הממונה על השכר באוצר: "משהו השתבש בהתנהלות של ביה"ד לעבודה"

לדברי קובי אמסלם, בית הדין אינו מציב גבולות בפני העובדים המוצאים לנכון להתנהג כראות עיניהם: "מותר לשבות על כל דבר. השביתות יצרו כאוס" ■ מנכ"ל התאחדות התעשיינים: "צריך לפטר עובדים במגזר הציבורי. זה מגזר שמן, כבד ולא יעיל. זה פוגע בתוצר ומייקר תעריפים"

חיים ביאור
חיים ביאור
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
חיים ביאור
חיים ביאור

הממונה על השכר במשרד האוצר, עו"ד קובי אמסלם, יצא ביום שישי בהתקפה יוצאת דופן על בית הדין לעבודה. לדבריו, "בית הדין לעבודה אינו מציב גבולות בפני עובדים המוצאים לנכון להתנהג כראות עיניהם. משהו השתבש בהתנהלות בתי הדין". אמסלם אמר את הדברים ביום עיון במסגרת "קתדרה" במוזיאון תל אביב, בהנחיית נחמיה שטרסלר, פרשן לענייני כלכלה וחברה של "הארץ".

"יש בעיה עם בית הדין", טען אמסלם ביום העיון, שעסק בשאלה היכן כדאי יותר לעבוד - במגזר הציבורי או במגזר הפרטי. לדבריו, "המעסיק נתפש על ידי בית הדין כחשוד המיידי. הממשלה נתפשת על ידו כפועלת משיקולים זרים - והיא מפסידה בערכאה זו באופן שיטתי ועקבי".

אמסלם הצביע כדוגמה על הנתבים בנמל אשדוד, שהחליטו כי חבר אחד בכל צוות הנמצא במשמרת יוכל לשהות בבית ולא יצטרך להתייצב בנמל, אך יקבל שכר מלא. "זה היה חמור בעינינו, אבל רצינו להימנע מהקצנה - וראינו לנגד עינינו את טובתם של לקוחות הנמל", אמר אמסלם. "לכן, שיכנענו את איגוד קציני הים (שבו מאוגדים הנתבים; ח"ב) שנפנה לבוררות, כדי שזו תכריע במחלוקת. פסק הדין של הבוררות חייב את הנתבים לעבוד לפי הספר, כלומר שכל הצוות חייב להיות נוכח בנמל, ולא שאחד מהם יהיה בבית".

אמסלם הוסיף כי באותו יום שבו פורסם פסק הבוררות פרצו עיצומים בנמל, ובמקביל האיגוד והנתבים פנו לבית הדין לעבודה. לדבריו, "בית הדין ביטל את פסק הבוררות. בכך הוא אמר להם בעצם שהם יכולים להמשיך להתנהל איך שהם רוצים. המדינה עירערה על החלטת בית הדין האזורי בפני בית הדין הארצי לעבודה - והעניין תקוע שם כבר חודשים. אני לא מבין את הסיבות להתנהלות הזאת של בית הדין".

הממונה על השכר במשרד האוצר, קובי אמסלםצילום: אוליבייה פיטוסי

אמסלם מתח ביקורת גם על הקלות לכאורה שבה ניתן להכריז על שביתה. לטענתו, "אצלנו מותר לשבות על כל דבר. השביתות יצרו כאוס". לדבריו, התחרות המחריפה בין האיגודים המקצועיים של העובדים לבין עצמם - כמו זו שבין שני ארגוני המורים או זו שבין ארגון אחדות, השואף לייצג את עובדי החוזים האישיים בשירות המדינה, לבין ההסתדרות - מלבה את אי השקט במקומות העבודה.

הממונה על השכר אמר בנוסף כי אחת הבעיות הקשות של המגזר הציבורי היא בכך שלא ניתן לפטר עובדים, לא כשיש צורך להקטין הוצאות ולא כשיש עובדים לא טובים: "כשיש עובד שאינו מבצע את תפקידו, לא מסיימים את העסקתו - אלא מביאים עובד חדש וטוב כדי שיעשה את העבודה".

"זייפה חתימה - ולא יכולתי לפטר אותה"

מנכ"ל התאחדות התעשיינים, אמיר חייק, אמר ביום העיון כי "צריך לפטר חלק מעובדי המגזר הציבורי, מכיוון שזהו מגזר שמן, כבד ולא יעיל, והדבר פוגע בתוצר של המשק וגורם לייקור תעריפים". גם הוא התלונן שבמגזר הציבורי לא ניתן לפטר עובדים, אלא רק לאיים בפיטורים. "כשעבדתי כמנכ"ל משרד התמ"ת גיליתי שחברת ועד זייפה את החתימה שלי", אמר. "רציתי לפטר אותה, ולא יכולתי. עד היום היא עובדת במשרד". הוא סיפר על מקרה נוסף שבו רצה לפטר עובד, אך אמרו לו שאי אפשר, וייעצו לו לקחת עובד חדש שיעשה את העבודה של זה שרצה לפטר, וכך שניהם נשארו במשרד.

