שדרות |

טרכטנברג: "המתח בחברה הישראלית בלתי נסבל"

(עדכון) סערה בכנס שדרות בפאנל "משדרות רוטשילד לשדרות"; הקהל מנע מהנואמים לדבר, וצעק "העם דורש צדק חברתי" ■ ראש מועצת עומר: "הבדואים לא בונים חושות - אלא וילות"

"המתחים שהתגלו בחברה הישראלית בקיץ האחרון הם בלתי נסבלים. החברה בישראל חייבת למצוא את דרך המלך בין כלכלת שוק חופשי לבין שוויון הזדמנויות, צדק חברתי, חינוך בגיל הרך ולאחר מכן תוך מתן הכלים להשתלב בשוק הגלובלאלי", כך אמר היום פרופ' מנואל טרכטנברג בכנס ישראל שדרות לחברה של המכללה האקדמית ספיר.

"השנה נוכחנו כי החברה בישראל היא הרבה יותר חזקה מאשר מנהיגותה", אמר טרכטנברג. "לחברה הישראלית יכולת יוצאת מן הכלל לצאת ממשברים, והיכולות האלו יבואו במוקדם או במאוחר לידי ביטוי".

"אפשר להסתכל על המשבר של שנות השמונים ולראות את הצמיחה שלאחריו. בנוסף, אין אח ורע לקליטת אוכלוסיה כמו שישראל קלטה את העלייה מבריה"מ לאחר מכן", הוסיף.

מנואל טרכטנברג

היום הראשון בכנס שדרות עבר בסערה, כאשר במהלך פאנל "משדרות רוטשילד לשדרות"; הקהל מנע מהנואמים לדבר, בהם שר האוצר יובל שטייניץ וח"כ משה גפני, יו"ר ועדת הכספים בכנסת, וקרא לעברו קריאות "בוז" ו"הכלכלה לא טובה לנו". מוקדם יותר, קטע הקהל קטע את דבריו של ח"כ אורי אורבך. במקביל, קבוצה של תלמידי ישיבה תיכונית, הפריעו לנאומים בריקודים במקום וקראו קריאות עידוד לכיוונו של אורבך.

הדיון שעסק במחאה החברתית היה סוער במיוחד, ונשמעו בו קריאות חוזרות ונשנות להקצין את המחאה. לאוהל בו הוא נערך הוזעקו כוחות ביטחון, ובהם שוטרי משמר הגבול, בשל הפרעות חוזרות ונשנות מצד הקהל שליבו את רוב הדיון, והגיעו לשיאם במהלך נאומו של גפני.

נאומו של גפני נקטע שוב ושוב לדקות ארוכות בקריאות בוז רבות מצד הקהל וקריאות "העם דורש צדק חברתי", שנשמעו פעמים רבות. במהלך דבריו, כמה מהמשתתפים הפריעו את דבריו בצעקות "הכלכלה לא טובה לנו", "אתם לא עושים שום דבר", "ואתם פוגעים בנו", כמה מהם התפרצו לכיוונו בקריאות נגד מדיניות הממשלה וניסו לתאר בפניו את מצוקותיהם הכלכליות המאבטחים ושוטרי מג"ב פינו חלק מהמתפרעים, והמהומה בדיון התגברה, כשברקע חלק קטן מהמשתתפים התעקשו להמשיך ולהשתמש בשפת הסימנים שאפיינה את תחילת המחאה.

קולות המחאה מצד הקהל החלו עם תחילת הפאנל, בו השתתפו חברי הכנסת גפני, אורי אורבך, ח"כ אילן גילאון, רחל אדטו, יו"ר התאחדות הסטודנטים איציק שמולי ועורך TheMarker סמי פרץ. ונשמעו בעיקר לאחר דבריה של אדטו, ולא אפשרו לאורבך לשאת דברים במשך דקות ארוכות. בקהל, נכחו סטודנטים ותלמידי תיכון ומכינות רבים שהלהיטו את הוויכוח , וגם תלמידי ישיבה תיכונית שרקדו דקות ארוכות ועודודו את אורבך. לאחר נאומו של גפני, הרוחות שקטו, אך מדי פעם נשמעו קריאות שקטעו את הדוברים.

"אמרתי לראש הממשלה כבר לפני שנה שהוא צריך להתכונן למחאה", אמר גפני, אך הקהל לא איפשר לו לסיים את דבריו, והאוהל התמלא בקריאות בוז כשאורבך מנסה להיחלץ לעזרת גפני ולהרגיע את הקהל. "אמרתי לראש הממשלה שכולם יודעים שהנתונים מצביעים על כך שהמצב הכלכלי טוב. אבל המציאות היא שמשפחה במעמד הביניים שבה שני בני הזוג עובדים לא יכולים לסיים את החודש".

