כמה פועלי בניין זרים באמת נדרשים בישראל?

השחקנים בענף הבנייה מסכימים כי יש להעלות את מכסת העובדים הזרים, השאלה היא רק בכמה ■ במשרד השיכון רוצים להוסיף 7,000 פועלים, ואילו הקבלנים מבקשים לא פחות מ-34 אלף ■ בינתיים, על פועלים זרים נאסר להגיע לכאן, ישראלים בורחים מהענף ופלסטינים מתקשים לעבור במחסומים

טלי חרותי סובר
טלי חרותי-סובר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
טלי חרותי סובר
טלי חרותי-סובר

באחרונה חוללה ח"כ מירי רגב הפתעה בוועדת הפנים של הכנסת, כשקראה בקול גדול להעלות את מספר העובדים הזרים בישראל. היא לא מעוניינת בסודנים או באריתראים, שאותם רגב טוענת בתוקף כי יש לגרש או לכלוא, אלא בפועלי בניין, עדיף סינים המתמחים ב"עבודות רטובות" (שלד הבניין, ריצוף וטיח). בדבריה, שימשה הח"כית פה לקבלני ישראל, המבקשים להכפיל פי חמישה ויותר את מכסת פועלי הבניין הזרים.

אלא שזה רק צד אחד של המשוואה. הנתונים מראים שהסיפור מורכב והמספרים נתונים במחלוקת. מצד אחד של הזירה עומד נסים בובליל, נשיא התאחדות בוני הארץ, המאגדת את הקבלנים בישראל. לטענתו, כדי שיהיה אפשר להאיץ את הבנייה כפי שהממשלה מתכננת, בתקווה להוריד את יוקר הדיור, לא ניתן להסתפק בפועלים הזרים הקיימים.

כיום עובדים בישראל כ-5,300 פועלי בניין, מתוכם רק 4,700 מועסקים אצל הקבלנים, ועוד 800 עובדים (בולגרים) בפרויקטים של משרד הביטחון. מספרם הכולל הוא כ-60% בלבד מהמכסה המותרת, 8,000 עובדים.

עשו לייק וקבלו את מיטב כתבות TheMarker ישירות לפייסבוק

לטענת בובליל, הממשלה נדרשת בתוך תקופה קצרה לאפשר קליטה מסיבית של עובדים זרים, שיבואו לחמש שנים. "אני לא מחליט בשביל הממשלה כמה היא רוצה לבנות", הוא אומר, "אבל אם רוצים להוסיף 50% להתחלות הבנייה (60 אלף דירות במקום 40 אלף כיום) ולעמוד ביעדי הפרויקטים הלאומיים כמו ירידת צה"ל לנגב, אנחנו זקוקים לעוד פועלים. על כל 10,000 דירות נדרשים 9,400 פועלים - סך הכל תוספת של 34 אלף עובדים, ובסיכום 42 אלף פועלי בניין זרים".

פועלי בנייה מסין בישראלצילום: תומר אפלבאום

בצדו הנגדי של החישוב עומד משרד השיכון, שאנשיו מסתמכים על עבודה שעשתה עבורם חברת הייעוץ רותם אסטרטגיה, הנוקבת בנתונים אחרים לחלוטין. במשרד מסכימים כי נדרשת תוספת של עובדים זרים לבניין, אבל מבחינתם המחסור ממוקד יותר וקיים רק בתחום העבודות הרטובות במגדלים, שהולכים ומתפתחים בשנים האחרונות. אלה הן עבודות טכניות קשות הדורשת מומחיות ספציפית.

לשם כיסוי הבור, אומרים במשרד השיכון, יש להוסיף 7,000 עובדים זרים בלבד, כלומר סך הכל 15 אלף פועלי בניין זרים, כשליש מהנתון שנוקבים הקבלנים. בין אם מדובר במספר זה או אחר, בשלב זה אפילו המכסה המותרת של 8,000 עובדים לא מתמלאת. הסיבה נעוצה בניסיון הכן של הממשלה למנוע שימוש לרעה בהבאת עובדים זרים לישראל ישירות דרך הקבלנים, או גרוע מכך - חברות כוח האדם.

