מהפכה נוספת בהכשרת רואי החשבון: בחינה שלישית - בתחום המיסוי

על פי התוכנית החדשה, שתי הבחינות החיצוניות הנדרשות מכל בוגר בתחומי ביקורת ופיננסים יקוצרו, ואליהן תתווסף בחינה שלישית בתחום המסים ■ השלב הבא: קיצור תקופת ההתמחות ■ אמי פלמור: "מהלך שמטלטל את המוסדות האקדמיים ואת השוק"

טלי חרותי סובר
טלי חרותי-סובר
סטודנטים בבחינה
סטודנטים בבחינהצילום: אוליבייה פיטוסי
טלי חרותי סובר
טלי חרותי-סובר

לאחר שהוכרז על רפורמה בהכשרת רואי החשבון, הכוללת ביטול שנת ההשלמה ומעבר ללימודים בני שלוש וחצי שנים, הודיעה היום (ד') מועצת רואי החשבון בראשות אמי פלמור, מנכ"לית משרד המשפטים ויו"ר המועצה, על צעד נוסף: שתי הבחינות החיצוניות הנדרשות מכל בוגר בתחומי ביקורת ופיננסים יקוצרו, ואליהן תתווסף בחינה שלישית בתחום המסים.

בוגרי החוגים לראיית חשבון נדרשים ל-14 בחינות חיצוניות, שמתקצרות לשתיים אם הם לומדים לתואר אקדמי. הבחינות נערכות בשני תחומים: ביקורת, שהיא לב לבו של מקצוע ראיית החשבון, ופיננסים, המאפשרת התמחות בתחומים נוספים. שתי הבחינות נחשבות לאימת הסטודנטים מאחר שהן ארוכות מאוד - כל אחת אורכת שמונה שעות - ומספר העוברים בהן נמוך, בעיקר בשנתיים האחרונות לאחר שאופי הבחינות שונה משינון לניתוח.

>> אף אחד כבר לא רוצה להיות רואה חשבון || פרופ' יורם עדן

בעקבות השינוי הדרמטי, יקוצר משך שתי הבחינות האלה לארבע שעות בלבד כל אחת, ותתווסף בחינה נוספת בת ארבע שעות בתחום המסים - תחום שאין חולק כי הוא דרמטי לכל רואה חשבון, אך לא ניתנה לו תשומת הלב הראויה עד היום, בעוד התחום הפיננסי התנפח ללא סיבה.

המודל החדש של הבחינות יחל רק בעוד כארבע שנים במטרה לא לפגוע בסטודנטים שהחלו כבר את לימודיהם. מסיבה זו, רק סטודנטים שיחלו את לימודיהם באוקטובר 2020, ילמדו במודל החדש: שלוש וחצי שנים באותו מוסד, במחירי האקדמיה, כשבסוף הלימודים ייבחנו בשלושת המקצועות. הבחינות הראשונות במודל החדש ייערכו ב-2024-2023.

אמי פלמור, מנכ"לית משרד המשפטיםצילום: רמי שלוש

שינוי המודל יחסוך עשרות אלפי שקלים לסטודנט, לא רק בשל העובדה שלא יידרש יותר לשלם כ-25 אלף שקל עבור שנה רביעית (שנת ההשלמה), אלא גם מפני שיתאפשר לעבוד במהלך אותה שנה - דבר שכיום נמנע מרוב הסטודנטים בשנת ההשלמה האינטנסיבית.

שינוי דרמטי בהרכב הלימודים

במועצת רואי החשבון, כמו גם בלשכת רואי החשבון המגבה את המודל החדש, מקווים כי בשיטה זו יגיעו הבוגרים מוכנים יותר לצורכי שוק העבודה, וכי קיצור הלימודים והפחתת העלויות ישיבו למקצוע סטודנטים שכיום בוחרים ללמוד מקצועות אחרים.

