פרופ' מייקל ברבר: "אסור שכל הרפורמות יהיו גדולות כי זה מסוכן מדי - החוכמה היא לשלב ביניהן"

ברבר, מחוקרי החינוך החשובים בעולם: "איכותה של מערכת חינוך אינה יכולה לעלות על איכות מוריה" ■ "רק שליש מההחלטות הממשלה בישראל מיושמות בסופו של דבר" ■ "הרבה ממשלות מזהות בעיות, אבל אם מערכת היחסים לא טובה, עובדי הציבור לא מדווחים עליהן לשר הממונה; בממשלה צריכים להתרכז בפתרונן ולא בהטחת האשמות"

ליאור דטל
ליאור דטל
ליאור דטל
ליאור דטל

"אזרחים משלמים הרבה כסף באמצעות כספי המסים והם מצפים לראות תוצאות כתוצאה מההשקעות שלהם. האזרחים יכולים להיות מתוסכלים כשהם רואים שהממשלה לא מצליחה ליישם מדיניות מוצלחת באמצעות תשלומי המסים שלהם. זה יכול להשתנות אם הממשלות יצליחו לתכנן תוכנית, וליישם אותה בצורה טובה. כך יווצר מעגל שבו האזרחים רואים שהממשלה יעילה ומבצעת מדיניות בתמורה לכספים שהם משקיעים", כך אמר היום סר ופרופ' מייקל ברבר, מחוקרי החינוך המובילים בעולם, בכנס "ישראל 2021" שעורך TheMarker בבנייני האומה בירושלים.

ברבר, שהיה בעבר יועץ לענייני יישום המדיניות של ראש ממשלת בריטניה לשעבר טוני בלייר, והאחראי לתחום החינוך במקינזי אמר שבישראל ""רק שליש מההחלטות הממשלה בישראל מיושמות בסופו של דבר. אנחנו צריכים להשתפר בעשור האחרון, בישראל וגם בכל העולם".

ברבר התייחס לדבריו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אתמול בכנס שאמר שעדיפה אסטרטגיה מצוינת עם ביצוע טוב על פני אסטרטגיה בינונית עם ביצוע מצויין. "זה לא רע, אבל אני רוצה להציע שתיישמו אסטרטגיה מצויינת עם ביצוע מצויין", אמר ברבר.

"הממשלה מאוד מסובכת, יש אנשים בממשלה שהתפקיד שלהם הוא להפוך את הדברים לעוד יותר מסובכים. אני רוצה לפשט את זה. איך אפשר לעורר תהליך בכל ממשלה שתגביר את הסיכויים לספק תוצאות בצורה אפקטיבית".

ברבר אמר שעל מקבלי ההחלטות לשאול את עצמם. "מה אתם מנסים לעשות - זו לא שאלה קשה אבל למרות זאת ממשלות רבות ברחבי העולם לא מצליחים לענות עליה בבירור. הם אומרים שצריך לענות לכל משבר ולעשות הכל אבל חשוב שיהיה סדר עדיפות. הממשלה צריכה להסתכל על סדר העדיפות שלה ולבצע חלק מהם בצורה זהירה, ובביצוע טוב, ושחלק מהם יהיו רפורמות גדולות. אסור שכל הרפורמות יהיו גדולות כי זה מסוכן מדי. החוכמה היא לשלב את הרפורמות", אמר ברבר.

השאלה השנייה שהציג ברבר היא "האם אתם מאורגנים כדי לבצע את המדיניות ומי אחראי לא לישון בלילה בניסיונות להניע אותה וכל האלמנטים שלה. צריך שזה יהיה ברור שמישהו יהיה אחראי לביצוע". ברבר ציין שבתקופתו של בלייר לכל סדר עדיפות היתה מטרה מוגדרת, לכל מטרה תוכנית ולכל תוכנית יעד ותחזיות שנבדקו באופן קבוע. "חשוב למפות את שרשרת הביצוע מהמשרד הממשלתי ועד ליישום בפועל, למפות את כל הגורמים שהיישום עובר דרכיהם החזקים, החלשים ומה ניתן לעשות כדי לחזק את החלשים".

השאלה הנוספת היא בחינת אפשרויות לוודא האם המדיניות מצליחה בזמן אמת בכל רגע נתון, וגם בעתיד. ברבר ציין גם כי הצוות שלו מיפה עבור בלייר את התחזיות ליישום כל רפורמה כולל הגורמים שעלולים לעקב אותה בעתיד, על פי רמה.

