חזרה לעמוד הבית
התחברותרכישת מינוירכישת מינוי
TheMarker | קריירה

מיהו מובטל? משבר הקורונה הופך את הסטטיסטיקה למבלבלת

שירות התעסוקה מדווח על "שיעור דורשי עבודה" של 27.4% - אבל נתוני האבטלה שתפרסם השבוע הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה יהיו נמוכים בהרבה

אבי וקסמן
אבי וקסמן
27 באפריל 2020
27 באפריל 2020
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שוק סגור בבאר שבע, החודש
שוק סגור בבאר שבע, החודשצילום: אליהו הרשקוביץ
אבי וקסמן
אבי וקסמן
27 באפריל 2020
27 באפריל 2020

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) צפויה לפרסם ביום חמישי הקרוב את נתוני האבטלה של מארס – שיצביעו על ההשפעה של משבר הקורונה על שוק העבודה. מי שמצפה לראות זינוק בשיעור האבטלה, שהיה בפברואר 3.4% בלבד, לרמה דו-ספרתית – צפוי להיות מופתע.

כפי שהבהירה הלמ"ס עוד לפני כמה שבועות, בנתונים שלה יופיעו עובדים בחופשה ללא תשלום (חל"ת) כ"מועסקים הנעדרים זמנית מעבודתם". בהגדרה זו נכללים בימי שגרה גם מי שבמועד שבו נדגמו בסקר כוח האדם של הלמ"ס, היו מצויים בחופשה קצרה ממקום העבודה שלהם, או בחופשת מחלה. כל אלה מוגדרים "מועסקים" – בעוד שיעור האבטלה שעליו נהוג לדווח נקרא רשמית "שיעור הבלתי-מועסקים מתוך כוח העבודה".

מרבית העובדים שהוצאו לחל"ת בגלל משבר הקורונה מעריכים – לפחות בינתיים – כי ישובו לעבודה אצל אותו מעסיק בתוך זמן מה. בעקבות זאת, שיעור הבלתי-מועסקים צפוי לעלות באופן מתון בלבד, ולא יתקרב למספרים שעליהם מדווח מדי יום שירות התעסוקה. השירות הודיע אתמול (ראשון) כי "מספרם הכולל של דורשי העבודה בישראל הוא 1,141,968 – שיעור דורשי עבודה של 27.4%".

חטיבת המחקר של בנק ישראל מבהירה את ההבדלים בין ההגדרות השונות בסקירה שפירסמה היום (שני). על פי בנק ישראל, "מובטל מוגדר כמי שאינו מועסק, מעוניין לעבוד ומחפש עבודה בצורה פעילה. לעומת זאת, אדם הנעדר מהעבודה, אך מקבל תשלום (לרבות מהביטוח הלאומי) וצפוי לחזור לאותו מעסיק, נחשב מועסק הנעדר זמנית ממקום העבודה. מאחר שמרבית היוצאים לחל"ת עונים על הגדרה זו, אנו מעריכים כי בנתוני מארס (שיפורסמו בסוף אפריל) לא ישתקף שינוי משמעותי בשיעור האבטלה, והנתונים יראו גידול במספר המועסקים הנעדרים זמנית.

עסק סגור בתל אביבצילום: תומר אפלבאום

"לגבי אפריל, והרבעון השני בכלל, התמונה ברורה פחות, ותלויה גם במידה מסוימת באופן המענה של הנדגמים בסקר. אופן סיווגו של נדגם בסקר הנמצא בחל"ת תלוי בשאלה אם הוא צופה שיחזור לעבוד אצל אותו מעסיק. אם כן, הוא יסווג כמועסק הנעדר זמנית. אם הנדגם יעריך שלא יחזור לעבוד אצל המעסיק שממנו יצא לחל"ת, הוא יסווג כבלתי-מועסק. חשוב לציין כי זו אינה רק סמנטיקה; ההתנהגות הכלכלית של פרט החושב שהוא בחופשה (כפויה) זמנית שונה מזו של פרט הסבור שלא יוכל לחזור למקום עבודתו".

