"לא פעם שמעתי את המשפט 'נלך לך על הראש, תחשוב על היום שאחרי'. אני מניח שגם אחרים שמעו"

במשך שנה ותשעה חודשים שמר קובי אמסלם על שתיקה - אולי כי ידע שעמדותיו אינן אהודות בממשלה ובהסתדרות ■ ככה זה כשאתה מאשים את הרופאים בשכר מופרז ואת העובדים בשימוש מוגזם בנשק השביתה

מירב ארלוזורוב
מירב ארלוזורוב
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מירב ארלוזורוב
מירב ארלוזורוב

כבר שנה ותשעה חודשים מכהן קובי אמסלם בתפקיד הממונה על השכר במשרד האוצר, ועד כה לא התראיין. השתיקה שלו, המאוד לא אופיינית לפקידי אוצר בכירים, עשויה להתפרש כחוסר ביטחון מצדו, אולי בשל שמועות עקשניות - שהוא מכחיש - על מערכת יחסים לא טובה עם שר האוצר, יאיר לפיד. היא גם עשויה ללמד על כך שאמסלם משתדל שלא להתעמת עם ועדי העובדים ולא למשוך אש מצדם - דווקא משום שהוא נתפש כבעל עמדות לא מתונות בכל הקשור למערכת יחסי העבודה בממשלה, כפי שבא לידי ביטוי, למשל, בביקורתו על הפסיקות האחרונות של בתי הדין לעבודה.

"בתי הדין לעבודה", הוא אומר, "מסכלים את תכלית החוק. הם קבעו שמותר לשבות במחאה על החלטות הממונה על השכר הנוגעות לחריגות שכר בגוף ציבורי מפוקח. חברת החשמל היא דוגמה לכך. השביתה, או איום השביתה, מעוותים את שיקול הדעת באכיפת החוק, המחייב פיקוח על השכר ועל חריגות שכר. למעשה, איבדנו את היכולת להתמודד על חריגות שכר בחברת החשמל. התוצאה היא שהממונה על השכר הוא הרגולטור הממשלתי היחיד שלגופים המפוקחים על ידו יש אפשרות להפעיל כוח במחאה על פעולותיו".

כלומר אתה מודה שהממונה על השכר הוא רגולטור חלש?

"הפיקוח על השכר עצר את השתוללות השכר שהיתה נהוגה במגזר הציבורי. הוא הכניס כללי התנהגות, שקיפות, וביטל תנאי שכר שניתנו שלא כחלק מהסכמי שכר מאושרים. עם זאת, אנחנו מחושקים. בתי הדין לעבודה הצרו את צעדי הממשלה עד מאוד. גם הרגולציה הפנימית בממשלה - סמכות הווטו של משרד המשפטים על הממשלה, למשל - צימצמה מאוד את מרחב התמרון של הממשלה. התוצאה היא חישוק על חישוק, שמקשה מאוד על ניהול השכר של מאות אלפי עובדים".

צריך להעריך את אומץ הלב הציבורי שלו. אמסלם, 44, נשוי פלוס שלושה, הוא עורך דין, בעל תואר ראשון ושני במשפטים, ומתמחה ביחסי עבודה זה כעשרים שנה - תחילה במחלקה לסכסוכי עבודה בפרקליטות, ולאחר מכן כיועץ המשפטי של אגף הממונה על השכר. הוא בילה שעות רבות בהופעות בפני בתי הדין לעבודה, והוא בשר מבשרו של משרד המשפטים (אגב, גם אשתו עובדת הפרקליטות). לפיכך, התעוזה לבקר בפומבי את מקדשי המשפט הישראלי - בתי הדין לעבודה והפרקליטות - היא יוצאת דופן.

המדינה מפסידה באופן גורף בבתי הדין לעבודה.

