משרה בשירות המדינה דורשת 12 שנות לימוד מעובד מדינה - ותואר ממועמד חיצוני

במכרזים שפורסמו באחרונה לתפקידים בשירות המדינה נמצאו פערים בדרישות בין מועמדים פנימיים, שלעתים לא נדרשים להציג תעודת בגרות, לבין מועמדים חיצוניים ■ נציבות שירות המדינה: "מתוכננת עבודת מטה רחבה לבחינת תיאורי התפקיד והכישורים הדרושים בכל משרה"

הילה ויסברג
הילה ויסברג
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
הילה ויסברג
הילה ויסברג

ממכרזים שפורסמו בשנה האחרונה בשירות המדינה והגיעו לידי TheMarker, עולה כי קידום המועמדים הפנימיים לא נסמך רק על שיטת המכרזים הפנימיים והבין־משרדיים ‏(תפקידים המוצעים קודם למועמדים מקרב עובדי המדינה ורק אחר כך למועמדים חיצוניים במכרזים פומביים‏), אלא גם על ידי הנמכת רף הקבלה לתפקיד באותם מכרזים פנימיים, לעומת אלו הפומביים. בכך למעשה מתעדף שירות עובדי המדינה את עובדיו, על פני מועמדים חיצוניים.

מהמכרזים שנחשפו עולה כי האלה הפנימיים, מועמדים נדרשים ל-12 שנות לימוד בלבד, בעוד באלה החיצוניים המועמדים נדרשים לתואר אקדמי. המכרזים שנבדקו הם ברובם מכרזים בתפקידים מינהליים, שעבורם לא נדרשת כעיקרון השכלה אקדמית, אף שמדובר בתפקידים בכירים, שיכולים להגיע עד לתפקיד מנהל משאבי אנוש במשרד ממשלתי. בכל זאת, כשהתפקידים המינהליים מוצעים במכרז חיצוני, רף הקבלה משתנה ונדרשת מן המועמדים השכלה אקדמית. פער שכזה בדרישות הקבלה לא ניכר רק כשמדובר בתפקידים מינהליים, אלא גם בתפקידים המשתייכים לדירוג אקדמאים בשירות המדינה - מח”ר.

כתבות נוספות באתר TheMarker

מה קורה כשסינים מנסים לבנות חיקוי של פריז?

ג'ף בזוס, מייסד אמזון, רוכש את "וושינגטון פוסט" ב-250 מיליון דולר

כך למשל, בתפקיד מרכז בכיר ‏(אכלוס‏) במשרד הבינוי והשיכון, תיאור הסמכויות ותחומי האחריות הוא ארוך ומפורט, אך כשהמכרז מתייחס להשכלה הנדרשת מהמועמדים לתפקיד, מתגלים פערים צורמים. בעוד ההשכלה הנדרשת ממועמדים במכרז פנימי היא 12 שנות לימוד בלבד, ללא חובת בגרות, הרי שממועמדים חיצוניים נדרשת השכלה אקדמית - תואר ראשון או לחלופין, תעודת הנדסאי או טכנאי מוסמך. ככל שהמועמד מציע השכלה נמוכה יותר, כך הוא נדרש לניסיון רב יותר. בעלי השכלה תיכונית של 12 שנות לימוד נדרשים למשל לשש שנות ניסיון, ואילו בעלי תואר שני נדרשים לניסיון של שנתיים בלבד.

אילן לוין

משרה בכירה נוספת שבה נמצאו פערים שכאלה בסף הקבלה לתפקיד היא מנהל תחום בכיר ‏(התקשרויות רכש ופיקוח‏) באגף החשב הכללי במשרד האוצר. בעל התפקיד נדרש ליכולות גבוהות, כמתואר במכרז: “אחריות על ניהול יחידת ההתקשרויות, רכש, פיקוח תקציבי ותמיכות בחשבות... הכנת ניתוחי סוגיות כלכליות ומודלים כלכליים הקשורים לעבודתו”.

