קנס של 500 אלף שקל לחברה שלא העבירה כספים לקופת הפנסיה של עובדת
השופט קבע כי אם חברת הקייטרינג "צנובר" תחזור על העבירה במהלך 3 השנים הקרובות - תיקנס ב-1.3 מיליון שקל ■ מתחילת 2017 הטיל מנהל ההסדרה במשרד העבודה עיצומים כספיים בגין הפרות חוק הגנת השכר בסכום מצטבר של 21 מיליון שקל

בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קנס הבוקר (ג') ב-500 אלף שקל את חברת הקיטרינג "צנובר מעדנות קייטרינג 2009 בע"מ", בעקבות הרשעתה בעבירה על חוק הגנת השכר. זאת לאחר שחקירה ממושכת של מנהל הסדרה ואכיפה במשרד העבודה והרווחה הובילה להגשת כתב אישום. במסגרת הסדר טיעון הודתה החברה בשני מקרים שבהם ניכתה כספים משכרה של עובדת - אך לא העבירה אותם לקופת הפנסיה שלה.
בגזר דינו קבע השופט אורן שגב כי החברה תיקנס בסכום של 500 אלף שקל בגין שתי העבירות, וכן שתתחייב שלא לעבור על חוק הגנת השכר למשך שלוש שנים, שאם לא כן תיקנס בסכום המקסימלי הקבוע בחוק - 1.3 מיליון שקל.
השופט ציין כי לא ניתן להפריז בחשיבותו של חוק הגנת השכר, אשר כשמו כן הוא - חוק מגן. לדבריו, חשיבותו של החוק באה לידי ביטוי, בין היתר, בקנסות הגבוהים שקבע המחוקק כנגד מי שיפר אותו. עם זאת, בקביעת העונש ציין השופט נסיבות מקלות: הודעת החברה החברה במיוחס לה, העובדה שלא ידוע על עבירות נוספות מסוג זה בחברה, ותיקונה המידי של העבירה ברגע שהגיעה לידיעת מנהלי החברה.
הלשכה המשפטית במשרד העבודה והרווחה, באמצעות עו"ד ישראל שניידרמן, טענה כי ניתן להשוות את עבירת אי-העברת ניכויים לפנסיה להכנסת יד לכיסו של העובד. בטיעונים לעונש פירטה הלשכה את המדיניות הברורה והחד משמעית בנוגע למיגור הפגיעה בעובדים ולשמירה על זכויותיהם. מדיניות זו מיושמת גם באמצעות מינהל הסדרה ואכיפה שבמשרד העבודה והרווחה, המוביל מבצעים רחבי היקף במסגרתם נבדקים תנאי העסקתם של עובדים, ושבעקבותיהם ננקטים הליכים כנגד מעסיקים המפרים אותם.
מתחילת 2017 ניתנו על ידי מינהל הסדרה ואכיפה במשרד העבודה והרווחה 1,281 התראות מינהליות והוטלו 247 עיצומים כספיים בסכום כולל של כ-21 מיליון שקל, בגין הפרות חוק הגנת השכר, ומתוכם 340 התראות ו-226 עיצומים כספיים בסכום כולל של יותר מ-19 מיליון שקל בשל אי-העברה של כספים שנוכו משכר עובדים ליעדם (או בשל העברתם ליעד באיחור); כמו כן, הוגשו על ידי הלשכה המשפטית במשרד העבודה והרווחה 10 כתבי אישום לפי חוק הגנת השכר, וניתנו במהלך תקופה זו 13 גזרי דין.
מנהלת מינהל הסדרה ואכיפה, יפה סולימני, מסרה כי "על מעסיקים לנהוג זהירות יתירה בשכרם של עובדיהם. הקנסות והעיצומים הכספיים שהמדינה מטילה על מעסיקים המפרים את חוקי העבודה לא נועדו להעשיר את קופת המדינה ואף לא למוטט עסקים, כי אם להדגיש את החשיבות הרבה המיוחסת להקפדה על קיום ושמירה של זכויות עובדים".
התובעת הראשית, עו"ד גלי לוי, הוסיפה כי "עבירה של אי-העברת ניכויי שכר ליעדם היא מהעבירות החמורות בדיני העבודה. במקרה הנוכחי, מדובר בעובדת בתחום הקייטרינג - שהינו תחום המאופיין בעובדים ברמות שכר נמוכות. במסגרת גזר הדין ציין בית הדין כי מתחם ענישה שנע בין 80% ל-100% מהקנס המקסימלי הולם את חומרת העבירה במקרים כגון המקרה הנוכחי.
"עם זאת, לאור התחשבות בנסיבות המקלות הספציפיות, הוריד השופט את רף הענישה בתיק הנוכחי לרף נמוך יותר שבין 20% ל-80%. בהיעדר נסיבות מקלות הסכום שבית הדין היה מטיל על החברה היה אף גבוה מחצי מיליון. מעסיקים צריכים להקפיד לקיים את החובות שהטיל עליהם המחוקק, ולהיות מודעים לכך שסנקציות חמורות צפויות להם באם יבצעו עבירות מסוג זה".
לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:
כתבות מומלצות
האם הראלי בשווקים מסמן את התחתית — או שהגרוע מכל עוד לפנינו?
"פתאום הבנו שיש בעיות עם הקיבוץ": השקיעו 30 מיליון שקל בשכונה חדשה ליד שפיים, אבל אז הכל השתבש

העובדים שהמשכורות שלהם זינקו - ומה אפשר ללמוד מהסכמי השכר בהיי-טק

עשר ערים בעולם שאפשר לחיות בהן בפחות מ-4,000 שקל בחודש – כולל שכר דירה
תגובות
על סדר היום
מדדים של קסם
כתבות שאולי פספסתם

מטעינים את הטלפון כשהסוללה כמעט גמורה? תשכחו מהלוואה