קובי אמסלםצילום: אוליבייה פיטוסי

"יש לי כבוד רב למערכת המשפט, ואמונה עזה בחשיבותה. עם זאת, אי אפשר להכחיש שבעשור האחרון אי אפשר להוציא צווי מניעה נגד שביתות, פראיות או מסודרות. כשיטה, אין יותר צווי מניעה. בעמדה הזאת שלהם, בתי הדין מבטאים את החשש שלהם מפני פגיעה בעובדים ובביטחון התעסוקתי שלהם, אלא שלטעמי יש כאן חוסר הבחנה בין המגזר הפרטי לציבורי. המגזר הציבורי הוא מעסיק הגון. הוא משלם שכר בזמן, והשכר מצוין ברובו. תנאי העבודה - פנסיה, חופשות, הבראה, רווחה, ביגוד, קרנות השתלמות, קביעות ועוד - הם מהטובים ביותר שיש. ולמרות זאת, לא הצלחנו, כממשלה, להעביר את המסר שלפיו לא כל מחאת עובדים צריכה להגיע לשביתה. יש עוד דרכי מחאה לגטימיות - מבלי לפגוע בעבודה.

"המגזר הציבורי והממשלה אינם ככל מעסיק. הם ממומנים מכספי ציבור, והם מספקים שירותים ציבוריים חיוניים ובלבדיים. לממשלה יש המון אחריות לצד המון סמכות, ובהרבה מאוד מקרים היכולת שלה לממש את אחריותה ולהגיש את השירות החיוני לציבור נבלמת בגלל כוח הווטו של ועדי העובדים. נמלים, חשמל, תעש - אלה כמה דוגמאות לכוח הווטו במגזר הציבורי".

בתי הדין הם חד־צדדיים לטובת העובדים?

"בתי הדין רוצים לחזק את התארגנויות העובדים, וזאת על רקע תקופה שבה התארגנות העובדים בישראל הגיעה לשפל של כ–30% מהעובדים בלבד. אלא שהמגזר הציבורי מאורגן כולו, אין חשש לפגיעה בהתארגנות העובדים במגזר הציבורי, ולכן ההגנה הזאת אינה נדרשת בממשלה".

הגנה על התארגנות? זה הגיע לידי כך שבית הדין לעבודה אישר לנמלים ולחברת החשמל לשבות על רקע פתיחת הענפים לתחרות.

"הפסיקה בנמלים לא אמרה את זה. בנוגע לחברת החשמל, הפסיקה אכן לא היתה טובה - לאפשר לעובדים למנוע חיבור של יצרן חשמל פרטי לרשת החשמל זה דבר שאסור שיקרה. אם לעובדים יש טענות לגבי החשיפה שלהם לתחרות, יש דרכים אחרות לברר את הטענות שלהם".

מנכ"ל משרד ראש הממשלה, הראל לוקר, מנסה לקדם הצעה שלפיה בתי הדין לעבודה לא יהיו מוסמכים לשפוט בנוגע לתחרות, אלא רק בית הדין להגבלים עסקיים. אתה תומך בהצעה?

"ההצעה נוגעת לחלוקת סמכויות בין בתי הדין, וניתן להסדיר אותה גם בפסיקה. בכל מקרה, אני מסכים שאסור שוועד עובדים ישתמש בכוחו כדי למנוע תחרות שהיא לטובת כלל הציבור".

העיוות הוא חלק מהשיטה

בשנה הראשונה לתפקידו נהנה אמסלם משקט יחסי בתחום יחסי העבודה - תוצאת ואקום של קרוב לשנה, מהקדמת הבחירות ועד להשלמת תהליך התקציב. תקופת החסד הזאת הסתיימה, וכעת שהממשלה עסוקה בקידום רפורמות מול שני המונופולים החזקים במשק, חברת החשמל והנמלים, ובמקביל מתמודדת עם המשבר החמור בהדסה. מדובר בשלושה גופים שהם בין שיאני השכר במשק, בשל הכוח העצום שבידהם - הכוח של האצבע על השאלטר.

