מנהלות על מצוק הזכוכית

במצבי משבר יש נטייה מוגברת למנות נשים לתפקידים בכירים. יש הטוענים כי בכך מעמיד אותן הארגון על מצוק תלול ופוגע ביכולתן להצליח

רונית קרק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
רונית קרק

>> בעבר דיברו על "תקרת הזכוכית", החסם המונע מנשים להתקדם לעמדות בכירות בפוליטיקה ובתפקידי ניהול ומנהיגות. באחרונה מצביעים ממצאים על תופעה חדשה - "מצוק הזכוכית": סיטואציה שבה נשים מקבלות תפקיד בכיר ומגלות שהן בראש מצוק חלקלק ולעתים עומדות על פי תהום. במלים אחרות, נשים מוצאות את עצמן מקודמות ומקבלות הזדמנות להנהיג דווקא במצבים שבהם הארגון נמצא במצוקה. תופעה זו קיימת לגבי נשים וסביר שהיא קיימת גם כלפי קבוצות אחרות של מיעוטים בתפקידי מנהיגות. הנה שתי דוגמאות: בבחירות הפנים-מפלגתיות של קדימה זכתה ציפי לבני ימים ספורים לאחר תחילת המפולת הכלכלית. בארה"ב נבחר בפעם הראשונה נשיא אפרו-אמריקאי, ברק אובמה, בשיאה של טלטלה כלכלית קשה ויש המקשרים את ניצחונו לטלטלה הזו.

בדיקה מדוקדקת יותר של הנתונים לגבי מינוי נשים להנהלות ולדירקטוריונים ובחינה של המצב הכלכלי של החברות בטרם מינוי הנשים ולאחר המינוי, הצביעה על תופעה אחרת. הבדיקה הראתה שביצועי החברות לא היו פחות טובים לאחר שמונו נשים - נהפוך הוא. הנשים דווקא תרמו לשיפור בהישגי החברות. עם זאת, התברר שהנשים מונו לתפקידים בכירים כאשר הארגון היה במשבר ובנסיגה כלכלית. דווקא במצבים אלה היתה נטייה מוגברת למנות נשים.

לתופעה זאת קראו החוקרים "מצוק הזכוכית" (glass cliff). הם לא דיברו על תקרת הזכוכית המונעת מנשים להתקדם במרומי הארגון, אלא על מצב שבו ניתנת לנשים אופציה להתקדם, אך הן מוצאות עצמן על קצה המצוק.

הסיבה לכך שביצועי החברות בראשות נשים היו טובים פחות, היא לא משום התפקוד הלוקה בחסר של הנשים, אלא מכיוון שהנשים מונו בעת נסיגה כלכלית.

כדי לבחון יותר לעומק את תופעת מצוק הזכוכית החוקרים ערכו מחקרי תרחישים שבהם תיארו חברות בנסיקה לעומת חברות בנסיגה. המשתתפים במחקר התבקשו למנות מנהל או מנהלת הנתפשים כמתאימים לנהל את החברות. נמצא שכאשר ארגונים תוארו כנמצאים בנסיגה אנשים נטו למנות נשים, בעוד כאשר ארגונים תוארו כנמצאים בשגשוג ובצמיחה אנשים נטו למנות גברים לתפקיד.

במחקרים דומים לגבי עורכי דין, תלמידי משפטים היו צריכים לבחור עורך דין בכיר שינהל תיק תביעה. כאשר התיק התקדם היטב היתה העדפה לגבר, אך כאשר הופיעו קשיים, פרסום גרוע של התיק בתקשורת או ביקורת - המשתתפים העדיפו נשים.

במחקרים אחרים ביקשו מהמשתתפים לציין תכונות של מנהלים בחברות מצליחות ובחברות לא מצליחות, וכן תכונות נשיות ותכונות גבריות. נמצא קשר בין תכונות נשיות לבין חוסר הצלחה של ארגון, וקשר בין תכונות גבריות לבין אפיונים של חברות מצליחות. מחקרים אלה הובילו את החוקרים למסקנה שבימים כתיקונם יש הנחה ש-'Think manager think male', אך בעתות משבר הנחה אחרת שלטת: 'Think crisis think female'.

המסקנה ממחקרים אלה היא שבמצבי משבר, סיכויי הנשים לקבל משרות בכירות עולים. נראה שכשיש תפקיד שמציע תגמול חיובי הסיכוי שייבחר גבר עולה על הסיכוי שתיבחר אשה. כאשר התגמול אינו ברור וכרוך ברמה גבוהה יותר של סיכון, נוטים יותר לבחור באשה.

