המחסור לימד את המעסיקים להשקיע בעובדים - ובאוטומציה שתחליף אותם

בענף המסחר חסרים כיום 19 אלף עובדים, והמעסיקים נאלצים למצוא דרכים להתמודד ■ במקביל, תהליך האוטומציה מואץ, אך ישראל עדיין רחוקה מהיעילות של חברות בארה"ב ואירופה ■ כתבה ראשונה בסדרה

נתנאל גאמס
נתנאל גאמס
מודעת דרושים של AM:PM
מודעת דרושים של AM:PM. התוצר לשעת עבודה בישראל נמוך ב–30% מהממוצע במדינות OECDצילום: אייל טואג
נתנאל גאמס
נתנאל גאמס

האם נכנסתם לאחרונה לבית מרקחת, סופרמרקט או חנות אחרת והרגשתם שחסר לכם משהו? הכוונה היא לא לדאודורנט, טיטולים או שישייה של מים מינרליים — אלא דווקא לעובדים. גם אם לא חשתם בהיעדרם, המעסיקים חווים את המחסור על בשרם וסובלים מבור עמוק של 19 אלף משרות פנויות בענף המסחר.

"אנחנו יכולים לקלוט היום 500 עובדים לפחות — קופאים, סדרנים, קצבים, ירקנים וגם מנהלי סניפים וסגנים. יש מחסור גדול, והוא החמיר בזמן האחרון", אומר רמי לוי, מנכ"ל ובעלים של רשת רמי לוי שיווק השקמה.

גם אבי שומר, מנכ"ל ומבעלי צומת ספרים, סובל ממחסור של כ–10% מכוח האדם ברשת חנויות הספרים שלו, ואף סגר את אחד הסניפים בפריפריה. בינתיים, המחסור החריף מאלץ אותו להרחיב את החיפושים גם לקהלי עובדים חדשים.

בענף המסחר מועסקים כיום 408 אלף איש, לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לעומת ממוצע של 428 אלף ב–2019. את המחסור הכבד ניתן לראות גם בנתוני המשרות הפנויות בקרב עובדי המכירות — משם עולה כי היו בממוצע יותר מ–10,000 משרות פנויות בספטמבר־נובמבר 2021.

שיעור אבטלה גבוה

אז מה עושים כשאין מספיק עובדים? לומדים להסתדר עם פחות, משפרים את תנאי העובדים, ומשקיעים יותר בגיוס עובדים ובשימור העובדים הקיימים, שהפכו לסחורה נדירה. בנוסף, הקמעונאים הישראלים לא נמצאים ממש בחוד החנית של הטכנולוגיה, אך הם נדחפים כעת לפתח כלים אוטומטיים, בהיעדר עובדים.

לוי אומר כי החברה משקיעה יותר בניסיון לגייס עובדים, מחלקת בונוסים לעובדים כדי לתמרץ אותם ועורכת להם הכשרות מקצועיות. למרות זאת, הוא מעיד כי זה לא תמיד עוזר. עוד רשת גדולה שמדווחת על מחסור במאות עובדים היא סופר־פארם. "היינו בטוחים שנוצף בעובדים בתום תקופת החל"ת, אבל ההיפך קרה. המחסור הולך ומתעצם בכל התפקידים — קופאים, מחסנאים, דיילות יופי, צוות עזר לרוקחים, וגם בקרב הרוקחים עצמם", מספר יוסי אמיר, סמנכ"ל תפעול ומשאבי אנוש ברשת הפארם.

"יש 140 אלף משרות פנויות במשק, שיעור האבטלה הרחב עדיין גבוה, ואני לא יודע איך אנשים מתפרנסים אחרי שנגמר החל"ת", הוא מוסיף. "אם היתה לנו תשובה אולי היינו יכולים לעשות עם זה משהו, זו ממש חידה".

