העלאת שכר המינימום - גחמה פוליטית שלא מתחשבת בעובדים

על-אף שהעלאת שכר המינימום היא מהלך כלכלי משמעותי וכבד משקל - פעם אחר פעם היא משמשת פוליטיקאים שמעוניינים לחזק את מעמדם, בלי קשר לצורך הקיים ולהשלכות הנלוות

טלי חרותי סובר
טלי חרותי-סובר
קמפיין חוצות של ההסתדרות להעלאת שכר המינימום
קמפיין חוצות של ההסתדרות להעלאת שכר המינימוםצילום: אייל טואג
טלי חרותי סובר
טלי חרותי-סובר

העלאת שכר המינימום בישראל היא החלטה כלכלית כבדת משקל לכאורה, בוודאי כזאת שתשפיע על המעסיק הגדול במשק — המדינה. מעשית, זוהי גחמה פוליטית, עגלה שעליה קופצים מחליטים ובעלי דעה בכל פעם שהיא משרתת אותם.

כך קרה גם הפעם, עם הזנקת הקמפיין להעלאת שכר המינימום במאי 2014 משולחנו של ח"כ דב חנין (הרשימה המשותפת). "30 שקל לשעה" דרש חנין, והודה ביושר כי זהו "סכום יפה ועגול". לדרישתו של חנין הצטרפו לא פחות מ–61 חברי כנסת, ויאיר לפיד, שר האוצר בזמנו, לא פסל את הרעיון על הסף. משב הרוח החברתי הזה התאים מאוד ליו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן, שהיה נחוש להוכיח שהוא לוחמני וחזק. הוא אף גייס לטובת המאבק את צביקה אורן, נשיא התאחדות התעשיינים, מייצג המעסיקים, שטיפס בנוחות על העגלה החברתית.

בדצמבר 2014 נחתם הסכם קיבוצי בין ההסתדרות לארגוני התעשיינים להעלאת שכר המינימום ל–5,000 שקל בשלוש פעימות. הממשלה שנפלה עצרה את התהליך, אך ההסכם נותר באוויר, ואושר בהמשך בחקיקת בזק.

האוצר, שלא התנגד מלכתחילה להעלאת שכר המינימום, סירב עם זאת להמשיך לשלם על עיוות היסטורי: לא מעט עובדי מדינה זכו ל"השלמה לשכר מינימום" גם כשהשכר הסופי שלהם היה פי שלושה או ארבעה ממנו. העיוות התקיים משום שהתוספת חושבה על פי שכר בסיס, ולא על פי השכר הסופי. הממונה על השכר באותה תקופה, קובי אמסלם, לחם כדי למנוע את מתן התוספת לעובדי המדינה — ונתקל בהתנגדות עזה של ההסתדרות, אך זכה לרוח גבית משר האוצר והדרישה נכנסה להסכם. מאז, נחסכים עשרות מיליוני שקלים לקופת המדינה. בעוד האוצר הסכים מהר מאוד על העלאת שכר המינימום ל–5,000 שקל, ההסתדרות לחצה על פעימה רביעית (שמתקיימת בחודש זה), ושכר המינימום עלה ל–5,300 שקל, לשמחת כולם.

על אף שהתהליך התחיל לפני יותר משנתיים — לא נרשמו הוכחות לתאוריות האפוקליפסה שמשמיעים ארגוני מעסיקים בכל פעם שבה הם נדרשים לשלם יותר לעובדים, שלפיהן "מאות אלפי עסקים קטנים יקרסו אם יעלו את שכר המינימום". ברגע שהוחלט כי ביטוח לאומי ישפה גם את הקשישים המעסיקים עובדים זרים — נרגעו הרוחות גם בחזית הזאת.

שכר המינימום, השכר שלו זוכים כ–30% מכלל עובדי ישראל, אכן עלה. אך רמת העוני ירדה בשוליים בלבד, מה שמעלה שוב את השאלה אם זה הסכום שמאפשר באמת להתקיים בכבוד. במקביל, האוצר לא הצליח להגיע להסכמה על מנגנון כלכלי אפקטיבי שבעזרתו ניתן יהיה לקבל החלטה מושכלת בנוגע לגובה שכר המינימום העתידי.

הוא יעלה שוב — אין ספק שזה יקרה — ובצדק, אבל באופן שרירותי לחלוטין ולמספר "יפה ועגול". זה יקרה ללא קשר לצורך הקיים, אלא ברגע שמנהיג פוליטי יקרא את כותרות העיתונים או את שלטי ההפגנות בכיכר, ויחליט שהוא מעוניין לחזק את מעמדו. בינתיים, העניים יחכו.

כתבות מומלצות

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן

"כשבאנו לקבל משכנתא לרכישת הבית, התברר שהבעיה לא פשוטה כלל"

הריבית במשק מזנקת – מה כדאי לעשות עם ההלוואות שלקחתי?

המשווקים של פוליסות החיסכון הם סוכני הביטוח, שנהנים מעמלות שמנות

"הציעו לי להעביר את החיסכון מאלטשולר. האם כדאי לי?"

אירוע של חברת איירון סורס. חברות שואפות למתג את עצמן כצעירות ואטרקטיביות

"אנשים חושבים לעצמם - איזה משכורות, איזה טירוף. בפועל זה רחוק מאוד מהמצב"

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

ג'ף בזוס, מייסד ויו"ר אמזון והאיש השני בעושרו בעולם. שוויו צלל ב-82.7 מיליארד דולר

הבוננזה נגמרה: האומה העשירה בעולם מגלה פתאום שהיא ענייה יותר

קוסטה ריקה

"בונים פה וילות מטורפות בג׳ונגלים וחברות היי-טק שוכרות חופים לשבוע"