משמעות ההחלטה היא כמובן שינוי דרמטי בהרכב הלימודים. כדי לעמוד במודל החדש, יידרשו החוגים במוסדות האקדמיים להפחית את מספר הקורסים, בעיקר בתחומי הפיננסים, וליצור קורסים ייעודיים בתחום המסים. המפסידים הגדולים, אם כן, הם המרצים בתחומי הפיננסים, בעוד המרוויחים הם מרצים בתחום המסים שיהפכו מבוקשים על ידי האקדמיה.

מקור בקיא בנושא מסר כי בעוד כמה חוגים אימצו מיד את הרעיון, המחבר את הבוגרים לשוק העבודה - הרי שאחרים מתנגדים בשל הפגיעה ב"פרה החולבת" הנקראת לימודי פיננסים, ודרישה להתחלק בתוכנית הלימודים עם מרצים אחרים מתחום המסים.

שר המשפטים, אמיר אוחנהצילום: מוטי מילרוד

שינוי נוסף הוא החלפת כותב הבחינות. רו"ח חיים אסייג, שכתב אותן בשנים האחרונות, יסיים את תפקידו ביולי הקרוב. הבחינות האחרונות זכו לביקורת קשה, שגרמה להענקת פקטורים עצומים, לאחר שמועצת רואי החשבון הסכימה כי חלק מהשאלות היו קשות מדי או לא מספיק ברורות.

לא בכל מוסדות הלימוד מרוצים מההחלטה. יש הטוענים כי תוספת בחינה חיצונית רק תפגע ברצונם של סטודנטים להצטרף למקצוע. עוד מזכירים גורמים שונים כי רוב הבוגרים מגיעים ממוסדות פרטיים: הבינתחומי, המכללה למינהל והמרכז האקדמי אונו, כך שהפחתת התשלום אחרי ביטול שנת ההשלמה אינו מקל באופן משמעותי על כיסם. חוגים אחרים אימצו את הרעיון בשתי ידיים, ולפחות באוניבריסטה גדולה אחת אף ביקשו לבטל את שנת ההשלמה ולעבור לשבעה סמסטרים כבר בשנת הלימודים הקרובה.

תקופת ההתמחות תקוצר?

הרפורמה הובאה בימים האחרונים לבדיקת שר המשפטים החדש, אמיר אוחנה, שבחן אותה ונתן את ברכתו. בשלב הבא מתכננות יו"ר המועצה אמי פלמור, ונשיאת הלשכה איריס שטרק להביא לדיון במועצה הצעה להמליץ לשר המשפטים לקצר את תקופת ההתמחות לשנה וחצי.

פלמור: "אחרי עשרות שנים שבהן סבלו לימודי מקצוע ראיית החשבון מקיבעון וחוסר התאמה מלא לסביבה העסקית, אני שמחה על השלמת המהלך המקצועי והיסודי שהובלנו במועצה. מדובר בתהליך מורכב שמטלטל את המוסדות האקדמיים ואת השוק. התוצאה הסופית היא חיזוק מעמדם והכשרתם של רואי החשבון כשומרי סף חיוניים בכלכלה הישראלית מצד אחד, והקלה בנטל הרגולטורי והכספי על הסטודנטים מצד שני. אני מודה לד"ר קרן בר-חווה ולחברי הצוות משה אשר, פרופ' דן וייס ופרופ' יורם עדן על עבודתם המעמיקה, וגאה על האופן הקשוב והמשתף שבו נעשה התהליך".

איריס שטרקצילום: אייל טואג

התוכנית הוכנה תוך שילוב ידיים הדוק עם המועצה להשכלה גבוהה, בין היתר בעידודו של המנכ"ל עד לאחרונה, מתניה אנגלמן, כיום מבקר המדינה.

שר המשפטים, ח"כ אמיר אוחנה נתן את ברכתו למהלך וציין כי "מדובר ברפורמה חשובה שמביאה בשורה מהותית ללימודי מקצוע ראיית החשבון ותצעיד את התחום כולו קדימה. פעם נוספת ניתן לראות כי מדיניות של הקלה בבירוקרטיה והורדת חסמי כניסה לשוק מטיבה עם כלל הצדדים. בכוונתי לתמוך ולקדם מהלכים נוספים ברוח זו ככל הניתן. אני מברך את מנכ"לית המשרד פלמור על עבודתה המסורה בהובלת התכנית, ואת כל השותפים לצוות העבודה אשר תרמו מזמנם, מקצועיותם ומרצם למען המטרה".

