ערבים וחרדים לא משלמים ארנונה? דו"ח הרשויות המקומיות מנפץ מיתוסים

נתוני הלמ"ס למצב הרשויות המקומיות ל–2015 מערערים כמה מיתוסים על מי משלם ארנונה ■ ההשקעה לתושב הגדולה ביותר היא בתל אביב ■ צריכת המים ביישובי יוקרה היא פי עשרה יחסית ליישובים החלשים ■ מספר הרשויות הגירעוניות הוא שליש, אך ירד יחסית לשנים קודמות

מגדל העמק - 89% גבייה
מגדל העמק - 89% גבייהצילום: גיל אליהו

תל אביב משקיעה את סכום הכסף הגדול ביותר לתושב מבין הערים הגדולות בישראל, קצת יותר מ–10,000 שקל בשנה — כך עולה מדו"ח הרשויות המקומיות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) ל–2015.

במקום השני ניצבת חיפה (8,950 שקל) ובמקום השלישי באר שבע (7,100 שקל) — שממוקמת לפני ערים גדולות ועשירות ממנה, כמו ראשון לציון (6,800 שקל) או פתח תקוה (7,000 שקל). את הרשימה הזאת סוגרת ירושלים, שמשקיעה רק 5,560 שקל באזרח בשנה.

כשליש מבין 255 הרשויות המקומיות, שכוללות 76 עיריות, 125 מועצות מקומיות ו–54 מועצות אזוריות — סובלות מגירעון תקציבי. ואולם נרשמה מגמת שיפור, עם 86 רשויות גירעוניות ב–2015, לעומת 108 רשויות גירעוניות ב–2014 ו–138 ב–2013. סגירת הגירעונות נובעת מעלייה של 7.9% בהכנסות הכוללות, בהשתתפות הממשלה, ושל 3.7% בהכנסות העצמיות.

במסגרת ההכנסות העצמיות רשמו העיריות המקומיות עלייה בגביית הארנונה בשיעור של 2%. יחס גביית הארנונה למגורים ב–2015 היה 72.9% — גבוה משיעור של 70.7% שנרשם ב–2014.

הרשויות שבהן שיעור ההכנסות העצמיות מהתקציב הרגיל (כלומר הכנסות מארנונה, מהיטלים ואגרות ומחוקי עזר ועוד) היה הגבוה ביותר מאופיינות ברמה חברתית־כלכלית גבוהה, או שקיימת בהן פעילות מסחרית ענפה.

בתחתית הדירוג ניצבות רשויות המאופיינות ברמה חברתית־כלכלית נמוכה, שרוב האוכלוסייה בהן אינו יהודי. מבין העיריות, בתל אביב־יפו ההכנסות העצמיות היוו 84.4% מהכנסות העירייה, ביהוד — 79.5% והרצליה — 77.6%. לעומת זאת, ברהט ההכנסות העצמיות היוו 22.7% מהכנסות העירייה ובאום אל־פאחם — 26.8%.

אשכול נמוך, שיעורי גבייה גבוהים

מבדיקת תשלומי הארנונה למגורים, על פי אשכול סוציו־אקונומי, עולות לא מעט הפתעות המנפצות את התפישה כאילו בחברה החרדית והערבית לא משלמים ארנונה.

אלעד - 85% גבייהצילום: עופר וקנין

באשכול חברתי 1–2 נמצאת קלנסווה, שם גביית הארנונה נמוכה מאוד, 6% בלבד, כשאחריה בענה שבצפון 8% ותל שבע עם 15%. אבל באותו אשכול נמצא היישוב הערבי המוסלמי כאבול שבגליל, שם הגבייה היא 80%. באותו אשכול גם שתי ערים חרדיות שם גביית הארנונה אינה נמוכה: 80% בקרית יערים ו–85% באלעד.

באשכול 3–4 נמצא היישוב יאנוח־ג'ת הדרוזי, שבו שיעור תשלום הארנונה הוא 94%, בעוד שבמג'דל שמס הדרוזית שיעור משלמי הארנונה הוא רק כ–9%. בריינה שבאותו אשכול משלמים רק 20% ובמגדל העמק הסמוכה — 89% גבייה. בטירת הכרמל משלמים רק 22%, אבל היא נהנית משיעורי ארנונה גבוהים המשולמים על ידי עסקים — 84% מכלל הכנסות הארנונה שלה.

בחיפה שבאשכול 7–8 משלמים רק 64%. לעומת זאת בתל מונד שבאותו אשכול יש גבייה כמעט מקסימלית של 99.9%, וכך גם בגן יבנה (98%) ומודיעין מכבים רעות, כ–97%.

גם באשכול העליון, 9–10, שיעורי הגבייה אינם אחידים: ברמת השרון 84.2%, סביון — 84.5% ועומר עם 88% גבייה. בראש הרשימה להבים (99.4%) כפר ורדים (98.6%) וכפר שמריהו (98.3%).

העיריות שבהן נרשם שיעור גבוה של גביית ארנונה לא למגורים מסך הארנונה הכללית הן טירת כרמל (84.6%), קריית מלאכי (80.1%), קריית גת (75.4%) ואילת (74.9%).

עשירים מלכלכים יותר

ב–2015 חלה עלייה של כ–1.2% בצריכת המים למגורים לנפש בעיריות ובמועצות מקומיות בהשוואה ל–2014 (50.4 לעומת 49.7 מ"ק לנפש, בהתאמה). צריכת המים הגבוהה ביותר היתה במועצות מקומיות ברמה חברתית־כלכלית גבוהה, כאשר הפער הוא פי 10.2 בין כפר שמריהו, הראשונה מבין הצורכות עם 305.6 מ"ק לנפש בשנה, לבין זו שבתחתית הרשימה — בועיינה־נוג'ידאת, עם כ–30 מ"ק לנפש בשנה.

גם כמות הפסולת הגדולה ביותר נרשמה ביישובים העשירים כאשר הנמוכה ביותר בקרב היישובים החלשים. במועצות המקומיות הכמויות הגבוהות ביותר נרשמו בכפר שמריהו (6.7 ק"ג לנפש ביום), סביון (5.6), מגדל (3.1), ראש פינה (2.9) ויסוד המעלה (2.7). הכמויות הנמוכות ביותר נרשמו במועצות המקומיות: כסייפה (0.4), שעב (0.8), בוקעאתא ומג'דל שמס (0.9 בכל אחת מהן) ובית אל, דייר אל־אסד ועין קנייא (1.0 בכל אחת מהן).

עם העיריות שרשמו את כמויות הפסולת הגבוהות ביותר נמנו אילת (3.4 ק"ג לנפש ביום), תל אביב יפו (2.6), רהט (2.4), הרצליה (2.3) ואור יהודה (2.2). הכמויות הנמוכות ביותר נרשמו בעיריות החרדיות מודיעין עילית (0.8), אלעד (0.9), ביתר עילית (1.0), וכן בקלנסווה (1.1) ובקריית מוצקין (1.2).

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

ריי דליו

מייסד קרן הגידור הגדולה בתבל: מזומן הוא זבל - ממשלות יחסלו את ביטקוין

ישראל פישר

יוקרה זה רע? כך נראים החיים במגדל חדש בתל אביב

מפגינים נגד יוקר המחיה מול בית הנשיא בסרי לנקה

קו השבר שעלול לקחת את הכלכלה העולמית למקום אחר, אפל יותר

בת ים

שתי דירות במחיר אחת: האם זהו עתיד תחום הפינוי-בינוי?

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן

בניין דירות בחולון

לקחתם משכנתא בחודשים האחרונים? גם אתם כבר שילמתם על עליית הריבית