כדי למנוע את הפרצות, החוק קובע כי פועלי בניין יובאו לישראל רק בהסכמים בילטראליים מול מדינות. אלא שעד כה נחתמו הסכמים רק עם מולדובה ובולגריה, ואכן פועלים משתי המדינות החלו לנחות כאן. ואולם מרבית בעלי המקצוע המיומנים, שגם יכולים לבוא במספרים גדולים, הם סינים. עם סין לא נחתם הסכם, וככל הנראה גם לא ייחתם, מכיוון שאינה נוהגת לחתום על הסכמים מסוג זה. כך נמנעת הבאת פועלים חדשים דווקא משם, והמכסה לא מתמלאת.

אם יורחבו המכסות, בכל מספר שהוא, תיאלץ ישראל לחתום על הסכם מיוחד להבאת הפועלים, ושוב עלולים לצוץ סיפורים על ניצול ודרישת סכומי כסף גדולים מצד החברות המתווכות. החשש הזה, וכמובן החוק, תוקע לא מעט מקלות בגלגלים, כמו גם החשש כי עשרות אלפי פועלים יבחרו להישאר בישראל.

"הסינים לא נשארים כאן", אומר בובליל, "הם מקבלים מענקי עזיבה של עשרות אלפי שקלים מהמעסיק כחלק מהסכם העבודה, ואחרי חמש שנים חוזרים הביתה. דווקא איתם אין בעיה".

אומרים שאתם דורשים סינים כי קל לנצל אותם.

"הם מקבלים משכורות גבוהות ונחשבים לפועלים יקרים. אנחנו רוצים אותם כי הם יודעים לעבוד. אף אחד לא מנצל אותם. אפשר להתווכח על המספרים, אבל כולם מבינים את התזה ומסכימים לה - צריך להרחיב את מספר פועלי הבניין הזרים, ובכל זאת זה לא קורה".

מחסום עיקרי נוסף בתהליך טמון, ככל הנראה, בטראומת העובדים הזרים, שמספרם בשיא היה כ–80 אלף פועלים רק בבניין. "חלף עשור עד שהצלחנו להפחית את מספר הפועלים למכסה מינימלית", אומר אדם שמכיר מקרוב את הנושא. "החשש הוא מאיבוד שליטה. אתה יודע איך אתה נותן אישורים, אבל לא יודע לאן זה יתפתח. אנחנו לא רוצים להציף את ישראל שוב בעובדים זרים שעוד יישארו כאן. מצד אחד פועלת הממשלה להפחתה מוחלטת של עובדים זרים בישראל, ומצד שני יש כאן צורך אמיתי בעובדים בעלי מומחיות. אנחנו רוצים להגביר את קצב הבנייה, אבל לא להציף את השוק בפועלים זרים. יש למצוא איזון עדין בין כלל הצרכים והדרישות".

ניסים בובלילצילום: דודו בכר

"פועל סיני משתכר 20 אלף שקל נטו בחודש"

בישראל עובדים כיום כ–200 אלף עובדים בענף הבנייה. מרביתם, כ-150 אלף פועלים, הם ישראלים, אלא שהם לא עוסקים בעבודות הרטובות, ולא בגלל המשכורת, שיכולה להגיע ל-20 אלף שקל נטו בחודש.

"הכשרה לתחום אורכת כשנתיים", אומר בובליל. "מדובר בעבודה הכי קשה, בחום על הפיגומים. מצד אחד אין פה מערכת שמכשירה ישראלים לעבודת האלה, ומצד שני ניסינו להכשיר בשנים האחרונות כמה מאות ישראלים אבל הם לא מחזיקים מעמד".

למרות שכר של 20 אלף 
שקל בחודש?

"סינים עובדים לפי תפוקות והם חרוצים מאוד, לכן הם מגיעים לסכומים האלה. הישראלים איטיים יותר, וגם מעדיפים את העבודות הקלות יותר. הם מבינים שבסוף החודש ישתכרו 8,000 שקל ומעדיפים ללכת לעבוד בבנק".

