שביתת עובדי המעבדות: "נתניהו וכ"ץ יוצרים פערי מעמדות בקרבינו. זו רשעות"

יו"ר הסתדרות המיקרוביולוגים מאשימה את הממשלה בניתוק: "אם לא נשבות, החורף הקרוב יסמל את סוף דרכה של מערכת הבריאות"

טלי חרותי סובר
טלי חרותי-סובר
מעבדה לבדיקת קורונה (למצולמת אין קשר לנאמר בכתבה)
מעבדה לבדיקת קורונה (למצולמת אין קשר לנאמר בכתבה)צילום: אמיל סלמן
טלי חרותי סובר
טלי חרותי-סובר

"סוף-סוף יצאנו להיאבק על זכויותינו, שנרמסות כבר עשרות שנים", כותבת אסתר אדמון, יו"ר הסתדרות המיקרוביולוגים, במכתב שהפיצה היום (א') ל-2,000 עובדי המעבדות בישראל - לאחר שאלה הכריזו על שביתה שאינה מוגבלת בזמן. אדמון מאשימה משרד האוצר בניתוק, וקוראת להתערבות של השרים וראש הממשלה.

"הסכם השכר האחרון שלנו הוא מ-1995. ספק אם יש עוד מגזרים מאורגנים במצב אומלל כמונו בישראל", היא כותבת. "חשוב שהציבור יידע שאיננו עובדים בשיטות העבודה המיושנות של 1995, ומבצעים הרבה יותר בדיקות מעבדה בעזרת מכשור מתקדם. ואולם שר האוצר, ישראל כ"ץ; שר הבריאות, יולי אדלשטיין; וראש הממשלה, בנימין נתניהו; מתעלמים מאיתנו - וצופים באדישות בקריסתה של מערכת הבריאות, שנשענת על פענוח בדיקות מעבדה", נכתב.

אסתר אדמון

אדמון מדווחת כי בסוף השבוע פנתה במכתב אישי לסגן הממונה על השכר במשרד אוצר, המייצג את הממשלה במשא ומתן המתקיים בין הצדדים, אך לדבריה לא קיבלה מענה. "רק בשעה האחרונה, כנראה עקב המתקפה התקשורתית, נקראנו לשוב לשולחן המשא ומתן", היא כותבת.

"כמה תקוות יש לנו? מעט. האוצר מנותק, שולח לתקשורת תגובות שאינן קשורות למציאות, שלפיהן כביכול הוצעו לנו הצעות ראויות וחבל שאיננו מגיבים בחיוב. חמש שנים מנהל איתנו האוצר משא ומתן ישנוני ולא רציני. חמש שנים! אתם כולכם עובדים ומנהלים יקרים, אנשי מקצוע. למדתם שנים באקדמיה, השתלמתם, השקעתם. המשפחות שלכם ואתם שילמתם מחיר יקר כדי להתמקצע. התחושה הקשה שלנו היא שאף אחד בין מקבלי ההחלטות לא מעריך ולא מבין כלום".

לטענת אדמון, המעבדות מתרוקנות מצוותיהן, שכן העובדים הוותיקים פורשים לגמלאות - וצעירים לא מגיעים בשל השכר נמוך. משרד האוצר אמנם העלה את שכרם של עובדי מעבדות הקורונה מ-31 שקל לשעה ל-50 שקל, והוא מממן עבורם בונוסים שיכולים להגיע עד 8,000 שקל בחודש לעובד - אך מרבית העובדים בתחום אינם מועסקים במעבדות הקורונה, ולא זכאים לבונוסים או להעלאת השכר.

כך, אנשי מקצוע מעדיפים לעבוד במעבדות פרטיות ולהרוויח שכר הרבה יותר גבוה מזה שניתן על ידי המדינה. בהקשר זה כותבת אדמון: "הגענו לזמנים נוראים. מגפת הקורונה רק החמירה את הלחץ אצלנו במעבדות, אבל אין כוח אדם שמוכן להגיע. גם כשכבר קיבלנו תקנים, אנחנו לא מצליחים לאיישם. עובדים מעדיפים להצטרף למעבדות הפרטיות.

