פרופ' מואב: הירידה בשכר הריאלי נובעת מגידול בשיעור ההשתתפות בשוק העבודה

OECD מזהיר בדו"ח חדש כי הסיכון של עובדים בישראל להיקלע לאבטלה הוא גבוה - אך צופה ששיעור האבטלה יישאר נמוך ב-2014 ו-2015 ■ פרופ' אבי בן בסט: "תחזית התעסוקה של הארגון לגבי ישראל אופטימית מדי"

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל

העיוותים בשוק התעסוקה הישראלי נחשפים בדו"ח חדש של OECD: אי־שוויון גבוה בין העובדים יחסית למדינות המערב, שנותר כמעט ללא שינוי מאז 2000, ושחיקה בשכר הריאלי.

בתחזית לשוק התעסוקה ב–2014, שפורסמה אתמול, קובע OECD כי על אף מגמת ההתאוששות, האבטלה ברבות ממדינות הארגון עדיין גבוהה יחסית לתקופה שלפני המשבר הפיננסי. שיעור האבטלה במדינות OECD ירד ל–7.3% ביוני, לעומת 8.5% באוקטובר 2009 - אך הוא עדיין גבוה ב–1.7% מרמתו בתחילת המשבר העולמי.

ב–OECD צופים כי בהמשך השנה וב–2015 תהיה ירידה מסוימת ברמת האבטלה. לפי תחזית הארגון, שיעור האבטלה בישראל, שהיה 6% ברבעון השני של 2014, יישאר ללא שינוי עד סוף השנה - וב–2015 יירד שיעור האבטלה ל–5.7%.

האטה בשכר הריאלי

מהדו"ח עולה כי נרשמה האטה משמעותית בעלייה בשכר הריאלי של המועסקים במדינות הארגון בשנים האחרונות. בישראל ירד השכר הריאלי ב–0.2% ב–2013, לעומת עלייה של 0.4% בממוצע במדינות OECD. הירידה בשכר הריאלי בישראל נרשמה בכל רמות ההכנסה.

ב–OECD ממליצים לאמץ רפורמות להגברת התחרותיות בשוקי הסחורות והשירותים, לסייע במעבר של עובדים לתחומי תעסוקה חדשים ולדאוג להעלאת שכרם של עובדים ברמות השכר הנמוכות ביותר.

"הירידה בשכר היא התפתחות מטרידה"

האם ניתן לסמוך על התחזית של OECD, שאינו עוקב בהכרח אחרי שינויים קצרי טווח כמו מלחמות, שמשפיעים גם על מצב המשק בטווח הארוך?

"תחזית התעסוקה האחרונה של OECD אופטימית מדי", טוען פרופ' אבי בן בסט מהמחלקה לכלכלה באוניברסיטה העברית ולשעבר מנכ"ל האוצר. "הם לא לקחו בחשבון את השפעות צוק איתן, והסקירה אופטימית יותר מתחזית בנק ישראל שפורסמה עוד לפני המבצע. ב–OECD, למשל, חוזים שהתוצר הישראלי יגדל ב–3.2% ב–2014, בעוד שבנק ישראל צופה קצב צמיחה של 2.9% ובניכוי הגז - 2.6% בלבד".

לדברי בן בסט, "התחזית של OECD ל–2015 היא אפילו יותר אופטימית - קצב צמיחה של 3.5%, בעוד שבבנק ישראל מדברים על כ–2.5% בלבד, ללא הגז. בנוסף, במחצית הראשונה של 2014 התוצר גדל רק ב–2.5% והתוצר העסקי ב–1.9%. כך ש–OECD אופטימיים יותר מאשר הישראלים בנוגע לפעילות הכלכלית שלנו, אולי מכיוון שהם פחות מעודכנים בתהליכים מיידיים שמשפיעים על הכלכלה המקומית".

לפי הדו"ח, יש לנו בעיה עם השכר הריאלי.

"אני מביט גם בנתוני בנק ישראל, שלפיהם מאז 2000 ועד 2013 ירד השכר הריאלי הממוצע בישראל ב–1%. זאת התפתחות מטרידה, שכן לאור נתוני הפריון, היינו מצפים לעלייה בשכר הריאלי, בוודאי בשוק שחווה צמיחה. זה אומר שחלוקת העוגה היא בעייתית.

"הבשורות הטובות הן שחלק מההתפתחות בחלוקת העוגה נובעת מירידת שיעור האבטלה, שב–2000 היה 8.8% וכיום הוא 6.2%. בנוסף, שיעור ההשתתפות בכוח העבודה עלה מאוד מאז 2000 - מ–54% ל–63%. זאת קפיצה אדירה. בשנים האלה השוק נעשה גמיש יותר. זמן חיפוש העבודה, למשל, התקצר מאוד. מצד שני, וזו הבשורה הרעה, השכר הממוצע לעובד נשאר סטטי ואף ירד מעט. יותר אנשים עבדו, והתמורה התחלקה בין יותר אנשים".