רמי לוי, מנכ"ל ובעלים של רשת רמי לוי שיווק השקמה. "המדינה צריכה לחזק את הפריון על ידי הכשרות של עובדים"צילום: מוטי מילרוד

אמיר מספר שהמחסור הופך את העבודה לקשה יותר עבור העובדים, וכך נוצר מעגל בעייתי שבו הם נשברים ועוזבים יותר מהר — מה שרק מחמיר את הבעיה. לדבריו, "יש הרבה גיוסים שמסתיימים אחרי כמה ימים, כשהעובד מבין שהוא צריך, ובכן, לעבוד. זה בעייתי מאוד".

"השוק הוא שוק של עובדים", מסביר אמיר את הצורך להשקיע במועסקים של הרשת. "העובדים שלנו בודקים כמה משלמים בחנות ליד, עושים השוואות עם המתחרים שלנו וגם עם תחומים אחרים — כמו בתי קפה ומסעדות. אנחנו גם לא יכולים להציע עבודה מהבית, אפשרות שצעירים מתלהבים ממנה מאוד כיום".

אמיר אומר כי זכייני הרשת, שהם המעסיקים הישירים של העובדים, עושים התאמות למצב. הם העלו בחודשים האחרונים את השכר במנעד רחב של משרות וגם נותנים בונוסים על ביצועים. הזכיינים גם משקיעים מאמצים בשימור העובדים, לרבות הדרכות, הכשרות וקביעת מסלולי קידום. בנוסף, ברשת משקיעים הרבה יותר מבעבר בקמפיינים אינטנסיביים לגיוס עובדים, במיוחד ברשתות החברתיות, שם הם מקווים למצוא את הצעירים.

כדי לנסות להתגבר על המחסור, בצומת ספרים מחפשים עובדים בקרב קהלי יעד חדשים — כמו עובדים מבוגרים יותר, פנסיונרים וגם בעלי מוגבלויות, בשיתוף עם עמותות הפועלות בתחום. "למרות המחסור, נראה שהמצב דווקא משתפר, ואנשים באים יותר למצוא עבודה בזמן האחרון", אומר שומר. "לא שינינו משהו מהותי בתהליך הגיוס חוץ מפנייה לאוכלוסיות חדשות. אנחנו עדיין מחפשים גם צעירים אוהבי ספרות. לא אבדה תקוותנו".

יוסי אמיר, סמנכ"ל תפעול ומשאבי אנוש בסופר-פארם. "האוטומציה בכל מקום, והיא כאן כדי להישאר"צילום: אנדה יואל

השוק מתאזן

גם אייל פישמן מבחין במגמת התאוששות ברצון של אנשים לעבוד. "כולם סובלים עכשיו ממחסור, אבל קצת פחות. אנחנו עדיין ב'אפטר שוק' של הקורונה, אבל ההשפעות נחלשות. אנשים התרגלו לא לעבוד, אבל בסוף הכל יחזור להיות כפי שהיה", אומר פישמן, מנכ"ל חברת פישמן רשתות, שמכהן בין היתר כמנכ"ל הום סנטר ויו"ר זר פור יו וטויס אר אס.

לדבריו, "המדינה הרגילה אנשים בעלי שכר נמוך לשבת בבית ולא לעבוד. מדובר בחבר'ה צעירים שהשתחררו מהצבא לפני כמה שנים, ועדיין לא נכנסו באופן משמעותי לעבודה רצינית. הם עברו לגור עם ההורים בזמן המשבר כדי לחסוך כסף, ועכשיו הם אומרים לעצמם 'בשביל מה אני צריך את זה'.

"אבל זה יתאזן, גם הם יצטרכו לחזור לעבוד בשלב מסוים, כשהכסף ייגמר ולא תהיה להם ברירה. בסוף, אם אין לך כסף לאכול — אתה הולך לעבוד. אפשר כבר לראות את זה, יותר קל למצוא עובדים עכשיו מאשר מוקדם יותר במשבר".

