עובדות יותר - אבל עדיין מרוויחות פחות: האם מצב הנשים בישראל משתפר?

פערי השכר בין גברים לנשים עדיין לא נסגרו, אבל יש גם כמה מגמות חיוביות: פחות נשים עובדות במשרה חלקית ביחס ל-OECD, והשכלה היא מפתח חשוב להתקדמות ■ בישראל 2016 יש יותר מנהלות - אך שיעורן בתפקידי ניהול בכירים ובדירקטוריונים הוא 20% בלבד

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל

מצב הנשים בישראל משתפר, כוח העבודה הנשי הולך ותופס מקום מרכזי בשוק העבודה ויותר נשים מתברגות בתפקידי ניהול - אבל פערי השכר בין גברים לנשים נותרו גבוהים, כמו גם "הגטאות הוורודים" - אותם מקצועות עם רוב נשי מוחלט. תמונת המצב המטרידה הזאת עולה מתונים שפירסמו לאחרונה כמה מכוני מחקר לרגל יום האשה הבינלאומי שחל היום.

מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה כי ב-2014 התחלק שוק העבודה כמעט באופן בשווה בין גברים לנשים: 51.1% מהשכירים היו גברים ו-48.9% היו נשים. למרות זאת, ההכנסה החודשית הממוצעת של אשה שכירה היתה 7,439 שקל לעומת 11,114 שקל אצל גברים - 33% יותר. בחישוב ההכנסה החודשית החציונית הצטמצם הפער ל-28%.

מקצועות עם רוב נשי מוחלט

פערי השכר נוצרים בין היתר בגלל הבדל חד בכמות שעות העבודה - 45.2 שעות עבודה בשבוע לגבר ו-36.7 שעות לאשה. אבל גם בהשוואת השכר הממוצע לשעה, גברים מקבלים 16.3% יותר.

בהתפלגות מספר השכירים לפי עשירונים, נמצא כי שיעור הנשים בחמשת עשירוני ההכנסה הנמוכים הוא יותר מ-50%, ובעשירונים 10-6, היה שיעורן 40%. הפערים האלה מתחדדים לאור העובדה שממוצע שנות הלימוד של אשה שכירה ושל גבר שכיר הוא כמעט זהה - כ-14 שנות לימוד.

מצבן של שכירות ערביות אף קשה מכך; שכרן ב-2014 היה 5,271 שקל לחודש, לעומת 7,190 בקרב בני המין השני. עם זאת, הפער בשכר החודשי של שני המינים הוא נמוך יותר - 26.7%, ובהשוואת השכר השעתי אף ניכר יתרון של 0.4% לנשים. אחת הסיבות לכך היא היותן של נשים ערביות משכילות יותר מגברים ערבים. נשים ערביות לומדות בממוצע 13.7 שנים לעומת 12 בלבד בקרב גברים.

אחד מכל שלושה עצמאים הוא אשה

משלחי היד של נשים עדיין משקפים את קיומה של הפרדת עיסוקים מגדרית. אמנם בתחום ההיי-טק עבדו 104.6 אלף נשים (36.2%) ב-2015, לעומת 184.1 אלף גברים, אך בחינת המקצועות באופן מפורט יותר מעידה כי כ-32% מהנשים עסקו במקצועות נשיים מסורתיים, כמו מטפלות סיעודיות במשקי בית, מוכרות בבתי עסק סיטוניים או קמעוניים, סייעות למורים, מנהלות חשבונות, מזכירות, מורות בבתי ספר יסודיים, מטפלות בילדים, מורות בחינוך על-יסודי ומחנכות לגיל הרך.

מדו"ח של אגף הכלכלה באיגוד לשכות המסחר (המבוסס על נתוני הלמ"ס), עולה כי מספר הנשים העצמאיות גדל ב-2015 בכ-3.8% (142.2 אלף נשים) בהשוואה ל-2014. מהדו"ח עולה כי הנשים מהוות כ-33% מסך העצמאים בישראל (433.9 אלף).

