עציצים חכמים או קורקינט חשמלי: מי זכה בתחרות העסקים היצירתים של שנקר ו-TheMarker

קורקינט חשמלי, מדבקות לנעלי ספורט, מוצרים עשויים מאדמה ושפה סלולרית חדשנית נאבקו בשבוע שעבר על המקום הראשון בתחרות העסקים היצירתיים ■ המנצחת, חברת GreenBo, תייצג את ישראל בתחרות בינלאומית בדנמרק

טלי חרותי סובר
טלי חרותי-סובר
טלי חרותי סובר
טלי חרותי-סובר

חמישה יזמים נרגשים התכנסו בבניין מכללת שנקר ברמת גן בשבוע שעבר, לגמר תחרות העסקים היצירתיים, שהתקיימה בישראל זו הפעם הראשונה.

צילום: אייל טואג

במהלך החודשים האחרונים הגישו עשרות יזמים מתחומי יצירה שונים את מועמדותם, במטרה להיות הזוכה שייצג את ישראל בתחרות הבינלאומית שתתקיים בנובמבר בדנמרק. הזוכה בתחרות העולמית ייהנה מחבילת פרס בסך 50 אלף דולר, שמחציתה תוענק במזומן ומחציתה תגולם בהשתתפות בחממת יזמות דנית, שתסייע למיזם לעשות קפיצת מדרגה יצירתית ועסקית.

חמשת היזמים שעלו לגמר ידעו כי מדובר בפרס ראוי, ורמת ההתרגשות היתה בהתאם. חבר השופטים בגמר היה עד ללא מעט דמעות במהלך שתי פרזנטציות, שפע של מלים מיזם סוער במיוחד (שהיה מלווה באביו בן ה-81), וגם יזם אחד חולה, שלא ויתר על המעמד, אך העביר את המצגת בישיבה. עם השופטים, שסיננו בשלבים הראשונים את שפע ההצעות שהוגשו, נמנו פרופ' יולי תמיר, נשיאת שנקר; תמי ורשבסקי, ראש המרכז לחדשנות ופיתוח תעשייתי בשנקר; אלה מטלון, מנכ"לית שבוע היזמות העולמי בישראל; אילנה קוריצקי, יועצת למנכ"ל בריינפופ; דורון טל מפובליסיס ישראל; שי שאול, שותף בקרן DFJ Telaviv; ועירית רפפורט, מבעלי חברת פוליסי.

אחרי הפרזנטציות ושלב השאלות והתשובות, נערך דיון קצר והשופטים הגיעו להחלטה: רועי יולוס, העומד בראש המיזם GreenBo, יהיה זה שייצג את ישראל בדנמרק - אך גם שאר המיזמים לא יצאו בידיים ריקות.

יולי תמיר, נשיאת שנקרצילום: אייל טואג

הזוכה בתחרות: GreenBo

עשה לך גינה - על המעקה>

> רועי יולוס, 36, הגיע לגמר חולה, אך בתור מי שנחשב לפנים של החברה, הוא החליט לא לוותר. ההחלטה התבררה כנכונה.

במהלך הפרזנטציה התברר כי המיזם GreenBo, עציצים ייחודיים למרפסות, הוא מועמד מוביל לזכייה בתחרות. ב-GreenBo התקיימו כמה כללים, שלא התקיימו במיזמים האחרים: ראשית, היזם המוביל הוא איש עיצוב, שיש לו גם תואר MBA במינהל עסקים; שנית, הפטנטים שלו, שמאפשרים לעציצים לא ליפול מהמרפסת וכן למים הניגרים מהם לא לזלוג על ראשי עוברים ושבים, מוגנים בזכויות יוצרים, והחברה שהוקמה לפני כשלוש שנים כבר מוכרת עציצים בישראל ובחו"ל ב-2 מיליון שקל בשנה. הנהלת החברה כוללת ארבעה אנשים בלבד. הייצור נעשה במפעל ישראלי, שבו מועסקים ערבים ויהודים כאחד.