גם נתוני מצבת העובדים שנאספו על ידי רותם אסטרטגיה מכלל הגופים בתחום מראים בבירור כי הענף לא מצליח למשוך במשך שנים עובדים ישראלים לתחומים הקשים של עבודות רטובות. להפך, מספרם ירד מ-20-18 אלף לפני כחמש שנים לכ-12 אלף כיום.

האפשרות הנוספת היא העסקת פלסטינים. ואכן, כ-30 אלף פלסטינים שיודעים לעשות את העבודות הרטובות עובדים בבניין בתחומי ישראל (ועוד כ–13,500 בהתנחלויות), ומספר ההיתרים שניתנו ב-2014 לעבודות אלה על ידי המנהל האזרחי עולה.

העסקתם של הפלסטינים בבנייה היא לכאורה פתרון מצוין: היא ממלאת את השורות ותורמת לשלום הכלכלי, אלא שהעובדים הפלסטינים מוגבלים. בעוד שפועל סיני מתגורר ליד אתר הבנייה, מתחיל לעבוד בשבע בבוקר ומסיים אחרי השקיעה, הרי שהפלסטינים חוזרים כל יום לביתם. הם יוצאים בשלוש לפנות בוקר ומגיעים לאתר רק אחרי ארבע שעות, עייפים. הם גם צריכים לגמור את יום העבודה בשלוש בצהריים כדי לעבור במחסומים שוב בדרך הביתה.

על פי נתוני משרד השיכון, תפוקתו של עובד פלסטיני בעבודות רטובות היא מחצית התפוקה של סיני. בזמן שהסינים בונים שלוש קומות, הפלסטינים בונים רק קומה וחצי, מה שמאריך את תקופת הבנייה - במגדל בן 30 קומות, 10 חודשים לעומת 15 חודשים לבניית שלד - וכמובן מייקר אותה, בגלל המימון ואחזקת האתר לקבלן.

"היינו שמחים אם הפלסטינים היו עובדים בתנאים של הסינים", אומר בובליל, "אבל דרישות הביטחון קודמות. הבעיה הנוספת היא שאנחנו לא יכולים להסתמך עליהם לחלוטין, כי סגר אחד יכול למוטט את כל הענף".

אז פועלים זרים אין מפני שלא נחתמו הסכמים בילטראליים, ישראלים לא ימלאו את התחום החסר, פלסטינים הם רק חלק מהפועלים, ואין הסכמה על מספר הפועלים שלהם זקוק הענף.

ד"ר זאב רותם, העומד בראש רותם אסטרטגיה, אומר כי "נכון להתמודד עם המכשולים הביורוקרטיים ולבנות הסכם הגון בין ישראל לסין, שיאפשר להביא מספר מוגבל של עובדים סינים לעבודות רטובות, לתקופה מוגבלת". עם זאת, הוא אומר, "יש לעשות עוד כמה צעדים: הראשון הוא להפסיק לנקוב במספרים כמו 100 אלף התחלות בנייה, או 60 אלף, כי אין בהן צורך. יש עבודה יסודית של מחלקת המחקר בבנק ישראל שמראה כי אין צורך ביותר מ-40 אלף יחידות דיור חדשות בשנה כדי לעמוד בריבוי הטבעי. מספר התחלות הבנייה בשלוש השנים האחרונות הוא 45-42 אלף בשנה.

"בעיית הדיור בישראל לא נובעת ממחסור בדירות, אלא מהעובדה שהמשקיעים, המקומיים והזרים, רוכשים אותן ומעלים את מחירן. יותר ממחצית הדירות החדשות שנבנות נרכשות בשנים האחרונות על ידי משקיעים, במחירים גבוהים יותר ממה שיכולים לשלם זוגות צעירים. את זה הממשלה יכולה לעצור בקלות יחסית על ידי הגדלת המיסוי על רוכשים להשקעה.