ירידה במהלך 13 שנה היא עניין שבשגרה?

"13 שנה שבמהלכן השכר לא רק שאינו עולה אלא אף יורד בממוצע, זאת תופעה נדירה".

אבי בן בסטצילום: אמיל סלמן

הישענות יתר על עובדים זמניים

אחת הבעיות שמציין OECD בדו"ח היא אבטלה ארוכת טווח במדינות רבות, ובמיוחד במדינות מוכות החוב בגוש היורו. ברבעון הראשון של 2014 היה אחד מכל שלושה מובטלים במדינות הארגון - 16.3 מיליון איש - מובטל שנה או יותר, פי שניים לעומת 2007. בישראל, 12.7% מהמובטלים היו חסרי תעסוקה במשך יותר משנה ב–2013.

בהתחשב בנתונים אלה, ממליצים ב–OECD להתמקד בהגדלת הביקוש לעובדים ובמאבק באבטלה מבנית. בדו"ח מומלץ "לתת עדיפות להעסקת ולהכשרת אנשים שמובטלים זמן רב, שבדרך כלל ניצבים בפני מכשולים המונעים מהם למצוא עבודה".

הדו"ח מציין כי במדינות רבות, ובהן יוון, אירלנד וספרד, עלה הסיכון לאבטלה משמעותית בשנים האחרונות - במיוחד על רקע המשבר באירופה. הסיכון של אדם להיהפך למובטל בכל חודש נתון נע בין פחות מ–5 אנשים ל–1,000 מועסקים במדינות כמו צ'כיה ושווייץ ל–25 ל–1,000 מועסקים בקנדה, בישראל ובקוריאה. עם זאת, משך האבטלה הממוצע בישראל הוא פחות משלושה חודשים, לעומת מדינות כמו הונגריה, אירלנד וסלובקיה, שבהן משך האבטלה הממוצע הוא 18 חודשים.

בעיה נוספת שמעכבת את התאוששות שוק התעסוקה במדינות OECD היא הישענות גדולה מדי על עובדים זמניים, מציינים בדו"ח. "תעסוקה זמנית אמנם מספקת יותר גמישות לחברות ומאפשרת להן לשנות את מצבת העובדים בהתאם לנסיבות הכלכליות, וזו גם יכולה להיות בחירה של עובדים שמבקשים יותר גמישות, אך לשימוש רב בחוזים זמניים עלולה גם להיות השפעה על ההון ועל היעילות", נכתב בדו"ח.

ב–OECD מציינים גם את חוסר הביטחון התעסוקתי שנגרם לעובדים זמניים, וחוסר ההשקעה של חברות בדרך כלל בעובדים זמניים. ישראל היא אחת משלוש המדינות היחידות ב–OECD, ביחד עם קנדה וארה"ב, שבהן אין שום רגולציות על משך ההעסקה המצטבר בחוזים זמניים או על מספר החידושים שלהם. בארגון ממליצים להדק את הפיקוח על השימוש בחוזים זמניים, תוך הקלת הרגולציה על פיטורים של עובדים קבועים.

עוד ממליצים ב–OECD למדינות לקדם את איכות העבודה בהן. הארגון מודד את איכות העבודה לפי שלושה ממדים: רמת ההכנסות וחלוקתן; ביטחון בשוק התעסוקה; ואיכות סביבת העבודה. בעוד שבמדינות רבות יש התאמה בין איכות העבודה לבין מספר המועסקים, מצוין בדו"ח כי בישראל אין התאמה כזו - מה שמעיד כי איכות העבודה בה נמוכה.

"ממוצע השכר הריאלי הוא נתון מטעה"

"ההאטה הכללית במשק הישראלי בוודאי משפיעה על רמות השכר, אבל חשוב לזכור שממוצע השכר הריאלי הוא נתון מטעה - ויש להתייחס אליו בזהירות", אומר הכלכלן פרופ' עומר מואב, מהמרכז הבינתחומי הרצליה ואוניברסיטת וורוויק האנגלית. "צריך לזכור שירידת הממוצע אין פירושה ששכרם של אותם עובדים שנמצאים כבר בשוק העבודה יורד, אלא שהירידה נובעת מהרחבה והצטרפות אינטנסיבית לשוק העבודה".