באשר למי שאינם עובדים, סיווגם על ידי הלמ"ס תלוי בתשובה שלהם על השאלה אם חיפשו עבודה באופן פעיל. אם לא, הם יסווגו כמי שאינם משתתפים בכוח העבודה, ועל כן לא ייכללו בנתון ה"אבטלה" – הנמדד מתוך מי שמשתתפים בכוח העבודה. "מספר רב מהבלתי-מועסקים החדשים יסווגו כמי שלא משתתפים בכוח העבודה, וכתוצאה מכך תחול ירידה בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה", אומרים בבנק ישראל. הסיבה לכך היא כי מי שישיבו בסקר כי לא חיפשו עבודה באופן פעיל – גם אם מפני שהעריכו שאי אפשר לחפש עבודה בשל המגבלות על התנועה, או שאין טעם לנסות לחפש – לא יוגדרו כבלתי-מועסקים, אלא כמי שאינם בכוח העבודה.

"תופעה זו היא זמנית והיא רלוונטית כל עוד מקומות העבודה סגורים", אומרים בבנק ישראל. המצב צפוי להשתנות ככל שייפתחו מקומות עבודה רבים יותר. "בניתוח הנתונים והתחזיות שמתייחסות לתקופה שממארס ועד שתתרחש פתיחה מלאה של העסקים במשק, חשוב לשים לב גם לשיעור התעסוקה, המוגדר בפשטות כמספר המועסקים מתוך סך האוכלוסייה בגיל העבודה", אומרים בבנק. "שיעור התעסוקה אינו מושפע מהקושי לסווג את הלא-מועסקים כמובטלים או כלא-משתתפים. בנוסף, יהיה חשוב לבחון את היקף שעות העבודה של המועסקים ואת שיעור המועסקים חלקית – ואת אלה מביניהם שמועסקים במשרה חלקית שלא מבחירה – שכן גם קבוצה זו עשויה להתרחב במקרה של החזרה הדרגתית של העובדים שהוצאו לחל"ת".

בבנק ישראל מעריכים כי הקושי הייחודי בסיווג יתפוגג במחצית השנייה של 2020 – מפני שחל"ת כתחליף לתעסוקה או פיטורים היא פתרון זמני, ומפני שצמצום ההגבלות הרפואיות יאפשר למי שיצא לחל"ת לחפש עבודה באופן פעיל יותר.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

  • הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
  • אבטלה

כתבות מומלצות

כרם התימנים. "נהייתה שכונה של אנשים מפונפנים"

"יש מיליונרים מכל העולם שהוקסמו מהשכונה, רוצים כאן נכס - ולא מעניין אותם המחיר"

שיעור תכנות בבית ספר בנס ציונה. תפקידם של המורים נהפך לקשה מתמיד

עמדתי בשקט ליד הלוח וחיכיתי, ביקשתי שקט, ואז הרמתי את הקול. כך נראה הרגע בו הבנתי שאני צריך לקחת הפסקה מהוראה

אורית פנחס וטלי שילון. "אנחנו משלמות 16 אלף שקל, אבל זה שכר רעב"

"יש מיליון דירות שצריכות להיבנות ואין מי שיתכנן אותן - הצעירים רואים שבהיי-טק אפשר להתחיל עם משכורות של 30 אלף שקל בחודש ועוזבים"

ח"כ בנימין נתניהו. הסקרים נראים אופטימיים מתמיד מבחינת נתניהו

עדיין יש סיכוי טוב שנתניהו יגיע לאגף 10 בכלא מעשיהו - והוא יודע את זה

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

על סדר היום

בראש החדשות:
  • ריבית
  • שכירות
  • מדד המחירים לצרכן
  • קריפטו
  • משכנתא
  • דיסני+
  • המהדורה היומית
מודעת דרושים באילנוי ארה"ב, בנובמבר 2021. השאלה היא לא האם שוק העבודה יאט - אלא באיזו מהירות

סימן למיתון? סדקים בשוק העבודה בארה"ב - "ההתדרדרות תהיה מהירה"סימן למיתון? סדקים ראשונים בשוק העבודה בארה"ב - "ההתדרדרות תהיה מהירה"

אילו מניות עשויות לשרוד טלטלות קשות?

"שגר ושכח": האם יש מניה ששווה להשקיע בה ל-20 שנה?

