הלמ"ס: ל-52% מהקשישים אין הסדר פנסיה

אחד מכל שמונה קשישים קיבל פנסיה נמוכה מ-2,000 שקל ■ רק ל-58% מהעצמאיים יש הסדר פנסיה

טלי חרותי סובר
טלי חרותי-סובר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
טלי חרותי סובר
טלי חרותי-סובר

האם אדם שעבד בין 40-30 שנה יכול להתקיים בזקנתו בכבוד? על פי פילוח הנתונים שמספקת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מדובר במשימה קשה במיוחד. 44% ממקבלי קצבת פנסיה בישראל, קיבלו ב-2012 סכום חודשי נמוך מ-5,000 שקל. אחד מכל שמונה קשישים קיבל פנסיה נמוכה מ-2,000 שקל, ורק 7% הרוויחו בזקנתם למעלה מ-10,000 שקל בחודש.

52% מבין הנשאלים שענו לסקר הלמ"ס (בני 60+ שאינם בכוח העבודה ודיווחו שהם בפנסיה, כ-563.6 אלף איש) אמרו כי אין להם הסדר פנסיה משום סוג. 48% דיווחו כי יש להם אחד מההסדרים הבאים: הסדרי פנסיה, קרן פנסיה, ביטוח מנהלים, קופת גמל.

הנתונים האלה עולים בקנה אחד עם דו"ח הביטוח הלאומי שהתפרסם לאחרונה וקבע כי 23% מן הקשישים בישראל נזקקים להשלמת הכנסה.

סכום הפנסיה הוא לעיתים קרובות מקור ההכנסה המרכזי שיש לאדם העובד. אם בודקים את סכומי הפנסיה הניתנים היום לחוסכים מול הסכום הנדרש על מנת לעמוד בתצרוכת החודשית הממוצעת נגלה כי המצב קשה עוד יותר.

על פי נתוני הלמ"ס ל-2011 נדרש משק בית ובו אדם אחד לסכום חודשי בן 7783 שקלים. עבור שתי נפשות נדרשו למעלה מ-12 אלף שקל בחודש. על פי נתונים אלה פחות מ-30% מקשישי ישראל החיים על קצבת פנסיה באמת יכולים לסגור את החודש, ואלה נחשבים לקשישים שמצבם טוב יותר יחסית למי שחי על קצבת זקנה (כ-1,450 שקל בחודש), קצבת שארים (עוד כמה מאות שקלים בחודש עבור בן זוג או ילדים שבבית) וכמובן השלמת הכנסה הניתנת לאדם בודד שהכנסותיו מפנסיה אינן עולות על 1100 שקלים בחודש. בניגוד למקבלי השלמת הכנסה בעלי קצבאות הפנסיה האלה אינם זכאים לפטור מארנונה או תשלומי מסים.

קשישים בשדרה צילום: בלומברג

ביניים: רק ל-58% מהעצמאיים יש הסדר פנסיה

מצבם של העובדים שיהיו זכאים בעתיד לקצבת פנסיה מעניין לא פחות. על פי נתוני סקר חברתי ל-2012 שפרסמה הלמ"ס אתמול יש ל-82% מבין המועסקים בגיל 20 ומעלה הסדר פנסיה כלשהו. מספר הנשים, באופן מפתיע, גבוה ממספר הגברים (84% לעומת 80%). באופן לא מפתיע לבני 20-24 שיעור נמוך יחסית של הסדרי פנסיה (56%), בגילים 29-25 עולה השיעור ל-77%, ובגיל 64-30 שיעור בעלי הסדר פנסיה הוא 88%-85%.

נתון מדאיג אחד נוגע במספר העצמאיים שיהפכו לפנסיונרים - רק ל-58% מהם יש הסדר לעומת 86% מכלל השכירים. לרוב השכירים (61%) הסדר פנסיה יש הסדר אחד, אך לכשליש (34% ) יש שני הסדרים או יותר. המספר גבוה יותר בקרב העצמאיים שם ל-47% מבין אלה שהסדירו את הנושא כבר עשו שני הסדרים או יותר. עצמאיים, עושה רושם, מודעים היטב למצבם. 74% סבורים כי יש לחייב בחוק את העצמאים, להפריש כספים להסדר פנסיה.

