ועד לחזקים בלבד

עובדי הקבלן הם מעמד שלא היה מתבסס אם היו ארגוני העובדים מתנגדים לו

טלי חרותי סובר
טלי חרותי-סובר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
טלי חרותי סובר
טלי חרותי-סובר

נדמה כי התפלגות השכר של עובדים המיוצגים על ידי ועדים, שפירסמה אתמול הלמ"ס, מספקת את אחת התמונות המייצגות ביותר של שוק העבודה הישראלי כיום. אלה הנתונים: בקרב בעלי שכר נמוך מ-3,000 שקל, פחות מ-10% מיוצגים על ידי ועד. או במלים אחרות, בקושי אחד מכל 10 עובדים עניים נהנה מחסותו של ועד עובדים יציג. לעומת זאת, בקרב בעלי שכר הנע בין 10,000 ל-21 אלף שקל, כבר כל עובד שלישי (35%) מיוצג.

הנתונים לא באמת מפתיעים. את הסכומים הנמוכים מרוויחים בעיקר עובדי הקבלן, אנשים ללא השכלה שעוסקים בעבודות הקשות ביותר והרווחיות פחות. עובדי הקבלן ה"שקופים" הם מעמד חדש יחסית, מעמד שלא היה מתבסס אם היו ארגוני העובדים מתנגדים לו. אלא שלחץ השוק והמעסיקים, וגם נוחות התמיכה בחזק במקום בחלש, הביאו לכך שהעובדים המוחלשים ביותר גם לא נהנים מתמיכה במקום העבודה.

מן הצד האחר, לא מפתיע לגלות שככל שעובד משכיל ומרוויח יותר, כך יידע גם לעמוד על זכויותיו ביתר תוקף. בשנת ההתאגדויות הגדולה - 2013 - הצטרפו לרכבת לא מעט ארגונים שעד היום לא היו שם: פלאפון, HOT, כלל ביטוח, "מעריב" וחברות רבות אחרות שעובדיהן אינם אנשי צווארון כחול, אך הבינו שוועד עובדים, ממש כמו אלה המסורתיים ברכבת ובנמלים, יעזור להם להתגבר על היחלשות הביטחון התעסוקתי.

בניגוד לעובדים המוחלשים, הם יודעים לעמוד מול מנכ"ל קשה ולא להיכנע ללחצי ההנהלה. הם גם יודעים לרתום ארגון עובדים גדול שיילחם בעבורם בחירוף נפש. כך גדל והולך הפער בין סוגי העובדים בישראל: סוג א' - מרוויחים ומיוצגים, וסוג ב' - לא מרוויחים ולא מיוצגים.

הקבוצה השלישית מעניינת אפילו יותר. מדובר בעובדים שמרוויחים יותר מ-21 אלף שקל בחודש, שמתוכם מיוצגים "רק" 26%. סביר להניח שאת שיעור הייצוג בקבוצה הזו דוחפים מטה אנשי ההיי־טק, שמעולם לא היו חובבי ועדים גדולים. עובדי היי־טק מרוויחים הרבה ונהנים מתנאי עבודה משובחים, כשמה שמכתיב את שכרם הם הביצועים והיכולת האישית. הם לא רוצים להיות חלק מהסכם קיבוצי כובל, גם בימים שבהם הביטחון התעסוקתי שלהם מעולם לא היה רע יותר.

עובדי קבלן מפגינים מול בית הדין לעבודה

ואולם, על אף הימנעותם של אנשי ההיי־טק, גם בקבוצת המרוויחים יותר מ-21 אלף שקל, אחד מכל ארבעה עובדים מאוגד. הסיבה פשוטה: בדיקת הענף הכלכלי מגלה כי בתחום החשמל והמים (או במלים פחות מכובסות, חברת החשמל ומקורות) קרוב ל-100% מן העובדים מאוגדים, ואכן שם המשכורות הממוצעות מעוררות קנאה: 22 אלף שקל בחודש, שיאני השכר במגזר הציבורי. גם בקרב אנשי המינהל הציבורי, קרי עובדי מדינה, ל-61% יש ועד במקום העבודה.

סביר להניח שלו היינו בודקים את המספר לפני כמה שנים היינו מגיעים למספרים גבוהים הרבה יותר, אלא שפתיחת השערים לבעלי החוזים האישיים בשירות המדינה והעובדה שכיום יותר מ-60% מן העובדים החדשים נקלטים בהסכם אישי, הורידו את מספר המיוצגים. גם כאן, עובדי ההסכמים הקיבוציים מקבלים משכורת מעט יותר נמוכה, אך לצד תנאים מפליגים שמכפרים על כך, ונהנים מביטחון תעסוקתי מלא. עובדי החוזים האישיים אינם מיוצגים ואינם נהנים מתנאי עבודה מצוינים או ממשכורת גבוה, וביטחונם התעסוקתי לא קיים. המסקנה: כדאי להיות עובד משכיל ומרוויח. הוועד נמצא כבר בפנים.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

לימור סוקניק. "המעבר מחיים כשכירה לעצמאית היה מטורף"

"הייתי בכלוב של זהב. איך ששמעו שאני עוזבת – מיליון איש קפצו על התפקיד"

אחרי שהריבית עלתה, הפיקדונות הבנקאיים נעשו אטרקטיביים יותר

הטבלה המלאה | מהבנק הנדיב ועד הקמצן ביותר: פערי הריביות העצומים נחשפים

מ-2008 ועד היום: איך הגענו לאינפלציה הנוכחית

יוני ומיכל רכשו דירה במחיר דמיוני. כך הם איבדו שליטה על המשכנתא

ריחאניה. "מרגישים אירופה"

"יש שני יישובים בישראל שבהם הכל נקי, הולכים ברחובות ומרגישים אירופה"

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

גיף הסכם ממון 2

״הייתי בהלם, עורך הדין אמר לי: ׳חתמת על הסכם של כלה מאוקראינה׳"

עבודות על הרכבת הקלה בכיכר רבין, ביולי. "הולכי הרגל, ובמיוחד ילדים או אנשים מבוגרים, נתונים בסיכון יומיומי, סכנת חיים בעיר"

"אני מפחדת על חיי כשאני יוצאת לרחוב": המלחמה של תושבי תל אביב