למה זאב המוסכניק ממשיך לעבוד בגיל 82 — ואיך זה שווה לנו עוד 2 מיליארד שקל בשנה?

ישראל יורה לעצמה ברגל כשהיא לא פועלת במלוא המרץ כדי שמבוגרים ימשיכו לעבוד — ואף מתמרצת אותם לפרוש ■ לפי מחקר חדש של מכון אהרן והג'וינט, אפילו עלייה של 1% בתעסוקת מבוגרים תניב תועלת גדולה למשק ולציבור ■ כך ניתן לעשות זאת בחמישה צעדים

נתנאל גאמס
נתנאל גאמס
עובד מבוגר בנגריה
צילום: DuxX/Getty Images/iStockphoto
נתנאל גאמס
נתנאל גאמס

זאב קורנבלו, 82, יוצא מביתו מדי בוקר, נכנס למכונית ונוסע במשך כשעה למוסך שבו הוא עובד בשדרות. הוא מטפל בחמש־שמונה מכוניות ביום. קורנבלו עובד כמוסכניק כבר 60 שנה, בהתחלה בארה"ב ובהמשך בישראל. אביו עבד עד גיל 96, כך שהפרישה לגמלאות לא נראית עדיין באופק.

"רק אתמול שאלתי את עצמי מתי אצא לפנסיה, ועניתי שזה יקרה רק כשלא אוכל לעבוד יותר. אני אוהב לעבוד, ורוצה להמשיך", הוא מספר. קורנבלו, שגר בבית שמש, אומר שהעבודה המאומצת לא כרוכה בקשיים עבורו, אף שהקור העז בימים האחרונים מקשה עליו. יש לו פנסיה וחסכונות, כך שהוא ואשתו יוכלו לשרוד מבחינה כלכלית אם יחליט שהגיע הזמן לצאת לפנסיה.

"אני יכול לפרוש אם אני רוצה, אבל אין סיבה", הוא אומר. "אני אוהב את הכסף ואת הביטחון שהוא נותן לי ולמשפחה. אני גם נהנה ללמד אחרים את העבודה, אבל קשה למצוא אנשים שרוצים לעבוד במוסך".

קורנבלו יכול להיות "נער הפוסטר" של מחקר חדש שמפרסם מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן בשיתוף הג'וינט. המחקר בוחן את ההשלכות החיוביות הרבות של עלייה בשיעורי התעסוקה של מבוגרים.

"מדברים הרבה על החשיבות של תעסוקת מבוגרים", אומרת ד"ר הלה אקסלרד, חוקרת בכירה במכון אהרן, שערכה את המחקר יחד עם פרופ' צבי אקשטיין וד"ר טלי לרום. "ניסינו לראשונה לכמת את התועלת הכלכלית ולהצמיד לה 'תג מחיר' — להראות שיש לזה ערך כלכלי של ממש מנקודת המבט של המשק".

ד"ר הלה אקסלרד. "עובדים מבוגרים ועובדים צעירים הם לא תחליפיים, אלא משלימים"צילום: אורן שלו

"אינטרס של הציבור — וגם של המדינה"

אז מהו תג המחיר שמצאו החוקרים? לפי ההערכות השמרניות ביותר, שמחושבות לפי שכר המינימום, עלייה של 1% במספר המועסקים במשרה מלאה בקבוצות הגיל שבין 45 ל–75 ויותר — תוביל לעלייה של כ–750 מיליון שקל בתוצר השנתי של ישראל. בהערכה משוכללת ומקיפה יותר, העלייה בתוצר יכולה להגיע ל–2 מיליארד שקל בשנה.

מהמחקר עולה גם כי עלייה של 1% במספר המועסקים בגילים הללו תביא לירידה של כ–75 מיליון שקל בתשלומי המדינה לקצבאות זקנה.

יתרה מזאת, התועלת היא לא רק ברמת המקרו — היא גם לעובדים עצמם ומשפחותיהם: דחיית היציאה לפנסיה והארכת שנות העבודה מגדילות את החיסכון הפנסיוני, ולכן נושאות תועלת פיננסית עבור משקי הבית שבהם יש עובדים מבוגרים. כך, כל שנת דחייה של פרישה מעבודה תגדיל את הקצבה הפנסיונית ביותר מ–6%.

