למרות הגידול בתקציב - ישראל מפגרת בהשקעה בחינוך

לפי דו”ח טאוב, שיעור ההוצאה הלאומית הכוללת על חינוך מתוך התמ”ג נמצא בירידה מתמשכת מאז אמצע שנות ה-90

ליאור דטל
ליאור דטל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
ליאור דטל
ליאור דטל

למרות הגידול בתקציב משרד החינוך בחמש השנים האחרונות, ההוצאה הלאומית לחינוך אינה משקפת שינוי משמעותי בסדר העדיפויות - כך עולה מניתוח שערך נחום בלס ממרכז טאוב ושמתפרסם בדו”ח השנתי של המרכז.

תקציב מערכת החינוך צפוי לגדול ב-2013 לכ-41 מיליארד שקל - אך לפי הדו”ח, ספק אם תוספת התקציב למערכת בעקבות יישום המלצות טרכטנברג להקלה על הנטל הכלכלי של ההורים תשפיע על הפערים בין התלמידים.

בחינה באנגלית לתלמידי כיתה י"אצילום: ניר כפרי

המחקר מגלה כי בסוף שנות ה-90 ההוצאה בישראל על חינוך לתלמיד דמתה ברמתה להוצאה על חינוך במדינות OECD. עם זאת, מאז נפתחו פערים משמעותיים כתוצאה מקיצוץ בישראל וגידול בתקציבי החינוך במדינות המערב.

לפי הדו”ח, אף שמאז אמצע העשור הקודם תקציבי החינוך בישראל עלו, זו היתה עלייה אטית יותר מהעלייה בתקציבי החינוך במדינות OECD. הפער בין ישראל לממוצע מדינות OECD בתקציב לתלמיד בגן היה בשנת 2000 ברמה של 2% לטובת ממוצע ה- OECD, וב-2008 הוא עלה לכ-5%.

בישראל - יותר תלמידים בכיתה

בבתי הספר התיכונים הפער גדל מ-1% לכ-3%. בבתי הספר היסודיים ישראל נהגה להשקיע יותר בכל תלמיד מאשר מדינות OECD - בפער של 2% . כיום ישראל מפגרת אחר מדינות OECD ב-2%.

לפי המחקר, שיעור ההוצאה הלאומית על חינוך, הכוללת את ההוצאה של הממשלה, הרשויות המקומיות וההורים על מערכת החינוך ביחס לתמ”ג - נמצא בירידה מתמשכת מאז אמצע שנות ה-90. גם חלקה של ההוצאה על חינוך כאחוז מההוצאה הציבורית והפרטית נמצא בירידה.

לעומת זאת, בחמש השנים האחרונות, לאחר ירידה משמועתית בתקציבי החינוך מאז שנות ה-90 חלה עלייה בהוצאות הממשלה על מערכת החינוך. בנוסף, הדו"ח מצא כי הצפיפות בכיתות בישראל היא מהגבוהות במערב, אף שהיחס בין מספר התלמידים למספר המורים אינו שונה משמעותית מהיחס ב-OECD.

חוקרי מרכז טאוב מסבירים כי הסביבה לצפיפות היא מספר השעות הנמוך שהמורים בישראל נדרשים לעבוד לעומת מדינות OECD.

יו"ר מפלגת העבודה שלי יחימוביץ' הגיבה הבוקר על ממצאי הדו"ח השנתי של מרכז טאוב, לפיו "מצבם של הצעירים בישראל הורע באופן חסר תקדים בחמש השנים האחרונות". הדו"ח השנתי מצא גם כי תקציבי השירותים החברתיים בישראל על בריאות, חינוך, רווחה, קצבאות, ועידוד תעסוקה הן מהנמוכים במדינות המפותחות ואף ממשיכות לרדת מאז שנת 95, ושיעורם ביחס לתמ"ג נמוך כיום יותר מאשר היה באמצע שנות ה-90. "באופן חד המחקר גורס שלצעירים אקדמאיים אין אופק תעסוקתי וששכרם ימשיך להישחק. אם הצעירים יכלו להיאחז במשהו הרי זה בתקוותם, והנה הבוקר גם היא נגוזה, כל עוד נתניהו ממשיך למשול", אמרה יחימוביץ.

"מדובר בכתב אישום מדעי חמור נגד המדיניות הכלכלית חברתית של ממשלת נתניהו. עבר לכך שהוא מצביע על הבעיות המורגשות והידועות לכל - פערים חברתיים, מיסוי לא הוגן והפרטה כושלת, הפעם אנחנו עדים לכך שגם העתיד סופג מכה אנושה".

ממטה העבודה נמסר כי העבודה תחשוף בימים הקרובים תוכנית חברתית-כלכלית מקיפה, שתהווה אלטרנטיבה למדיניות הכלכלית "המסוכנת של ממשלת נתניהו".

לפי העבודה, "התוכנית תציג צעדים נדרשים לצמצום הפערים החברתיים ולחיזוק מעמד הביניים והבטחה כי פירות הצמיחה יחולקו בצורה הוגנת יותר, כך שצעירים עמלים יוכלו להשתכר שכר הגיוני עבור עבודתם".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

"למטפלים זוגיים יש הרבה הוצאות, זה לא מקצוע שמתעשרים ממנו"

"מצדי תפתחו את היחסים": הכסף הגדול מאחורי התפרקות מוסד הנישואים

אייקונקס בניה חדשה

היום שאחרי הבלוק: כך בונים בתים - פשוט יותר, חסכוני יותר ועמיד יותר