עם זאת, המועמד מקרב עובדי המדינה נדרש להשכלה תיכונית בלבד, וכן להכשרה בתחום הנהלת החשבונות או קורס כספים וחשבונות מטעם נציבות שירות המדינה. המועמד החיצוני, לעומתו, נדרש לתואר ראשון בחשבונאות או בכלכלה או במינהל עסקים, או “רואה חשבון בעל רישיון ממועצת רואי החשבון בישראל”. רף הדרישות אף עולה: “רצוי תואר ראשון נוסף בהנדסת תעשייה וניהול, או לוגיסטיקה, או תואר שני בתחומים הנדרשים”.

משרות נוספות מינהליות שבהן נמצא פער בדרישות הקבלה הנוגעות להשכלה, הן ממונה תקבולים ברשות האכיפה והגבייה וסגן מנהל אגף אכיפה מינהלית, שניהם במשרד הכלכלה.

שומרים על הבינוניות

המשמעות העולה מן הפערים בדרישות ברורה - שירות המדינה משמר ומקדם את עובדי המדינה באמצעות שיטת המכרזים הפנימיים והצבת רף אקדמי נמוך בתפקידים מסוימים, ומנגד מעמיד חסמי כניסה בפני מועמדים חיצוניים. התוצאה היא כי גדלים הסיכויים לכך שיקודמו מועמדים לא מוכשרים מספיק, והבינוניות בשירות המדינה תישמר.

בכתבה שפורסמה ב–TheMarker בשבוע שעבר, נמצא כי בכלל המכרזים שפורסמו בשירות המדינה ב–2010–2012, הסיכוי של עובד מדינה להתקבל למשרה הוא כ–40%, בעוד שסיכוייו של מתמודד חיצוני הם כ–4% בלבד.

“המדיניות בשירות המדינה מובילה לשימור הבינוניות. משרדי הממשלה ויחידות הסמך אינם מספקים את השירות הטוב ביותר שמגיע לאזרחים”, מסר פורום ארגוני השירות הציבורי שלנו, הפועל לשיפור השירות הציבורי. “המכרזים מוכיחים שוב כי הכניסה לשירות הציבורי רוויה בחסמים, המונעים את הצטרפותו של הון אנושי איכותי, מוכשר וצעיר. כדי לייעל את השירות הציבורי, על הממשלה לפעול בהקדם לקידום הרפורמה תוך הידברות מיידית עם הסתדרות העובדים הכללית, שהכריזה באחרונה על סכסוך עבודה במשק. רק יישום מהיר של הרפורמה ייתן לצעירים הזדמנות להשתלב בשירות הציבורי ויעודד את רענון המערכת דרך כניסה של מועמדים חדשים המביאים איתם כישורים וניסיון בתחומים מגוונים”.

הניה מרקוביץ’, עד לאחרונה מנהלת אגף בכיר לתכנון ובקרה בנציבות שירות המדינה, מסבירה כי הורדת סף הקבלה לעובדי מדינה נועדה לסייע בקידומים של עובדים ותיקים, שאין בהכרח ברשותם תארים אקדמיים.

“היום לא יעלה על הדעת לא להשלים תואר, אבל בעבר אנשים נכנסו לשירות המדינה ללא תארים, ולא בהכרח התאפשר להם לצאת ללימודים לאורך השנים. גם אני לא הייתי מתקבלת כיום לשירות המדינה, כי היה לי תואר בתחום המדעים ולא בתחום שבו עסקתי. אי אפשר לעצור את הקידום הפנימי של עובדים ללא תואר, כי אחרת עובדים ותיקים וטובים לא יוכלו להתקדם. גם ההסתדרות דואגת לכך שעובדים ותיקים, גם אם הם ללא תואר, יוכלו להתקדם”.

אז למה לא מוצבת אותה הדרישה ממועמדים חיצוניים? בדרך הקיימת מונצחת בינוניות בשירות המדינה.