"ביחס לעובדים ישראלים, ניתן להוסיף עוד עשרות אלפי עובדים ישראלים לענף אם תהיה נכונות של כל הצדדים להסתכל על התמונה בצורה רחבה ומתוך שיתוף פעולה. בעבר היו רוב מוצרי הבנייה (אריחים, חיפויים, אסלות, ברזים וכדומה) מיוצרים בישראל ועבדו בתעשייה הזו כ-60 אלף עובדים. כיום חלק גדול מהמוצרים מיובא מסין ועקב כך ירד מספר העובדים הישראלים בתעשייה בחצי.

"הצעתי, הן לממשלה והן לקבלנים, ליצור קרן משותפת שתאגד כספים מול כל פועל זר בבניין, כדי לפתור את בעיית הבנייה במגדלים, ובסכום שייאסף לסבסד העסקת עובדים במפעלים למוצרי הבנייה בישראל. למה אנחנו מעסיקים עשרות אלפי עובדים זרים במפעלים בסין במקום להעסיק אותם פה? בצורה הזו גם נרוויח מהאצת הבנייה בישראל, וגם מהרחבת התעשייה לבניין שתפרנס הרבה היותר אנשים, מבלי שהיא מייקרת את מוצרי הבנייה".

רעיון הקרן, גם הוא חכם ומנצל את היתרונות והחסרונות היחסיים של המדינה לטובת כל הצדדים, אינו נשקל ברצינות בקרב הגופים הרלוונטיים. למרות הקשיים, הקבלנים דווקא אופטימיים. הם בטוחים שעוד קצת לחץ על מקבלי ההחלטות יצליח להביא לישראל עוד אלפי פועלי בניין זרים, בלי שיצטרכו לתרום לתעשייה.

ממשרד השיכון נמסר: "הממשלה השקיעה תקציבים לא מבוטלים בהכשרת עובדי בניין. לצערנו, יצרה התוכנית רק מאות עובדים בתחום, שרבים מהם לא נשארו במקצוע. למול המחסור באלפי עובדים, איננו רואים דרך להשלים הפער בעובדים ישראלים.משרד הבינוי והשיכון מקדם את הגדלת המכסה מ-8,000 עובדים זרים כיום ל-15 אלף.

"הוועדה הבינמשרדית להסכמים בילטראליים גיבשה מודל להבאת עובדים זרים. כרגע מתנהל מו"מ עם ממשלות סין ורומניה. להערכתנו, יעברו עוד חודשים עד שההסכמים יבשילו לידי חתימה".

מלשכת שר הבינוי והשיכון, אורי אריאל נמסר כי "העובדים הזרים הם זמניים. ברגע שתהיה עבורם חלופה נצמצם בחזרה את מספרם. כרגע יש להרחיב את המכסה. באשר לעובדים הפלסטינים, בעת מתיחות ביטחונית לא יגיעו עובדים אלה לאתרי הבנייה והדבר עלול לפגוע בשוק הנדל"ן. לצורך בניית עתודה מספקת של ידיים עובדות, לא ניתן להסתמך על הפלסטינים ויש להגדיל מכסת העובדים הזרים.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

ג'ורג'ה מלוני בנאפולי, שלשום

סערה נדירה: צירוף הגורמים שמאיים להיות חמור יותר ממשבר 2008

וילה רחוב קדמה הרצליה

הבנק סירב לקבל כסף מרוסיה - והרס את החלום על הווילה בהרצליה

ביידן לפיד הצהרת ירושלים

הדיל האמריקאי: מסלול ירוק להיי־טק הישראלי - תמורת הגבלת היצוא

קוסטה ריקה

"החופים פסיכיים, במחיר של מיליון וחצי קונים וילה קו שני לחוף - אבל אז המכות התחילו להגיע"

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

יוגה

"זה התחיל מכל מיני תל אביבים שחיפשו מפלט מהעיר, עכשיו יש כאן צונאמי״

רעות עייני ילדים מחוננים

"בקיץ היה לי כאן טירוף": כמה עולה לייצר ילד מחונן?