מעבדה לניהול |

"הרווח של רב־תרבותיות בארגון הוא לא רק אתי או חברתי — אלא גם כלכלי"

בקרב העובדים בישראל קיימת שונות רבה, אך המושג "אינטליגנציה תרבותית" אינו רווח ■ מחקר חדש מראה שעובדים עם אינטליגנציה תרבותית גבוהה הם בעלי ביצועים טובים יותר — ותורמים יותר לארגון ■ "ניתן לעשות לא מעט כדי לקדם ולהעלות את רמת האינטליגנציה התרבותית בארגון"

טלי חרותי סובר
טלי חרותי-סובר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
"הבנה תרבותית היא מפתח קריטי להצלחה בחברה מגוונת"
"הבנה תרבותית היא מפתח קריטי להצלחה בחברה מגוונת"צילום: aelitta/Getty Images/iStockphoto
טלי חרותי סובר
טלי חרותי-סובר

עד גיל 30 בערך חייתה ד"ר אורית רייטר, פסיכולוגית ארגונית מומחית, בסביבה הומוגנית למדי. היא גדלה בתל אביב, ושם השלימה תואר ראשון ותואר שני. על אף שהתחתנה עם עולה חדש מארה"ב, וילדיה דיברו בבית עברית ואנגלית, היא הופתעה לגלות עד כמה צרים אופקיה התרבותיים. הדבר קרה כשיצאה עם משפחתה לרילוקיישן של שלוש שנים דווקא למדינה שתרבותה נתפשת כדומה — ארה"ב. על אף שחלפו מאז שני עשורים, היא זוכרת היטב כמה אירועים מביכים שיצרה התנהגותה הישראלית.

"בתי היתה בת שלוש, והבן שלי בן עשרה ימים", היא נזכרת. "כשהבאתי אותה לגן, ביום שלג נוראי, פגשתי את הגננת בחוץ ופשוט מסרתי אותה לידיה, כדי לא להוציא את התינוק מהאוטו. מה שנראה כמו פעולה סטנדרטית בישראל זיכה אותי בנזיפה חד־משמעית מצד הגננת. בארה"ב לא עושים דברים כאלה. אחר כך גיליתי שעשיתי טעות מביכה שלא אישרתי הגעה ליום ההולדת של ילדה מהגן, גם היא בת שלוש". אחרי הצטברות של כמה אירועים כאלה רייטר הבינה שהיא לא מתנהגת על פי הקודים התרבותיים המקומיים, ושכדאי להפנים אותם כדי ליהנות מהחוויה ולמקסם את השהות במדינה.

עם החזרה לישראל פיתחה רייטר קריירה המשלבת את המקומי עם הגלובלי. כפסיכולוגית ארגונית, היא עוסקת בייעוץ לארגונים ובוחנת התאמה לתפקידים ועמדות ניהול בחברות רב־תרבותיות. "מניסיוני האישי והמקצועי, חשתי שהבנה תרבותית היא מפתח קריטי להצלחה בחברה מגוונת, אך לא היו לי נתונים קשיחים לכך", היא אומרת. "לכן, כשהחלתי לגבש ב–2017 את הרעיון לעבודת דוקטורט בחוג לשירותי אנוש באוניברסיטת חיפה, בהנחייתו של פרופ' גיל לוריא, החלטתי לבדוק את הנושא באופן אמפירי".

ד"ר אורית רייטרצילום: באדיבות המצולמת

"להיות אפקטיבי בסביבה מגוונת"

המושג המקצועי שבדקה רייטר הוא "אינטליגנציה תרבותית" (CQ — Cultural intelligence), שנטבע בראשונה באקדמיה ב–2003. המושג מוגדר בספרות כיכולת של היחיד להיות אפקטיבי בסביבה בעלת מגוון תרבותי. זה מושג חדש יחסית — ובניגוד למושג אינטליגנציה רגשית, למשל — הוא כמעט לא מוכר בשוק העבודה הישראלי, על אף שכולו מורכב מחברה רב־תרבותית. "כולנו עובדים בארגונים מגוונים — שבהם נמצאים עולים חדשים לצד ותיקים, דתיים יותר או פחות ובני לאומים שונים", אומרת רייטר. "כמו כן, רבים מאתנו עובדים מול תרבויות שונות בחו"ל".

ממה מורכבת אינטליגנציה תרבותית?

רייטר: "קיימם בו ארבעה מרכיבים: הקוגנטיבי והמטא־קוגנטיבי, הכוללים רמת היכרות עם תרבות אחרת והיכולת המנטלית להבין שוני תרבותי ולהפנים אותו ביעילות; המוטיבציוני, הכולל את הרצון והמוכנות להשקיע אנרגיה בנושא; וההתנהגותי, המאפשר להוציא את התובנות לפועל ולהצליח באינטראקציה רב־תרבותית. המחקר שלי היה הראשון שנעשה בישראל ובדק את השפעת הגורמים האלה על מעמדם וביצועיהם של העובדות והעובדים. במלים אחרות, שאלתי אם יש קשר בין רמת האינטליגנציה התרבותית להצלחת העובדים במקום העבודה".