לדברי מואב, "בשנים האחרונות היה גידול אדיר בשיעור ההשתתפות בשוק העבודה, אלא שמי שנכנס לשוק היו אנשים עם כושר השתכרות נמוך - עובדי קבלן, נשים חרדיות, נשים ערביות, אוכלוסיות שמרוויחות סכומי כסף קטנים יותר מבעבר. המשכורות האלה מורידות את ממוצע השכר הריאלי, אבל גם שומרות על רמת האבטלה נמוכה. מכאן שירידת הממוצע אינה בהכרח דבר רע, שהרי אבטלה נמוכה היא נושא חברתי ממדרגה ראשונה - תמיד טוב יותר להרוויח כסף מאשר לא להרוויח.

"כניסה לשוק העבודה גם מאפשרת קידום פוטנציאלי, מה שלא מתאפשר לאדם שיושב בבית. ההצטרפות הזאת גם מוכיחה עוד בשורה טובה, ששוק העבודה בישראל גמיש מאי פעם. מובן שאין לבטל את החיסרון של הגמישות הזו - לאנשים שמשתכרים שכר נמוך קשה יותר לחיות את חיי היום־יום. חשוב רק להדגיש שוב: אנשים נוטים לחשוב בטעות שהשכר כולו ירד, וזה לא נכון. שכרם של העובדים שהצטרפו לשוק העבודה הוא נמוך, לא של אלה שכבר נמצאים בתוכו".

נתוני OECD לא מפלחים את רמת העובדים העניים בתוך נתוני האבטלה, ולכאורה נוצרת סיבה למסיבה. אבל אותו שוק גמיש שאתה מהלל יוצר מצב שבו מספר העובדים העניים רק עולה.

"נכון, אבל כשאתה עובד אתה קצת פחות עני מאשר בימים שבהם ישבת בבית, לכן רמת אבטלה נמוכה היא נושא כל כך דרמטי. העובדה היא שמצבם של העובדים בקרב האוכלוסיות העניות - נשים ערביות או גברים חרדים - יותר טוב כיום מאלה שלא עובדים".

זה לא אומר שאפשר לחיות בנוחות מהמשכורות האלה.

"חשוב רק לזכור שהתופעה הזאת נובעת מהעובדה ששוק העבודה שלנו היה מאוד לא גמיש בעבר. ארגוני עובדים יצרו מצב שבו לא היה ניתן (ובמגזרים מסוימים גם כיום) לפטר עובדים. הניסיון של השוק לייצר מעקף יצר את עובדי הקבלן למשל, או עובדים אחרים בשכר נמוך. לו השוק היה גמיש מלכתחילה, אולי לא היינו מגיעים למצב העובדים העניים הנוכחי".

עומר מואב: "חודורוב, ולמעשה כל התקשורת, מטעים את הציבור"צילום: דודו בכר

אתה לא חושב שהמטוטלת עברה כיום לצד גמישות היתר, לפחות בשוק הפרטי?

"לגמרי לא, ועדיין זה מצב טוב יותר מחוסר הגמישות של העבר", אומר מואב.
בן בסט מוסיף כי "חשוב לזכור גם שישראל תלויה לא מעט גם בפעילות השווקים בארה"ב ובאירופה, וגם שם המצב קשה אף ממה שחזו וצופים ב–OECD. רק לפני שבועיים אמר סטנלי פישר, כיום סגן הנגידה האמריקאית, כי כלכלת ארה"ב מאכזבת ולא תצמח ביותר מ–2% השנה, בעוד

ש–OECD חוזים לארה"ב קצב צמיחה של 2.6% ,כך שגם משם לא תבוא הישועה. בנוסף, יש להתחשב בהשלכות המבצע הצבאי בדרום על הפעילות. לפחות בתחום התיירות, ברור שבמחצית השנייה של 2014 תהייה ירידה בפעילות לעומת התקופה המקבילה אשתקד".

אז תחזית האבטלה, שעומדת כיום על 6.2% ותרד בחזרה ל–5.7% לפי הדו"ח, אינה ריאלית.

"מתוך התפישה האופטימית בנושא הצמיחה נובעת גם תחזית האבטלה, שאינה ריאלית כלל. נהפוך הוא - על פי הנתונים בשנים האחרונות לגבי שיעור הגידול של האוכלוסייה בגיל העבודה ושיעור ההשתתפות בשוק העבודה וכן הפריון לעובד, נדרשת צמיחה של כ–3.2% כדי לשמר את שיעור האבטלה הנמוך. כשהצמיחה נמוכה מהמספר הזה, והשוק לא יוכל לקלוט את העלייה בשיעור ההשתתפות בשוק העבודה מול קצב צמיחה מואט של התוצר - נחווה גידול באבטלה".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

שדות חקלאיים הוד השרון

"חשבתי שעשיתי את עסקת חיי. היום אני מבין שניצלו את התמימות ואת חוסר הידע שלי"

הווילה של משפחת סעדה ברמות מאיר

וילת ה-Airbnb של משפחת סעדה - ובריכת השחייה שמסעירה את המושב