מלגזן בנמל משתכר 40 אלף שקל בחודש, בעוד עובדת סוציאלית מרוויחה 12 אלף שקל. איך אתה ישן בלילה עם פערי שכר כאלה?

"אני חי עם העיוות הזה כי הוא חלק מהשיטה. אין פסול בכך שעובדים שואפים להעלות את שכרם. מה שפסול הוא הדרך שבה מגיעים לשם - עם איום מתמיד בהורדת השאלטר. בנמל אשדוד, למשל, אין רגע דל מבחינת עיצומים ובעיות עבודה".

מנהל רשות החברות הממשלתיות, אורי יוגבצילום: תומר אפלבאום

כל דאלים גבר?

"לא, הם פשוט מונופולים חזקים. זאת השיטה, וגם ההנהלות הן חלק ממנה. ההנהלות של המונפולים הגדולים משתפות פעולה עם דרישות העובדים, אז מה רוצים מהעובדים?"

זה משום שההנהלות חלשות, או מושחתות?

"בעיקר חלשות, גם בגלל חוסר היכולת לקדם מהלכים בבתי הדין לעבודה וגם בגלל הפיקוח על השכר. אגף הממונה על השכר הוציא את הסמכות הכוללת מהגופים, ועמה נעלמה במידה רבה גם האחריות של הגופים. כשיש סכסוך שכר, ההנהלות אדישות במקרה הטוב או פועלות נגד הממונה על השכר במקרה הרע. למעשה, אין מחיר להתנהלות מופקרת של ההנהלות - הסמכות והאחריות בחברות הממשלתיות הופרדו זו מזו, מנהלים לא נדרשים ללכת הביתה לאחר שפעלו נגד הממשלה או אישרו תשלומי שכר חריגים".

למה הממשלה לא עומדת על כך שהם ישלמו מחיר?

"כי הבעיה הזאת קיימת גם בתוך הממשלה עצמה. גורמים בממשלה פועלים זה נגד זה. בסכסוך הפרקליטים, למשל, התייצבה כל צמרת משרד המשפטים - היועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה, וכן פרקליטים שמייצגים באופן קבוע את הממונה על השכר בפני בתי הדין - נגד משרד האוצר. גם במרד המתמחים ברפואה התייצב מנכ"ל משרד הבריאות נגד אנשי משרד האוצר. באחרונה זה קרה שוב כאשר הנהלת משרד החוץ התייצבה נגדנו בסכסוך במשרד החוץ. יש פה הפקרות מוחלטת - הממשלה פשוט לא מנוהלת".

אנחנו מדינה שנכנעת למוקדי כוח ולמקורבים?

"הממשלה והמגזר הציבורי נמצאים בנחיתות מול כוחם של ארגוני העובדים: לממשלה אין כלי דומה או שווה בכוחו לכלי השביתה שיש בידי העובדים. העובדים תמיד יכולים לשבות כדי לקדם את דרישותיהם, ולממשלה אין כל מענה לכך. זהו כוח הווטו שנמצא בידי העובדים בישראל, ושנהנה מתמיכה של בתי הדין לעבודה".

צריך, כאמור, להעריך את הכנות של אמסלם ואת אומץ לבו הציבורי כשהוא יוצא נגד מוקדי הכוח העיקריים בתוך הממשלה עצמה, ובעיקר נגד מוקד הכוח המשמש לו גם כבית שני - משרד המשפטים. אומץ הלב הזה לא קנה לו אוהדים רבים בשירות הציבורי. השמועות על מערכת יחסים לא טובה עם יו"ר ההסתדרות הפורש, עופר עיני, ובעקבותיה מערכת היחסים המעורערת עם השר לפיד, הקשו עליו מאוד. בשיחה עמו טוען אמסלם כי הכל נחלת העבר, וכי כיום מערכת היחסים שלו עם שר האוצר מצוינת. גם בהסתדרות הדברים משתנים, לדבריו - את עופר עיני יחליף כנראה ראש האגף לאיגוד מקצועי, אבי ניסנקורן, שעמו עבר אמסלם שעות רבות במשאים ומתנים משותפים. זה לא אומר שהשניים מסכימים מקצועית.

