הבלוף של עובדי המדינה: חצי מיליארד שקל בתעשיית "גמול ההשתלמות"

אין עוררין על כך שהדרכה היא חלק מפיתוח ההון האנושי בשירות המדינה, אלא שעל פי דו"ח מבקר המדינה התגלו לא מעט ליקויים במערך ההדרכה שמפעילה הנציבות. אף שמדובר בהוצאה של 1.2 מיליארד שקל בשנה, המבקר קובע שאין בידי הרשויות, הנציבות ומשרד האוצר, נתונים מלאים ועדכניים על ההשקעה התקציבית בתחום.

"היעדר המידע פוגע במישרין ביכולת לנתח תהליכים, לתכנן, לתעדף פעילויות ולקבל החלטות בנושא. כמו כן, נפגעת היכולת לבחון את התשומות והתפוקות בתחום ולהעריך את האפקטיביות של ההוצאה במונחי עלות־תועלת", קובע המבקר.

שאלת האפקטיביות של ההדרכות בשירות המדינה עולה שוב ושוב בדו"ח. כך למשל, אף שההוצאה של המדינה על פעולות הדרכה במתכונת של לימודים אקדמיים וקורסי העשרה חיצוניים הסתכמה ב–154 מיליון שקל לפחות ב–2017, הנציבות לא פעלה להערכת האפקטיביות שלהם, ואגף ההדרכה אף לא הורה לגופים הממשלתיים להעריך פעולות אלה. 66 מיליון שקל לפחות הוקצו בשנה לטובת פעולות לגיבוש חברתי— אבל לא נבדק כלל אם פעולות אלה משיגות את מטרתן.

בנוסף, אף שבדו"ח הרפורמה בהון האנושי בשירות המדינה מ–2013 נקבע כי יש צורך באיתור יזום של כישורים שיחסרו לעובדים לשם מילוי תפקידם בשנים הבאות, ובגיבוש הכשרות להשלמת חוסרים אלה — אגף ההדרכה אינו עוסק בכך בהיבט הרוחבי ואינו מנחה את הגופים הממשלתיים לעסוק בנושא בהיבט הפנים־משרדי.

הדרכה - בלי יעדים ובלי מדדי הצלחה

עוד מצא המבקר כי שלושה גופים ממשלתיים - המשרד לביטחון הפנים, משרד הפנים והרבנות הראשית לישראל - לא קבעו יעדי הדרכה באף אחת משלוש השנים האחרונות (2016–2018); המשרד לשוויון חברתי והמרכז הרפואי לגליל לא קבעו יעדי הדרכה בשנתיים האחרונות; וכ–38% מהגופים הממשלתיים לא הגדירו מדדי הצלחה בתוכניות ההדרכה ל-2017 כנדרש על פי מדריך התכנון הממשלתי.

במקביל, אגף ההדרכה בנציבות המדינה אינו פועל במידה מספקת לזיהוי צורכי הדרכה רוחביים בגופים הממשלתיים ולפיתוח תוכניות הדרכה רוחביות הנותנות מענה לצרכים אלה. בנוסף, כמה מהגופים הממשלתיים אינם מקבלים מענה מלא לצורכיהם בהכשרות מקצועיות מסוג "מסלולי קידום" המצויות באחריות אגף ההדרכה בנציבות — כמו קורסי רכש, לוגיסטיקה ומשאבי אנוש.

מאז 2015 אגף ההדרכה גם אינו מעבד ומנתח את דו"חות הביצוע המתקבלים מן הגופים הממשלתיים, ולא מפיק מהם את הממצאים והתובנות שאמורים לשמש אותו למילוי תפקידו כגוף המטה הממשלתי שמרכז את הטיפול בתחום ההדרכה. המשמעות היא שאגף ההדרכה אינו ממלא את תפקידו בתחום הפיקוח והבקרה על הגופים הממשלתיים — גם לא לגבי הגופים שהעבירו אליו דיווחים כנדרש.

יתרה מכך, בחמש השנים האחרונות הנציבות לא גיבשה אף מסמך אפיון לצורך פיתוח מערכת כוללת לניהול למידה. "נכון לעת הזו, מערך ההדרכה בשירות המדינה פועל ללא מערכת ממוחשבת כוללת לניהול למידה וללא הערכת זמן בנוגע להטמעת מערכת כזו בשנים הקרובות".

"חצי מיליארד שקל ללא תכלית"

גמול השתלמות הוא תגמול כספי קבוע המשולם לחלק מהעובדים בשירות המדינה במסגרת שכרם, בגין שעות לימוד שצברו בהשתלמויות. כ–50% מהעובדים בשירות המדינה מימשו את זכותם וקיבלו גמול השתלמות אחד או שניים. ההוצאה של המדינה מוערכת בחצי מיליארד שקל בשנה לפחות, אבל המבקר קובע כי היא "אינה משיגה את התכלית של תשלום גמולי השתלמות לעובדי המדינה".

עד למועד סיום הביקורת, לא פעל אגף השכר (כנציג הממשלה) מול הארגונים היציגים של העובדים לגיבוש קריטריונים לקיום קורסים קצרים — כ–25 שנה לאחר שנחתמו הסכמי עבודה קיבוציים המסדירים את גמולי ההשתלמות. עד דצמבר 2018, נציבות שירות המדינה ומשרד האוצר עדיין לא קיבלו החלטות בדבר האופן שבו יש לפעול כדי להביא לשינויים במנגנון גמול ההשתלמות — כך שישיג את התכליות שלשמן הוא נוצר ויהלום את יעדי העל של הרפורמה, ובכללם תפישה מתקדמת של מתן שירות לציבור ושל שירות מדינה.

"ממצאי דו"ח זה מחייבים שינוי נרחב ויסודי במיוחד לנוכח היקף ההוצאה הממשלתית השנתית בתחום ההדרכה ואי־שביעות רצונם של האחראים להדרכה במשרדי הממשלה מאפקטיביות הפעולות של הנציבות", קובע המבקר. "לצורך כך, נדרשת מעורבות ישירה של נציב שירות המדינה, החשב הכללי וראש אגף התקציבים במשרד האוצר בהובלת הפעולות לשינוי. עליהם לוודא כי מתווה הפעולה שייקבע יהיה ישים ויוביל לשינוי הנדרש".