עוד עולה מנתוני לשכות המסחר כי בתפקידי ניהול חלה בשנה שעברה עלייה של 5% בשיעור הנשים - המהווה תוספת של כ-5,600 נשים לעומת 2014. סך הנשים המועסקות בתפקידי ניהול הסתכם ב-120.6 אלף - 7% מסך הנשים המועסקות. לעומת זאת, סך הגברים המועסקים בתפקידי ניהול הוא 13% מסך הגברים המועסקים, ומספרם הוא 253.6 אלף.

על פי דירוג ארגון מעלה לאחריות חברתית ל-2015, שיעור הנשים הנמנות על בעלי השכר הגבוה בחברות הגדולות עומד כיום על 22% בלבד. מדובר בירידה קלה, אך מגמתית בהשוואה ל-2014 (23%) ו-2013 (24%).

פערי שכר מהגבוהים בעולם המערבי

על פי הנתונים שפירסם מכון שורש למחקר חברתי-כלכלי, מספר הנשים העובדות עלה מ-30% ב-1967 ל-73% כיום. אם לפני 50 שנה עבדו רק 22% מהנשים ללא השכלה (עד 10 שנות לימוד), הרי שהיום עובדות 30% מהן. בקרב נשים משכילות המספרים גבוהים בהרבה - 60% מהנשים עם 12-11 שנות לימוד עלה לכ-60%, לעומת 40% לפני חמישה עשורים. בקרב נשים עם 16 שנות לימוד או יותר - 90% עובדות. מסיבה זו, אומרים חוקרי מכון שורש שחיברו את הדו"ח, דן בן-דוד ושגית אזארי-ויזל - חשוב להשקיע בהשכלת נשים.

באופן מפתיע, העלייה הדרמטית ביציאת נשים לעבודה מלווה בירידה במספר הגברים העובדים - 87% לפני יובל, לעומת 80% ב-2015, אך בסך הכל ניכר גידול משמעותי בשוק העבודה בישראל.

מבדיקת פערי השכר, הבשורות הן פחות טובות, והם עדיין מהגבוהים בעולם המערבי. "שכר העבודה החודשי החציוני של גברים ונשים שכירים במשרה מלאה עלה במהלך שנות ה-90, ושכר הגברים גבוה ב-3,000 שקל בממוצע משכר הנשים", מציין דו"ח מכון שורש. על פי נתוני OECD, ישראל ניצבת במקום הרביעי והלא מכובד בטבלת פערי השכר - אחרי קוריאה הדרומית, יפן ואסטוניה. פערי השכר בעשירון התחתון ב-OECD הוא 10% בממוצע, ואילו בישראל הוא 15%. בעשירון העליון המצב גרוע עוד יותר - 29% בישראל לעומת 19% במדינות המפותחות.

במחקר קודם שערכו בן־דוד ואייל קמחי ממכון שורש, ניכר הקשר הישיר בין לימודי מתמטיקה וגובה השכר. שכר ממוצע לשעה לבוגר מצטיין ב-5 יחידות מתמטיקה הוא 78 שקל, לעומת מחצית מכך לבוגר 3 יחידות, שקיבל ציון נמוך מ-60. עידוד בנות ללמוד מתמטיקה, כך מסיקים כותבי הדו"ח, יסייע בצמצום פערי השכר בין גברים לנשים.

עדיין נשארות בבית לטפל בילדים

נתון נוסף שנבדק בדו"ח מכון שורש הוא שיעור הנשים במשרות חלקיות. נשים עדיין עובדות פחות מגברים (פער של 25%), אולם מספרן מצטמצם ביחס לעבר. אולם הפעם מצבנו ביחס ל-OECD טוב יותר: במדינות המפותחות עלה שיעור הנשים העובדות במשרות חלקיות מ-19% ב-1995 ל-21% ב-2014, בעוד ששיעור הנשים הישראליות ירד מ-24% ב-1995 ל-19% ב-2014. אך ייתכן שההסבר לכך הוא לא חיובי, וראשיתו ברשת הביטחון הניתנת לנשים - ובעיקר לאמהות - במדינות המפותחות, שהיא טובה יותר ומאפשרת עבודה חלקית, בעוד שבישראל, נשים באותו סטטוס נאלצות לעבוד יותר.