הסכמי השכר במגזר הציבורי הגיעו לפשיטת רגל?

"ודאי שלא. אין דרך אחרת לנהל את יחסי העבודה. אבל יש בהסכמי העבודה כמה בעיות קשות. למשל, אנחנו נוטים לתת תוספות שכר אחוזיות, כאחוז מהשכר. זאת תוספת שמועילה לבעלי השכר הגבוה יותר מאשר לבעלי השכר הנמוך, ובפועל מגדילה פערים. הניסיון שלנו לעבור לתוספות שכר בכסף נתקל בהתנגדות של ההסתדרות. יש לנו גם קושי למקד תוספות שכר באופן דיפרנציאלי רק במקצועות נדרשים, אחיות למשל. אי אפשר להחליט על תוספת שכר בענף אחד מבלי שזה ישמש תקדים לענפים אחרים ויגרום להשלכות רוחב".

אלה הבעיות היחידות?

"יש עוד, כמובן. למשל, יש לנו שיטה מוזרה שבה כל שינוי בדפוסי העבודה, בין שהוא מוסיף עבודה ובין שהוא גורע עבודה, מחייב את אישור העובדים, ובפועל מחייב תשלום לעובדים. כל פרויקט חדש, גם אם אינו כרוך בתוספת שעות עבודה או במאמץ מיוחד, עולה לנו כסף. למשל, יש לנו כרגע בוררות עם עובדי הטאבו על כך שביקשנו להכניס מערכת מחשב שתאפשר למשתמשים לבצע פעולות מרחוק, בלא צורך להתייצב במשרדי הטאבו. מדובר בשיפור השירות לאזרח ובהקלת העומס על העובדים בקבלת הקהל, אבל העובדים דורשים תגמול על כך".

תגמול? על זה שמפחיתים להם עומס עבודה בקבלת הקהל?

"כן, ואם לא יהיה תגמול לא יהיה שיתוף פעולה של העובדים. כך זה גם עובדי שירות התעסוקה, שמוחים על תוכנית ויסקונסין - אנחנו הרי רוצים להוציא מהם עבודה ולהעבירה לקבלנים חיצוניים, והם מאיימים לשבות. האבסורד הוא שכאשר אנחנו מוסיפים מטלות ושעות עבודה אנחנו נדרשים לשלם לעובדים, וכאשר אנחנו מוציאים מטלות ומפחיתים שעות עבודה אנחנו עדיין נדרשים לשלם להם. זה מעוות לגמרי. "זאת השיטה, והדבר היחיד שאני מנסה לקדם בתוך הממשלה הוא ההתעקשות לא להיכנע לווטו של העובדים כאשר מדובר בשיפור השירות או בהכנסת טכנולוגיות. האבסורד שהיה ברשות השידור, כאשר מצלמות חדישות נרקבו במחסנים כי העובדים סירבו להשתמש בהן, אסור שיקרה יותר".

הוועדים נהפכו לדורסניים ונצלניים?

"במונופולים, הניהול נהפך לניהול משותף בידי העובדים וההנהלה. זה לא מודל רע בעיקרון, אני בעד הסכמי שכר מתקדמים ושיתוף עובדים, אבל המודל של שיתוף לא באמת עובד כי כל הנטל של הכנסת שינויים, ייעול או שיפור השירות תמיד נופל על משלם המסים, ולא על העובד".

יש בעיה עם העבודה המאורגנת?