חייק תקף גם הוא את בית הדין הארצי לעבודה על כך ש"טעה טעות אדירה" כאשר פסק בנושא הסכסוך בפלאפון לפני כשנה שאסור למעסיק להתערב בכל צורה בהליך ההתארגנות של עובדיו במסגרת ארגון עובדים: "תראו לאן הגענו, לפי פסק הדין הזה אסור למעסיק לעבור ליד העובדים, לחייך או להנהן להם בראשו, כי זה מיד יתפרש כהתערבות מצדו. כמובן אסור לו לשלוח מייל לעובדים בעניין ההתארגנות. לכן ההתאחדות עתרה לבג"ץ נגד פסק הדין הזה".

עובדי נמל חיפה מפגינים מחוץ לבית הדין לעבודהצילום: אמיל סלמן

בהתייחסו ליבוא הזהיר חייק כי פתיחת המשק ליבוא, על ידי הורדת מכסים כללית, תכביד מאוד על חלק מהתעשייה המקומית ותוביל לפיטורי עובדים. "אני בעד הורדת מכסים אך ורק תוך הדדיות עם מדינות אחרות. אבל כששותפות הסחר שלנו מסתגרות מפני יבוא, איננו יכולים להיות פתוחים. באופקים יש מובטלים שאין להם מה לאכול. ישראל לא מספיק חזקה כלכלית כדי שנפתח את כל השוק ליבוא".

גם הרפואה הציבורית בקשיים

יו"ר ההסתדרות הרפואית, ליאוניד אידלמן, טען ביום העיון כי מספר הרופאים בישראל נמוך מזה שבכל אחת ממדינות OECD (יחסית לגודל האוכלוסייה). לדבריו, המחסור באחיות חמור אף יותר, והדבר מתבטא בכך שמאושפזים בבתי החולים ממתינים שעות רבות לקבלת טיפול. לדבריו, בארה"ב ההשקעה השנתית מתוך התוצר לכל חולה היא 8,000 דולר בממוצע, לעומת 4,000 דולר באירופה ו–2,400 דולר בלבד בישראל. עוד אמר אידלמן כי "יותר מ–1,000 ישראלים נסעו ללמוד רפואה בחו"ל, ורבים מהם נשארים שם או עברו בכלל להיות עורכי דין".

אידלמן טען עוד כי כמות הניתוחים המבוצעים בישראל במסגרת הרפואה הפרטית משתווה כיום לכמות המבוצעת במסגרת הרפואה הציבורית, וזאת עקב הביטוחים המשלימים, המפנים את החולים לטיפולים במסגרות פרטיות. לדבריו, מצב זה קיים חרף העובדה שב–2011 ניהלה ההסתדרות הרפואית מאבק לשיפור מצבה של הרפואה הציבורית, באמצעות תוספות שכר אטרקטיוויות ומתן תוספות מיוחדות ומענקים לרופאים שהסכימו לעבור לפריפריה, שבה המחסור ברופאים מומחים היה קשה במיוחד. לדבריו, בעקבות ההסכם עברו 800 עובדים לבתי החולים שבפריפריה. מספר הרופאים הכללי בישראל עלה מאז שנחתם ההסכם, לפני שנתיים וחצי, ב–9%, והשכר הממוצע במגזר הרפואי עלה ב–23%.

מדוברות בתי המשפט נמסר: "אנו סוברים כי לדברים של אמסלם אין מקום. ככל שישנה ביקורת על החלטה שיפוטית, מן הראוי להביאה בפני הערכאה השיפוטית המוסמכת. קיימת הבחנה ברורה ביותר בין ביקורת לגיטימית על החלטות שיפוטיות ובין השתלחות במוסד כולו, כאילו פעילותו 'השתבשה'. ביקורת כזו פוגעת במעמדם של בתי הדין לעבודה ועשויה להוביל לפגיעה בלגיטימיות שלהם. לפיכך, במיוחד שעה שהדברים מושמעים על ידי נציגי המדינה, ראוי להתמקד בביקורת עניינית לגופה של החלטה ולא לגופו של המוסד השיפוטי".

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

אייקונקס בניה חדשה

היום שאחרי הבלוק: כך בונים בתים - פשוט יותר, חסכוני יותר ועמיד יותר

CLIMATE-UN/COAL

בשוק דובי, ההזדמנויות הכי גדולות מתחבאות דווקא במניות שכולם שונאים