בניגוד לדעה הרווחת, פישמן אומר שאמנם היה כאן שוק של עובדים — אך הוא מסתיים. השוק מתאזן, לטענתו, והכוח חוזר למעסיקים. בינתיים, כמו עמיתיו לענף, גם הוא למד להתייעל בזמן המשבר, ונוכח לדעת שאפשר להסתדר עם פחות עובדים, כך שכוח האדם אצלו מצומצם יותר מאשר לפני המשבר, ועשוי להישאר כך.

רובוט של אמזון ממיין חבילות. "דיגיטל זה לא רק אתר — זה כל המערכת מאחורה, הלוגיסטיקה והשינוע"צילום: BRYAN ANSELM / NYT

כולם מפסידים

התוצר לשעת עבודה בישראל הוא 44 דולר — נמוך ב–30% מהממוצע במדינות OECD, כך לפי נתונים של בנק ישראל. אחד הגורמים לפריון העבודה הנמוך הוא שהעובדים בישראל מתאפיינים במיומנויות נמוכות — דבר שפוגע בתפוקה שלהם. ענף המסחר נמנה עם הענפים שבהם יש פריון עבודה ושכר נמוכים. האם הביקוש העז לעובדים בתחום הקמעונות וההשקעה בעובדים קיימים באמצעות הכשרות ישדרגו את המיומנויות שלהם, וכתוצאה מכך את הפריון?

"המדינה צריכה לחזק את הפריון על ידי הכשרות של עובדים. בינתיים כולם מפסידים מזה שהפריון של העובדים כאן נמוך", סבור לוי. "אם הייתי יכול לשים במחלקת ירקות בסניף שבעה עובדים במקום עשרה, התקציב היה מתחלק בין פחות אנשים והשכר שלהם היה עולה באופן משמעותי. והם לא היו צריכים בהכרח לעבוד יותר קשה".

לוי מדגיש את חשיבות ההכשרות המקצועיות בשיתוף המדינה ואומר: "כשאתה מעביר הכשרה לעובד מעדניה, למשל, והוא מקבל תעודה שחתומה על ידי המעסיק והמדינה — אתה נותן לו יותר כוח. כך הוא מרגיש שהוא יכול לתרום יותר, ויהיה לו גם יותר ביטחון. פניתי למשרדי הממשלה בנוגע לזה, והם באו לכאן, התלהבו — אבל לא יצא מזה כלום. אם הפריון של העובדים לא יעלה אנחנו נהיה בבעיה גדולה".

אבי שומר, מנכ"ל ומבעלי צומת ספרים. "אנחנו עדיין מחפשים גם צעירים אוהבי ספרות. לא אבדה תקוותנו"צילום: אייל טואג

אוטומציה בכל מקום

בעוד זרוע אחת מנסה להתמודד עם המחסור באמצעות השקעה בעובדים, הזרוע השנייה מאמצת כלים אוטומטיים.

"יש לנו קופות לשירות עצמי ביציאה מהסניף, שלא דורשות כוח אדם, ושילבנו בבתי מרקחת עמוסים גם רובוטים שמלקטים את התרופות ומקלים על הצוותים", מסביר אמיר. "למרות האצת האוטומציה, חסרים לנו עובדים. אנחנו מקווים שהמחסור הוא זמני, אבל זה לא שאם נאייש את כל המשרות הפנויות נוציא את האוטומציה. היא נמצאת בכל מקום, והיא כאן כדי להישאר", הוא מוסיף.

מעבר לשירות בסניפים, הרשת פתחה בזמן משבר הקורונה מרכז רובוטי שייתן מענה לסוגיה של ליקוט מוצרים עבור הזמנות מקוונות. זאת לנוכח העלייה בפעילות המקוונת אך גם בהשפעת מצוקת כוח האדם, וההערכה כי זו תימשך.

לוי אומר שהוא מעדיף דווקא להמשיך לאייש את הקופות עם עובדים, כדי שהצוות יוכל לשמור על קשר עם הלקוחות ולקבל פידבקים. אבל הוא מבין שהכיוון הוא אוטומציה, ואומר שיש ברוב הסניפים שלו קופות אוטומטיות. "כשאין עובדים — אין מה לעשות, צריך להתקדם עם הטכנולוגיה", הוא מוסיף.