הסיבה העיקרית שסיפקו נשים שאינן מועסקות (נכון ל-2013) לשאלה מדוע הן עובדות פחות היתה טיפול בילדים (53%). רק 29% הזכירו את הסיבה "לימודים", ו-22% ציינו "אי-מציאת עבודה". הפתרון לכך, על פי מרכז שורש, היא מציאת יותר מסגרות במחירים נוחים עבור ילדי הגיל הרך.

עם זאת, בשלוש השנים האחרונות חלה ירידה במספר הנשים התובעות הבטחת הכנסה - 7%, לעומת ירידה של 3% בלבד בקרב גברים. הירידה בכמות הנשים שתובעות הבטחת הכנסה בפילוח לפי גיל היא משמעותית יותר בגילים הצעירים - מתחת ל-35.

דירקטוריונים גבריים

דוח חדש של רו"ח קרן קיבוביץ, שותפה ב-BDO Consulting Group, שבחן 1,410 מנהלים ודירקטורים המכהנים בחברות הכלולות במדד ת"א 100 ב-2016-2015, מציג תמונת מצב עגומה בתחום הייצוג הנשי בדירקטוריונים ובהנהלות. על פי הדו"ח, שיעור הנשים בתפקידי ניהול בכירים ובדירקטוריונים נמצא בקיפאון בכלל הענפים מאז 2014, והוא 20% בלבד. שיעור הנשים המכהנות כיו"ר דירקטוריון נמוך אף יותר - 5% בלבד (5 מתוך 94 יו"רים). בחברות הממשלתיות שיעור הנשים הדירקטוריות הוא 40% - אף שהחוק קובע כי לפחות 50% מחבריו צריכים להיות נשים.

"הנתונים מלמדים כי הדירקטוריונים הישראליים הם עדיין גבריים ומציבים אותנו הרחק מתחת לכמה מדינות מערביות שבחרו לטפל בנושא וליצור חקיקה מתקנת בעניין, בהן נורווגיה - עם ייצוג מרשים יחסית של 37% נשים בדירקטוריונים בחברות הציבוריות, או צרפת עם 30%", אומרת קיבוביץ'. "בארה"ב המצב עוד פחות טוב - ייצוג של 12% נשים בלבד בדירקטוריונים".

נתון מעניין שעולה מן הדו"ח של קיבוביץ' הוא שנשים הנבחרות לדירקטוריון הן בעלות מומחיות חשבונאית פיננסית - 52% מן הנשים מול 54% מבין הדירקטורים הגברים. "יכול להיות שגיוס הדירקטוריות מגיע על רקע מקצועי ממש", היא אומרת. "אם כבר בעל שליטה מאתר אשה לדירקטוריון, רצוי שתהיה בעלת מומחיות חשבונאית-פיננסית, גם כיוון שיש פחות כאלה בשוק, וגם כיוון שמומחיות כזו מקשה להצביע נגד המועמדת". גם הנתון הזה מתכתב עם המלצת מכון שורש לעודד בנות ללמוד מתמטיקה.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

אלעד כהן (מימין), ניצן רנגיני בוצר ודניאל בוצר

ממשכורת של 30 שקל בשעה – לווילה בת שלוש קומות במושב מבוסס בשרון

מסיבה בבריכה, אילוסטרציה

בעל הבית מרוויח 15 אלף שקל ללילה - החיים של השכנים נהפכו לסיוט

תופעות לוואי בעקבות שימוש בפרופסיה

"כל הגוף מרגיש מחושמל, הכל שורף וכואב": הם רצו לעצור את ההתקרחות. זה הרס להם את החיים

נועם וימן

מתוחכמים ומסתוריים: האנשים שהבלעדיות הפכה אותם לעשירים מאוד

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

קייל דייויס, ממייסדי 3AC

שני החברים מהתיכון היו על גג העולם. היום הם חייבים 2.8 מיליארד דולר

סטודנטים לרפואה. "מהלך שנועד להגדיל את מספר הרופאים בישראל"

אחרי עשרות שנים: הסטודנטים האמריקאים לרפואה בישראל יוחלפו בישראלים