“לא בהכרח, כי ישנם עובדים מוכשרים וטובים גם ללא תואר. פירמידת הקידום היא צרה, ולרוב ניתנת עדיפות לבעלי תואר אקדמי, גם אם זה לא מצוין בדרישות המכרז. מזכירים ראשיים של בתי משפט הם אקדמאים, אף שזה לא מצוין בדרישות המכרז”.

לא הגיע הזמן להשוות את הקריטריונים במכרזים הפנימיים והחיצוניים?

“צריך להשוות את הקריטריונים, אך בזהירות ובבחינה מדוקדקת של כל תפקיד ותפקיד. לא צריך לזלזל בידע מקצועי ובניסיון, שעשויים להיות חלופה טוב לתואר”.

אילן לוין, לשעבר הממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר, מסביר כי שירות המדינה רוצה לתת העדפה לעובדים הנמצאים בארגון, ולכן נמצא פער בדרישות הקבלה. בכל זאת, לפיו: “אם רוצים לרענן את השירות הציבורי צריך לתת לאנשים מבחוץ הזדמנות שווה להתמודד על תפקידים מסוימים, שבהם יש להם ערך מוסף. דרך המלך היא לאפשר ל’דור המייסד’ של שירות המדינה להתקדם במעלה ההיררכיה, ומצד שני לחייב משרדי ממשלה להעביר תפקידי ביניים מסוימים למכרזים חיצוניים”.

“פעם לא היה אלוף אחד בצה”ל שהיה בעל תואר אקדמי, כי התפישה היתה שכולם צריכים להיות בשטח ותואר אקדמי הוא בזבוז”, מוסיף לוין. “כיום אין אלוף אחד ללא תואר. בשירות המדינה, שבו גיל הפרישה גבוה יותר, השינוי אטי יותר. עוד 30 שנה לא תמצאי בכירים לא אקדמאים”.

מנציבות שירות המדינה נמסר בתגובה כי “ככלל, תנאי הסף הנקבעים למשרות השונות בשירות המדינה זהים לקליטת עובד מן החוץ ולקליטת עובד מקרב עובדי המדינה. קיימים שני מצבים עיקריים שבהם קיימים הבדלים בתנאי הסף בין שני סוגי האוכלוסיות.

“כחלק מהאקדמיזציה וטיוב העובדים בשירות המדינה, נקבע כי בעת קליטת עובדים מחוץ לשירות המדינה למשרות בדירוג המינהלי, שאינן מחייבות השכלה אקדמית, תתאפשר קליטה של עובדים בעלי השכלה אקדמית בלבד.

“בנוסף, קיימות משרות שבמשך שנים רבות היו מדורגות בדירוג המינהלי. לאור השינויים שחלו עם השנים ולאחר בחינה מחודשת של תנאי הסף הנדרשים, הוחלט כי יש לדרוש למשרות השכלה אקדמית בתחומים שונים, ולדרגן בדירוגים מקצועיים. מאידך, קיימים עובדים מתוך שירות המדינה שרכשו ניסיון שלא יסולא בפז בתחומים הנדרשים. יתרה מזאת, במסגרת מערך יחסי העבודה, קיימת ציפייה טבעית של עובדים לאפשרות קידום מקצועי, ודאי לעובדים המוערכים על ידי מנהליהם.

“במסגרת הרפורמה לשיפור מנגנוני ניהול ההון האנושי בשירות המדינה, מתוכננת עבודת מטה רחבה לבחינת תיאורי התפקיד והכישורים הדרושים בכל משרה, כדי להיטיב את מידת ההתאמה בין צורכי המשרות לבין כישוריהם של המועמדים לאיושן”.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

אייקונקס בניה חדשה

היום שאחרי הבלוק: כך בונים בתים - פשוט יותר, חסכוני יותר ועמיד יותר

CLIMATE-UN/COAL

בשוק דובי, ההזדמנויות הכי גדולות מתחבאות דווקא במניות שכולם שונאים