"50 אלף עסקים ייסגרו ב-2012; מספר המפוטרים יגדל ב-150 אלף איש"

לדברי מנכ"ל בי.די.איי, אם לא יחול שינוי במגמה - ב-2013 ייכנס המשק למיתון; כ-30% מהחברות דורגו ברמות סיכון מעל הממוצע

אורה קורן
אורה קורן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
אורה קורן
אורה קורן

>> באפריל 2012 נרשמה הרעה משמעותית וחריגה במצב הסיכון של חברות במשק, שהידרדר מרמה של 6.09 במארס ל-6.29 באפריל - כך לפי מדד הסיכון (מונח שמגדיר את רמת הסיכון של כלל ענפי המשק, המבוסס על נתונים בנקאיים ועסקיים של חברות, כולל צ'קים חוזרים וחשבונות מוגבלים) המשולב של חברת בי.די.איי קופאס (BdiCoface) מסוף השבוע. ההרעה ניכרת גם לעומת אפריל 2011, אז היה מדד הסיכון של המשק 5.90.

"המגמה מצביעה על כך שהשנה ייסגרו משהו כמו 50 אלף עסקים בהשוואה ל-42 אלף עסקים בשנים רגילות - גידול של קרוב ל-20%", אומר איל ינאי, מנכ"ל משותף של חברת בי.די.איי קופאס. "מדובר בתוספת של 150 אלף עובדים שיפוטרו השנה בהשוואה לשנים קודמות. חלק מהם, כמובן, ישתלבו חזרה בשוק העבודה", הוסיף.

אייל ינאי

התחזית מבוססת על מגמה מתמשכת, שהחלה בנובמבר 2011. "לפני כן החברות עדיין נהנו מהון עצמי טוב יחסית, מינוף ברמה סבירה ותזרים מזומנים תקין בזכות שנתיים טובות", אומר ינאי. באותה תקופה היה מדד הסיכון מתחת ל-6. לדבריו, בחודשים האחרונים השתנתה המגמה, וכאשר מצוקת האשראי גברה, המחאה החברתית לא איפשרה להעלות מחירים, ואילו עלויות הייצור גדלו. התוצאה היתה שיעור גבוה של חברות על סף קריסה באפריל - שיעור שצפוי לגדול עד סוף השנה.

"באפריל אנו רואים הצטברות של הבעיות שנוצרו כבר בחודשים קודמים: מחסור באשראי, בעיות בתמחור עקב לחצי הורדת מחירים על רקע המחאה, ובד בבד עלייה במחירי חומרי הגלם והתשומות שמתגלגלים על החברות. כל אותם פרמטרים חברו יחד והם מאיימים על המגזר העסקי במשק", אמר ינאי.

על פי נתוני אפריל, כ-15.45% מתוך אלפי החברות והעסקים שנבדקו דורגו ברמות הסיכון הגבוהות ביותר (9 ו-10). לחברות ועסקים אלה בעיות קשות בתזרים המזומנים, חשבונות מוגבלים בבנק ישראל ודיווחים חוזרים ונשנים על צ'קים חוזרים. מדובר בעסקים שרשמו ירידות חדות בהכנסות או ברווחיות, או מעברים חדים וקיצוניים מרווח להפסד. רמת הקשיים של עסקים אלה גבוהה באופן המאיים על המשך פעילותם בטווח של השנה-שנתיים הקרובות.

כ-30% מהחברות דורגו ברמות סיכון מעל הממוצע (7 ו-8). לחברות ועסקים אלה קשיים שבשלב זה אינם מהווים איום ממשי על המשך פעילותם, אך מומלץ לעקוב בזהירות אחר מצבם. שיעור החברות והעסקים ברמת הסיכון הממוצעת (6) הוא כ-27%. שיעור החברות ברמות הסיכון הזניחות והטובות (1 עד 5) הוא כ-28%.

"זהירות יתר של הבנקים"

ענף הריהוט אמנם זכה להתעניינות רבה באחרונה בעקבות קשיים שהתגלו בחברות גדולות כמו קיקה, חמישה נגרים ודואיט, אולם על פי נתוני בי.די.איי, הענף נמצא במגמת שיפור בהשוואה לאשתקד, ומצב יצרני הריהוט טוב יחסית לשאר התעשייה, עם ציון 6.03. את הציון הגרוע ביותר קיבל ענף התיירות (6.95), ואת הציון הטוב ביותר קיבל ענף הקוסמטיקה, פרמצבטיקה ודטרגנטים (4.85).

ענף הקוסמטיקה - הבטוח ביותר

במקום שני ברמת הסיכון נמצא ענף המסעדות ובתי הקפה עם דירוג של 6.91 - שיפור לעומת דירוג של 7.05 בחודש הקודם. במקום שלישי נמצא ענף שירותי הובלות עם דירוג של 6.54. במקום רביעי נמצא ענף הבנייה עם דירוג של 6.48.