באחרונה פתחו יולוס ושותפיו חברה נוספת בארה"ב, במטרה לחדור לרשתות האמריקאיות הגדולות ולהפוך ללהיט באתרים כמו אמזון. יתרונו של יולוס, ששלט היטב בנתונים השיווקים והפיננסיים כאחד, היה בייחודיות המוצר.

"זהו פתרון אמיתי לכל מי שיש לו מרפסת, ותוהה איך יוכל לקשט אותה בעציצים מבלי לחרוד שכל רוח קלה תעיף אותם", אמרו השופטים. "זה מסוג הרעיונות שעליהם נשאלת השאלה 'איך לא חשבו על זה קודם'".

יולוס סיפר כי הפתרון, הכולל התייחסות לשיווי משקל וסודות מסחריים אחרים, הגיע, כמו בפעמים רבות, מצורך שלו עצמו. "אני גר בתל אביב כבר שנים, וכל הניסיונות להניח אדניות על המרפסת תמיד נכשלו", סיפר. "או שהן נפלו גם אחרי ניסיונות חיזוק, או שהן תפסו כל כך הרבה מקום, שכבר אי אפשר היה לשבת במרפסת. חשבתי שלא ייתכן שאין עציץ שפותר את הבעיה".

צילום: שלו מן

החיסרון של GreenBo, עם זאת, הוא בהיותו לכאורה קל לחיקוי - ואכן, חקיינים כבר החלו למכור עציצים דומים, זולים יותר מהמקור (שעולה 50-70 שקל לצרכן), אך נעדרי הפטנטים שמייחדים אותו. יולוס מספר שנגד חלק מהמעתיקים כבר הוגשו תביעות, אך במקביל עמלים היזמים על קו המוצרים הבא, במטרה לשמור על כוחו של המותג בשוק.

Terra

בוץ כלכלי-חברתי

>> היזמת עדיטל אלה הקימה את המיזם Terra במטרה לייצר פתרון אחד לכמה בעיות בוערות. הנושא הראשון שעמד בפניה הוא איכות הסביבה, ולכן פיתחה טכניקה משלה לייצור מוצרים מאדמה ופסולת בניין.

כך למשל, הביאה אלה למעמד הגמר שרפרף לילד, שנראה כמו עציץ הפוך, אך מגעו נעים ונוח, ומכיוון שהוא עשוי מחומרים טבעיים, הוא גם יתכלה עם הזמן בקלות. הטכניקה לשימוש בבוץ אינה חדשה, כמובן. מספר לא מבוטל של של בתי מגורים יפהפיים בשדה בוקר, למשל, בנויים מלבני אדמה.

את המוצרים מתעתדת היזמת לייצר לא על פס ייצור אורבני בתל אביב, אלא דווקא ללמד את הטכניקה בקהילות של נשים ברחבי המדינה, ובכך לפתור בעיית אבטלה נשית בעיקר בפריפריה.

צילום: מיה חסון

המיזם נע על הקו הכלכלי-חברתי, ולמימושו, כך היזמת, דרושים לא פחות ממיליון שקל בהשקעה ראשונית עבור פיילוטים ברחבי המדינה. על אף יופיו של המיזם, היצירתיות והחדשנות שעומדת מאחורי החשיבה ההוליסטית, לא ברור מי יהיה המשקיע שייתן סכום כה גדול עבור מיזם שהיתכנותו הכלכלית אינה ודאית כרגע.

היזמת הנמרצת קיבלה מהשופטים מחמאות, אך נשלחה להמשיך ולעשות שיעורי בית.

קורקינט חשמלי Myway

ירוק, חשמלי וקל

>> נמרוד ריקרדו ספיר ("כולם קוראים לי נימי") נכנס אל החדר שבו התכנס חבר השופטים כרוח סערה, כשהוא מלווה באיש המכירות של החברה וגם באביו ("יזם צעיר בן 81").

