ועדת העבודה והרווחה אישרה הקלות ניכרות בגובה הפיקדון לעובדים הזרים

עובדים זרים מבקשי מקלט שהם נשים, קטינים, מבוגרים וחד-הוריים ישלמו פיקדון של 6% במקום ה-20% המנוכים משכרם כיום ■ ח"כ מוטי יוגב: "זהו מחטף על ראשם של תושבי תל אביב"

טלי חרותי סובר
טלי חרותי-סובר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
הפגנת עובדים זרים מאפריקה בככר רבין
הפגנת עובדים זרים מאפריקה בככר רביןצילום: עופר וקנין
טלי חרותי סובר
טלי חרותי-סובר

בעקבות דרישת בג"ץ לנהוג במידתיות בהפרשות משכר העובדים הזרים מבקשי המקלט יופחת סכום הפיקדון, המסתכם כיום ב-20% ל-6% בלבד עבור חלק מהם. כך הוחלט היום (ד') בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת.

העובדים שיזכו להקלה הם אלה המשתייכים לאוכלוסיות המוגדרות בעלות צרכים הומניטריים: נשים, קטינים, עובדים מעל גיל 60, חד-הוריים לקטין או כאלה שעבורם התשלום המלא עלול לגרום נזק לבריאותו הפיזית או הנפשית של העובד. גם מי שיוכר כקורבן עבירות החזקה בתנאי עבדות או סחר בבני אדם ישלם פיקדון מופחת. ההפחתה תתחיל שלושה חודשים מיום אישור ההחלטה בכנסת.

חובת הפיקדון חלה ממאי 2017, ולפיה נדרש המעסיק לנכות משכר העובדים 20% ולהוסיף 16% נוספים מטעמו לחשבון מיוחד שאליו יועברו הכספים, ושיפתח רק עם יציאת העובד לחו"ל. החוק אמור היה לתמרץ מבקשי מקלט העובדים בארץ לעזוב את ישראל, כשבכיסם חיסכון שיסייע להם עם המעבר ליעדם הבא.

כפי שפורסם ב-TheMarker, מעטים הם העובדים שהסכומים הנדרשים אכן עוברים כפיקדון לחשבון מיוחד שהמעסיק אמור לפתוח. לעתים קרובות מעסיקים מנכים 20% מהשכר - אך לא מעבירים את הסכום לחשבון הסגור של העובד. עם זאת, בעקבות ביקורת ציבורית ופנייה לבג"ץ, נדרש משרד הפנים להקל בדרישותיו, ובעקבות זאת פורסמו היום ההקלות בחובת פיקדון עבור מהעובדים.

התקנות המקילות הוגשו לאישור ועדת העבודה על ידי משרד הפנים לפני כמה חודשים, אבל יו"ר הוועדה ח"כ אלי אלאלוף (כולנו) סירב לאשרן, בטענה שהן "חלקיות, חסרות ולא אנושיות". אלאלוף וח"כ מיכל בירן (המחנה הציוני) דרשו להרחיב את המקרים שבהם יינתנו הכספים לעובדים הזרים. לעומתם, טען חבר הוועדה ח"כ מוטי יוגב (הבית היהודי), כי התקנות מקילות מדי. הדיון בוועדת העבודה היה סוער, ובמהלכו הוצאו על ידי אלאלוף שלושה תושבי דרום תל אביב - לאחר שההתפרצו לדברי עובד זר מאריתריאה.

במסגרת הדיון העריך ראש מינהל אכיפה וזרים ברשות האוכלוסין וההגירה, יוסי אדלשטיין, כי מספר הנשים הזכאיות מתוקף התקנות החדשות הוא כ-5,000, וכי לאוכלוסיות הנוספות שהוגדרו כזכאיות משתייכים כמה מאות עובדים בכל אחד מסוגי האוכלוסייה. מנגד, רכזת שטח במטה המאבק של תושבי דרום תל אביב, שפי פז, טענה כי הנתונים שנמסרו שגויים.

ח"כ יוגב טען בפני הוועדה כי "זהו מחטף על ראשם של תושבי תל אביב. אנחנו רוצים לעודד אותם לחזור לארץ מוצאם". שולה קשת, תושבת דרום תל אביב, השיבה לדברי יוגב: "אם מבקשי המקלט ידרדרו לעוני, זה יפעל כמו בומרנג כלפינו, תושבי השכונה".

נעה קאופמן מקו לעובד, אמרה כי "התקנות פוגעות בילדי הזרים; רק אם תוכל לקבל חלק מהכסף ומשכורות הנשים הן בדרך כלל הנמוכות יותר". ברנה נגסה מאריתריאה אמרה: "אני מבקש מקלט. אנחנו לא מאיימים על אף אזרח ועל אף מדינה. התקנות יגרמו להידרדרות קשה".

לעומת זאת, מנכ"ל אית"ן למדיניות הגירה, יונתן יעקובוביץ,' אמר: "דווקא הנשים והילדים הם אלה שיכולים לחזור לארץ מוצאם בלי סכנה, והם אלה שמקבלים ההטבות. יש פה מסר הרסני למדיניות ההגירה של ישראל, שלפיו אפשר להקים כאן משפחות".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

אתר ChatGPT. היכולות מרשימות ביותר

הצ'אט־בוט המדהים יחליף את גוגל וישנה את עולם הטק? לא כל כך מהר

הפגנות בוורשה, בירת פולין, נגד חוק ההפלות

התקדים הפולני: האם כך ייראה העתיד של ישראל?