פסל של אוגוסטוס קיסר ברומא. כשקופת האוצר החלה להידלדל, החלו הקיסרים לשחוק את הכסף בתהליך שמכונה ביזוי

מקיסרי רומא ועד ג'רום פאואל: 2022 שנות מאבק בתעלומת האינפלציה

האי סנטוריני ביוון.
גלויות הכתובות כאגדות
עם מודרניות

"פעם, בקיץ עוד אפשר היה למצוא טיסה ליוון ב–150 דולר. היום, זה כבר 450"

מחלקה ראשונה במטוס

יש דרך לגרום לנו לדבר על מה שחשוב בבחירות. איך זה קשור לטיסה בביזנס?

מחשב עם קוד

איך עוברים לפלטפורמת קוד פתוח בשפה אחת?

בשיתוף One Systems

מדדים של קסם

תוכן שיווקי
 4 חברות בענף הסייבר עם זווית ישראלית

4 חברות בענף הסייבר עם זווית ישראלית

תוכן שיווקי
 5 דברים שכדאי לדעת על "חוק מור"

5 דברים שכדאי לדעת על "חוק מור"

תוכן שיווקי
5 פסקי דין מהפכניים של בג״ץ בענייני תכנון ובנייה

5 פסקי דין מהפכניים של בג״ץ בענייני תכנון ובנייה

תוכן שיווקי
4 חברות בחזית ענף האנרגיה הנקייה

4 חברות בחזית ענף האנרגיה הנקייה

תוכן שיווקי

כתבות שאולי פספסתם

משרדי גוגל במנהטן. מי שלא יסדיר את התשלום הזה עד 1 באוגוסט – חשבונו יושעה

"מאלצים אותנו לשלם אחרי שכבר התמכרנו": התכסיס של גוגל מכה שנית

קציר חיטה בסוריה, יוני 2022. הקציר מגדיל את היצע החיטה, אבל החשש ממיתון מקטין את הביקוש

פתאום ההשקעות הכי חמות צונחות: נפט, סחורות, תשואות – למה זה קורה?

דה מרקר
  • Facebook
  • Twitter
  • Android
  • Apple
  • Email
  • RSS
  • רכשו מנוי
  • בלוגים
  • תנאי שימוש
  • צרו קשר
  • פרסמו באתר
  • שירות למנויים
להורדת האפליקציה© כל הזכויות שמורות
  • דיוורים
  • מערכת
  • הנהלה
  • רכשו מנוי
  • ביטול מנוי
  • שאלות ותשובות
  • צרו קשר
  • פרסמו אצלנו
  • הצהרת נגישות

מדורים

  • כל חדשות היום
  • שוק ההון
  • נדל"ן
  • בעולם

הארץ

  • הארץ
  • חדשות
  • תרבות
  • השבוע פודקאסט הארץ
  • ספורט
  • בחירות 2022

כלים שימושיים

  • האימייל האדום
  • RSS
  • צרו קשר
  • תקנון האתר
  • מדיניות פרטיות
  • מידע למנויים
  • מינוי
  • כנסים
  • נגישות

Haaretz

  • Haaretz.com
  • Israel News
  • Middle East News
  • Archaeology
  • Pinochet's Chile - Israel
  • A. B. Yehoshua
  • RRR
  • Disney+ what to watch

שיתופי פעולה

  • פעילויות ליום הולדת
  • מדריך הפנסיה
  • משקיעים במחר של תל-אביב בחסות גינדי TLV
  • השקעות נדל"ן בחו"ל
  • SUPERMARKER – צרכנות פיננסית
  • התחדשות עירונית
  • CitySquare
  • Detaly.co.il
  • מטבחי חוץ
  • עורכי דין
  • מינוס אחת
  • משרדי תיווך
  • מוסכים מורשים
  • גישור משפחתי
  • ביטוח חיים בארצות הברית
  • תכנון פרישה מקצועי
  • טיפול בוורטיגו
  • עורכת דין פלילית באשדוד
חדשות, ידיעות מהארץ והעולם - הידיעות והחדשות בעיתון הארץ. סקופים, מאמרים, פרשנויות ותחקירי עומק באתר האיכותי בישראל
© כל הזכויות שמורות להוצאת עיתון הארץ בע"מ