"זה תהליך, וההנהלה צריכה להתגייס"

המחקר ערכה רייטר בארגון ביטחוני ציבורי גדול, בהשתתפות 321 עובדים המשתייכים ל–36 צוותי עבודה שונים בחמישה אתרים בישראל. כל הצוותים היו רב־תרבותיים — היו בהם עובדים מדתות שונות, לאומים שונים, בעלי שפת אם שונה וארץ לידה שונה. הנבדקים ענו על שאלון CQ קיים, המשמש כלי מחקרי מוכר בתחום, ומדרג את רמת האינטליגנציה התרבותית בהתאם לארבעת רכיבי המושג. באופן הזה, כל משתתף קיבל ציון CQ שנע בין 1 ל–5, מהרמה הנמוכה עד הגבוהה ביותר.

במקביל, העובדים דירגו את קשריהם עם עובדים אחרים בצוות וכן את רמת האקלים הארגוני, כשנשאלו עד כמה מעודד הארגון את הגיוון והשונות התרבותית של עובדיו. בשלב הבא התבקשו מנהלים ישירים לדרג את רמת הביצועים של העובדים שענו על השאלון. התוצאות העלו תמונה מעניינת — העובדים שדורגו כבעלי ציון CQ גבוה היו גם בעלי הביצועים הגבוהים יותר, ביחס לבעלי CQ נמוך מהם.

"זה ממצא חשוב במיוחד, שהרי תפקיד המנהלים הוא לאפשר לעובדים להגיע לרמת הביצועים הגבוהה ביותר שלהם", אומרת רייטר. "אינטליגנציה תרבותית נראית היטב דרך רשת הקשרים שנרקמים בצוות. עובד יהיה מרכזי יותר אם הוא יהיה מסוגל להבין את התרבות שממנה מגיעים עובדים אחרים. הוא יעבוד אתם בצורה נכונה יותר, מה שככל הנראה יסייע לו גם להגיע לביצועים טובים יותר".

ואכן, הממצאים הראו מתאם ברור בין ציון ה–CQ של העובדים לרמת מרכזיותם בצוות. כלומר, הקשרים בינם לבין חברי צוות אחרים היו חזקים יותר ביחס לעובדים שרמת ה–CQ שלהם נמוכה יותר. בנוסף, המחקר הראה מתאם בין רמת המרכזיות של העובד ובין התחושה כי הארגון מעודד שונות תרבותית. שלא במפתיע, מקומם של עובדים בעלי ציון CQ גבוה חזק יותר בארגון שמעודד גיוון.

מהמחקר שלך עולה שיש עובדים עם אינטליגנציה תרבותית גבוהה, ויש כאלה שפשוט אין להם אותה.

"נכון, אבל למחקר יש גם יישומים פרקטיים. רב־תרבותיות, כמו שכולנו יודעים, היא פוטנציאל ללא מעט מתחים ואי־הבנות שעלולים לפגוע בעבודת הצוות. הבשורה הטובה היא שאינטליגנציה תרבותית היא יכולת נרכשת, וניתן לעשות לא מעט כדי לקדם ולהעלות את רמתה בארגון".

כולנו עובדים בארגונים מגוונים — שבהם נמצאים עולים חדשים לצד ותיקים, דתיים יותר או פחות ובני לאומים שונים"צילום: אמיל סלמן

איך בדיוק?

"כמו בכל תהליך, גם כאן נדרשת מודעות והתגייסות של ההנהלה. ככל שגורמים בכירים יותר בהנהלה ישימו דגש על הבנת הרב־תרבותיות בארגון, יעלו רמת האינטליגנציה התרבותית והסיכוי לשיפור ביצועי העובדים. ההתגייסות צריכה להיות מגובה בתוכנית הכשרה מתמשכת המיועדת לכלל הארגון, שתפנים את הנושא לתוך האקלים הארגוני.

"כדאי לדעת שכאשר מתחילים להעצים אינטליגנציה תרבותית נרשמים לא מעט שינויים — כמו תהליך המיון, שנהפך מותאם תרבותית; וכן ניהול תהליכי שינוי אצל עובדים ומנהלים. כל השיח הארגוני משתנה ונהפך למכיל ומקדם תרבויות שונות. בשורה תחתונה, גם ביצועי העובדים משתפרים. הרווח הוא לא רק אתי או חברתי — אלא גם כלכלי".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

עובדי בניין מסייעים בהכוונת התנועה במנהטן, ניו יורק, בתחילת החודש

האם הראלי בשווקים מסמן את התחתית — או שהגרוע מכל עוד לפנינו?

מבט משטח המריבה אל הים. כל דונם שווה מיליונים, ומחירי הבתים בסביבה מגיעים לעשרות מיליוני שקלים

"פתאום הבנו שיש בעיות עם הקיבוץ": השקיעו 30 מיליון שקל בשכונה חדשה ליד שפיים, אבל אז הכל השתבש

אם אחת הסיבות לתוספות השכר המתכוננות למגזר הציבורי היא העלייה החדה בשכר בהיי־טק, הגיע הרגע להכניס להסכמי השכר במגזר הציבורי עוד אלמנטים היי־טקיים

העובדים שהמשכורות שלהם זינקו - ומה אפשר ללמוד מהסכמי השכר בהיי-טק

סופיה, בירת בולגריה. לגור באחת הערים העתיקות באירופה עבור 3,200 שקל בחודש

עשר ערים בעולם שאפשר לחיות בהן בפחות מ-4,000 שקל בחודש – כולל שכר דירה

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

אישה בטלפון

מטעינים את הטלפון כשהסוללה כמעט גמורה? תשכחו מהלוואה

שיעור באוניברסיטה. באקדמיה מצופה מהסטודנטים להתמודד עם בעיות שלא ראו קודם

הסטודנטים באקדמיה נדרשים לראשונה לחשיבה מעמיקה - והתוצאות עגומות