מחקר: הכנסה לנפש במעמד הבינוני-נמוך - 5,100-1,950 שקל בחודש

מחקרה של הכלכלנית ד"ר זויה ניסנוב העלה שבעוד טווח ההכנסות החודשי לנפש במעמד הבינוני הגבוה הוא 5,100-12,540 שקל, הרי שבמעמד הבינוני הנמוך הוא 1,950 ל-5,100 שקל בלבד ■ מרכז טאוב: "קצבאות ילדים אינן עוזרות בצמצום פערים"

הילה ויסברג
הילה ויסברג
הילה ויסברג
הילה ויסברג

הקיטוב החברתי-כלכלי בישראל מייצר מעמד ביניים מפולג, ובתוכו שתי שכבות אוכלוסיה: מעמד ביניים גבוה ומעמד ביניים נמוך, כך מעלה ממחקר חדש של מרכז טאוב שכתבה ד"ר זויה ניסנוב, מהמחלקה לכלכלה באוניברסיטת בר-אילן. המחקר יוצג היום (ג') בכנס האגודה הישראלית לכלכלה.

מהמחקר עולה כי פערי ההכנסות בין שני המעמדות עמוקים מאוד: המעמד הבינוני הנמוך כולל משקי הבית שהכנסותיהם החודשיות נעות בין 1,950 ל-5,100 שקל לנפש, ואילו המעמד הבינוני הגבוה כולל משקי בית שהכנסותיהן החודשיות בטווח של 5,100 -12,540 שקל לנפש. המשמעות: ההכנסה לנפש ברף העליון של המעמד הגבוה יותר מכפולה מזו של המעמד הנמוך. ההכנסה החודשית הממוצעת לנפש (כולל ילדים, ה"ו) המשתייכת למשפחה מעמד הביניים - כך לפי המחקר – היא כ-3,500 שקל לחודש. בעוד המעמד הבינוני הנמוך הוא 40% מהאוכלוסיה הכללית הרי שמעמד הביניים הגבוה הוא 29% בלבד ממנה, ומסיבה זו ממוצע ההכנסות של מעמד הביניים נמוך יחסית.

משמעות הנתונים על-פי ניסנוב היא שיש לחלק את המעמדות הכלכליים בישראל לארבעה: מעמד גבוה, בינוני-גבוה, בינוני-נמוך ונמוך. "בכדי לאחד את שתי הקבוצות האמצעיות לכדי מעמד ביניים אחד גדול וחזק, יש להגדיל את מספר שנות הלימוד בשכבות הנמוכות ולשפר את מערכי ההכשרות המקצועיות".

עוד נמצא במחקר כי ב-2002-2011 התרחבו הפערים בהכנסות שתי הקבוצות, והמעמד הבינוני הנמוך נעשה עני ‏עוד יותר ביחס למעמד הבינוני הגבוה. ‏המחקר ממפה גם את סיכויי משקי הבית להשתייך למעמדות הכלכליים השונים לפי מאפיינים סוציו-דמוגרפיים, ומראה כי קצבאות הילדים אינן מצמצמות את הפערים בין המעמדות.

עוד על פי המחקר, הגורם החשוב ביותר בהסבר הפערים בין הקבוצות הוא מספר המפרנסים במשק הבית. בקרב שני המעמדות הנמוכים - בינוני נמוך ונמוך - שיעור משקי הבית שבהם פחות משני מפרנסים גבוה מאוד: כ- 95% במעמד הנמוך וכ-59% במעמד הבינוני הנמוך. לעומת זאת רק בכ-25% ממשקי הבית במעמד הבינוני-גבוה ובכ-15% ממשקי הבית מהמעמד הגבוה מספר המפרנסים נמוך משניים. "גורם זה יכול להסביר, לפחות חלקית, את הסיכויים הנמוכים ביותר של חרדים, ערבים ועולים להשתייך למעמד הביניים הגבוה, שכן במשקי הבית הללו מספר המפרנסים לרוב נמוך במיוחד – רק ב-31% ממשקי הבית הערביים, למשל, יש יותר ממפרנס אחד", מסבירים במרכז טאוב.

ניסנוב בחנה את השפעתם של גורמים סוציו-דמוגרפיים שונים על הסיכוי של משק בית להשתייך לכל אחד מהמעמדות, ומצאה כי עצם היותו של משק הבית חרדי מעלה ב-42% את סיכוייו להשתייך למעמד הכלכלי הנמוך ביותר. השתייכותו של משק בית למגזר הערבי מעלה את סיכוייו להשתייך למעמד זה ב-18%, ומורידה את סיכוייו להשתייך למעמד הבינוני-גבוה ב-15%. גורם נוסף שמרחיק את החרדים ואת הערבים מהשתייכות למעמדות הגבוהים הוא ריבוי הילדים; במחקר נמצא כי כל ילד נוסף מתחת לגיל 18 מגדיל את הסיכוי של משק הבית להשתייך למעמדות הנמוכים.