רו"ח איריס שטרק, נשיאת לשכת רואי חשבון, מסרה: "אני מברכת על השלמת המהלך החשוב הזה, שדרש חשיבה מעמיקה על עתיד המקצוע ועל התאמתו לדור הצעיר, תוך שותפות של כלל הגורמים בפרקטיקה ובאקדמיה, ובהובלת אמי פלמור, מנכ"לית משרד המשפטים. אנו יוצאים עם בשורה חדשה, שתעודד הרבה יותר צעירים לבחור במקצוע, המשלב בין העיסוק בראיית חשבון לשימוש מוגבר בטכנולוגיה מתקדמת ויישום מערכות מידע בעבודה השוטפת.

רו"ח חן שרייבר, סגן נשיאת לשכת רואי חשבון, אשר הביע את השגותיו על הרפורמה בישיבת הוועד המרכזי של הלשכה שנערכה בשבוע שעבר, הגיב כי מדובר ברפורמה חשובה אולם היא לוקה בחסר ולא תשיג את מטרתה להגדיל את מספר הסטודנטים שירשמו למקצוע.

שרייבר טוען כי הוספת בחינה נוספת במסים תרחיק עוד יותר את המקצוע והביקוש אליו מצד הסטודנטים ובעצם תשיג בדיוק את ההפך מהכוונה הראשונית. רו"ח שרייבר שמוביל בימים אלו בלשכה ועדה לשינוי סטטוס הלשכה ללשכה סטטוטורית (כמו לשכת עורכי הדין ) טוען כי מועצת רואי החשבון פועלת ממניעיה, אבל צרכי העוסקים כיום במקצוע כמו המשרדים הזקוקים למתמחים לא באים לביטוי, וזו תפקידה של הלשכה להגן עליהם והרפורמה כפי שפורסמה תפגע בהם אנושות.

שלומי שובצילום: אייל טואג

"כשהלשכה תקבל מעמד סטטוטורי אנחנו נוכל לשפר את תדמית המקצוע ולהפוך אותו למוביל, יוקרתי ונחשק. לא דרך החלטות המועצה שלא מייצגות את העוסקים", אמר שרייבר. לדעתו, הרפורמה מכילה אלמנטים טובים כמו הקטנת עלויות לנרשמים למקצוע והורדת שעות הבחינות, אבל תוספת הבחינה במסים תקבור את כל המהלך.

"כל מבחן שהמדינה מקיימת יוצר בעיות"

"אנו ממשיכים לשמור על איכות מקצועית גבוהה, אבל גם מסירים הרבה מאוד חסמים, וכן מוסיפים תכנים רלוונטיים וכלים מתקדמים. המטרה שלנו היא שהשילוב הזה, יזניק את מקצוע ראיית החשבון, כך שהמוסמכים החדשים ישלבו בין העולם הכלכלי והפיננסי לטכנולוגי, מהלך שיקנה להם כרטיס כניסה למגוון רחב של עיסוקים בהם נדרשות מיומנויות, יכולות ואתיקה, המהווים חלק מתהליכי ההכשרה של רואי חשבון, שתפקידם להמשיך ולהוביל את הכלכלה הישראלית".

כנס הסמכת רואי חשבון (למצולמים אין קשר לנאמר) צילום: קובי קנטור

שלומי שוב, סגן דיקן בית ספר אריסון למינהל עסקים במרכז הבינתחומי בהרצליה, אומר כי "הרפורמה ביסודה מגיעה ממקום נכון, בעצם ביטול העיוות ההיסטורי של שנת ההשלמה שמקורו היה כמקור הכנסה חוץ תקציבי לאוניברסיטאות - שכר לימוד לא מסובסד. כפועל יוצא, נוצר "שיפטינג" מלאכותי של נושאים שנלמדו בין התואר לבין שנת ההשלמה. אפשר להמחיש את העיוות ברק לחשוב על סטודנט שהוא בוגר תואר ובחר שלא ללמוד את שנת ההשלמה, יכול להיות שהוא מצויד בנושאים אחרים אם למד במוסדות שונים. כעת, הנושאים ילמדו בצורה מסודרת ומובנית במסגרת לימודי התואר הראשון, וצריך לתת קרדיט למשרד המשפטים שהצליח להעביר את זה מול הגופים המתוקצבים והוות"ת.