כבר שנתיים עוסק ספיר בהגשמת חלום בסדנה קטנה שפתח בתל אביב - ייצור הקורקינט החשמלי האולטימטיבי. כן, הוא יודע שיש לו לא מעט מתחרים בעולם, והוא גם הוכיח שהוא מכיר היטב את השוק, אבל כמעצב תעשייתי יש לו את מה שאין לאחרים - ייצור הכולל חומרים ותהליכים המשפרים את הקורקינט, כך שהוא שוקל 12 ק"ג בלבד, ולא 30 ק"ג כמו רוב האחרים.

"הדבר הכי חשוב בקורקינט החשמלי הוא המשקל שלו", אמר ספיר אחרי שפירט את שלל היתרונות: כלי ירוק ונקי, זול, פתרון אורבני להגעה קלה ממקום למקום. "כדי לאפשר שימוש יומיומי, הוא צריך להיות נישא וקל. כל המוצרים האחרים בשוק כבדים מאוד, לא מתקפלים באופן נוח, וקשה להכניס אותם לתוך מנשא שקל לקחת אותו לרכבת, למשל".

ספיר הביא אתו שני קורקינטים שעיצב, והראה איך בשני קליקים הכלי נפתח ומוכן לנשיאה. הסוללה שעליה הוא פועל עובדת לטווח של 25 ק"מ, כך שעבור נסיעות קצרות זהו רכב דו-גלגלי אידיאלי. בשנה האחרונה, כמעט ללא שיווק ורק מפה לאוזן, מכר ספיר כבר מאה קורקינטים שאותם ייצר בעצמו, ב-8,500 שקל האחד.

צילום: וינסנט בווארדיו

ספיר מספר שעומס העבודה והרצון להצליח מניעים אותו לשעות עבודה רבות במיוחד. "אני לא ממש ישן בשנה האחרונה", אמר. "הכל למען Myway". עד היום השקיע בו כמיליון וחצי שקל מכיסו, והוא בטוח שבעזרת היתרונות שלו, מצפה לקורקינט עתיד גדול בישראל ובעולם.

השופטים התרשמו מהיזם ומהמיזם, ואכן צופים לו עתיד כלכלי נאה, בתנאי שיידע לשווק אותו נכון. ספיר לא נבחר לזוכה מסיבה עקרונית: הקורקינט החשמלי הוא מוצר קיים, שאותו הוא השביח באופן ניכר, אך זהו לא מוצר מקורי לחלוטין.

FUNKIT

מרעננים את הנעליים

>> הפרזנטציה הראשונה שהוצגה בגמר היתה של מורן ניר, 29, בוגרת תוכנית היזמות של המרכז הבינתחומי בהרצליה, ומי שהקימה את חברת FUNKIT לפני כשלוש שנים.

ניר, יחד עם שני יזמים נוספים, מצאה משקיע שנתן סכום כסף ראשוני עבור מוצר מעניין: ערכה ובה מדבקות מתחלפות לנעליים, בעיקר נעלי ספורט. הרעיון פשוט: מי שמאס בנעליו, אך לא יכול להחליף אותן, יכול לקנות מדבקות ב-3-5 דולר בלבד, ולתת לנעליים מראה חדש. היזמים, שגאים בעובדה שהייצור כולו כחול-לבן, כבר מכרו כ-100 אלף מדבקות ברחבי העולם, אך סכום השקעה שבקופתם מידלדל והולך. ניר הציגה מצגת שיווקית מרשימה, אך סירבה בשלבים הראשונים להיכנס לנושא הפיננסי (טעות בסיסית של יזם שמנסה להסתיר מידע במקומות שבהם הוא אמור דווקא לפתוח אותו). היא גם תיארה את חייו הקשים של יזם מתחיל: לא מקבלים שכר שנתיים, עובדים קשה וחיים אצל ההורים, הכל במטרה לשמור את ההון בתוך המיזם.