על פי ממצאיה של ניסנוב, נראה כי האוכלוסייה המבוגרת נותרת מאחור בתחום ההכנסות. סיבה אפשרית לכך היא קושי רב יותר בפרנסת הבית בגיל מבוגר. המעמד הבינוני-נמוך כולל יותר מבוגרים (בני 55 ויותר), ואילו למעמד הבינוני-גבוה משתייכים יותר ראשי משפחות בני 54–35. המעמד הבינוני-גבוה הוא המעמד הצעיר ביותר (הגיל הממוצע הוא 45), וגיל ראשי משק הבית בו נמוך כמעט בשלוש שנים בממוצע מהמעמד הבינוני-נמוך. קבוצת העניים היא הקבוצה המבוגרת ביותר. "המסקנה היא כי הסיכוי להשתייך לקבוצות בעלות רמת הכנסה גבוהה עולה עד גיל מסוים, ולאחר מכן יורד", מסבירים במרכז טאוב.

קצבת הילדים לא מספיקה

עוד נמצא כי תושבי המרכז הם בעלי סיכויים גבוהים יותר להימנות עם המעמדות הגבוהים בהשוואה למשקי בית המתגוררים בצפון הארץ ובדרומה. משקי בית שבראשם נשים מונים ברובם מפרנסת אחת – אלמנות, אימהות חד-הוריות ונשים חרדיות – ומשתייכים לרוב למעמדות הנמוכים (נמוך או בינוני נמוך). גם לארץ המוצא השפעה על הסיכויים להשתייך לאחד המעמדות. לישראלים ממוצא ספרדי – מי שנולדו ביבשת אפריקה או אסיה – סיכוי גבוה יותר להשתייך למעמדות הנמוכים. ואולם, בקרב ילדיהם שנולדו בישראל גובר הסיכוי להימנות עם המעמדות הגבוהים. ליוצאי אירופה יש יותר סיכוי להשתייך למעמדות גבוהים.

עוד בדקה ניסנוב את השפעותיהן של קצבת הילדים וקצבת הזקנה על התפלגות ההכנסות של משקי בית. היא מצאה שקצבאות הילדים שלאחר הקיצוץ שנעשה בהן ב-2003, אינן תורמת לצמצום הפערים בין עשירים לעניים. המשמעות היא כי סכומי הקצבאות הנמוכים אינם מפצים על ההכנסות הנמוכות במעמד זה. לדברי ניסנוב, "הדבר מצטרף לירידה באפקטיביות של המיסוי בישראל ככלי לצמצום הפערים, וירידה באפקטיביות של המדיניות בכלל למטרה זו". קצבת זקנה – לעומת זאת – הוכחה כמקור הכנסה יעיל יותר בצמצום הפערים בהכנסות.

המדיניות הממשלתית הנדרשת על-פי ניסנוב היא "עידוד ההשתתפות בכוח העבודה באמצעות הנגשה של הזדמנויות תעסוקתיות – בעיקר בקרב גברים חרדים ונשים ערביות. בד בבד יש צורך לספק לאוכלוסיות אלה הכשרה מתאימה ולדאוג לאכיפת חוק שכר המינימום".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

קציר חיטה בסוריה, יוני 2022. הקציר מגדיל את היצע החיטה, אבל החשש ממיתון מקטין את הביקוש

פתאום ההשקעות הכי חמות צונחות: נפט, סחורות, תשואות – למה זה קורה?

העיר לא זולה, אבל זה היה משתלם מכל בחינה אחרת

"הבית שלי בגד בי": תל אביבית שעוזבת אחרי שלושה עשורים מגלה מה שבר אותה

שי שרון. "הרגשתי שאני מתאמץ בעיקר בשביל שהבעלים של חברת האופנה ירוויחו יותר"

"חייתי במסיבה תמידית, אבל זה היה כלוב מזהב. עבודה חסרת משמעות"

נמל חיפה. הפקק בשנה וחצי האחרונות גרם למשק הישראלי נזק של עשרות מיליוני שקלים ביום, לפי משרד האוצר

פקק האוניות מול נמלי ישראל דועך והולך, ולא מהסיבות הנכונות

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

"מבחוץ זה נראה סקסי ומגניב, אבל כשנכנסים פנימה מתברר שזאת עבודה קשה והיא חייבת להיות מדויקת"

"אפשר להרוויח 30-20 אלף שקל בחודש מעבר למשכורת": איזה עסק הכי רווחי - פלאפל, פיצה, סושי או שווארמה?

עורכי דין שפרשו מהמקצוע. ״הדור שלנו מחפש מהר, קצר, ענייני, ומבקש שיהיו לו דברים נוספים בחיים, לא רק עבודה"

"הדור הזה עובר בקלות בין עבודות - ומשאיר מאחור את משרדי עריכת הדין"