"להפך, עבודה מאורגנת היא יתרון אדיר למעסיקים גדולים, כי היא כלי לניהול קבוצות עובדים גדולות. זאת דרך מצוינת להשיג שיתוף פעולה, להשיג הגנה על העובדים ולהצעיד את מקום העבודה קדימה. הבעיה היא רק שבמגזר הציבורי צריך גרסה אחרת של עבודה מאורגנת. המטרה של העבודה המאורגנת - להגן על העובד מפני איל ההון המונופוליסטי - לא קיימת במגזר הציבורי, שבו לעובדים יש יותר כוח מלממשלה, ושבו המחיר של דרישות העובדים נופל על כתפי הציבור. למעט לגבי צה"ל וכוחות הביטחון, אין חוק שמחייב אספקת שירותים בעת שביתה במגזר הציבורי - אפילו לא שירות מינימלי, כפי שקיים בהרבה מדינות בעולם.

"גם מנגנונים חלופיים, כמו טריבונלים מקצועיים, קביעת שכר על ידי ראש הממשלה או ראש הפרלמנט, איסור שביתה בשירותים חיוניים וקיומן של בוררויות - לכל אלה יש קיום בעולם אבל לא בישראל. גם הדבר הכי חשוב שקיים במגזר הפרטי - שותפות גורל בין העובד והמעביד, שרואים עצמם שותפים לגורל העסק - לא קיים במגזר הציבורי".

אתה תומך בהצעה של ראש לשכת ראש הממשלה, הראל לוקר, לחייב בוררות בשירותים חיוניים?

"כן, זאת הדרך הטובה ביותר להגיע להסכמות לגבי סכסוכי שכר - מבלי לפגוע בציבור האזרחים. מוטב היה להגיע להסכמה על בוררות חובה, כמו שקיים כיום במוסד לבוררות מוסכמת, אבל בהיעדר הסכמה ניתן לקדם בוררות חובה גם בחקיקה. לצערי, אני לא בטוח שהוועדים וההסתדרות מוכנים כיום להסכים לבוררות חובה. היה לנו מקרה מצער בנמל חיפה, שסובל מירידה חדה בהכנסות לאחר שחברת צים נטשה אותו. הצענו להסתדרות ולהנהלה לנסות לאושש את הנמל באמצעות התחייבות לשקט תעשייתי - שלא יהיו יותר עיצומים ושביתות, וכל המחלוקות ילובנו בבוררות, כדי למשוך בחזרה את המשתמשים הימיים לנמל. העובדים סירבו".

חמימות משפחתית בנמל. מתוך הפגנה של עובדי נמל חיפה מול בית הדין הארצי לעבודהצילום: אמיל סלמן

כלומר, העובדים קיצוניים בהגנה על זכות השביתה עד כדי סיכון מקום העבודה שלהם?

"אפשר לדבר אתם, אבל הם דואגים תמיד למקסם את פוטנציאל הרווח שלהם".

זכות הווטו, כפי שמכנה זאת אמסלם, משתקת ומסרסת את המגזר הציבורי וכמעט אינה מאפשרת לו יותר לקדם מהלכים מבניים משמעותיים. גם בפעילות היומיומית של הממשלה, השיתוק של מערכת יחסי העבודה אוכל כל חלקה טובה. ממשלת ישראל נחשבת לאחת הממשלות הביורוקרטיות, המיושנות, ובעלות הפריון הנמוך ביותר מבין הממשלות בעולם. כל ניסיון לייעל את הממשלה, להכניס בה שינויים טכנולוגיים או לשנות את דרכי התמרוץ לעובדים נתקל כמעט תמיד בהתנגדות עזה של ההסתדרות. על רקע זה, הממשלה מנסה כעת שוב לבצע שינוי ביחסי העבודה שלה, באמצעות רפורמה בנציבות שירות המדינה בראשותו של הנציב משה דיין. אמסלם הוא אחד מחברי ועדת הרפורמה, ולא בטוח שיש סיבה לעצור את הנשימה בהמתנה להשלמתה.

מה קורה עם הרפורמה בנציבות?