במקום שני ברשימת הענפים הבטוחים במשק נמצא ענף תעשיית כימיקלים, עם מדד סיכון של 4.86 - הרעה קלה לעומת 4.78 בחודש הקודם. במקום שלישי נצא ענף תעשיית נייר וקרטון עם דירוג של 5.21. במקום רביעי נמצא ענף תעשיית מתכת עם דירוג של 5.35.

לדברי ינאי, שיעור החברות בסיכון ימשיך ויעלה בשבועות הקרובים, ומספר החברות שיקלעו לקשיים פיננסיים יעלה באופן דרמטי. הדבר צפוי לבוא לידי ביטוי בצ'קים חוזרים, חשבונות מוגבלים ופיגור בתשלומים. חלק מהחברות אף יגיעו למצב של חדלות פירעון והליכי הקפאת הליכים ופירוק.

העלייה בסיכון החברות במשק הישראלי נובעת משלוש סיבות עיקריות, לפי ינאי. הראשונה היא קשיים במימון החברות. במערכת הבנקאית קיים מחנק אשראי שנובע בין היתר מזהירות יתר של הבנקים לנוכח המצב. הקריטריונים לקבלת אשראי הוחמרו, ויותר בקשות לאשראי נדחות. גם שוק ההון והנפקות אג"ח ומניות אינן אלטרנטיבה נגישה, בעיקר לחברות קטנות ובינוניות. אפשרות מימון נוספת היא שימוש בהון עצמי, אולם ינאי מסביר כי ברוב הענפים הרווחיות של החברות נשחקה, תזרים המזומנים הורע, ולכן היכולת למימון באמצעות הון עצמי ירדה באופן ניכר.

הסיבה השנייה היא התייקרות של התשומות וחומרי הגלם במרבית הענפים, שהביאה לירידה ברווחיות החברות. הרווחיות של חברה מושפעת מרמת המחירים ומעלות הייצור וחומרי הגלם. ברוב הענפים מחירי חומרי הגלם עלו. מחיר החשמל, למשל, השפיע על עלויות הייצור והתפעול של רוב החברות במשק.

הסיבה השלישית היא הלחץ להורדת מחירים בהשפעת המחאה החברתית שהחלה בקיץ שעבר. ינאי מסביר כי הלחץ שנוצר על חברות, בעיקר בתחום הקמעוני, הוביל לכך שרווחיות החברות נשחקה.

הסיכון מתגבר

"כרגע אנו לא נכנסים למיתון (ירידה מתמשכת בביקושים ובצמיחה), אבל בהחלט נכנסים לתקופה של התגברות קריסת חברות במשק. אם ב-2013 המצב יחמיר, ומהמגמה הנוכחית תימשך ניתן להעריך בסבירות גבוהה שניכנס למיתון", אומר ינאי.

לדבריו, הסיבות לכך ברורות: אם חברות ימשיכו לקרוס יהיו יותר פיטורים, עלייה באבטלה, צמצומי ביקושים, וירידה בצמיחה. לדברי ינאי, "ישנן קריסות בכל ענפי הקמעונות, בענף השירותים, אלקטרוניקה וחשמל, טקסטיל, תשתיות ובנייה, ולמעשה ברובם המוחלט של הענפים. מדובר לרוב בעסקים קטנים, אבל בהחלט נראה גם עסקים גדולים קורסים. מטבע הדברים, המקרים הגדולים הם שיגיעו לתקשורת. הרי עסקים קטנים קורסים כל הזמן - וזה לא מגיע לתקשורת".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

לחוסכים הסולידיים יש אלטרנטיבה

שעתו היפה של החוסך הסולידי: יש חלופה טובה יותר לפיקדון בבנק

טסלה, מודל S. המחיר למי שיזמין את המודל היום ייקבע בהמשך

אחרי כמעט שנתיים: הדגמים הגדולים של טסלה מגיעים לישראל

אלעד כהן (מימין), ניצן רנגיני בוצר ודניאל בוצר

ממשכורת של 30 שקל בשעה – לווילה בת שלוש קומות במושב מבוסס בשרון

מסיבה בבריכה, אילוסטרציה

בעל הבית מרוויח 15 אלף שקל ללילה - החיים של השכנים נהפכו לסיוט

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

תופעות לוואי בעקבות שימוש בפרופסיה

"כל הגוף מרגיש מחושמל, הכל שורף וכואב": הם רצו לעצור את ההתקרחות. זה הרס להם את החיים

נועם וימן

מתוחכמים ומסתוריים: האנשים שהבלעדיות הפכה אותם לעשירים מאוד