לא רוצים לראות קשישות בתפקידים פיסיים

לא יהיה מנוס מהעלאת גיל הפרישה לנשים ולגברים, אמר שלשום (פעם נוספת) שר האוצר, יובל שטייניץ - ושוב חולל מהומה. במאבק בין המצדדים והמתנגדים, שני הצדדים טועים.

שטייניץ טועה, כי העלאת גיל הפרישה לכלל הנשים עושה עוול עם נשים רבות שמרוויחות גרושים ועובדות בעבודות קשות ושוחקות כמו ניקיון, ומצד שני הוראה. אנחנו לא רוצים לראות קשישות בתפקידים פיסיים, וגם מורות שנשחקו מזמן אנחנו לא רוצים בכיתה. מצד שני, ארגוני הנשים והח"כיות שזועקות נגד השינוי - טועות גם הן.

כשמבקשים שוויון זכויות צריך לקבל גם את שוויון החובות, ובעולם שבו תוחלת החיים עולה באופן כה דרמטי, נשים ייאלצו לעבוד עד גיל מאוחר כדי לקבל קצבת פנסיה מכובדת. אם שניהם טועים, מה הדבר הנכון לעשות? במדינות שונות בעולם בוטל גיל הפרישה כליל.

על פי ההיגיון הזה, "הפרשת" אדם ממעגל העבודה על רקע גילו היא אפליה קשה, ועם עליית תוחלת החיים, גיל 60 ומשהו הוא רק ההתחלה. מאידך, ברור כי נשים וגברים גם יחד, הפועלים בתחומים מסוימים, לא ירצו או יוכלו להמשיך לעבוד. איך מחברים את הכל? מבטלים את חובת גיל הפרישה ומאפשרים לכל אדם, בין אם הוא גבר או אישה, להתחיל לקבל את הפנסיה שלו בצורה מדורגת לא על פי גיל, כי אם על פי מקצוע.

בואו נדמיין לרגע טבלה אפשרית של מקצועות - אלה שיוגדרו כשוחקים יאפשרו לעובדים לפרוש לפנסיה מוקדמת ולהתחיל ליהנות מהתשלום בגיל צעיר יותר, נגיד 55. מובן שאלה ייאלצו להסתפק בפנסיה נמוכה יותר, מכיוון שזו לא תיצבר עבורם עד גיל 67 - אך זו תהיה החלטה שלהם: אם יחליטו להחליף מקצוע ולהמשיך לעבוד, תמשיך הפנסיה ותיצבר.

פה נכנסת המדינה לתמונה: כדי שלא יפרשו בגיל צעיר יחסית, יוקם מערך של הכשרות מקצועיות שיתמחה בקריירה שנייה ואפילו שלישית, ויעזור לאותם אנשים לנוע מן המקצוע הפיסי והשוחק שבו עבדו מרבית חייהם, למקצוע אחר, מתאים יותר לגילם וכישוריהם. הקריירה החדשה תאפשר להם להמשיך ולהתפרנס, תוך שהם נשארים בשוק העבודה. מי מרוויח? כולם.

הנשירה שאנחנו מכירים טוב כל כך אחרי גיל 55 תיפסק כשאנשים יעבדו במקומות מתאימים יותר ויצברו את הפנסיה לאורך יותר שנים. באותה טבלה יהיו גם מקצועות אחרים, תפקידי ניהול למשל, או תפקידי ידע שאינם פיסיים, והניסיון, יחד עם הידע המצטבר, חשובים מאוד.

אנשים כאלה, שרובם הגדול ממילא אינו רוצה לפרוש משוק העבודה גם בגיל 62 או 67, יוכלו להתחיל לקבל את הפנסיה בגיל 70 ואף מאוחר יותר. כך או כך, אם יהיה ביכולתם הפיסית והמנטלית להישאר במעגל העבודה הם יוכלו לעשות זאת - הרי חובת הפרישה בוטלה זה מכבר. מי מרוויח? שוב כולם. המשק ירוויח אנשים חיוניים ומיומנים שרוצים ויכולים להמשיך ולתרום במקום לשבת בקופת חולים, ומימון הפנסיה על ידי חברות הביטוח יידחה לשנים מאוחרות יותר.

אפשר לחשוב גם על לא מעט פתרונות אחרים שייהפכו את שוק העבודה הישראלי למגוון, רב גילאי ומתאים למציאות המתהווה. ייטיבו שטייניץ, ואתו חברות הכנסת הזועקות, אם ייעצרו לרגע. תוחלת החיים המתארכת, כמו גם משברים פיננסיים, דורשים יותר מתמיד חשיבה מחוץ לקופסה.