חוק ההסדרים | הכשרה מקצועית ושירות לאומי לחרדים: כך האוצר מתכנן להחזיר אנשים לעבודה

לא צריך להיות חד שמיעה כדי לחוש את אנחות ההקלה שבוקעות מאגפי משרד האוצר מאז חילופי השרים. אחרי שלוש שנים וחצי של תרדמה ומתיחוּת עם השר הקודם, ישראל כ"ץ, המשרד מחמם מנועים ומגביר פעילות. אמש (רביעי) הציג המשרד לראש הממשלה, נפתלי בנט, את עיקרי חוק ההסדרים שבכוונתו לקדם במקביל לחקיקת תקציב המדינה ל-2022-2021.

שוק העבודה בישראל אמנם מתאושש מהפגיעה המצמיתה של משבר הקורונה, אך שיעור האבטלה עדיין גבוה ואף מסתמנת בו התייצבות מדאיגה - במקום הציפיות להמשך ירידה שלו.

אתמול פירסם ארגון OECD תחזית שלפיה שיעור התעסוקה בישראל יחזור לנתוני טרום המשבר רק ב-2025. נכון למחצית הראשונה של יוני, יש בישראל 400 אלף מובטלים, לפי ההגדרה הרחבה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס). בחודשים הקרובים אנו צפויים לראות את השפעת החלטתו של שר האוצר, אביגדור ליברמן, להפסיק את הסיוע בדמי אבטלה לבני 45 ומטה.

• OECD: שוק העבודה בישראל צפוי לחזור לעצמו רק ב–2025
• "למרות לחצים ודרישות פופוליסטיות": מתווה החל"ת החדש עבר בקריאה שלישית
• העימות סביב תוכנית האוצר: צעד הכרחי או פיגוע כלכלי שירסק מאות אלפים?
• אוטונומיה למנהלי בתי הספר? לא על סמך חוק ההסדרים

העקרונות המרכזיים שהציג אמש האוצר בנושא התעסוקה הם השקעה בהון האנושי; הגדלת שיעור התעסוקה, בדגש על אוכלוסיות מעוטות השתתפות; הגדלת השכר של אוכלוסיות בפריון נמוך; וצמצום הפערים החברתים־כלכליים. אלה עיקרי התוכנית:

שיפור ההון האנושי. באוצר קוראים לאמץ את דו"ח ועדת התעסוקה 2030 כדי להגדיל את שיעור התעסוקה ואת הפריון המשקי. לשם כך, לשיטתם, יש להציב יעדי תעסוקה לאוכלוסיות מעוטות השתתפות, ולבחון את האפקטיביות של כלל הכלים והתוכניות הפועלים בתחום.

באוצר סבורים כי ההכשרות המקצועיות לא תואמות את הביקושים בשוק העבודה, ולכן לא מניבות תשואה בשכר העובדים. בעיה נוספת היא שהתקצוב של ההכשרות לא מבוסס על תפוקות. לכן, יש לערוך רפורמה מעמיקה במערך ההכשרה המקצועית, כך שההכשרות יהיו איכותיות יותר בהיבטי השמה ופריון, יופעלו בשיתוף של מעסיקים והמגזר הפרטי, ויותאמו לצרכים במשק.

לעמדתם, יש לתקצב הכשרות מקצועיות בעלות תשואה; לעבור להכרה ותקצוב מוסדות ולקורסים על בסיס איכות ומתן יותר חופש למוסדות; להגביר את שיתוף הפעולה עם המעסיקים; ולעבור למסלולים מוטי השמה.

שינוי מבני בשוק התעסוקה. באוצר סבורים שיש לרכז את הטיפול בתחום בגוף אחד. הסיבה לכך שהיא שיש כיום ריבוי שחקנים בעלי אינטרסים שונים - בהם שירות התעסוקה, משרד הכלכלה וזרוע העבודה במשרד הרווחה והעבודה.

הריבוי הזה יוצר כפילות וחוסר אחידות בין הגופים וגורם להפצת מידע סותר ולתופעה של חוסר שיתוף במידע - מה שמוביל לקבלת החלטות לא מבוססות. בשורה התחתונה, הדבר מביא לפגיעה בשירות לדורשי העבודה.

כדי לתת מענה כולל, מותאם ואיכותי לטיפול בדורשי עבודה, האוצר ממליץ לאחד את הגופים והיחידות הממשלתיות שעוסקות בתחום התעסוקה (מסלולי תעסוקה במשרד הכלכלה ואת שירות התעסוקה) עם זרוע העבודה, ובכך לצמצם כפילויות, ליצור מסע לקוח ברור וקל ומעקב ובקרה על נתונים.

שירות לאומי טכנולוגי לחרדים. באוצר מציעים גם ליצור מסלול שירות לאומי טכנולוגי־מקצועי לחרדים, שיספק להם כלים להשתלבות בתעסוקה. הם מסבירים זאת בכך שהמסלולים הקיימים לא אטרקטיביים מספיק עבור הצעירים החרדים ולא מספקים כלים להשתלבות איכותית בתעסוקה, ולכן יש מספר נמוך מאוד של מתנדבים חרדים בשירות הלאומי.

התועלות של המסלול יהיו הגדלת ההשתתפות בכוח העבודה, שילוב חברתי־כלכלי, שיפור פוטנציאל ההשתכרות העתידי ויצירת אופק תעסוקתי.