תוחלת החיים מטפסת, ואקסלרד אומרת כי "יש מחיר בריאותי ונפשי כבד לשנים רבות של אי־עבודה. מחקרים רבים מראים שהמשך עבודה בגיל מתקדם תורם לבריאות ולתפקוד היומיומי — כך שזה עונה לאינטרס של שני הצדדים: הציבור והמדינה".

אליזבת השנייה, מלכת הממלכה המאוחדת (בת 95). "המשך עבודה בגיל מתקדם תורם לבריאות ולתפקוד היומיומי"צילום: Pool/רויטרס

מחברי המחקר מצביעים על כמה צעדי מדיניות שיעלו את שיעורי התעסוקה של מבוגרים:

להקטין את המיסוי על עבודת מבוגרים: החוקרים ממליצים לממשלה לעשות זאת באמצעות שינוי הגובה של מבחן ההכנסות כתנאי לקצבת זקנה מלאה, או ביטול מבחן ההכנסה וקבלת קצבה מלאה ללא קיזוז — כפי שנהוג ברוב המדינות, לטענתם. הם מודים כי בטווח הקצר הצעד הזה יהיה כרוך בעלויות, אבל יש להביא בחשבון שהוא ילווה בהמשך בהגדלת שיעורי התעסוקה, הגדלת התוצר והכנסות המדינה ממסים.

לבטל תמריצים לפרישה מוקדמת במגזר הציבורי: לדברי החוקרים, התמריצים האלה מעודדים יציאה משוק העבודה בשלב מוקדם מאוד. הם ממליצים למצוא דרכים אחרות לרענון השורות ולא לאפשר לעובדים במגזר הציבורי, כבר מגיל 55, לקבל תמריצים כדי להפסיק לעבוד. אקסלרד אומרת כי הפרישה המוקדמת במגזר הציבורי היא איתות שמשפיע גם השוק הפרטי. "שירות המדינה יכול להתנות קבלת הטבות בהשתתפות בתוכנית להסבה מקצועית או יזמות", מוצע במחקר.

לדחות את גיל הזכאות המוחלט לפנסיה: החוקרים מציעים להציע את האפשרות לדחות את קבלת הקצבה מעבר לגיל 70. שינוי התמריץ הכספי והגדלתו יביאו לכך שמהלך כזה יהיה כדאי עבור קבוצות גדולות יותר של מבוגרים. החוקרים אף טוענים כי ביטול גיל הפרישה יאפשר לעובדים ולמעסיקים להחליט במשותף על המשך תעסוקה, בהתאם לכשירות תעסוקתית ורצון הצדדים — וימנע הוצאה כפויה לפנסיה במקרים שבהם גם העובד וגם המעסיק מעוניינים בהמשך ההתקשרות ביניהם.

להקשיח את החוקים נגד גילנות: בכל הנוגע למעסיקים, החוקרים סבורים כי יש לאכוף את החוקים נגד גילנות (אפליה של אדם בשל השתייכותו לקבוצת גיל מסוימת, בעיקר אפליה לרעה של קשישים), ולאכוף אותם בכל מסלול התעסוקה, החל מבדיקה יזומה של מודעות הגיוס. הם חושבים שיש להקל בחקיקת הגנת התעסוקה. כך למשל, העלאות שכר אוטומטיות בגין ותק גורמות לכך שהעובדים המבוגרים לעתים יקרים מדי עבור המעסיק, ובכך דווקא מרתיעות מהעסקתם.

לקיים מערך הכשרות מקצועיות מגיל 45 ומעלה: לדברי החוקרים, הכשרות מקצועיות למבוגרים ישמרו על הרלוונטיות התעסוקתית שלהם, ויאפשרו להם לעשות הסבה מקצועית במקרה הצורך. החוקרים ממליצים לעודד יזמות והעסקה עצמית בקרב מבוגרים — כולל הקלות ביורוקרטיות להקמת עסק, סיוע בקבלת מימון ראשוני, הכשרה וליווי ליזמים, סיוע בפיתוח עסקי וליווי אישי.