מחקרים שונים הראו שקיים סיכוי רב שמנהיגים בעתות משבר ייתפשו כקשורים וכאחראים למשבר (Meindl 1998 & Pillai), לכן מצבים אלה, על מצוק הזכוכית, שבהם יש סיכוי גבוה לכישלון, מהווים הזדמנות לנשים (שאולי אלמלא המשבר לא היו זוכות בהם), אך גם טומנים בחובם סכנה שגברים מנהלים בדרך כלל לא נחשפים אליה.

יש מגוון הסברים חלופיים המוצעים לתופעת מצוק הזכוכית:

סקסיזם עוין וסקסיזם מטיב אפשר לטעון שמקורה של תופעת מצוק הזכוכית בעוינות ישירה וסקסיזם כלפי נשים. ואולם מחקרים הראו שמי שהמליץ על מינוי נשים לראשות חברות בנסיגה לא היו בהכרח בעלי תפישה שאינה פמיניסטית. כמו כן הנטייה למנות אשה לתפקידים אלה מאפיינת נשים וגברים כאחד. עם זאת, ייתכן כי יש כאן תופעה של סקסיזם מטיב. מזהים הזדמנות למלא תפקיד בכיר, אך בשל הבעייתיות של המצב מעדיפים לתת אותו לאשה; כך אי אפשר להאשים באפליה, כי הרי נתנו לנשים הזדמנות.

בה בעת נשים אינן יכולות לסרב להצעת הקידום, כאשר לכאורה חושבים על טובתן ומציעים להן משרות ניהול כהזדמנות שעשויה לאפשר להן לפרוץ קדימה.

דינמיקה קבוצתית בעלי הסמכות לבחור מנהלים בארגונים, הם לרוב גברים. ייתכן שהם יעדיפו לשמור לגברים מקורבים את המשרות הטובות ויציעו לנשים את המשרות הבעייתיות.

איכות אופציות הניהול מחקרים שונים מלמדים כי נשים ייצאו נשכרות יותר ממשרה מסוכנת מאשר גבר. זו ההזדמנות של נשים להוכיח את עצמן.

איתות על שינוי ייתכן שביצועים גרועים של חברה מצביעים על כך שהתפישה השכיחה 'חשוב גבר חשוב ניהול' אינה עובדת, ועכשיו עדיף לאותת על שינוי ולמנות אישה. גישה זו למעשה טוענת שכשדברים נראים רע כל כך, הדבר היחיד שיכול להועיל זה לעשות משהו בלתי צפוי.

מינויה של ציפי לבני לראשות קדימה ובחירתו של ברק אובמה לנשיאות ארה"ב בעיצומו של משבר כלכלי מעלים את השאלה האם אלה תופעות של מצוק הזכוכית? האם המצב המשברי במהלך המרוץ שלהם לראשות המדינה תרם לבחירתם?

האם בארגונים פרטיים ובעסקים נשים מקבלות יותר הזדמנויות כאשר הארגון בנסיגה?

האם זו העת שבה ניתנת לנשים הזדמנות לתרום ולקדם את הארגון למקום חדש?

האם המינוי של אשה ליושבת ראש הוא ניסיון לאותת שהארגון בוחר ללכת בדרך חדשה ושונה?

ימים יגידו.

-

הכותבת היא ראש המגמה החברתית-ארגונית במחלקה לפסיכולוגיה וראש מסלול "מגדר בשטח" באוניברסיטת בר-אילן, חוקרת מנהיגות ומגדר בקונטקסט ארגוני

-

הסוגיה: מתי יש לנשים סיכוי גדול יותר להיבחר לתפקידים בכירים?

הפתרון: ברגעי משבר וקושי, שבהם ממילא הסיכוי להצליח קטן יותר

הדרך הנכונה: לבחון היטב כל הצעה שכזו ולשאול אם לא מדובר במצוק זכוכית שהכישלון בו ידוע מראש

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

ג'ורג'ה מלוני בנאפולי, שלשום

סערה נדירה: צירוף הגורמים שמאיים להיות חמור יותר ממשבר 2008

וילה רחוב קדמה הרצליה

הבנק סירב לקבל כסף מרוסיה - והרס את החלום על הווילה בהרצליה

ביידן לפיד הצהרת ירושלים

הדיל האמריקאי: מסלול ירוק להיי־טק הישראלי - תמורת הגבלת היצוא

קוסטה ריקה

"החופים פסיכיים, במחיר של מיליון וחצי קונים וילה קו שני לחוף - אבל אז המכות התחילו להגיע"

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

יוגה

"זה התחיל מכל מיני תל אביבים שחיפשו מפלט מהעיר, עכשיו יש כאן צונאמי״

רעות עייני ילדים מחוננים

"בקיץ היה לי כאן טירוף": כמה עולה לייצר ילד מחונן?