המדינה תפטר 30 עוזרים משפטיים; הוועד חידש המאבק נגד קציבת הכהונה

ערב סוכות הגישו ההסתדרות והוועד תביעה נגד הנהלת בתי המשפט, נציבות שירות המדינה והממונה על השר במשרד האוצר כדי לחייבם לבטל את הנוהל ולפיו העוזרים מועסקים ללא אופק קריירה

חיים ביאור
חיים ביאור
חיים ביאור
חיים ביאור

המדינה עומדת לפטר עד סוף השנה הנוכחית 30 עוזרים משפטיים. מדובר בקבוצה ראשונה של עובדים המועסקים בלשכות השופטים בישראל ואשר לטענת המדינה הגיעו לסוף תקופת העסקתם, הקצובה ל-6 שנים וחלקם אף עברו את התקופה. בשנה הבאה מתכוונת המדינה לפטר עוד עשרות רבות של עוזרים משפטיים שתקופת העסקתם הקצובה הסתיימה.

העוזרים המשפטיים הם קבוצת העובדים היחידה בשירות המדינה, למעט שני הקבוצות: הדרג הבכיר ביותר מזה ועובדי הקבלן מזה, שתקופת העסקתם מוגבלת בזמן. ב-2009, בעקבות לחצים שונים של ועד העוזרים המשפטיים וההסתדרות, החליטה הנהלת בתי המשפט לבטל את מגבלת השנים ושהמשרה תוגדר כמשרת אימון אישית (כלפי השופט).

ואולם, בשנתיים הבאות המדינה המשיכה בקו לא עקבי: היא חזרה בה מהוויתור לוועד, לאחר מכן שבה והסכימה לביטול הקציבה ולאחר מכן שוב חזרה בה מהסכמתה. כאשר הוועד איים להחריף את צעדיו, הסכימו הנהלת בתי המשפט והוועד למנות את שופט בית המשפט העליון לשעבר יצחק זמיר כמגשר במחלוקת, ואולם הגישור לא צלח.

כעת, לנוכח גל הפיטורים הראשון הצפוי בקרב העוזרים המשפטיים, מחדש הוועד הארצי שלהם בראשות שרית טוביס, העובדת כעוזרת משפטית בבית המשפט לתעבורה בירושלים, את מאבקו המשפטי נגד קציבת הכהונה. ערב סוכות הגישו ההסתדרות והוועד תביעה נגד הנהלת בתי המשפט, נציבות שירות המדינה והממונה על השר במשרד האוצר ("בקשת צד לדיון בסכסוך קיבוצי") כדי לחייבם לבטל את הנוהל ולפיו העוזרים מועסקים ללא אופק קריירה, מכיוון שהם מפוטרים שנים אחדות בלבד לאחר שמונו לתפקידיהם.

בפנייתם לבית הדין האיזורי לעבודה בתל אביב, באמצעות עוה"ד ארנה לין, מיה פרי-אלתרמן ואיריס ורדי, הם מבקשים שביה"ד יוציא צו קבוע האוצר על המדינה להפסיק את עבודתם של העוזרים המשפטיים לשופטים רק בשל העובדה שהם השלימו 6 שנות העסקה או כל תקופה אחרת וכן יורה למדינה לקיים משא ומתן עם נציגות העובדים למציאת פתרון מוסכם להעסקתם של העוזרים המשפטיים לשופטים.

לטענת ההסתדרות והוועד, "הסתבר לנציגות העובדים שלא ניתן לנהל משא ומתן אמיתי עם המדינה נוכח התעקשותה על תנאי סף, לפיו העסקת העוזרים המשפטיים לשופטים חייבת לפקוע לאחר תקופה של מספר שנים בודדות. "כל ניסיונותיה של נציגות העובדים לרדת לשורש העניין ולסיבות שבגללן המדינה מתעקשת להכתיב תנאי סף זה, עלו בתוהו – טעמים מוצדקים לא נמסרו, בדיקה אמפירית של איכות כפונקציה של משך העסקה לא נמסרה, נתונים לא הוצגו".