"אנחנו נמצאים בשלב של עבודה מול משרדי הממשלה, כולל פיילוט של כמה משרדים במודל חדש להערכת עובדים והאצלת סמכויות השכר חזרה מהנציבות למשרדים".

אנחנו צודקים בתחושה שלנו שהרפורמה תקועה?

"זה מתקדם לאט, כי הביורוקרטיה הממשלתית כבדה מאוד, וגם הדיאלוג עם ההסתדרות מתנהל בעצלתיים".

ייצא מזה משהו בסוף?

"בסוף הדרך נקבל כנראה אפשרויות ניהול טובות יותר, בעיקר בתחום הסגל הבכיר. אם נצליח להגיע להערכת עובדים רצינית, שתחובר לתוכניות העבודה של הממשלה ותלווה בתגמול כספי למצטיינים, אז ניצחנו. זאת כבר תהיה גמישות ניהולית מדהימה".

אבל גם אתה סקפטי לגבי סיכויי ההצלחה. האם הממשלה נקלעה למבוי סתום בכל הנוגע ליכולתה לבצע שינויים משמעותיים ביחסי העבודה?

"חייבים לשאוף לשינויים מהותיים - אבל עלינו לוודא שלא נשלם מחיר מוגזם בגינם. חייבים לנסות להכניס שינוי כלשהו במודל הקביעות - כדי שלעובדים יהיה בתודעה כל הזמן שמי שלא מתאמץ, הדבר יקבל ביטוי בקידום שלהם ובתלוש השכר שלהם. גם סיום ההעסקה צריך להיות פחות ביורוקרטי - כיום סיום העסקת עובדים נעשה רק בידי מנכ"לי משרדי הממשלה, וזה לא סביר. חייבים גם להשתפר בכל הקשור להערכת עובדים - הנהלות המשרדים כיום מזלזלות בהערכת העובדים. צריך למצוא את הדרך לחבר מחדש את המנהלים בממשלה לאחריות לגבי ניהול כוח האדם שלהם, כי האדישות הנוכחית גם לגבי מספר העובדים וגם לגבי שכרם לא מאפשרת לממשלה להתייעל".

השכר המשולם במגזר הציבורי נמוך או גבוה?

"התשובה תלויה בשאלה אם אנחנו מצליחים למשוך לשורותינו כוח אדם איכותי. זה מתחיל בבחירת תחום לימודים באוניברסיטה".

אנחנו מצליחים למשוך למגזר הציבורי כוח אדם איכותי?

"בטווח הקצר אנחנו אטרקטיביים לעובדים צעירים, כי אנחנו משלמים שכר טוב ונותנים הזדמנות מדהימה להתפתחות מקצועית. בטווח הארוך יש לנו בעיה - עובדים מנוסים מעדיפים לפרוש ולעבור למגזר הפרטי. יש לנו בעיה עם דרגי הביניים בממשלה".

יש מקומות שבהם השכר מוגזם?

"במונופולים בעלי זכות הווטו - בוודאי. גם בפרקליטות שילמנו שכר גבוה, כי שוק עריכת הדין מוצף והמחירים בשוק הפרטי ירדו, וזה לא בא לידי ביטוי בשכר במדינה. תנאי השכר בפרקליטות מעולים, כולל 35 ימי חופשה בשנה, צבירה של פנסיה תקציבית בשיעור של 3% בשנה, מנהלים שתנאיהם מקבילים לאלה של שופט מחוזי ועוד. מצד שני, זה איפשר לנו לשמור על איכות גבוהה מאוד של כוח אדם בפרקליטות".

אז טוב לעבוד בממשלה?

"התפקיד הממשלתי מחייב עימותים מתמידים. אבל הפנסיה התקציבית בוטלה, נקבעה קציבת כהונה לתפקידים בכירים, והמדינה קטנה מאוד. כלומר, יש חשש כבד שיחכו לעובד הציבור ביום שאחרי. כל אלה מעוררים ספק אם המודל הממשלתי הוא בר־קיימא. לא מדברים על זה, אבל זה אחד הדברים המרתיעים ביותר בעת קבלת תפקיד ממשלתי. לא פעם שמעתי את המשפט 'נלך לך על הראש, תחשוב טוב על היום שאחרי". אם אני שמעתי, אני מניח שזה הגיע גם לאחרים בממשלה. זה מטריד ומסוכן".