"הרבה ממשלות מזהות בעיות אבל אם מערכת היחסים בממשלה לא טובה, אז עובדי הציבור לא תמיד מדווחים עליה לשר הממונה כי הם חושבים שיצליחו לפתור אותה בעצמה או להעלים אותה. לכן אנשים צריכים להתרכז בפתירת הבעיה ולא בהטחת האשמות. בממשל בלייר דירגנו את הבעיות לפי עוצמת הבעיות והגדרנו מראש כיצד פועלים לפי כל בעיה".

לפי ברבר, החלק האחרון הוא להגיע למצב שבו השינוי לא הפיך באמצעות מערכת שתיישם את ההחלטות בצורה הטובה ביותר: "שאלנו איך תראה מערכת כזאת ואמרנו שהיא צריכה להיות שאפתנית, ממוקדת, בהירה, עם תחושת דחיפות ושהשינוי שתיצור לא יהיה הפיך".

ברבר הוא מבכירי חברת הייעוץ העולמית מקינזי, ומשמש כאחראי העולמי על תחום החינוך בחברה. בנאומו צפוי ברבר לדון בדרכים בהן הממשלה יכולה לספק תוצאות לאזרחים, לאור ניסיונו בהקמת גופים להגברת המשמעת המדינית ברחבי העולם.

ברבר נחשב לאחד האנשים המשפיעים ביותר בתחום החינוך, בעקבות פרסום דו"ח מקינזי על הגורמים להצלחתן של מערכות החינוך הטובות בעולם. דו"ח זה עורר גלים גם בישראל ושינה את האופן שבו מסתכלים מקבלי ההחלטות על סדרי העדיפויות במערכות החינוך במדינתם.

בדו"ח בחן ברבר מדוע מערכות חינוך מסוימות מפגינות ביצועים טובים יותר מאחרות, ומדוע מערכות מסוימות מצליחות להשתפר במהירות יותר מאחרות. השאלה רלוונטית מאוד ביחס לישראל בה מערכת החינוך מדשדשת בהישגי התלמידים מאחורי המדינות המובילות בעולם בעשור האחרון, והפערים בה הם הגדולים בעולם.

כדי לגלות את סוד ההצלחה של מערכות החינוך המצוינות בעולם חקר ברבר, יחד עם החוקרת מונה מורש, 25 מערכות חינוך ברחבי העולם ובהן עשר מערכות החינוך הטובות ביותר כדי למצוא את הגורמים המשותפים ביניהם. הדו"ח מלמד שהגורמים החשובים להצלחת מערכת החינוך תלויים בראש ובראשונה באיכות האנשים שעובדים בה, וקבע את הציטוט: "איכותה של מערכת חינוך אינה יכולה לעלות על איכות מוריה".

ברבר טוען כי הגורמים החשובים ביותר לשיפור מערכות החינוך הם משיכת האנשים המתאימים למקצוע, פיתוחם והבטחת יכולת מערכת החינוך לספק את איכות ההוראה הגבוהה ביותר לכל תלמיד.

>>> לידיעות נוספות מכנס "ישראל 2021" - לחצו כאן

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

בנייני דירות בסין. המחירים יצאו משליטה - הגיע זמן לתיקון?

האוויר מתחיל לצאת משוק הדיור ברחבי העולם. להלן חמש דוגמאות

קומת המסחר בבורסת ניו יורק. נדרש אומץ לב גדול כדי לקנות כשהשווקים נופלים

אחרי נפילה של יותר מ-20%, הגיע הזמן לקנות מניות? זה המדד שצריך לבדוק

מטוס של וויז אייר. החברה הציעה פיצוי של 600 יורו

אל על מובילה בביטולים, המטוס של וויז אייר "קיבל מכת ברק": קיץ כאוטי בנתב"ג

רכבת תחתית בספרד. הקמת המטרו בישראל מוערכת בעלות של 150 מיליארד שקל

מיליארדים מהפקעות קרקע, סמכויות אגרסיביות, ופוליטיקה קטנה: המלחמה על חוק המטרו

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

סטודנטים באוניברסיטה העברית בירושלים. שיעורי התעסוקה עולים בהתמדה עם העלייה ברמת ההשכלה

איך מטפסים לעשירון השכר העליון — ומי מצא דרך עקיפה כדי להגיע אליו

גמר אקס פקטור. הוחלט שלא תשמש יותר לבחירת הנציג לאירוויזיון

"הכל זה הוא": שורת עזיבות ורייטינג צונח - למה רשת מובסת בקרב מול קשת?