מחקר פורץ דרך: נחישות חשובה יותר להצלחה מקצועית מאינטליגנציה

העבודה מנפצת מיתוס מחקרי חזק במיוחד שקובע באופן נחרץ כי מנת המשכל היא מנבא ראשון במעלה להצלחה מקצועית

>> מחקרים פורצי דרך מגיעים לעתים דווקא מסטודנטים לתארים זוטרים יחסית. אלון סלע, 40, סיים זה עתה את עבודת התזה שלו לתואר שני, בהנחיית פרופ' יואב גנזך מהפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב. העבודה מנפצת מיתוס מחקרי חזק במיוחד שקובע באופן נחרץ כי מנת המשכל היא מנבא ראשון במעלה להצלחה מקצועית.

את התזה הזו ביסס סלע, בין היתר, על הספר "עקומת הפעמון" שפירסמו החוקרים ריצ'רד הרנסטיין וצ'רלס מארי. השניים טענו כי אפרו-אמריקאים אינם מצליחים בבחינות כמו פסיכומטרי בגלל בעיות גנטיות - קרי אינטליגנציה נמוכה. זו לא משתנה גם אם הם גדלים במשפחות לבנות. "קראתי וחשבתי שמדובר בגזענות במסווה אקדמי", אומר סלע. "החלטתי לבדוק אילו מבין שלושה גורמים מרכזיים משפיע באמת על הצלחה מקצועית: מנת המשכל (גנטיקה), מצב סוציו-אקונומי בילדות (סביבה) ורמת השאיפות האישיות".

לצורך הבדיקה פנה סלע אל נתונים של מאגר מחקר ארוך טווח השייך לאוניברסיטת ויסקונסין. יותר מ-10,000 אמריקאים נבדקו לאורך כ-40 שנה ונדגמו במהלך שלבים שונים של חייהם. מתוכם נבחרו 4,000 איש. אותם נבדקים דיווחו בגיל 18 על מנת המשכל שלהם, מצבם הכלכלי וכן ענו על סט שאלות שבדק את שאיפותיהם המקצועיות. 36 שנה אחרי בדק סלע את הסטטוס המקצועי שאליו הגיעו, הכולל הן את תפישת המקצוע האובייקטיבית (כיוקרתי יותר או פחות), והן את רמת השכר יחסית למקצועות אחרים.

אם על פי התזה של "עקומת הפעמון" ניתן היה לצפות כי בעלי האינטליגנציה הגבוהה יגיעו להצלחות המשמעותיות ביותר - התברר שהתוצאות הפוכות. דווקא בעלי השאיפות הצליחו יותר. "מדובר במחקר פורץ דרך, מכיוון שזו הפעם הראשונה שבה ניתן לראות במספרים את השפעת הנחישות להצליח בקריירה", אומר פרופ' גנזך.

אם כך, אין דבר העומד בפני הרצון, גם לא אם אין לך כלים אמיתיים מהבית או מלידה?

סלע: "יש דבר העומד בפני הרצון, וחשוב לי להסתייג מהמושג הניו-אייג'י 'תרצה - תצליח'. לא כל אחד יכול לעשות כל דבר אם רק ירצה, אבל הרצון האמיתי חשוב יותר משני הגורמים האחרים.

"במלים אחרות: אדם בעל מנת משכל ונתונים סוציו-אקונומיים גבוהים, שאין בו את הנחישות, יצליח פחות מאדם נחוש, שיש לו פחות משני הנתונים האחרים".

מה הן ההשלכות היישומיות של המחקר?

"בראיונות עבודה לא בודקים ממש כמה המועמד רוצה להצליח, וגם לא במבחני כניסה לאוניברסיטה. שוק העבודה ומוסדות חינוכיים יכולים לרתום אותו ליצירת תהליכי סינון נכונים יותר, אבל חשוב מזה: הורים יכולים לחשוב על אופן החינוך שהם נותנים בבית כשהם יודעים עד כמה הנחישות היא גורם חשוב בהצלחה עתידית של ילדיהם".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

קציר חיטה בסוריה, יוני 2022. הקציר מגדיל את היצע החיטה, אבל החשש ממיתון מקטין את הביקוש

פתאום ההשקעות הכי חמות צונחות: נפט, סחורות, תשואות – למה זה קורה?

העיר לא זולה, אבל זה היה משתלם מכל בחינה אחרת

"הבית שלי בגד בי": תל אביבית שעוזבת אחרי שלושה עשורים מגלה מה שבר אותה

שי שרון. "הרגשתי שאני מתאמץ בעיקר בשביל שהבעלים של חברת האופנה ירוויחו יותר"

"חייתי במסיבה תמידית, אבל זה היה כלוב מזהב. עבודה חסרת משמעות"

נמל חיפה. הפקק בשנה וחצי האחרונות גרם למשק הישראלי נזק של עשרות מיליוני שקלים ביום, לפי משרד האוצר

פקק האוניות מול נמלי ישראל דועך והולך, ולא מהסיבות הנכונות

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

"מבחוץ זה נראה סקסי ומגניב, אבל כשנכנסים פנימה מתברר שזאת עבודה קשה והיא חייבת להיות מדויקת"

"אפשר להרוויח 30-20 אלף שקל בחודש מעבר למשכורת": איזה עסק הכי רווחי - פלאפל, פיצה, סושי או שווארמה?

עורכי דין שפרשו מהמקצוע. ״הדור שלנו מחפש מהר, קצר, ענייני, ומבקש שיהיו לו דברים נוספים בחיים, לא רק עבודה"

"הדור הזה עובר בקלות בין עבודות - ומשאיר מאחור את משרדי עריכת הדין"