והברים, אמר כי "הנוהל הגיאוגרפי שקבעה רשות האוכלוסין הוא תקדימי ופוגע באופן קיצוני בעשרות אלפי מבקשי מקלט ופליטים בישראל. למעט אפיזודה של הנחיה דומה לפני כ-15 שנה – שאף היא בוטלה תוך זמן קצר – אף שר פנים לא מצא להגביל את תנועתם ועבודתם של מבקשי המקלט – שישראל מחויבת להגן עליהם מכוח אמנת הפליטים".

ורשה הוסיף כי "נראה שהנוהל נקבע בזמן בחירות מטעם פסול של ניסיון לרווח פוליטי, אלא שהדבר נעשה על גבם של אזרחי ישראל – שמושפעים באופן ישיר כבעלי עסקים, בשל ההכרח לפטר את עובדיהם הנאמנים, גם אם אלה עבדו עבורם שנים רבות בהצלחה. בכל הנוגע לענף המסעדנות, מדובר בענף תרבותי חשוב המשרת את כל אזרחי ישראל, שגם כך מצוי במצוקת כוח אדם מאז משבר הקורונה, ושמושתת גם על עובדי כפיים זרים.

"בהיעדר שוטפי כלים, כולנו נחווה את הפגיעה הקשה על בשרנו. המגבלה שהוטלה על ענף המסעדות, המונעת מהם לקלוט עובדים חדשים שהם מבקשי מקלט, לרבות פליטים מאוקראינה, היא גזירה בלתי מוצדקת ובלתי סבירה. הפליטים שמגיעים כעת מאוקראינה השתלבו בקלות בענף המסעדות בשל הזמינות והגמישות והדבר הועיל לכולם. מדובר אפוא בענישה מיותרת, הן של הפליטים מאוקראינה והן של המסעדנים, ולא בכדי שגריר אוקראינה בישראל תומך במאבק המסעדנים וביקש לבטל ההנחיה הפוגענית".

עו"ד תומר ורשהצילום: אמיל סלמן

מרשות האוכלוסין וההגירה נמסר בתגובה: "בהתאם לפסק דינו של בית המשפט העליון, במסגרתו דחה את הטענות באשר לחוקתיות המגבלות הגיאוגרפיות, פורסם ב-30 ביוני 2022 נוהל טיפול בקביעת תנאים לעניין תיחום גאוגרפי ועיסוק ברישיונותיהם של מבקשי מקלט ומסתננים. נוהל זה נועד לקבוע תנאים לאוכלוסיית המסתננים ומבקשי המקלט הקובעים מגבלות על עבודתם (ולא שהייתם) באזורים גיאוגרפיים, למעט בענפי התעסוקה שמפורטים בנוהל, תוך דגש כי המגבלות שנקבעו עניינן אך ורק במגבלות על תעסוקתו של הזר באזורים שבהם נמצא כי קיים ריכוז משמעותי של זרים.

"במקביל תהיה התחשבות בענפי תעסוקה שבהם קיים מחסור משמעותי בעובדים במשק הישראלי, שכיום מועסקים בהם עובדים זרים. הנוהל יסייע במניעת השתקעותם של הזרים במרכזי הערים ויקל על תושבי אותן הערים, במסגרת יישום מדיניות ההגירה של מדינת ישראל. נבהיר כי הושם דגש בנוהל זה על החרגתן של קבוצות אוכלוסייה שנמצא כי יש להחריגן. לעניין הענפים שנקבעו ועוגנו בנוהל, מדובר בענפים שבהם הוחלט לאפשר העסקתם של זרים מכיוון שנמצא שיש חוסר משמעותי בעובדים בעניינם.

"לצד אלה, ולאחר בחינת שיקולים מגוונים, בחרה הרשות להחריג גם את תחום המסעדנות. הסיבה לכך היא שנמצא כי הפסקת עבודתם של המסתננים ומבקשי מקלט בתחום זה, שמטבעו מועסקת בו אוכלוסיות זרים משמעותית, עשויה לגרום לנזק משמעותי, הן לעובדים והן למעסיקיהם וכפועל יוצא אף לענף משמעותי במשק הישראלי. בהמשך לכך, הוחלט כי גם ענף המסעדנות יוחרג מהמגבלות הגיאוגרפיות, ואולם בשל הרצון לפעול להגשמת התכליות כאמור ולהימנע מפגיעה עוצמתית בענף זה, הוחלט שאלו יוגבלו אך ורק לעובדים שעבדו בתחום המסעדנות ביום פרסום הנוהל, קרי ב-30 ביוני 2022".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

בית למכירה

המתווכת מצאה קונה שמוכן לשלם יותר - והרגיזה את בעלת הדירה: "קילקלתי לה את התוכניות"

לימור סוקניק. "המעבר מחיים כשכירה לעצמאית היה מטורף"

"הייתי בכלוב של זהב. איך ששמעו שאני עוזבת – מיליון איש קפצו על התפקיד"

אחרי שהריבית עלתה, הפיקדונות הבנקאיים נעשו אטרקטיביים יותר

הטבלה המלאה | מהבנק הנדיב ועד הקמצן ביותר: פערי הריביות העצומים נחשפים

מ-2008 ועד היום: איך הגענו לאינפלציה הנוכחית

יוני ומיכל רכשו דירה במחיר דמיוני. כך הם איבדו שליטה על המשכנתא

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

ריחאניה. "מרגישים אירופה"

"יש שני יישובים בישראל שבהם הכל נקי, הולכים ברחובות ומרגישים אירופה"

גיף הסכם ממון 2

״הייתי בהלם, עורך הדין אמר לי: ׳חתמת על הסכם של כלה מאוקראינה׳"