שומר, מצדו, אומר כי הפתרון הטכנולוגי פחות רלוונטי עבורו כמענה למצוקת העובדים. "אנחנו צריכים אנשים עם ידע בספרים שיידעו לייעץ ולהמליץ ללקוחות", מעיד שומר. "כשיש מוכר או שניים בכל חנות — אוטומציה היא לא הפתרון. בלי מוכרים אנחנו לא קיימים".

נירית כהן, יועצת אסטרטגית. "כשאני מזמינה מוצר מחו"ל הכל שקוף, אמין ומדויק"צילום: אלדד מאסטרו

משבר הקורונה והמחסור בעובדים אמנם האיצו את האוטומציה בקמעונות הישראלית, אבל נראה שהם עדיין רחוקים מהיעילות של החברות בארה"ב ובאירופה. "יש הרבה טכנולוגיות לשכלול הקמעונות שקיימות בעולם כבר עשור, אבל עדיין לא הגיעו לישראל", אומרת נירית כהן, לשעבר סמנכ"לית משאבי אנוש באינטל ישראל, וכיום יועצת אסטרטגית לארגונים ובעלת טור על שוק העבודה באתר TheMarker.

כהן אומרת כי "קמעונאים רבים מפספסים את העובדה שדיגיטל זה לא רק אתר — זה כל המערכת מאחורה, הלוגיסטיקה והשינוע. הקופות האוטומטיות זה דבר נחמד, אבל זה רק דור ראשון. יש טכנולוגיות הרבה יותר מתקדמות, שלא נעשה בהן מספיק שימוש בישראל, כמו עגלות חכמות או מצלמות שעוקבות אחרי המוצרים שאנשים לוקחים מהמדף".

לדבריה, יש להתמקד בשיפור חוויית הלקוח, ולא בחיסכון בכוח אדם. כהן מדגישה כי המטרה היא שהתהליך יהיה יעיל, כך שהלקוחות יוכלו לצאת מהחנות כמה שיותר מהר. "הכנסת פתרונות טכנולוגיים דורשת גם התאמה, הכשרה ושינוי של כוח האדם, כדי שייתן מעטפת לאוטומציה, וישמור על יעילות וחוויית לקוח חיובית וחלקה", היא מוסיפה.

"כשאני מזמינה מוצר מחו"ל הכל שקוף, אמין ומדויק. אני יודעת בכל רגע נתון מתי המוצר יגיע. בישראל כתוב שהוא יגיע בתוך 7–10 ימי עבודה", טוענת כהן. "הם פשוט לא הלכו עד הסוף עם השירות המקוון בישראל.

"אני מקווה שמשבר הקורונה יגרום לקמעונאים להבין עד כמה זה חשוב ואיך לעשות את זה נכון, כי הם עדיין רחוקים מאיפה שהם צריכים להיות. למה שהם לא יוכלו לתת לי את השירות של אמזון? יש להם מה לעשות כבר היום, הם לא צריכים לשבת ולחכות לטכנולוגיות העתיד".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

בת ים

שתי דירות במחיר אחת: האם זהו עתיד תחום הפינוי-בינוי?

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן

בניין דירות בחולון

לקחתם משכנתא בחודשים האחרונים? גם אתם כבר שילמתם על עליית הריבית

"כשבאנו לקבל משכנתא לרכישת הבית, התברר שהבעיה לא פשוטה כלל"

הריבית במשק מזנקת – מה כדאי לעשות עם ההלוואות שלקחתי?

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

המשווקים של פוליסות החיסכון הם סוכני הביטוח, שנהנים מעמלות שמנות

"הציעו לי להעביר את החיסכון מאלטשולר. האם כדאי לי?"

אירוע של חברת איירון סורס. חברות שואפות למתג את עצמן כצעירות ואטרקטיביות

"אנשים חושבים לעצמם - איזה משכורות, איזה טירוף. בפועל זה רחוק מאוד מהמצב"