השופטים התרשמו מרמת היצירתיות וגם מהתשוקה הרבה שהפגינה היזמת, אך חשו שמבחינה עסקית המיזם לא עומד על רגליים יציבות. ברור היה כי היזמים זקוקים ליד מובילה ותומכת כדי להפוך את המיזם מגימיק לעסק כלכלי ומרוויח.

צילום: פאנקיט

FUNKIT לא יכלו להיות הזוכים מסיבה נוספת: בצוות המוביל לא היה אף יזם שעוסק באופן בלעדי בתחום היצירתי, ועל אף הכוונה המעניינת להעניק תמלוגים למעצבי מדבקות עתידיים שאתם תעבוד החברה, הדרישה ליזם אחד יצירתי לא התממשה. על אף שלא זכו בתחרות, הרי ש-FUNKIT זכו בתומכת נלהבת - נשיאת שנקר ויו"ר חבר השופטים, יולי תמיר, התלהבה מהמיזם והבטיחה לסייע בחשיפה לאתרי אינטרנט עולמיים מובילים.

SEEMsome

שפה סלולרית חדשה

>> נעה שמחוני עומדת בראש המיזם SEEMsome, שמטרתו ליצור שפה סלולרית חדשה.

שמחוני הגיעה למעמד הגמר כשהיא מצוידת במצגת הנכונה שאותה רצתה להציג, אחרי שהתברר כי שלחה מצגת לא נכונה כמה ימים קודם. הדיון בשאלה באיזו מצגת להשתמש גזל לא מעט מזמנה של היזמת, ופגם ברושם המקצועי שרצתה לעשות על השופטים.

שמחוני, בוגרת בצלאל, היתה חביבה ויצירתית, אך עד מהרה התברר כי המיזם שעליו היא עובדת אינו קיים עדיין. על הנייר הרעיון נראה נחמד: אפשרות להשתמש באייקונים משעשעים בתלת ממד, שעליהם תרשום זכויות יוצרים, שיצורפו לצילומי סטילס. שמחוני סיפרה שאת האייקונים הספורים שכבר הכינה ניסתה על ילדים במשפחתה וקיבלה תגובות נלהבות.

השופטים שהתרשמו מהרעיון חשבו שאינו לגמרי חדש, וכי המיזם אינו בשל עדיין עסקית.

כתבות מומלצות

גילה פימה. "בשיא הקושי שלי ראיתי שאני יכולה להעלות חיוך למישהו אחר שקשה לו"

"לעבודה שלי יש סטיגמות, היא לא נחשקת. אבל לא אכפת לי מה חושבים"

אילו מניות עשויות לשרוד טלטלות קשות?

"שגר ושכח": האם יש מניה ששווה להשקיע בה ל-20 שנה?

ארוחה של מקדונלד'ס. המגמה הכללית של השמנה לא יכולה להיות מיוחסת רק להתנהגות של הפרט, אלא גם לסביבה שבה כולנו חיים

בשקט בשקט, העלימה מקדונלד'ס אופציה מהתפריט – והיא יודעת בדיוק למה

כספומט ביטקוין ברומניה. רשתות בלוקצ'יין שיצליחו לשרוד את התקופה הנוכחית - ייתכן שיזכו בכל הקופה

המשבר בקריפטו נכנס לשלב הבא: מלחמת כל בכל

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

האי סנטוריני ביוון.
גלויות הכתובות כאגדות
עם מודרניות

"פעם, בקיץ עוד אפשר היה למצוא טיסה ליוון ב–150 דולר. היום, זה כבר 450"

כרם התימנים. "נהייתה שכונה של אנשים מפונפנים"

"יש מיליונרים מכל העולם שהוקסמו מהשכונה, רוצים כאן נכס - ולא מעניין אותם המחיר"