"התנגדתי להוספת הבחינה השלישית במסים. זה לא שתחום המסים אינו חשוב - תחום המסים נלמד בצורה נרחבת ועמוקה במסגרת לימודי התואר בחשבונאות - אבל לא על כל התמחות בלימודים צריך מבחן חיצוני. תמכתי בצמצום לבחינה חיצונית אחת. לצערי, המציאות מוכיחה שכל מבחן שהמדינה מקיימת - והכל מרצון טוב - יוצר אין סוף בעיות. רגולציה מודרנית צריכה לסמוך על המוסדות להשכלה גבוהה שהם פועלים בהתאם לתוכניות שהגישו, תוך שיפור הפיקוח והבקרה והפעלת סנקציות על מוסדות שלא פועלים באופן נאות.

"בכל מקרה, מה שקריטי מאוד בכל הנושא הוא קיצור ההתמחות לשנה וחצי. כמי שהיה חבר בצוות שבחן את הסוגיה במסגרת המל"ג, אני יכול להגיד שההמלצה היתה לכרוך את הרפורמה בלימודים יחד עם קיצור ההתמחות. מעבר לאורך המיותר לדעתי של ההתמחות, חייבים לשפר את האטרקטיביות של המקצוע לצעירים. זה כמובן חייב להיות מלווה בעליית שכר משמעותית כבר בתקופת ההתמחות", אומר שוב.

מודל הלימודים והבחינות החדש | שאלות ותשובות

1. האם המודל החדש חל גם על סטודנטים שכבר לומדים?

לא.

2. על מי בדיוק הוא יחול?

המודל החדש יחול על סטודנטים שמתחילים את לימודיהם באוקטובר 2020 ואילך.

3. כמה שנים ילמדו?

שבעה סמסטרים או שלוש וחצי שנים.

4. מה תהיה עלות הלימודים?

העלות הרגילה של שנת לימודים או חצי שנת לימודים במוסד שבו בחר הסטודנט.

5. לא תהיה יותר שנת השלמה?

לא תהיה עבור הסטודנטים החדשים.

6. אילו בחינות יידרשו בסוף אותן שלוש וחצי שנים?

שלוש בחינות קצרות: ביקורת, פיננסים ומסים.

7. איך תיראה תוכנית הלימודים החדשה?

התוכנית תכלול פחות קורסים בפיננסים ויותר קורסים במסים, ותכלול קורסים נוספים בתחומים כמו טכנולוגיה ומטבעות וירטואליים, וכל נגיעה אחרת שיש לרואי חשבון בשוק העבודה העתידי.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

בת ים

שתי דירות במחיר אחת: האם זהו עתיד תחום הפינוי-בינוי?

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן

בניין דירות בחולון

לקחתם משכנתא בחודשים האחרונים? גם אתם כבר שילמתם על עליית הריבית

"כשבאנו לקבל משכנתא לרכישת הבית, התברר שהבעיה לא פשוטה כלל"

הריבית במשק מזנקת – מה כדאי לעשות עם ההלוואות שלקחתי?

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

המשווקים של פוליסות החיסכון הם סוכני הביטוח, שנהנים מעמלות שמנות

"הציעו לי להעביר את החיסכון מאלטשולר. האם כדאי לי?"

אירוע של חברת איירון סורס. חברות שואפות למתג את עצמן כצעירות ואטרקטיביות

"אנשים חושבים לעצמם - איזה משכורות, איזה טירוף. בפועל זה רחוק מאוד מהמצב"