בפנייה לביה"ד נטען שצורת ההעסקה של העוזרים המשפטיים היא פסולה, כי אין כל הצדקה משפטית או ציבורית לקצוב את העסקת העוזרים המשפטיים ל-6 שנים ונציב שירות המדינה חרג מסמכותו כאשר אישר את העסקת העוזרים המשפטיים באופן קצוב. לטענת ההסתדרות והוועד, הקציבה של תקופת העסקתם של העוזרים המשפטיים היא "פגיעה אנושה בעבודה המאורגנת בשירות המדינה וחלק ממהלך כולל לחיסולה".

בפנייה נאמר כי תקנון שירות המדינה (תקשי"ר) קובע כי השימוש בעבודה לזמן קצוב נעשה רק לצורך ביצוע משימה חולפת, למשל בניית בניין, הנחת מסילה או הכנת בחירות, עבודה הנובעת מלחץ עבודה חולף, למשל סגירת ספרי מלאי או מילוי מקום של עובד נעדר – מה שאינו רלוונטי לגבי העוזרים המשפטיים.

עוד טוענים ההסתדרות והוועד שבמשך 5 שנים הם קיימו הידברות לצורך הסדרת מעמדם של העוזרים המשפטיים במסגרת הסכם עבודה קיבוצי, אך חרף זאת, הסכם כזה לא נחתם.

תפקידם של 650 העוזרים המשפטיים הוא להכין את כל מה שדרוש לשופט לצורך קבלת החלטה או פסק דין. הם עורכים מחקר הקשור לחומר שבתיק, אוספים חוות דעת ומסמכים כדי לסייע לשופט לגבש את עמדתו.

בהנהלת בתי המשפט ובאוצר טוענים כי התפקיד חייב להיות מוגבלת בזמן, מכיוון שאין לו אופק מקצועי. "אין פירמידה של קידום במערכת המשפט עבור העוזרים המשפטיים, ולכן, לאחר כמה שנים בתפקיד, עליהם לחפש את עתידם בשוק הפרטי, או במשרד ממשלתי אחר, לטובת הקריירה שלהם עצמם", הם אומרים. גורמים אלה גם מצביעים על חשש מ"שיפוט סמוי", ולפיו עוזר משפטי הנשאר בתפקידו שנים ארוכות, עלול להפוך לדומיננטי בתפקיד השיפוטי ולהשפיע באופן מופרז על פסיקותיו של השופט. העוזרים המשפטיים דוחים את שני הנימוקים וטוענים כי דווקא הישארותו של העוזר המשפטי בתפקידו והניסיון שהוא צובר הוא יתרון לו ולמערכת אותה הוא משרת, ואילו את החשש מ"שיפוט סמוי" הם מגדירים כ"הטלת דופי בשופטים ומוטב שלא יועלה".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

קציר חיטה בסוריה, יוני 2022. הקציר מגדיל את היצע החיטה, אבל החשש ממיתון מקטין את הביקוש

פתאום ההשקעות הכי חמות צונחות: נפט, סחורות, תשואות – למה זה קורה?

העיר לא זולה, אבל זה היה משתלם מכל בחינה אחרת

"הבית שלי בגד בי": תל אביבית שעוזבת אחרי שלושה עשורים מגלה מה שבר אותה

שי שרון. "הרגשתי שאני מתאמץ בעיקר בשביל שהבעלים של חברת האופנה ירוויחו יותר"

"חייתי במסיבה תמידית, אבל זה היה כלוב מזהב. עבודה חסרת משמעות"

נמל חיפה. הפקק בשנה וחצי האחרונות גרם למשק הישראלי נזק של עשרות מיליוני שקלים ביום, לפי משרד האוצר

פקק האוניות מול נמלי ישראל דועך והולך, ולא מהסיבות הנכונות

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

"מבחוץ זה נראה סקסי ומגניב, אבל כשנכנסים פנימה מתברר שזאת עבודה קשה והיא חייבת להיות מדויקת"

"אפשר להרוויח 30-20 אלף שקל בחודש מעבר למשכורת": איזה עסק הכי רווחי - פלאפל, פיצה, סושי או שווארמה?

עורכי דין שפרשו מהמקצוע. ״הדור שלנו מחפש מהר, קצר, ענייני, ומבקש שיהיו לו דברים נוספים בחיים, לא רק עבודה"

"הדור הזה עובר בקלות בין עבודות - ומשאיר מאחור את משרדי עריכת הדין"