הגיע זמנם של האיגודים המקצועיים

נדמה שההסתדרות התפרקה לחלוטין מעוצמתה ומאחריותה

חנא סוייד
חנא סוייד

>> יש חשודים רבים בגרימת המפולת הכלכלית שפקדה את המדינות המפותחות בשנתיים האחרונות, ובפגיעה בפוטנציאל הצמיחה: הריכוזיות, המונופולים שמונעים תחרות חופשית, הבכירים ששכרם תפח מעבר לכל פרופורציה, הבנקים שפיתחו מכשירים מניפולטיביים וחברות הנפט והגז שמוכנות להתחלק רק בפירורים עם הממשלות שמוסרות להן את הזיכיונות.

את האשם בסטגנציה שפקדה את כלכלות המערב בשנות ה-70 וה-80 תלו בכוח שצברו העובדים והאיגודים המקצועיים. תנועת העבודה סומנה מאז כאנטי הון וכחסם בפני צמיחה. האסכולה הכלכלית הניאו-ליברלית בכלל, ובפרט התאצ'ריזם בבריטניה והרייגניזם בארה"ב, הכריזו מלחמת חורמה נגד האיגודים המקצועיים במטרה להחלישם ולהדיחם מעמדות הכוח שנהנו מהן עד אז. המטרה הושגה באמצעות שני מהלכים געיקריים: הראשון, מהגרי העבודה. שערי מדינות המערב נפתחו בפני כוח עבודה זול ובלתי מאורגן מהמדינות העניות. המהגרים הציפו את שוק העבודה, התחרו בכוח העבודה המקומי והחלישו את יכולתו להתמקח על שכר ותנאי עבודה הוגנים.

המהלך השני התבטא בהעתקת מפעלי תעשייה ותיקים מהמערב למדינות העולם השלישי, כדי לנצל את כוח העבודה הזול והצייתן במדינות היעד כתחליף לעובדים המקומיים המאוגדים, ובכך להגדיל את הרווחים של החברות ובעלי ההון.

להשלמת המשימה נקטו המדינות המתועשות צעדי רגולציה ודה-רגולציה עקביים שגרמו לפגיעה קשה בזכויות העובדים, המובטלים והפנסיונרים, ולהצרת צעדי האיגודים המקצועיים. כך נסללה הדרך בפני התפתחות הכלכלה הקפיטלסטית והשוק החופשי, לפי התיאוריה הניאו-ליברלית, במחיר גרימת פגיעה קשה בשכבות החלשות והגדלת הפערים החברתיים והכלכליים בין העשירים והעניים.

ואולם כך גם נזרעו זרעי הפורענות הפיננסית שהולידה את המשבר הנוכחי. עתה הגיע תורם של בעלי ההון והבכירים לתת את הדין על מה שחוללו עד כה, ומה שעלול המשך השיטה הכלכלית הנוהגת לחולל בעתיד. אילולא המחיר הכבד שעדיין נדרשים לשלם העובדים והשכבות החלשות על לא עוול בכפם, אפשר לחשוב שהגיעה שעתם לנקמה מתוקה. מצער שקולם של ההסתדרות והאיגודים המקצועיים בישראל נפקד מהמאבק הציבורי נגד הסכנות להשגת צמיחה מאוזנת, יציבה, שוויונית ובת-קיימא של המשק. נדמה שההסתדרות התפרקה לחלוטין מעוצמתה ומאחריותה כגורם מרכזי בהתנהלות החברה והכלכלה במדינה.

בצדק נשאלות שאלות כמו מה הטעם בתוספות שכר גמדיות שההסתדרות מתרברבת בהן כשהן מתקזזות למחרת על ידי עליית מחירי מצרכים חיוניים? מה הטעם בהורדת האבטלה שהשגתה כרוכה בהרעת תנאי העסקתם של העובדים? והאם התגמד תפקידם של ארגוני עובדים סקטוריאליים חזקים בהשגת מעט הטבות לעצמם תוך הפקרת האינטרסים של העובדים והשכבות החלשות? אין ספק שחוסר הוודאות שאופף את כלכלות העולם יוצר הזדמנות פז לחזרה של האיגודים המקצועיים, ובכללם ההסתדרות, למרכז זירת העשייה הכלכלית והחברתית כגורם מאזן לגורמי ההון והשלטון.

הכותב הוא חבר כנסת מטעם חד"ש

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

מטוס של וויז אייר. החברה הציעה פיצוי של 600 יורו

אל על מובילה בביטולים, המטוס של וויז אייר "קיבל מכת ברק": קיץ כאוטי בנתב"ג

רכבת תחתית בספרד. הקמת המטרו בישראל מוערכת בעלות של 150 מיליארד שקל

מיליארדים מהפקעות קרקע, סמכויות אגרסיביות, ופוליטיקה קטנה: המלחמה על חוק המטרו

סטודנטים באוניברסיטה העברית בירושלים. שיעורי התעסוקה עולים בהתמדה עם העלייה ברמת ההשכלה

איך מטפסים לעשירון השכר העליון — ומי מצא דרך עקיפה כדי להגיע אליו

גמר אקס פקטור. הוחלט שלא תשמש יותר לבחירת הנציג לאירוויזיון

"הכל זה הוא": שורת עזיבות ורייטינג צונח - למה רשת מובסת בקרב מול קשת?

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

כספומט ביטקוין ברומניה. רשתות בלוקצ'יין שיצליחו לשרוד את התקופה הנוכחית - ייתכן שיזכו בכל הקופה

המשבר בקריפטו נכנס לשלב הבא: מלחמת כל בכל

עומסים בנתב"ג

מבחינת חברות התעופה, השאלה אם תגיעו ליעד עם המזוודה היא "בעדיפות אחרונה"