"שינויים ניתן להשיג או בדרך דמוקטרית או בכוח. אבל במקום שבו יהיה כוח לא יהיו סטודנטים גם במחיר של להפסיד את המאבק הזה", אמר במסגרת הפאנל איציק שמולי. "המחאות מלונדון ואתונה לא עושות עלי רושם. בעיני אחד ההישגים הוא ש-400 אלף אנשים עמדו בכיכר המדינה ולא ניפצו אפילו חלון אחד". בנקודה זו נשמעו קריאות לכיוונו מהקהל "ושום דבר לא קרה. זה לא עזר".

שמולי התייחס להמשך המחאה וטען שיש צורך לתעל אותה לכנסת. "בטווח הארוך האתגר הוא להשפיע על מערכות הבחירות הבאות, כך שבפעם הבאה שהבוחר יגיע לקלפי הוא ישקול גם את השיקול החברתי כלכלי ולא רק את המדיני ביטחוני. הממשלה הזאת, ולא כל ממשלה, לא יכולה לפתור את כל הבעיות וכל האתגרים. אנחנו חייבים להיות חלק מהשינוי. אם מדברים על סולדריות חברתית, צריך גם להתנהג כך".

צילום: ליאור דטל

"הדבר המרכזי שעלה מהמחאה הוא שיש חשיבות לקולם של האנשים לא רק בבחירות אלא גם בין בחירות לבחירות", אמר אורי אורבך. "זה דבר שצריך לשמר באמצעות כנסים, בהפגנות ובלחץ ציבורי. חברי הכנסת רוצים את זה, בעיקר הישרים שבינינו. במשך המון שנים הציבור נעלם בין בחירות לבחירות

"הממשלה צריכה לנהל את המדינה והציבור צריך להיות מעורב ושותף. מעמד הביניים נושא על גבו את כל המדינה, עד כדי כך שהוא החליף את החלשים בזעקה. החלשים זערו המון שנים, אבל הם כל כך חלדשים שהם לא עניינו אף אחד", הוסיף.

סערה בפאנל עתיד הנגב: "מחיר אי העשייה הופך להיות אסון"

לאחר שנאום פתיחת הכנס של שר האוצר יובל שטייניץ הופרע על ידי סטודנטים, סערו היום הרוחות גם בפאנל שעסק בנושא עתיד הנגב, והתגלגל לוויכוח ער על סוגיית הבדואים באיזור. הסערה באה בעקבות דבריו של ראש מועצת עומר פיני בדש, שאמר כי "בשטחים הורסים שני קרוואנים עם גדוד, אבל בכל יום בנגב בונים ארבעה כאלה ואף אחד לא עושה כלום. זה לא חושות, אלא וילות עם בריכות שחייה. הם לא מסכנים. זה בסדר שצריך להרוס ביהודה ושומרון, אבל למה להתעלם בנגב?". בעקבות הדברים קמו בדואים שישבו בקהל ומחו בזעם.

קודם לכן, ציין יו"ר מרצ חיים אורון כי לא ניתן לפתח את הנגב בלי לפתור את בעיית הקרקעות: "הבדואים הם לא עוד נושא - זה הנושא עצמו. שליש מהתושבים בנגב הם בדואים, אבל הם לא בסיפור. הם קריאת ביניים. אי אפשר לפתור את הבעיה כאשר נותנים 3,000 שקל לדונם. הולכים להשקיע בנגב 60-70 מיליארד שקל, אז אי אפשר להשקיע עוד 2-3 מיליארד שקל לפתור את הבעיה שסותמת את הנגב?".

"כשאומרים לאבד את הנגב מתכוונים שהבדואים ישתלטו על הנגב, אבל מה הם יעשו עם האדמה, ייקחו אותה לסעודיה? בואו נפתור את הבעיה. לא צריך עוד ועדה. מחיר אי העשייה הופך להיות אסון לנגב. אף בדואי עוד לא זז כאשר הרסו לו את הבית, אלא רק כי הביאו אותם להסכם. אולי האסון של הנגב הוא שאף צד לא רצה להחזיר אותו לאף אחד. אם השמאל או הימין היה רוצה להחזיר אותו, הצד השני היה מגן עליו. האסון הוא שכולם אומרים שזה משימה לאומית".