ביניים: למנהלים יש , לבלתי מקצועיים - אין

המקצוע בו עוסק אדם במהלך חייו משליך על זקנתו, ואכן ל-93% מבעלי משלח יד אקדמי ומנהלים, יש הסדר פנסיה, אך זה קיים רק עבור שני שלישים (67%) מהעובדים הבלתי מקצועיים. ככל מבין המרוויחים מעל 7500 שקלים בחודש מגיע מספר בעלי הפנסיה ל-90% ומעלה. אנשי המנהל הציבורי, שחלקם גם מרוויחים את הסכומים הגבוהים יותר מבין השכירים בישראל, נהנים כמעט כולם(99%) מהסדר פנסיה.

גם בענף החשמל והמים, שבנוי בעיקר מחברות ממשלתיות, בהם נחשבים השכירים לשיאני השכר במשק, ומוגנים- כמו אנשי המגזר הציבורי- בהסכמים קיבוציים איתנים, מעניק לכלל עובדיו (%97) הסדר פנסיה. לעומת זאת רק ל-59% מהעוסקים בענף שירותי אירוח ואוכל (שהמשכורות בו הן מהנמוכות בקרב שכירי ישראל ) וגם בענף הבינוי, מקבלים העובדים הסדר פנסיה.

ביניים: 62% לא יודעים כמה יקבלו אחרי הפרישה, ודואגים

גם כשיש הסדר, לא בהכרח יודעים כמה יניב לעת זקנה. מרבית (62%) המועסקים בעלי הסדר פנסיה אינם יודעים כלל איזה סכום יעמוד לרשותם כאשר יפרשו. רק 10% מהשכירים ו-24% מהעצמאים יודעים במדויק איזה סכום יעמוד לרשותם ובאילו תנאים.

77% מבעלי הסדר פנסיה, אינם יודעים כלל מהן הטבות המס אשר נובעות מהסדר הפנסיה שלהם, מהם 80% מהשכירים ו-51% מהעצמאים.כשני שלישים (68%) לא יודעים מהו אחוז דמי הניהול שהם משלמים, ו-40% אינם יודעים בכלל מהו האחוז מהשכר או סכום ההפקדה שלהם להסדר הפנסיה. 32% נוספים יודעים רק באופן חלקי כמה הם מפקידים.

לשאלה "האם אתה מרוצה מהסדר הפנסיה שלך?" 26% מהמועסקים לא ידעו להשיב. 47% דיווחו כי הם מרוצים ו- 26% דיווחו כי אינם מרוצים.

העובדה שרוב החוסכים לא יודעים כמה בדיוק יקבלו לאחר הפרישה לא מונעת מהם דאגה. 61% מעידים כי הם מודאגים שהכנסותיהם לאחר פרישה לא יאפשרו להם לחיות בכבוד, 27% אפילו "מודאגים מאוד". שיעור המודאגים בשנות ה-20 והשלושים אינו נמוך כפי שניתן היה לצפות - 59% מהצעירים כבר מודאגים, ובאופן טבעי המספר עולה עם הגיל: שיעור הנשים המודאגות מעל גיל 40 עומד על 67% מהמועסקות.

הדאגה נובעת גם מצרכי סיעוד שרבים חשים כי יזדקקו להם בעתיד. 43% מבני גיל 40 ומעלה מעריכים כי לא יוכלו לממן לעצמם הוצאות על טיפול סיעודי במידה ויזדקקו להם לאחר פרישה. בקרב בני 60 ויותר המספר אף עולה - 49% מהנשים ו-42% מהגברים מעריכים כי לא יוכלו לאפשר לעצמם טיפול סיעודי.

כתבות מומלצות

עבודות על הרכבת הקלה בכיכר רבין, ביולי. "הולכי הרגל, ובמיוחד ילדים או אנשים מבוגרים, נתונים בסיכון יומיומי, סכנת חיים בעיר"

"אני מפחדת על חיי כשאני יוצאת לרחוב": המלחמה של תושבי תל אביב

קשישים בגינה ירושלים

20 אלף שקל בחודש: תתחילו לחסוך עבור מטפל זר בבית

ג'ורג'ה מלוני בנאפולי, שלשום

סערה נדירה: צירוף הגורמים שמאיים להיות חמור יותר ממשבר 2008

וילה רחוב קדמה הרצליה

הבנק סירב לקבל כסף מרוסיה - והרס את החלום על הווילה בהרצליה

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

ביידן לפיד הצהרת ירושלים

הדיל האמריקאי: מסלול ירוק להיי־טק הישראלי - תמורת הגבלת היצוא

קוסטה ריקה

"החופים פסיכיים, במחיר של מיליון וחצי קונים וילה קו שני לחוף - אבל אז המכות התחילו להגיע"