"הגיע הזמן להגיד לרופאים די, הגזמתם"

המשבר בהדסה הוא המשבר הגדול הראשון שאמסלם נדרש לטפל בו מאז כניסתו לתפקיד. את המשא ומתן מול הדסה מובילים אמנם אגפים אחרים במשרד האוצר, אך דווקא שכר הרופאים - שחלקם מרוויחים מיליוני שקלים בפעילות השר"פ - משך את עיקר תשומת הלב הציבורית.

האם הרופאים הם תאבי בצע?

"רצון להגדיל שכר אינו תאוות בצע. עם זאת, קרה כאן משהו נוסף - חלק מהרופאים פגשו את מחירם־לכאורה בשוק, באמצעות הביטוחים הפרטיים. מדובר במחיר שוק לכאורה, כי הרי אין כאן באמת שוק ואין תחרות, ובכל זאת נוצרה מערכת רפואה פרטית שמייצרת עליית מחירים לשכר הרופאים. זאת מערכת שעובדת לצד המערכת הציבורית, מוציאה ממנה כסף וגוררת את דרישות השכר של הרופאים כלפי מעלה. המפגש של מחיר השוק לכאורה של הרופאים עם המערכת הציבורית הוא הרסני למערכת הבריאות בפרט ולשכר המגזר הציבורי בכלל".

מה עושים?

"ועדת גרמן יושבת כיום על המדוכה, אבל הגיע הזמן להגיד לרופאים די, הגזמתם. המקטע הזה גורר את כולנו לסחרור שכר בלתי סביר".

הסכם השכר האחרון עם הרופאים היה מוגזם?

"להפך, הוא הסכם מצוין, כי הוא טיפל בכמה בעיות מבניות של מערכת הבריאות, והוא גם מציע תגמול נדיב לרופאים בכירים ומבוקשים. אנחנו משלמים כיום 9,000 שקל על כוננות של מומחים בחדר מיון בסוף השבוע - רופא מומחה יכול להרוויח ביממה אחת כמו השכר הממוצע במשק לחודש".

וזאת אינה הגזמה?

"אנחנו רוצים להשאיר רופאים טובים בבתי החולים בערב ובסופי השבוע. אין היצף של רופאים, ולכן צריך לדעת להתחרות עליהם".

עלות הרפורמה בחברת החשמל עלולה להגיע ל–12 מיליארד שקל

בחלקו של אמסלם נפלה הזכות, או שמא החובה, להיות הממונה על השכר שיוביל את המאבק על שינוי תנאי העבודה בשני המנופולים החזקים בממשלה - החשמל והנמלים. משרדי האוצר, האנרגיה והתחבורה מובילים כיום רפורמות מבניות היסטוריות שאמורות לחשוף את שני המונופולים לתחרות - בניית נמל פרטי לצד הנמלים הקיימים, ופיצול חברת החשמל כך שתתאפשר כניסתם של יצרני חשמל פרטיים לענף. הנחישות של הממשלה בשתי הרפורמות ראויה להערכה, אך זה כלל לא מבטיח שהיא תצליח להוציא אותן לפועל, ובמחיר סביר.

כמה תעלה לנו הרפורמה במשק החשמל?

"בממשלה הקודמת דובר על 8–9 מיליארד שקל, שישולמו לעובדים תמורת הסכמתם לשינויים המבניים - כמו הגבלת הפנסיה, פיצויי הפיטורים ופיצויי הפרישה".

מה העלות לכל עובד?

"עיקר ההטבה תשולם לכ–60% מהעובדים הוותיקים, וזאת עלות של כ–1.5 מיליון שקל לעובד".