בדש הגיב לדברים ואמר כי אסור "לתת פרס למי שמשתלט על שטח. אחת הבעיות הכי קשות היא שאין מנהיגות - אין בדואי שמייצג שני אנשים. אמר לי בן שהוא לא מכיר באבא שלו כשיח'". בתגובה לדבריו של בדש קמו בדואים בקהל ומחו על הדברים. אחד הנוכחים האחרים הציג עצמו כמורה מירוחם, וציין כי אילו הבדואים היו מקבלים ייצוג הולם בפאנל - הם לא היו נאלצים לצעוק.

אילן גילאון: "תשאלו מה אתם נותנים למדינה - וגם מה היא מחזירה לכם"

בפאנל בנושא המחאה - "משדרות רוטשילד לשדרות", אמר ח"כ אורי אורבך כי "להחלטות הממשלה ולהחלטות הכנסת יש משמעות - החל מכמה שנים יחיו בשדרות, וכמה שעות ילמדו התלמידים בבתי הספר. יש חשיבות לקולם של האנשים לא רק בבחירות, אלא גם בין בחירות לבחירות. זה דבר שיש לשמר בכנסים כאלה, בהפגנות ובלחץ ציבורי. חברי הכנסת רוצים את זה, בעיקר הישרים שבינינו. זו שותפות. המון שנים הציבור נעלם בין בחירות לבחירות. עכשיו לראשונה סוף סוף חלקים גדולים מהציבור לא נעלמו".

"הממשלה צריכה לנהל את המדינה והציבור צריך להיות מעורב ושותף. מי שהגיע לכאן מסמל את מי שהשתתף בהפגנות - צעירים, סטודנטים, ובני מעמד הביניים. מעמד הביניים נושא על גבו את כל המדינה, עד כדי כך שהוא החליף את החלשים בזעקה. החלשים זועקים המון שנים, אבל הם כל כך חלשים שהם לא מעניינים אף אחד. במחאה החברתית אנשים עמדו על זכותם שהמקרר שלהם יהיה יותר גדול. יש זכות לאנשים שעובדים ומתפרנסים ואכפת להם מהמדינה הזאת לחיות באופן סביר. זה הדבר הכי חשוב שהיה במחאה האחרונה".

ח"כ אילן גילאון ציין כי "בחברה הזאת מורה ועובדת סוציאלית יעבדו 25 שנים כדי לקבל משכורת של מנהל בנק בחודש אחד. בחברה הזאת יש אנשים שמתלבטים בבוקר אם לקחת פרוסה או תרופה. זה יכול להיות כל אחד ואחד מאיתנו. קם דור שהבין שהוא צריך לדעת לשאול. תשאלו את עצמכם מה אתם נותנים למדינת ישראל ותשאלו מה מדינת ישראל מחזירה לכם".

בדואים מוחים על דברי ראש מועצת עומר בכנס שדרות

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

קציר חיטה בסוריה, יוני 2022. הקציר מגדיל את היצע החיטה, אבל החשש ממיתון מקטין את הביקוש

פתאום ההשקעות הכי חמות צונחות: נפט, סחורות, תשואות – למה זה קורה?

העיר לא זולה, אבל זה היה משתלם מכל בחינה אחרת

"הבית שלי בגד בי": תל אביבית שעוזבת אחרי שלושה עשורים מגלה מה שבר אותה

שי שרון. "הרגשתי שאני מתאמץ בעיקר בשביל שהבעלים של חברת האופנה ירוויחו יותר"

"חייתי במסיבה תמידית, אבל זה היה כלוב מזהב. עבודה חסרת משמעות"

נמל חיפה. הפקק בשנה וחצי האחרונות גרם למשק הישראלי נזק של עשרות מיליוני שקלים ביום, לפי משרד האוצר

פקק האוניות מול נמלי ישראל דועך והולך, ולא מהסיבות הנכונות

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

"מבחוץ זה נראה סקסי ומגניב, אבל כשנכנסים פנימה מתברר שזאת עבודה קשה והיא חייבת להיות מדויקת"

"אפשר להרוויח 30-20 אלף שקל בחודש מעבר למשכורת": איזה עסק הכי רווחי - פלאפל, פיצה, סושי או שווארמה?

עורכי דין שפרשו מהמקצוע. ״הדור שלנו מחפש מהר, קצר, ענייני, ומבקש שיהיו לו דברים נוספים בחיים, לא רק עבודה"

"הדור הזה עובר בקלות בין עבודות - ומשאיר מאחור את משרדי עריכת הדין"