חוסכים לפנסיה בכמה חשבונות? ייתכן שתקבלו החלטה לא־רציונלית לקראת הפרישה

האם תעדיפו לקבל קצבה חודשית — או לפדות את כל הסכום שצברתם בחיסכון לפנסיה ולנהל אותו בעצמכם? ■ סדרת מחקרים מלמדת שההחלטה כיצד לחלק את כספי הפנסיה אינה רציונלית ■ וגם: לחוקרות יש המלצה מעניינת לחוסכים

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
לפי המחקר, 97% מהחשבונות שמוגדרים קטנים נמשכו כהון נזיל
לפי המחקר, 97% מחשבונות הפנסיה שמוגדרים קטנים נמשכו כהון נזיל (למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה)צילום: עופר וקנין

לפני יותר מעשור פירסם פרופ' שחר אייל מאוניברסיטת רייכמן מאמר ששמו "לנצח את הקרב, להפסיד במלחמה", ובו פירט אסטרטגיות שונות שנוקטים אנשים להשבת חובות. לנבדקים ניתנו חמישה חובות בהיקפים שונים ובגובה ריביות שונה ‏(גבוה או נמוך‏), וכן סכום כסף שבעזרתו יחליטו איזה חוב לסגור או להקטין. הם תוגמלו על פי יכולתם להקטין את החוב הכללי לאורך זמן.

הציפייה היתה שההחלטה תהיה רציונלית — כלומר, שסכום הכסף יועבר להלוואה שבה הריבית היא הגבוהה ביותר. ואולם יותר מ–50% מהנבדקים בחרו לסגור קודם את החובות הקטנים, בלי שבדקו אם מדובר בחוב שמעיק עליהם מבחינה כלכלית לאורך זמן. יתרה מכך, רק 10% מהם התייחסו להשפעת הריבית לאורך זמן לפני שהחליטו איזה חוב לסגור. "הצורך בסיפוק המיידי, שכולל מחיקה של חוב, היה חזק יותר מהבדיקה הרציונלית של עלותו", הסביר אז אייל.

פרופ' אורלי שדה, חוקרת ומרצה בבית הספר למינהל עסקים, במחלקה למימון באוניברסיטה העברית, מכירה היטב את הנושא שחקר אייל. יחד עם ד"ר אביגיל הורוביץ מהמחלקה לכלכלת הסביבה, השתיים מקיימות סדרה ארוכה של מחקרים שהחלה כבר ב–2014 — העוסקת גם היא בהחלטות כלכליות. בשונה מאייל, שדה והורוביץ בוחנות בעיקר את אופן החשיבה של עובדים ועובדות לפני פרישה לפנסיה. מסתבר שגם בנושא הזה, הרציונליות אינה מככבת.

"ההחלטה כיצד להשתמש בנכסים שנצברו עבור שנות הפנסיה היא החלטה דרמטית, בעיקר על רקע התארכות תוחלת החיים והדינמיות של שוק העבודה", אומרות החוקרות. "אם בעבר עבדת במקום אחד — שגם קבע היכן ייחסכו כספי הפנסיה — הרי שכיום, בשל הדינמיות, ניתן לעבוד אצל כמה מעסיקים המפרישים למוצרים שונים שמנוהלים במוסדות שונים. באופן הזה ניתן למצוא ביטוח מנהלים בחברה אחת, קופת גמל בבית השקעות אחר והפרשות לפנסיה שמנוהלות בארגון שלישי, כולם עבור אותו עובד".

"האחריות על כתפי העובדים"

ריבוי המוצרים והגורמים המנהלים בתחום הפנסיה לא מתקיים רק בישראל, מדובר בתופעה עולמית שיש בה גם היגיון מסוים — פיזור סיכונים. עם זאת, יש להביא בחשבון גם את העלייה ברמת האחריות הנדרשת מן הפרט.

"בשנים האחרונות, הרגולטורים נוטים להעביר הרבה יותר אחריות לפרטים לגבי החלטות הפרישה שלהם", אומרות החוקרות. "למעט סכומי מינימום שהמדינה דורשת שיופרשו לפנסיה, הרי שההחלטה כמה להפריש ובאיזה אופן מוטלת על כתפי העובדים — ולכן היא דרמטית עוד יותר".

בסדרת המחקרים של שדה והורוביץ נבחנת השאלה כיצד הפורשים לפנסיה מחליטים לנהוג עם הכספים שהופרשו לחשבונותיהם במהלך שנות העבודה — לקבלם כקצבה או כהון נזיל, בסביבה שבה יש ריבוי מוצרים בגדלים שונים.

פרופ' אורלי שדהצילום: מיכל רביבו

"דמייני שאת עובדת כל חייך, ויוצאת לפנסיה", אומרת שדה. "נניח שלא חסכת את כל חיסכון הפרישה דרך מוצר פיננסי אחד או בגוף מוסדי אחד, אלא ניהלת כמה חשבונות, באמצעות כמה מוצרים בכמה מוסדות. האם העובדה שיש לך יותר ממוצר אחד תייצר החלטה שונה מעובד שיש לו מוצר אחד בגוף מוסדי אחד? לכאורה לא, כי הכסף הוא אותו כסף. אם העובד חסך 2 מיליון שקל, מה זה משנה איפה ואיך הוא חסך אותם? אולם סדרת המחקרים שלנו מוכיחה שזה משנה — החוסכים מתייחסים אחרת בפרישה לחסכונות קטנים וגדולים, ולא תמיד מתוך חשיבה רציונלית".