אז זהו, צריך להתרגל לכך שרפורמות תמיד יעלו לנו מיליון שקל ויותר לעובד?

"בואי נזכור באילו עובדים מדובר - העובדים הוותיקים בחברת החשמל משתכרים כ–40 אלף שקל בחודש בממוצע. גם חריגות השכר אצלם ענקיות - יש לי שם שיאן חריגות אחד עם חריגה של 17 אלף שקל בחודש. הרפורמה תקדם אותנו מאוד מבחינת יחסי העבודה איתם - שינוי מבני קריטי שיאפשר התייעלות פנימית, פיטורי עובדים מיותרים, גמישות ניהולית, קידום עובדים במכרזים, ביטול הווטו של הוועד על מינוי עובדים".

וטו של הוועד על מינוי עובדים?

"בוודאי, בחברת החשמל יש לוועד וטו על כל מינוי בחברה, פרט לזה של המנכ"ל".

מה היקף חריגות השכר בחברה?

"ההחלטה האחרונה שהוצאנו, שדיברה רק על חלק מחריגות השכר, נאמדה ב–200 מיליון שקל. מבקר המדינה כתב דו"ח על החריגות בפנסיה, והוא העריך אותם ב–4 מיליארד שקל".

ומה הסיכוי שחריגות השכר יולבנו במסגרת ההסכמה עם העובדים?

"אם זה תלוי בי, זה לא יקרה".

ואם זה לא תלוי בך, אז בפועל תג המחיר של הרפורמה בחברת החשמל יגיע כבר ל–12 מיליארד שקל.

"נכון".

ומה לגבי הנמלים - האם נזכה לראות נמל פרטי מוקם בישראל?

"משרד התחבורה עומד על דעתו שיהיה נמל פרטי, ואנחנו מוכנים לדון עם עובדי הנמלים על שני נושאים בלבד. האחד הוא רשת ביטחון שתצמצם את הפגיעה בהם כתוצאה מהקמתו של נמל חדש".

כלומר, הנמל החדש יתחרה ויכה אותם, והם, במקום להתאמץ להתחרות, יקבלו על כך פיצוי מהמדינה?

"לא, הכוונה היא פיצוי על פגיעה שלא נבעה מפתיחת הענף לתחרות. למשל, אם יתברר שיש ירידה בתנועת המטענים לישראל. אם תנועת המטענים לא תרד, ורק הם סבלו כי המטענים הלכו לנמל החדש ולא אליהם, לא ישולם להם פיצוי. הדבר הנוסף שדנים איתם הוא תוכנית הפיתוח לנמלים הקיימים - כלומר העמקת הנמלים הקיימים ושכלולם, כדי שהם יוכלו להתחרות טוב יותר".

כתבות מומלצות

שיעור באוניברסיטה. באקדמיה מצופה מהסטודנטים להתמודד עם בעיות שלא ראו קודם

הסטודנטים באקדמיה נדרשים לראשונה לחשיבה מעמיקה - והתוצאות עגומות

דירה בהנחה

6,269 משקי בית זכו בהגרלה. אבל האם בכלל כדאי לקנות דירה בהנחה?

לחוסכים הסולידיים יש אלטרנטיבה

שעתו היפה של החוסך הסולידי: יש חלופה טובה יותר לפיקדון בבנק

טסלה, מודל S. המחיר למי שיזמין את המודל היום ייקבע בהמשך

אחרי כמעט שנתיים: הדגמים הגדולים של טסלה מגיעים לישראל

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

אלעד כהן (מימין), ניצן רנגיני בוצר ודניאל בוצר

ממשכורת של 30 שקל בשעה – לווילה בת שלוש קומות במושב מבוסס בשרון

מסיבה בבריכה, אילוסטרציה

בעל הבית מרוויח 15 אלף שקל ללילה - החיים של השכנים נהפכו לסיוט