"ממשלת ישראל זורקת לפח מיליארדים כדי לשלם סכומים לא הגיוניים למעבדות הפרטיות שמציעות לכם ולי שכר חלומי, כדי שרק שנתפטר מהמעבדות בבתי החולים ובקופות. אני רואה בנתניהו ובכ"ץ - וגם בשר הביטחון, בני גנץ - אחראים ישירים לבזיזת הקופה הציבורית".

אדמון מוסיפה: "הגענו לימים שבהם אפילו בבנק הדם יש רק עובד או עובדת מעבדה בודדים, ולא שניים, כמו שמתחייב בחוק. אם לא נצא למלחמה הזו – נמשיך לסכן חיי אדם יום יום. נתניהו, כ"ץ והאחרים יוצרים פער מעמדות בקרבינו, עובדי המעבדות. זו רשעות. לפני כמעט חמש שנים פרסם מבקר המדינה הקודם, יוסף שפירא, דו"ח חמור שניבא כי המעבדות בדרך לקריסה. החזון הקשה הזה מתממש בימים אלה. אם לא נשבות, החורף הקרוב יסמל את סוף דרכה של מערכת הבריאות בישראל".

באגף הממונה על השכר במשרד האוצר מכירים היטב את מאבקם של עובדי המעבדות, ולא מתווכחים עם הצורך להעלות את שכרם כדי להקל על גיוס עובדים צעירים. על פי ההגיון הזה, מציעים באוצר את אותה הצעה שהוצעה למורים – העלאות שכר גבוהות דווקא לצעירים. ואולם בהתאגדות המיקרוביולוגים מתנגדים להצעה, ודורשים העלאה לכולם. הם טוענים כי לא ייתכן ששכרו של צעירללא ותק יהיה דומה לשכרה של בעלת תואר דוקטור שעובדת בתחום כבר שלושים שנה.

עובדי המעבדות אינם הראשונים ששובתים בעת האחרונה. ביולי שבתו העובדות הסוציאליות במשך שלושה שבועות עד ששר האוצר כ"ץ הסכים להיכנס למשא ומתן, שבמהלכו נקבע מתווה שהניח את דעתם של שני הצדדים. באותו חודש שבתו גם האחיות במשך 12 שעות, ולאחר מכן הגיעו להסדר עם הממשלה.

כתבות מומלצות

בנייני דירות בסין. המחירים יצאו משליטה - הגיע זמן לתיקון?

האוויר מתחיל לצאת משוק הדיור ברחבי העולם. להלן חמש דוגמאות

קומת המסחר בבורסת ניו יורק. נדרש אומץ לב גדול כדי לקנות כשהשווקים נופלים

אחרי נפילה של יותר מ-20%, הגיע הזמן לקנות מניות? זה המדד שצריך לבדוק

מטוס של וויז אייר. החברה הציעה פיצוי של 600 יורו

אל על מובילה בביטולים, המטוס של וויז אייר "קיבל מכת ברק": קיץ כאוטי בנתב"ג

רכבת תחתית בספרד. הקמת המטרו בישראל מוערכת בעלות של 150 מיליארד שקל

מיליארדים מהפקעות קרקע, סמכויות אגרסיביות, ופוליטיקה קטנה: המלחמה על חוק המטרו

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

סטודנטים באוניברסיטה העברית בירושלים. שיעורי התעסוקה עולים בהתמדה עם העלייה ברמת ההשכלה

איך מטפסים לעשירון השכר העליון — ומי מצא דרך עקיפה כדי להגיע אליו

גמר אקס פקטור. הוחלט שלא תשמש יותר לבחירת הנציג לאירוויזיון

"הכל זה הוא": שורת עזיבות ורייטינג צונח - למה רשת מובסת בקרב מול קשת?