הפער ממשיך לגדול: שיעור האבטלה בקרב חרדים זינק פי שלושה בשלושה עשורים

לפי הדו"ח השנתי של מרכז טאוב, 65% מהגברים החרדים אינם עובדים ■ ב-2008 שיעור אי התעסוקה בקרב גברים יהודים בישראל היה גבוה ברבע לעומת מדינות OECD

חיים ביאור
חיים ביאור
חיים ביאור
חיים ביאור

>> שיעור אי-התעסוקה בקרב גברים חרדים עלה ביותר מפי שלושה בתוך שלושה עשורים, וב-2008 הסתכם ב-65%, לעומת 21% ב-1979 - כך עולה מהדו"ח השנתי של מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל.

מנהל מרכז טאוב, פרופ' דן בן דוד, טוען כי הגדלת המימון הממשלתי לקצבאות במהלך השנים מאפשרת לחלקים גדולים באוכלוסייה, ובהם חרדים, לבחור באבטלה כדרך חיים. הוא מוסיף כי "בה בעת, הזנחה רבת שנים בתשתיות האנושיות, בעיקר בחינוך, בתשתיות הפיסיות ובתחבורה, מונעת מאנשים רבים את הכלים והתנאים להתמודדות מוצלחת במשק מודרני ותחרותי". מהדו"ח עולה עוד כי לפני שלושה עשורים היה שיעור אי-התעסוקה בקרב גברים יהודים (פרט לחרדים) בישראל כמעט זהה לשיעור הממוצע בארגון המדינות המתועשות (OECD) והסתכם ב-8.74%, לעומת 8.07% במדינות OECD.

בתקופה שחלפה מאז, שיעור אי-התעסוקה במדינות OECD גדל בכמחצית, ואילו בקרב הגברים היהודים בישראל (פרט לחרדים) הוא כמעט הוכפל. הדמיון בין ישראל למדינות OECD נעלם בהדרגה, וב-2008 שיעור אי התעסוקה בקרב גברים יהודים בישראל היה גבוה ברבע לעומת מדינות OECD.

בחינה של מערכת החינוך הישראלית מספקת הסבר חלקי לנתונים. לפי מרכז טאוב, בעשור הראשון של שנות ה-2000 ירד ב-3% מספר התלמידים בבתי הספר היסודיים בזרם הממלכתי ובמקביל גדל ב-8% מספר התלמידים בזרם הממלכתי-דתי. מספר התלמידים בזרם הערבי גדל ב-33% ובזרם החרדי הוא גדל ב-51%. כתוצאה משינויים אלה, קרוב למחצית (48%) מהתלמידים בבתי הספר היסודיים ב-2008 היו חרדים או ערבים.

לדברי בן דוד, "כדי שאותם בוגרי בתי ספר יסודיים ישתלבו בשוק העבודה, עליהם לקבל חינוך התואם את צורכי המשק המודרני. אלא שהמצב כיום בישראל הוא שרמת החינוך בתחומי היסוד היא הנמוכה במערב באופן כללי ובקרב שתי קבוצות אוכלוסייה אלה היא אף נמוכה הרבה יותר".

מהדו"ח עולה עוד כי כתוצאה מהגידול המתמיד בממדי העוני ובאי-השוויון בהכנסות מאז שנות ה-70, נוצר צורך בגידול מקביל בקצבאות הביטוח הלאומי לנפש. ואולם גם לאחר הקיצוץ החד בקצבאות בתחילת שנות ה-2000, התשלום הממוצע לנפש גדול פי חמישה במונחים ריאליים ממה שהיה ב-1970. זאת, בזמן שרמת החיים בישראל, המשתקפת בתוצר לנפש, גדלה רק פי שניים.

"קשה לראות איך בעתיד ניתן יהיה לקיים פערים כאלה בקצב הגידול של שתי המגמות - בקצבאות וברמת החיים", אומר בן דוד. "על המדינה לנקוט טיפול שורש, שיתבטא בשיפור משמעותי בתשתיות החינוכיות והפיסיות, כדי לספק לחלקים נרחבים יותר באוכלוסייה את הכלים והתנאים הנדרשים להתמודדות במשק מודרני ועל ידי כך להקטין את העוני ואת האי-שוויון".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

קציר חיטה בסוריה, יוני 2022. הקציר מגדיל את היצע החיטה, אבל החשש ממיתון מקטין את הביקוש

פתאום ההשקעות הכי חמות צונחות: נפט, סחורות, תשואות – למה זה קורה?

העיר לא זולה, אבל זה היה משתלם מכל בחינה אחרת

"הבית שלי בגד בי": תל אביבית שעוזבת אחרי שלושה עשורים מגלה מה שבר אותה

שי שרון. "הרגשתי שאני מתאמץ בעיקר בשביל שהבעלים של חברת האופנה ירוויחו יותר"

"חייתי במסיבה תמידית, אבל זה היה כלוב מזהב. עבודה חסרת משמעות"

נמל חיפה. הפקק בשנה וחצי האחרונות גרם למשק הישראלי נזק של עשרות מיליוני שקלים ביום, לפי משרד האוצר

פקק האוניות מול נמלי ישראל דועך והולך, ולא מהסיבות הנכונות

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

"מבחוץ זה נראה סקסי ומגניב, אבל כשנכנסים פנימה מתברר שזאת עבודה קשה והיא חייבת להיות מדויקת"

"אפשר להרוויח 30-20 אלף שקל בחודש מעבר למשכורת": איזה עסק הכי רווחי - פלאפל, פיצה, סושי או שווארמה?

עורכי דין שפרשו מהמקצוע. ״הדור שלנו מחפש מהר, קצר, ענייני, ומבקש שיהיו לו דברים נוספים בחיים, לא רק עבודה"

"הדור הזה עובר בקלות בין עבודות - ומשאיר מאחור את משרדי עריכת הדין"