"המבוגרים לא תופסים את מקום הצעירים"

כל שנת דחייה של פרישה מעבודה תגדיל את הקצבה הפנסיונית ביותר מ–6%צילום: מוטי מילרוד

האם אימוץ הכלים האלה יביא לפגיעה בקבוצות של עובדים מוחלשים, ויגרום להם להמשיך לעבוד בגילים מתקדמים בעבודות שוחקות בשכר נמוך? אקסלרד אומרת כי "ברור שיש אנשים עייפים שרק מייחלים לצאת לפנסיה, אבל מנקודת מבטה של המדינה, היא צריכה לעודד את מי שיכול ורוצה להמשיך לעבוד — לעשות זאת".

היא מדגישה כי המחקר לא קורא לחייב אנשים להמשיך לעבוד — אלא לכל הפחות לא להפריע למי שרוצה לעשות זאת, ולהקל עליו.

מורה בת 70 תוכל לעמוד מדי יום מול עשרות תלמידים?

אקסלרד: "זה באמת לא כל כך ריאלי, אבל אפשר אולי להציע לה לעשות הסבה מקצועית לתפקיד תובעני פחות במערכת. מה שחשוב זה להשאיר אותה בשוק העבודה".

לדבריה, "המדינה צריכה לעשות כמה שיותר כדי להקל על עובדים שרוצים להמשיך לעבוד בגילים מתקדמים, במקום לתמרץ אותם לעשות את ההפך. מה שקורה בפועל זה שלאנשים לא כדאי להמשיך לעבוד, ההכנסה שלהם ממש נפגעת כתוצאה מזה. אז הם עובדים בשחור, מפחיתים את שעות העבודה, כדי לא להגיע לתקרה, או שהם לא עובדים. ופה המדינה יורה לעצמה ברגל — כי זו לא המטרה".

אקסלרד אומרת כי אם המדינה תצליח להשאיר בשוק עובדים מוחלשים, בתפקידים שלא דורשים השכלה גבוהה ומתאפיינים בשכר נמוך, היא תוכל לסייע להם להרים את הראש מעל המים — "במקום להיות נטל על מוסדות הרווחה. אם אתה שומר אותם בשוק העבודה, הם לא יתרמו הרבה לתוצר, אבל בצד השני של המשוואה אתה חוסך ככה הוצאות בתשלומי רווחה".

המבוגרים לא יתפסו את המקומות של הצעירים שמנסים להשתלב בשוק?

"לפני יותר מ–100 שנה, כשנשים נכנסו לשוק העבודה היו טענות שהן יתפסו את המקום של הגברים, אבל זה לא מה שקרה. מספר המשרות במשק לא קבוע וככל שהכלכלה מתפקדת ואנשים נכנסים לשוק העבודה — מספר המשרות מתרחב. הנתונים אף מראים כי במדינות שבהן גיל הפרישה נמוך — שיעורי האבטלה של צעירים גבוהים יותר.

"עובדים מבוגרים ועובדים צעירים הם לא תחליפיים, אלא משלימים. יכול להיות שיהיה פרופסור מבוגר באוניברסיטה שתופס את התקן של חוקר צעיר שלא מקבל תקן, אבל בראיית מקרו — המבוגרים לא באמת תופסים את מקומם של הצעירים".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

בת ים

שתי דירות במחיר אחת: האם זהו עתיד תחום הפינוי-בינוי?

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן

בניין דירות בחולון

לקחתם משכנתא בחודשים האחרונים? גם אתם כבר שילמתם על עליית הריבית

"כשבאנו לקבל משכנתא לרכישת הבית, התברר שהבעיה לא פשוטה כלל"

הריבית במשק מזנקת – מה כדאי לעשות עם ההלוואות שלקחתי?

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

המשווקים של פוליסות החיסכון הם סוכני הביטוח, שנהנים מעמלות שמנות

"הציעו לי להעביר את החיסכון מאלטשולר. האם כדאי לי?"

אירוע של חברת איירון סורס. חברות שואפות למתג את עצמן כצעירות ואטרקטיביות

"אנשים חושבים לעצמם - איזה משכורות, איזה טירוף. בפועל זה רחוק מאוד מהמצב"