בסדרת המחקרים יש ארבעה חלקים שונים. החלק הראשון כלל ניתוח של 15 אלף החלטות של חוסכי ביטוח מנהלים בגוף מוסדי ישראלי גדול ב–2013–2009. החלק השני כלל סקר אינטרנטי שבו השתתפו 1,971 ישראלים — חלקם לקראת גיל פרישה. בחלק השלישי הופיע ניסוי שבו השתתפו 60 בכירים בתעשייה הפיננסית, וכן אנשי אקדמיה בתחום המימון. החלק הרביעי כלל ניסוי מעבדה שבו השתתפו סטודנטים הרחוקים מאוד מגיל הפרישה.

לכולם ניתנה האפשרות להחליט מה יעשו עם כמה מוצרים פיננסיים בגדלים שונים — אם יבחרו לקבל אותם כקצבה לאורך זמן, או ימשכו אותם כהון נזיל.

מניתוח נתוני הגוף המוסדי עלה בבירור כי יותר מ–50% מהחשבונות הגדולים (שסכומם היה מעל החציון של הסכום במדגם) נבחרו לקצבה, בעוד רק 3% מהחשבונות הקטנים (מתחת לחציון במדגם) נבחרו לאותה מטרה. במילים אחרות, 97% מהחשבונות שמוגדרים קטנים נמשכו כהון נזיל.

סכום זהה, החלטות שונות

התוצאה חזרה על עצמה בניסוי האינטרנטי, שעליו ענו כ–2,000 איש בגילים שונים (ראו תרשים). לחלק ניתן חשבון אחד גדול של 2 מיליון שקל, לחלק אחר ניתנו סכומים שונים — לדוגמה, 30 אלף שקל במוצר אחד, וכל השאר במוצר שני. הסכום הכולל היה זהה, והמשתתפים היו צריכים להחליט כיצד למשוך את הכסף.

"בסופו של דבר, הסכום של כולם היה זהה, ויש להניח כי הם היו אמורים לקחת החלטות רציונליות דומות", אומרות החוקרות. "אבל באופן שיטתי, כ–70% מהסכומים הקטנים ביותר נמשכו כהון נזיל, ולא כקצבה. מעניין היה לגלות ששיטת החשיבה הזו חוצה גיל — והיא איפיינה גם צעירים, וגם מבוגרים בני 50 ומעלה".

תוצאה דומה התקבלה גם בחלקו של הניסוי שבדק סטודנטים. גם הם בחרו לפדות את החשבונות הקטנים כהון נזיל. רק אלה שמומחים בתחום גילו חשיבה רציונלית יותר והסתכלו באופן כללי על הכסף, מבלי להתייחס לגודל המוצר.

ד"ר אביגיל הורוביץצילום: מחלקת מולטימדיה /

החוקרות מסבירות כי ההתנהגות הזאת נובעת ממה שנקרא חשבונאות מנטלית. "פסיכולוגית, קשה לנו להכיל הרבה חשבונות ולכן אנחנו נותנים להם תוויות — זה נועד לא', וזה נועד לב'", הן אומרות. "כך, לכל חיסכון יש מגירה משלו. ההחלטה לפדות כשלעצמה לא מהווה בעיה אם אכן מדובר בהחלטה רציונלית, אבל לא ייתכן שמבנה החיסכון לפנסיה יהיה מושפע מאופן התפלגות החשבונות של החיסכון".

לשדה והורוביץ יש גם המלצה לחוסכים. "הדבר הרציונלי לעשות הוא לבחון תמונת מצב כללית של הנכסים ולהחליט על פי הצרכים כיצד להשתמש בהם — מבלי להתייחס לכל חשבון בנפרד. מתוך התמונה הכוללת נכון יהיה להחליט מה מוקדש לקצבה ומה יימשך כהון, מבלי שלגודל היחסי של המוצר תהיה השפעה על ההחלטה".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

מסך נתונים בבורסת וול סטריט מציג מרוץ עליות, בשבוע שעבר

רווחי החברות צומחים? מתברר שיש גורם שמנפח אותם

מייק בן ארי

"תמיד היתה לו תשובה הגיונית": כך הצליח איש אחד להונות 1,000 משקיעים

ליאור וייס. "אנשים לא יודעים עד כמה גדילה של עסק היא כואבת"

"אנשים אמרו לי - סיימת תואר בהצטיינות בטכניון וזה מה שאתה הולך לעשות?"

שירות נסיעה לפי קריאה של חברת ויה בניו יורק

חברות ההיי־טק שמפסידות מיליארדי דולרים מצאו דרך להישאר בחיים

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. ייתכן שזו הזדמנות עבורו לפעולות שיקררו את הביקושים לדירות

מחדל מחירי הדיור: כך התייקרה דירה ממוצעת ב-280 אלף שקל בשנה

גילעד אלטשולר

אלטשולר שחם חזר להוביל - ומי בתחתית? תשואות קרנות ההשתלמות לחודש יולי